כדאי כן להיפתח וכו',אבל לקחת את הדברים בעירבון מוגבל,ולדעת שאין ערובה לשום דבר.
ואם זה לא הצליח זה עוד אחד ממבחני האמונה שלנו.
רציתי יותר להאריך בעניין הזה של ההפתעה שפתאום חותכים,אבל אני חושב שזה לא מתמטיקה ותמיד נכון.
אני רק אגיד שמהנסיון שלך אני מאמין שתשימי לב שהתופעה הזאת,יכולה לאפיין אנשים שנמצאים בשלבים פחות בשלים בדר"כ,וזה לא סותר את זה שהם אנשים מעולים.
בסוף?רק אמונה,זה גם מה שאני אומר לעצמי וברור לי שאת יודעת את זה כבר.
אבל בכל זאת - אם נתחזק באמונה החיים יהיו הרבה יותר פשוטים.
גם לי קרה לא מזמן משו כזה..היה ממש זורם וטוב ופתוח..שיתוף והכל..ופתאום הוא התקשר להגיד שלא נראה לו..זה באמת קשה, כי זה גורם לך באיזשהו מקום להבהל ולהרתע מלהיפתח שוב..כאילו את משאירה חלק מעצמך אצל אנשים אחרים ואז חוטפת סטירה..לפחות ככה אני הרגשתי. זה נראה שמתקדם טוב וכבר מריצים את ההמשך בראש..זה גם סוחט הרבה אנרגיות וכוחות נפש..
אבל תכלס בסוף, צריך אולי הפסקה קטנה לנשום, לחזק את עצמי שאם זה לא הוא אז כנראה שמחכה לי משו יותר טוב ובעז"ה יגיע האדם הנכון בזמן הנכון..ובמקום הנכון בחיים..להמשיך בלב שמח ומאמין ובינתיים פשוט להתפלל וכמובן לבדוק עם עצמי תמיד מה עוד אני יכולה לעשות כדי להביא את עצמי לקשר זוגי נכון וטוב.
ואת עושה השתדלות שלך ותשאירי מקום לקב"ה!!
ואלי השאלה היא איך נתמודד עם הפחד.
נפש חיה.אם הבנתי נכון את הכוונה שלך.
קרה לי המון פעמים שאני מתחילה לצאת עם מישהו, ואני לא מצליחה להתרכז ולהנות. אני פשוט מפחדת שזה עלול להיקטע, שזה לא זה. כל פעם מחדש מקווים שהפעם זה זה, והפעם אני אזכה למצוא את הזיווג שלי ולהקים בית. ואני פשוט מפחדת שפתאום זה יגמר.
לא יודעת איך אני מתמודדת. אני מנסה לפגוש את האדם שמולי. אם אני לא מצליחה להפסיק לפחד - לפחות לעשות את זה ביחד עם הניסיון להכיר אותו וליצור אתו קשר.
פעם מישהי אמרה לי: אל תתמקדי בניסיון להקים בית. תחשבי על זה שאת באה לפגוש בן אדם, ללמוד משהו חדש בחיים שלך. ואם זה לא זה - אז בכל זאת זכית להכיר עוד אחד מיצירי כפיו של הקדוש ברוך הוא.
לא יודעת אם זה תמיד עובד, אבל זו מחשבה מעניינת.
זה בהחלט בהחלט לא נעים!! וכואב מבפנים..
אבל לדעתי גברים שאומרים משפטים כלכך מחברים,
ומרשים לעצמם לפזר מילים כאלה לחלל האוויר מבלי לקחת אחריות זה אומר או שהם לא אמינים, או שמשהו בקשר קצת מתנהל ב- "חופשיות"..
וצריך קצת למתן את הדברים.
אז ה' כנראה באמת מסנן את מי שפחות מתאים, ב"ה
ומצד שני, אולי יש פה מקום לחשיבה מחדש על האופן בו הקשרים מתנהלים..
מקווה שאת מקבלת את דבריי בהבנה ובשמחה..
אין לי כוונה לפגוע חלילה
מקווה שהועלתי ולו במעט..
