כ"ו בניסן תשע"ו 11:24

אז זה די נסגר כבר - הבחירות יהיו של הילארי קלינטון (דמוקרטים) מול דונאלד טראמפ (רפובליקנים).

 

(מי שלא מעודכן - לאחר הניצחון שלו ביום שלישי במדינת אינדיאנה, ששיטת הבחירות אצלה מעניקה למנצח את כל הצירים - טד קרוז, המתחרה הכמעט יחידי מול טראמפ - פרש מהמירוץ. מה שנותן לטראמפ את המועמדות לנשיאות כמעט על כס של כסף).

 

מי לדעתכם ינצח, ואם בא לכם גם - באיזה פער?

 

האם באמת יש סיכוי כלשהוא שטראמפ יצליח לגייס קולות חדשים ו/או מפתיעים שפתאום יתמכו במועמד הבוטה הזה שלא מסתיר את הבוטות שלו ואת אנטי הממסדיות שלו - מספיק בוחרים שיצליחו להטות מספיק מדינות על מנת לקבל מספיק אלקטורים כדי לנצח את הילארי?

 

ומנגד - האם באמת יש מצב ריאלי במיוחד, שלאחר עשיית ההיסטוריה של ברק אובמה בהיותו הנשיא השחור הראשון של ארה"ב, נחזה כבר בינואר הקרוב בהיסטוריה נוספת של הנשיאה הראשונה של ארצות הברית?


ו...שאלת השאלות... לדעכם טראמפ באמת יכול להיות טוב יותר לישראל מקלינטון, או שאין הכרח שזה יהיה ככה וטראמפ יכול בסוף דווקא להיות מאוד עצמאי ולבעוט בכל מיני הסכמות עם ישראל?

כ"ו בניסן תשע"ו 11:30
אבל לא גדול מדי


הילארי נשיאה בהפרש 15%

טראמפ כנשיא לא יראה את ישראל ממטר.
לא יהיה טוב מאובמה לדעתי
כ"ו בניסן תשע"ו 12:20
לא יודע מי יותר גרוע
כ"ו בניסן תשע"ו 15:18
ולא באישה

הלכות מלכים א,ה
כ"ו בניסן תשע"ו 15:42
כ"ו בניסן תשע"ו 15:44
כ"ו בניסן תשע"ו 15:45
כ"ו בניסן תשע"ו 15:49
כ"ו בניסן תשע"ו 15:50
כ"ו בניסן תשע"ו 15:51

גם מרגרט טאצ'ר לגמרי לגיטימית בעיניי, ועדיפה עשרות מונים על מה שיש לפוליטיקה הישראלית (והעולמית) להציע.

כ"ו בניסן תשע"ו 15:53
בעיני מי שמביא כל מיני פסיכולוגיות בגרוש לבסס עליונות גברית לא רציני

ציינתי רק את ההלכה בתחום
כ"ו בניסן תשע"ו 16:20

והבוחרים האמריקאיים תומכים בטראמפ.

מזכיר איזושהי מדינה קטנטונת במזרח התיכון?

 

קלינטון היא אשת ממסד בניגוד לטראמפ שנחשב למהפכן, ואיש בשורה לאנשי הצווארון הכחול. עד עכשו לא ראו אותם ממטר.

 

הוכח שטראמפ מבין בתקשורת יותר מאחרים (כמו הערבים נוהרים...). הוא יצא נגד כולם באופן הבוטה ביותר שיכול היה להיות. בינתיים, מול יריביו בבית, זה עבד, ובענק.

 

לא קשה לשים לב שבימים האחרונים הוא משגר מסרים של פיוס, אולי כדי להרגיע את אנשי מפלגתו, ואולי בראיה מפוכחת שאם וכאשר ימונה לנשיא, עליו להבטיח שהקונגרס יעמוד לצידו.    

 

הימור שלי: טראמפ לוקח.

האם טוב ליהודים? לא בטוח.

