לצערי בתקופה האחרונה החברות שלי עם חברה טובה נפגעה בגלל בעלה.. אני אסביר: אקדים ואומר שאין לי בעיות של צניעות , לא בלבוש(די מהדרת) ולא בהתנהגות( ממעטת בדיבור עם בני המין השני שלא לצורך וכו)עד כמה שאדם יכול להעיד על עצמו..
יש לי חברת ילדות נשואה, צדיקה ומקסימה. יש לציין שיש לנו המון חברות משותפות, נפגשות יחסית הרבה בכל מיני אירועים..הבעיה מתחילה עם בעלה, ללא שום ספק אני שם לב שהוא מתבונן בי, החברה גם שמה לב, זו לא תחושת בטן ( אני יודעת את זה בוודאות!! אחותי גם שמה לב לזה וציינה זאת בפני..לא דיברנו על זה כמובן), אני משתדלת להתרחק , להיות ענינית ותכליתית בנוכחותו במיוחד. זה מגיע לרמה שאני חשה מועקה לפני שאנחנו נפגשים באירועים השונים. בכל מה שאפשר להמנע מבחינת פגישה איתם אני נמנעת...אני רותחת עליו מזעם ופשוט לא יודעת מה לעשות.. היא כזאת מדהימה..אני בטוחה מעל על ספק שהיא נפגעת , אבל היא לעולם לא תדבר על זה..היא כזאת..עדינת נפש כזאת ( מסוג האנשים שעושה עבודה פנימית מול בוראה וכמעט לעולם לא יוציא על אחרים כעס, סולחת לפני שביקשו סליחה).אין לי שמץ של מושג מה קורה בינהם , כמובן לא עניני, מתפללת שאין לי כל השפעה. ..אני נפגעת המון בשבילה, לא מבינה איך היא סובלת את זה. כפי שציינתי אני די התרחקתי. אני תוהה מה אני עשיתי לא נכון? ובאמת שלא יודעת!! אני די חוששת לדבר על זה איתה.. מה אתם הייתם עושים? ושאלה נוספת: איך עוזרים לבעלים להסתכל אך ורק על נשותיהן?(אם המקרה היה הפוך ..לא יודעת מה הייתי עושה..לו..)