אנשים נוטים "תוך כדי" להתנהג בצורה נאה, אם אין משהו ממש חריג; וגם - לא תמיד מחליטים ממש המהלך הפגישה.
אח"כ, מסתכלים סובייקטיבית על המכלול - לא חייב להיות קשור בכלום למעלתך האישית - משהו סובייקטיבי, ואומרים.
אז אולי כדאי, מצד אחד אכן להתנהל טבעית, כדי לתת אופציה להיכרות אמיתית. אבל מצד שני, להביא בחשבון, שכל ההיכרות הזו, "הקשר", אין עניינה בשביל עצמה - אלא לבדיקת אפשרות לנישואין.
נכון שמאכזב אם מה שנראה שייך, מתברר כ"לא זה". אבל יותר קל לעכל כך.
לא לחשוש. לעשות את שלך - ולראות אם זה הדדי אחרי הכל, את עצמך רוצה להתקדם עם מישהו שגם רוצה...
הצלחה רבה.
אין תרופת פלא שאחרים יכולים לתת לך!
בנוי בצורה כזאת בדייטים?
למשל, יש לכם רגש מסויים שגורם לכם לחתוך, ואתם שואלים את עצמכם למה יש לי את הרגש הזה.
תהיות תמיד יש, לכולם.
אם זה לא על קיומם של חייזרים אי שם, ונוגע ישירות לחיים ולאיכותם,
השאלה מה עושים עם זה. האם זה נשאר ככה,
או מיתרגם ל"איך אני יכול להפוך את זה (עצמי) ליותר טוב"
זאת בדיוק השעה שהוא בר שינוי? לא באופן מיידי, אלא בתהליך.
אני רואה למשל בעצם השאלה/תהייה שלך בשרשור, צעד ראשון לתהליך כזה.
דפוסים מחשבתיים מעסיקים אותי בכלל בחיים ובפרט בדייטים.
בעיני, הרגש הוא לא מי שמחליט.
השכל קולט את הרגש והוא מחליט.
השאלה עד כמה הרגש מגיע מאוזן ואז השכל מגיע ממקום ששולט על הסיטואציה ולא ממקום שנגרר אחרי הרגש.
כי זה רגש של הלקאה
כאילו של יכולתי לעשות אחרת
שבפועל מרגיש לי שאני ממש עובדת על עצמי
אז יש גבול גם לזה
ואם בגדול ממש מרגיש לי שאני עדינה עם הצד השני ומכבדת אותו אז לא צריך להיכנס כבר למעגל ..
הוא: היי, חדשה כאן?
היא: כן. השבוע הגעתי. ואתה?
הוא: אני מבקר כאן כל שבוע בערך, כבר הרבה שנים. את נראית לי מוכרת.
היא: גם אתה נראה לי מוכר. (מקמטת את מצחה וחושבת) אה! אני יודעת מאיפה אני מכירה אותך - 40 יום לפני הכריזו את השם שלי בשבילך. איפה היית?
הוא: לקחתי את הזמן שלי, שיחקתי משחקים, הייתי בטוח שהכל יעבוד בקצב שלי והחיים יחכו לי. כשסוף סוף התעוררתי והתחלתי לחפש כבר לא מצאתי אותך.
היא: חיכיתי הרבה שנים, התפללתי וקיוויתי ובסוף התייאשתי. התחתנתי עם מישהו אחר. היה קצת קשה בהתחלה ולא זרם כמו לזוגות אחרים אבל עבדנו קשה וב"ה הקמנו בית מאושר לתפארת. אני צופה מכאן על כל הנכדים והנינים המתוקים שלי. ואתה?
הוא: חיפשתי וחיפשתי עד שהתייאשתי. אין לי על מי לצפות.
הוא: טוב, היה נחמד לפגוש אותך אחרי כל השנים האלו אבל אני כבר צריך ללכת, אני שומע מרחוק את החזן מסלסל "והוא רחום". נפגש בשבת הבאה. אולי.
מאד...
תיקון קל-
כמו שהיא בסוף התחתנה עם מישהו אחר -"זיווג שני"- לא משורש נשמתה אבל כן לפי מעשיה,
גם הבחור שחלם והתעורר יכול למצוא מישהי שתואמת למעשיו וזיווגם יעלה יפה.