כ"ו בניסן תשע"ו 16:27
טראמפ הולך להיות המנצח הכי חלש אצל הרפובליקנים מזה כמה עשורים
(בפריימריז הקודמים כל המנצחים צברו יותר תמיכה)
וזה שעורר בין אנשי המפלגה מידה עצומה של התנערות.


הוא עשה סנסציה, לא ברור בכלל שיספיק לו בזירה הארצית



כ"ו בניסן תשע"ו 18:40
הוא פולמוסן עם פה מלוכלך מה שהאמריקאים אוהבים. מנגד קלינטון מכירה בחולשתה ולכן כל מה שיש לה להשיב לטראמפ מסתכם במילים: סקסיסט, שוביניסט, ועוד כמה דברי הבל.
כ"ו בניסן תשע"ו 12:13

אז: ראיתי שסנדרס לא מפסיק להפתיע,,,מה שמזמן אפשרות של כל מיני תזוזות והפתעות נוספות,ומי יודע מה ילד יום.

לגבי שאלתך מי טוב לישראל.

אמת שטראמפ האינטרס העליון שלו זו טובת ארה"ב,ולא טובת ישראל. אבל לפחות הוא לא אנטישמי,לא שונא ישראל משום שאם היה כזה,היה אומר זאת בגלוי.(זה מה שטוב אצל אדם שאומר באמת מה שהוא חושב. )ומכיוון שטובת ארהב היא כן ביחסים ושיתופי פעולה בכל המישורים בין שתי המדינות,טראמפ יטפח את היחסים. וזה בוודאי עדיף על פוליטיקאית ממסדית בת טיפוחיו של אובמה עם אנטישמיות כמו שלו.    לדידי אין שאלה טראמפ עדיף לישראל.

כ"ו בניסן תשע"ו 12:46

טראמפ מתנגד לעגל הזהב של התרבות המודרנית - הפוליטיקלי קורקט הארור שבשמו נרצחים יהודים כמעט יום יום.

טראמפ סוג של קפיטליסט, כלומר כזה שאפשר לחתום איתו על בריתות אינטרסים יעילות במקום כל מיני יוזמות אוטופיות שמאלניות שנגמרות תמיד בדם והרבה ממנו.

 

אי אפשר באמת לדעת מה הוא יעשה בפועל, אבל בינתיים זה נראה טוב. דולנד טראמפ הוא התשובה של הרבה גויים פשוטים לשטיפת המוח הפוליטיקלי קורקטית שמאלנית שיש גם שם בדיוק כמו פה.

כמה כאלה יש? אף אחד לא באמת יודע.

 

מה יקרה בפועל? לא יודע. אני לא מבין בפוליטיקה אמריקאית. יש כאלה שאומרים שהרבה אנשים יעדיפו שהמפלגה שלהם תפסיד ובלבד שלא יבחרו. אותי זה לא מעניין.

כ"ו בניסן תשע"ו 12:52
אתה באמת רוצה שכפתור האדום שמפעיל את מאגר הפצצות הגרעיניות הגדול בעולם יהיה תחת האצבע של טראמפ?!

ארי"ק - ראשי תיבות של שמי.

כ"ו בניסן תשע"ו 13:42


כ"ו בניסן תשע"ו 14:00


כ"ו בניסן תשע"ו 14:17
מספיק להיות משוגע.

ארי"ק - ראשי תיבות של שמי.

כ"ו בניסן תשע"ו 14:50

הונו בהחלטה שגויה אחת 

כ"ו בניסן תשע"ו 16:38
וזה שהוא פשט רגל 4 פעמים בחייו זה כנראה בסדר.

ארי"ק - ראשי תיבות של שמי.

כ"ו בניסן תשע"ו 17:16
כ"ו בניסן תשע"ו 17:45

ארי"ק - ראשי תיבות של שמי.

