הכי טוב זה עם הבעל.

א. קל ובלתי מחייב לומר "פספסנו" - אבל אם היתה אופציה להתחתן איתו, לא הייתי עושָה את זה, כלומר, כבר לא מתאים.. אז זה  לא "פספסנו", אלא שעם הזמן מתברר שלא זה מה שמתאים לך. גם על ילד מהגן, להבדיל, אפשר לומר שהיה פספוס.. אבל אז זה לא שלב של קשר בשל לנישואין.

ב. אין כל השוואה בין היחס בנישואין למישהו שהכירו פעם. צריך להשתחרר מהאופציות ה"תיאורטיות" שלא הגיעו לכלל נישואין.

ג. באמת מסופקני, אם יש דבר כזה בראש, אם אפשר להתחתן כך. זה לא נראה הוגן כלפי מי שמכירים. למה הוא צריך שלאשתו יהיה בראש שיש מישהו שהיא "אהבה יותר", ושבעצם פספסה אותו?...

ד. אפשר לראות מזה, שוב, כמה גדול הנזק של "קשרים" שאינם ממש ממוקדי בירור-נישואין.

אני מבין את פותחת השרשור. זה יכול להיות מישהי שהיתה איתי בסניף או משהי מהעבודה. אז מה לעשות, לא לצאת עכשיו עד שזה יעבור? עד שאשנא את אותה אחת? א'-ב' נכונים בשכל מסכים. אבל ההרגשה לא תמיד מתיישרת עם השכל בין רגע. מה אתה מציע?

אתה מן הסתם מבין שאת "ד", לא כתבתי בשבילה - אלא לטובת אחרים. הרי אין ענין לזרות מלח על הפצעים..

אבל באמת צריך ללמוד מזה גם לגבי מישהו ש"פוגשים בסניף". כי לא מדובר כאן רק על "התאהבות" חד כיוונית במישהו שראתה, אלא שהיה ביניהם קשר. ועל זה אמרתי, שעל אף שלצורך בירור-התאמה בשלב של גיל-נישואין, צריך להכיר אדם, אבל כדאי מאד להיזהר לזכור שזה "ממוקד מטרה", לא סתם "קשרים", וגם לא לסחוב אם אין צורך. 

לגבי "ג", זה באמת כאוב ובעייתי. אבל יש גם הצד השני - איך אפשר להתחתן עם מישהו כשבראש יש "החלטה" כזו שתמיד ההוא יהיה יותר.. ח"ו. אז אפשר לעבוד על הענין, להתבונן. וזה קשור למה שכתבתי לפני כן, שבאמת יש בכך אשליה. הרי אינה רוצה בו כיום, לא הית הנשואה לו מעולם - זה לא "ממשי" (ולכן לפעמים גם יותר קל "להזות" על זה..).  אני לא אומר שבהכרח היא לא תנסה. יתכן שאם תכיר מישהו מתאים כיום, היא תראה שבעצם זה לא כמו שחשבה.. אבל צריכה לדעת שהמגמה היא, שלא תישאר תודעה/תחושה כזו. לעבוד גם על פתיחת-התודעה, לא כאילו זו "גזירה", וגם על פתיחת הלב להיכרות חדשה בנתינת סיכוי שהיא טובה יותר ודווקא היא המתאימה.

לגבי א-ב, נכון. אני חושב שאם מתבוננים, גם בנקודות "אי ההתאמה", כלומר - שזה באמת משהו ילדותי יותר, בוסרי יותר, ולא באמת מתאים למכלול האישיות כיום - וגם במשמעות של קשר נישואין - שאז אפשר לחוש שבאמת לא היה ממש "קשר" אז, בכל העומק של האישיות - אז קל יותר גם להרגיש ולצאת מזה.

ו.. הצלחה רבה לכל מי ש"הסתבך" - וזהירות רבה למי שלא, להבא...

ואפשר לפספס ..אבל זאת לא הנקודה..ואל תחשבי על זה
האחת או האחד שלי אין דבר כזה !! 
כל החיים שלנו , ובמיוחד היהדות ששואפת לכך..שהכל נובע מהבחירה.
מה שתבחרי מבלי תחושה שפיספת , שם המקום שלך...
את בוחרת מי יהיה האחד שלך..רק את..וה' ילך איתך ויעזור לכם בהתחשב שבחרת נכון ומה שטוב לך
ותשדלי לא לעשות השוואות..את לא תצאי מיזה,זה לא עושה לנו טוב להשוות,יש הרבה שיתאימו לך ..לא אחד..
וחוצמיזה לכי תדעי מה היה קורה אם הייתם נשארים ביחד..יכול להיות שהיה יכול להיות מדהים אבל קושי בהבאת ילדים סתם לדוגמא..וזה במילא מצער..השוואות זה לא דבר טוב כי אין לך אפשרות לחיות פעמים במקביל עם 2 אנשים שונים ולהשאוות..אז משווים לעבר , אבל את במילא לא יודעת מה צופן העתיד ..
אל תחשבי על מה היה או יכול לקרות,את בחרת עכשיו תאמיני בבחירה שלך ולכי איתה..לעולם יש דרך להסתדר מעצמו אבל את את הבחירות שלך עושה לבד, תאמיני בעצמך..

זה המצב הנורמלי והבריא כשאוהבים מאוד.
ואני משתדל לשכנע את עצמי בזה.שאם מישהי יותר יפה או חכמה היא פחות טובה.

כי לא הכרת אותי..

...