י"ח באייר תשע"ו 19:33
בת שנתיים וחצי, מאז שהיא קטנה לא אוהבת רעשים חזקים וצמודה אלי או לבעלי כשמפעילים מיקסר, שואב אבק או מעבד מזון.
לאחרונה היא הרבה יותר נבהלת מרעשים, בעיקר רעשים מבחוץ (מואזין, יריות של ערבים, רכב מרעיש במיוחד וכו') שאי אפשר לצפות מראש (כי בבית אנחנו מזהירים מראש והיא צמודה למישהו אז זה לא מפחיד).
הבעיה שהיא גם מפחדת לא להיות צמודה אלי מפחד שמא יהיה פתאום רעש. אם צריך להביא משהו מהחדר השני היא לא מוכנה ללכת לבד כי היא מפחדת שיהיה רעש.
לא יודעת אם זה התגבר בעקבות הלידה או בעקבות זה שהיא נורא נבהלה מהצפירות שהיו בימי הזיכרון.
אשמח לשמוע אם יש רעיונות איך לעזור לזה לחלוף (או אפילו לשמוע אם זה נורמלי ויעבור לבד...)
י"ח באייר תשע"ו 19:43

לגדולה שלי , אפילו שמעולם לא בדקתי, יש רגישות דומה. גם לרעשים סבירים היא מגיבה כאילו היו חזקים יותר

י"ח באייר תשע"ו 20:10
מעניין. גם לאחותי היה את זה ועד היום היא שונאת בלונים...( הם יכולים להתפוצץ פתאום וזה מפחיד )
זה היה לא פשוט כי הכל היה צריך להיות מחושב..

לא יודעת מה להגיד לך על זה אבל נשמע שיכול להיות משהו רגשי.אם זה לא מה שבת 30 כתבה..
י"ט באייר תשע"ו 00:35

טיפול נכון יועיל להרגעה בטווח הקצר ולרגישות הולכת ופוחתת בטווח הארוך.

י"ט באייר תשע"ו 09:37
זו תופעה של אנשים שטווח השמיעה שלהם צר יותר ולכן רעשים נשמעים להם חזקים יותר מלאנשים רגילים.
לצערי, לא ידוע לי על טיפול אבל תחפשי באינטרנט תחת השם הזה.
י"ט באייר תשע"ו 10:48
זה נראה לי יותר רגשי מאשר רגישות אמיתית לרעשים, גם כי זה התגבר מאוד לאחרונה, וגם כי רעשים בחוץ מפחידים אותה גם כשהם ממש חלשים יחסית, וכשבבית יש רעש יותר חזק מזה זה לא מפריע לה.
כ"א באייר תשע"ו 02:12

ולנסות לראות מתי זה התחיל?

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"א באייר תשע"ו 09:46
או בעקבות הלידה, או בעקבות הצפירות שהיו ביום השואה וביום הזיכרון.
אנחנו גרים בישוב ורוב הזמן יש שקט בחוץ, ולכן אני חושבת שהרעשים יותר מפחידים אותה.
ניסיתי לשאול למה זה מפחיד אותה, היא אמרה 'אני מפחדת שיהיה רעש חזק'. יש לה דמיון מאוד מפותח, בשבת היה רעש של רוח חזקה מבחוץ, והיא שאלה אותנו אם זה אריה (אז היא דווקא לא היתה מבוהלת, כי היתה לידי).
כ"א באייר תשע"ו 09:54


כ"א באייר תשע"ו 22:26

לספר סיפור על דברים שמשמיעים קולות. לספר בשקט ובנינוחות. עניינית.

 

למשל, לקחת ספר עם תמונות של מכוניות, בעלי חיים, להדגים לה איזה קולות כל דבר עושה.

 

ללכת איתה לטיול, ולשים לב, כשהיא מרגישה מוגנת, לקולות של מכוניות וכו'.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"א באייר תשע"ו 09:09

אני בתור מבוגרת נבהלת מאוד מרעשים! אולי יש אנשים עם רגישות יתר...

לפי מה שאת מתארת כדאי אולי לבדוק ולא להשאיר ככה... 

כ"א באייר תשע"ו 06:31
קניתי לה אוזניות של פועלים והרשתי לה לשים אותם מתי שרעשים מציקים לה.
היא הרגישה שהיא יכולה להתגונן ובאמת היא הסתובבה איתם מדי פעם והם היו תלויות לה על הפינה של המיטה. אחרי כמה זמן היא איבדה עניין הפחדים נרגעו. רק בצפירות של ימי זיכרון היא עוד לקחה אותם לגן.
כ"א באייר תשע"ו 10:25
כ"א באייר תשע"ו 07:58
אצל הקטן, קיבלנו את זה שהוא מפחד הגנו עליו מ"הסכנה" ופשוט הסברנו לו שאין ממה לפחד. עם הזמן זה עבר (עכשיו הוא רק קצת מפחד מאופנועים). ייתכן שזאת פשוט תקופה כזאת וייתכן שיש לזה גורם פסיכולוגי, אבל בכל אופן נראה לי שלא כדאי להעצים את זה, לא בצורה של יחס מגונן מוגזם ולא בצורה של להילחם בזה או להתעלם מזה.


כ"א באייר תשע"ו 10:22

ופשוט למדנו אותו (לאט לאט) לשים ידיים על האוזניים כשיש משהו מרעיש, כך הוא למד להתמודד עם הבעיה בכוחות עצמו עד שהוא גדל והבעיה עברה עם הגיל.

כ"א באייר תשע"ו 14:26

גם הבן שלי כזה.

מפחד מרעשים, מדברים חדשים ולא מוכרים (מפגש עם מכונת כביסה וכדו')

פשוט לתווך ולהסביר מה היה הרעש

מה זו המכונה הזו, מה טוב בה ולמה היא מרעישה

 

כמה נפלא וטוב העולם

עוד שיטות תיווך:

לספר סיפורים כמו חמישה בלונים

לשיר שירים על רעשים (רעמים וברקים) וכו

 

היא כבר מבינה הכל, פשוט לסמוך עליה

 

אחרי פעם-פעמיים- הבן שלי מתרגל, מתווך ומסביר לעצמו כששואלים אותו מה זה היה הרעש הזה

 

ובעיקר סבלנות ורוגע

 

בהצלחה

כ"א באייר תשע"ו 23:17

זכור לי משהו מהאחים הקטנים כשהיו קטנים...

יש גיל כזה שממש נבהלים ומפחדים מכל דבר, מחושך, ממפלצות, (לכן יש את כל הספרים האלה על מפלצות ופחד מהחושך וכו')

 

כ"ב באייר תשע"ו 20:15

ואז להפסיק רעש ודי .לשחק את זה וגם ללמד אותה זה רעש של ...

זה הגיוני שהיא מפחדת...

כ"ב באייר תשע"ו 20:17


אולי יעניין אותך