כ"ו בניסן תשע"ו 17:47
זה אומר שהוא הרפתקן ולוקח סיכונים, שיכול להצליח אבל גם להיכשל.
כ"ו בניסן תשע"ו 23:27

שאלה גם לאריק מהדרום

כ"ו בניסן תשע"ו 23:45
זה הכל.
כאילו שאיראן וצפון קוריאה לא מספיק מלחיץ.

ארי"ק - ראשי תיבות של שמי.

כ"ו בניסן תשע"ו 23:55
יודע למה לצפות

טראמפ חי מתדמית העוף המוזר שלו
כ"ו בניסן תשע"ו 14:50


כ"ז בניסן תשע"ו 00:20

וק"ו טראמפ.

 

למי שלא מכיר את ביתו ה'גיורת' כנראה שלא היטה אוזן לתקשורת האמריקאית כשזה קרה. לפני שנים.

בין השיחות פה ושם כבר היה אפשר להבין אז שמדובר באנטישמי מובהק. עם שנאה אמיתית לעם היהודי.

 

כרגע הוא משמש כקלף שמנוגד לאובמה.

אובמה היה אנטישמי אז טראמפ בעד מדינת ישראל. (לפחות כרגע כלפי חוץ).

אודה שבזמן האחרון הוא נזהר מאוד לא לעלות על העצבים של מדינת ישראל ותושביה. אך בעבר היו לו התבטאויות חריפות מאוד נגד המדינה ונגד הדת היהודית.

 

קלינטון היא סיפור אחר.

אך מבין השניים היא בודאי עדיפה על פני האנטישמי.

כ"ז בניסן תשע"ו 01:19


כ"ז בניסן תשע"ו 01:44

לגבי ביתו,אני לא חושב שאנחנו יכולים לדעת,אבל גם אם מדובר בגיור אמת זה לא בהכרח אומר הרבה כלפינו

כ"ז בניסן תשע"ו 21:53

(ולא אני מפקפקת בגיור הרפורמי שלה אלה גדולי רבני ארה"ב).

הבעיה היא לא הגיור אלא העובדה שטראמפ נישל את ביתו מכל נכסיו כששמע על הגיור. ויצא אל התקשורת בקריאות גנאי (הרבה יותר חריפות מהמילה "אנטישמי") נגד העם היהודי.

 

לענ"ד כל מי שהיה בחו"ל וצפה בראיונות שלו בתקשורת לא יישכח במהרה את התבטאויותיו האנטישמיות. גם אם הוא ינסה לכסות אותם באלפי נאומים מלבבים בעד ישראל.

כ"ז בניסן תשע"ו 23:19

ק"ו ראיון שמאות אלפים ראוהו.

 

אני מאמינה שתוכל להעזר בגולל בחיפוש אחר ההיסטוריה שלו.

 

בהצלחה.

כ"ז בניסן תשע"ו 23:44

ראיונות מלפני 10-15 שנה.

כ"ח בניסן תשע"ו 09:12

כתוב שהבת שלו התגיירה ב2009 (לפי דבריך גדולי רבני ארה"ב מפקפקים בגיור הזה,אני לא מתווכח חלילה,אני רק שואל אם אפשר מקור גם לזה ?) ושהיא התחילה להתרועע עם אותו יהודי ב 2007.

 

בנוסף אני לא מכיר שיטה אפקטיבית למציאת תכנים משנה מסויימת בלבד,ניסיתי את הצירוף של טראמפ עם אנטישמיות ולא מצאתי לזה זכר לדברים בולטים כ"כ ,בערכים בויקפדיה הן בעברית והן באנגלית אין זכר לזה,וסביר להניח שהעורכים בשתי המהדורות השייכים בדר"כ לזרם השמאל (לאפיין את התופעה הזו אפשר אגב,אבל זה לא שייך לכאן) היו נלהטים לצרף ראיון כזה.