של גברים לגעת בקליפס
גם שוברים את זה תמיד
מה עובר לכם בראש בוא ננסה ללחוץ עליו
אופס נשבר
ברור שזה ישבר בכוח ?!
נראה לי שפעם באמת שברתי קליפס בטעות 😅
אבל ממש מזמן... כילד
אבל צריך לדעת לא לשבור
כי אז הן רוצות שאקנה להן חדש
אני מאבד את זה שבנות מדברות על כל העניינים שלהן, זר (בן) לא יבין זאת
תופסן כזה מפלסטיק
אני פעם שיחקתי עם לק של אישתי (עוד הרבה לפני החתונה ) מפה לשם שפכתי אותו על הנעל שלה והרסתי לה את הנעל.
וזאת היתה נעל שהיא מאוד אהבה
יש לה במועדפים את הכ"א אישי שלי
כי כבר עברו את השלב של המביך לזכרוני
אבל כן היה לי מאוד לא נעים
אני זוכר שנסיתי לנקות את זה וזה עשה רק יותר גרוע 🫣
לכן לא נוגעים בלק
טיפ לחיים(:
לא מבין אם זה ציני
רק אתה שוכח שלא אני בחרתי את השם של השרשור
שום אגרסיביות לא היתה פה
וקשה לכבד את זה.
אני אפילו לא מדבר עכשיו על התוכן של ההודעה הפותחת בשרשור, זה בצד, גם אם יש מה להגיד, משתדלים לדון לכף זכות, ומאמין לך לא התכוונת לשום אגרסיביות. מקבל, אולי לא המילה הכי מדויקת.
אבל לא עשיתי שום דבר שמצדיק המשך עקיצה סרקסטית כשאת מגיבה ב"לא מותק". - בדיוק כמו שאת היית מצפה מאף אחד כאן לקרוא לך בכינוי כזה, או דומה לו, כמפגין זלזול במעטה נאיבי גס (תחשבי בינך לבין עצמך מה הייתה התגובה שלך למישהו שהיה מתייחס אלייך בכינוי כזה בביטול ציני).
זה לא מכבד אותי, זה לא מכבד אותך. ברור שלא חשבת לפני שכתבת. ובין אם זאת הייתה המטרה שלך או לא, אני מסיים את הדיון הזה פה, תחשבי מה שאת רוצה על החומר שהנחתי פה (רוצה להאמין שזה ביכולתך, לפני שהמגננות שלך יקפצו ויעוורו היגיון, הגינות וד"א).
אחת השאלות הבעייתיות.
לא, כמובן זה לא בעיה כאשר מיד אחר כך מגיע "הנה הפרטים של חדוה, שני מספרים של ממליצים, ושתי תמונות ברורות. אני מכירה אותה היטב ובטוחה שהיא מתאימה לך. תעדכן אם מתאים, אני כאן לכל שאלה".
הכוונה כאשר אחר כך מגיע "בבקשה תשלח לי כרטיס מעודכן. תמונה עדכנית". למחרת: "תודה על הכרטיס והתמונה. אעביר" כעבור יומיים: "העברתי, מחכה לתשובה ממנה, השדכנית שלה עסוקה אבל בימי שישי היא בדרך כלל חוזרת אלי".
יצא לי כבר בעבר שקיבלתי פרטים של מישהי ואישרתי, עד שחזרו אלי הספקתי לאשר מישהי, לחכות לה, לפגוש מישהי שלישית, לחזור לפגוש את השניה שנזכרה בקיומי (היא לא היתה תפוסה. פשוט "בירורים"), ואז הראשונה הסכימה לפגוש אותי.
למה כל כך מסובך לשדכן להבין שאין משמעות לאמירה "חשבתי על שידוך בשבילך" אם אין הסבר מה אתה רוצה להציע? האם היית בא למישהו "יש לי דירה למכור לך" ומצפה שהוא יחכה שבוע לפרטים?