 

שוב,אין לי סיבה להגן כאן על מי מהמועמדים,ואני לא סבור שהוא המועמד הטוב לישראל (למרות שאי אפשר לדעת מה יהיה בפועל,צריך להתפלל) ,אבל אם את בטוחה בדברים את צריכה לתת פרטים הרבה יותר ממוקדים

כ"ח בניסן תשע"ו 09:44

קאן. אני לא יודעת למה מתכוונת המגיבה, אבל אולי זה יכול לשפוך אור.

כ"ח בניסן תשע"ו 10:36

כלומר לא שהוא בעצמו חבר,אלא בעיקר שהוא סירב לדחות את התמיכה של ראש התנועה הזו לשעבר וכן את התנועה עצמה מתוך טענה שהוא אינו מכיר אותם ולכן אינו יכול לדחות אותם בלי לחקור את העניין,באותו אתר שקראתי את זה נטען שביטויים שלו בעבר מוכיחים שהוא מכיר במי מדובר ושהוא תקף אותם פעם (באותו אתר, התקיפה כנגדם לא מובאת לזכותו,אלא בתור טענה שעכשיו הוא כביכול ממציא תירוץ כדי לא לאבד תמיכה).

 

השאלה אם יש באמת ראיון או אמירה ממוקדת שקושרת אותו ליחס שלילי כלפי ישראל מבחינה עקרונית כגון אנטישמיות כפי שנאמר כאן

כ"ז בניסן תשע"ו 10:37
המדיניות הגרועה של אובמה, בענייני פנים (חלקים מהעיר דטרויט מנותקת ממים ואולי עוד מעט חשמל, כמו מדינת עולם שלישי), ויהיה יותר גרוע מאובמה בענייני חוץ כולל עם ישראל.

[אם טראמפ היה נבחר, לא נראה לי שהיה חל שינוי משמעותי ביחס לישראל.]
כ"ז בניסן תשע"ו 22:28

מצריך מטראמפ לעבוד קשה, להעביר אליו לכל הפחות 8 מאותם 15 אחוזים - והוא מנצח בתיאוריה...

 

בוא נגיד שביבי, בשבוע-שבועיים ככה, ובפרט בימים הבודדים שלפני הבחירות - השיג יותר אחוזים באופן יחסי מול המפלגה השנייה בגודלה...

 

 

כ"ח בניסן תשע"ו 00:18


כ"ח בניסן תשע"ו 08:07

כל מדינה בוחרת בנפרד. מועמד שזוכה לרוב, גורף את כל האלקטורים. כלומר, את כל הקופה. יוצא מזה שלא מי שמוביל בסקרים הכלל הארציים הוא בהכרח מי שיזכה בתואר הנכסף.

וכבר היו דברים מעולם, ולא פעם אחת.

כ"ח בניסן תשע"ו 14:21

מישהו יכול לקבל אפילו לא את רוב הקולות, ובכל זאת ינצח את המועמד השני. זה נדיר אבל בהחלט היה כבר 4 פעמים בהיסטוריה של ארה"ב, ולפי ויקיפדיה הפעם האחרונה הייתה בבחירות ב2000.

 

תחשבו איזה הזוי זה... אדם מקבל יותר קולות מחברו אבל חברו הוא זה שהופך לנשיא... בבחירות בישראל זה יותר הגיוני כי צריך קואליציות ולכן פחות קריטי כמה יהיה למפלגה עצמה ויותר קריטי כמה לגוש (דוגמת כהונת נתניהו השנייה שהיה עם מנדט פחות מללבני) - אבל בבחירות בשיטה האמריקאית זה נשמע די מוזר. מישהו שרוב האנשי רוצים, לא נבחר להיות הנשיא.

ל' בניסן תשע"ו 00:52
להיות בשלטון למרות שהוא במיעוט.
ל' בניסן תשע"ו 01:03

להקים את הקואליציה. אמת שמבחינת מספר המצביעים, בגלל אחוז החסימה זה מפיל מפלגות קטנות - אבל אם מסתכלים נטו על הכנסת עצמה, רואים שבסופו של יום ירכיב את הממשלה זה שיהיו לו יותר אצבעות בכנסת.

 

וזה שונה משיטת הבחירות הכמעט ישירה של ארה"ב, שבוחרים נשיא ולא קואליציות, ושם זה בכל זאת יותר מקומם מכאן, אם רוב האנשים רוצים נשיא מסויים אבל מקבלים אחר... (אפשר נניח להשוות את זה למצב שבו הייתה כאן בחירה ישירה לראש ממשלה כמו בעבר, ובכל זאת מי שקיבל פחות קולות היה מקבל את ראשות הממשלה...) 

ל' בניסן תשע"ו 22:34
הימין קיבל יותר קולות מהשמאל ונזרק לאופוזיציה. מתוך הקולות של הימין נזרקו שני מנדטים לפח הזבל של התחיה. רבין הרויח עוד מנדט מן ההפקר והקים את ממשלת אוסלו.
50 מדינות בארה''ב מדמות 50 מפלגות אצלנו.
טבעי שבכל מדינה ישארו עודפים בתום הספירה הסופית. סך כל העודפים גרם לא פעם שהנשיאות תיפול בידי מי שגמר במקום השני.
ל' בניסן תשע"ו 22:43

ולעובדה שבשיטה התמוהה שלהם, בכל מדינה אין חלוקה יחסית של האלקטורים אלא מי שקיבל את מרבית הקולות (תיאורטית אם יש כמה מתמודדים, כלומר יותר מ2, זה לא צריך להיות 50 אחוז ועוד שבריר האחוז - אבל בפועל כולנו יודעים שזה בעיקר שני מתמודדים - כלומר, מתמודד שקיבל 50.0001 אחוז מהקולות במדינה מסויימת) באותה מדינה - מקבל אוטומטית את כל האלקטורים שלה.

 

ובגלל הבדלי כמויות האלקטורים שכל מדינה מקבלת, יכול לצאת מצב שאדם בפועל קיבל יותר קולות בסך הכללי, אבל בגלל שבמדינות חזקות אלקטורלית הוא לא ניצח - בגלל זה - בלי שום קשר לעודפים, אין כאן עניין עודפים בכלל - הולכים על כל הקופה - הוא לא יזכה כי יש יותר אלקטורים לצד השני.

וזה מה שקצת מוזר, בהתחשב בזה שמדובר לכאורה בבחירות ישירות שבהם העם בוחר את הנשיא. היה נשמע יותר הגיוני שהעם יבחר באופן עצמי את הנשיא על ידי שיקלול כל הקולות יחד בכל המדינות - ואז באמת מי שקיבל יותר קולות הוא המנצח - אבל השיטה כיום היא שריד של התקופות העתיקות של ארה"ב ונעוצה בעובדה שלפני מאות שנים הניחו (ובצדק) שרוב האזרחים לא באמת יכולים או רוצים להבין בפוליטיקה ברמה שהבחירה שלהם תהיה עד הסוף הגיונית ורציונלית. במקור רצו בכלל שהקונגרס יבחר את הנשיא, אבל היו הרבה מחלוקות על כך עד שהלכו על השיטה של היום בה בוחרים אלקטורים והם אלו שבוחרים את הנשיא "בפועל" - ולמעשה, עדיין גם היום במקרה שבו לא מצליחים להגיע להכרעה חוקית (יש אפשרות תיאורטית לכך אם כי זה ממש נדיר) - אז באמת הסמכות העליונה והאחרונה היא הקונגרס והם אלו שיצטרכו להכריע מי הנשיא.

 

 

לגבי מדינת ישראל - אכן, זה המקרה הכי זכור והכי "חזק" לדוגמה הזאת, שבגלל פיצול הימין איבדנו מנדטים ולמרות שהיינו רוב בפועל במצביעים, השמאל קיבל את השלטון.

אולי יעניין אותך