וואי מזכיר לי יותר מדי את השאלה של "מה אתה מחפש?" מצד אנשים שכל כך רחוקים משידוכים וכו, ומצפים שעכשיו תפתח את הלב(כי לרוב הם דווקא הכי מתעניינים בפרטי פרטים) ותגיד הכל כשתכלס אין להם שום דבר להציע, מבחינתם זה סתם עוד פיסת מידע שתשב להם בראש בלי תכלית. אז פחות אבל תודה.
זה מעצבן ומעיק, אבל כל עוד לא הולכים בדרך של תקשורת ישירה, לא רואה איך נמנעים מזה..
ובכל זאת, עובר זמן, אתה שולח הודעה לשדכנית?
לפעמים זה בשגגה ותזכורת יכולה לעזור.
קשה לי להאמין שיש בנות שמבררות חודש שלם על בחור, אלא מסתבר יותר שהן קיבלו את הפרטים באיחור או שמשהו לא עבר אליהן.
אם באמת השדכנית לא רצינית - זה ממש לא כיף
ולבנות מגדלים באוויר
להיות אופטימי, אבל לאו דווקא בגלל הסיכויים שתמצא את אשתך
מה שכן בטוח -
בטוח תפגש עם בנאדם,
בנאדם - זה לב ועיניים וטובו
לפעמים האדם שמולך גם כמוך חושש לפעמים עם בטחון לפעמים פחות
אבל המשותף לכל מי שפוגשים - כולם בחיפוש, בכולם יש צמאון.
להאמין בטוב של בני אדם
לא תמיד זה כזה ורוד,
לפעמים זה משעמם, לפעמים זה פוגע, לפעמים זה מתיש
אבל בסוף, אתה נפגש עם בנאדם.
ככל שמסתכלים על תהליך החיפוש בצורה אנושית יותר
מצמצמים שחיקה,
באים בראש פתוח
באים בוויב נעים וכיפי
וככה יש יותר סיכוי לממש הפוטניאל הזוגי כשמגיעים לדייט
הרב מרדכי שטרנברג כתב שלפניי פגישה צריך להיכנס לראש של: "אני הולך לפגוש את אשתי בעזרת ה' (אולי)"
מצד אחד לבוא עם אמונה שזה זה ומצד שני להיות בראש פתוח
אני עוד לא נפגש, אבל גם בלי להיפגש אפשר לחוות חוויות של דייטים, למשל בראיונות עבודה..
*לעת עתה מקום אחרי מקום אומר לך לא.. כשבחלק מהמקרים לך הייתה חוייה נחמדה ורצית להמשיך.
*אתה ממש רוצה לשאול למה, לשאול מה אפשר לשפר אבל יודע שהם לא חייבים לך דין וחשבון.
*לפעמים הצד השני בין אם זה המקום עצמו, המנהל או המראיינת מקסימים ואתה מתלבט אם לומר להם את זה בתום הראיון או אפילו לומר להם את זה שאתה מקבל מהם מייל שפחות מתאים .. ומצד שני אתה אומר לעצמך, בעצם, עדיף לשתוק שלא להתחנף או לצאת (במידת מה) נואש/סמרטוט..
בעה בהצלחה לכולם.. שנראה ישועות בחודש של ניסים..
כל אחד בהתמודדות/התמודדויות שלו 🙏🙏
יש אנשים שמאוד מתחברים, ויש אנשים שמאוד לא.
לי באופן אישי יש חבר שהתחתן בשידוך של חיים קורץ, וב"ה הם חיים באושר ועושר עם 3 ילדים.
יש לו מאגר גדול של כרטיסים מכל גווני הציונות הדתית
והוא גם אחד מהשדכנים של "הבאר"
יש שיגידו שלפעמים השידוכים שלו אינטואטיבים. כל פעם שיצרתי איתו קשר היה לו שידוך בשבילי על המקום..
מצד שני יש לו המוון הצלחות, ואני מכיר כמה זוגות שהוא שידך.
ועוד כמה שאני מכירה.
ממה שאני שמעתי, יש לו אינטואיציה טובה ואם מתאים לך לדייק אותו אחרי הצעות לא מתאימות אז הוא ממש מדייק אותן.
