האם אתן/ם חושבי/ם שגבר עדין הוא פחות גברי?
וזה לא בשביל הסקר כמובן אלא כמו שהבנתם שבעלי הוא עדין ולפעמים מרגישה פחות גבר.
אין לי כח לפרט מידי... אסתפק בשאלה כך.
האם אתן/ם חושבי/ם שגבר עדין הוא פחות גברי?
וזה לא בשביל הסקר כמובן אלא כמו שהבנתם שבעלי הוא עדין ולפעמים מרגישה פחות גבר.
אין לי כח לפרט מידי... אסתפק בשאלה כך.
לא חושב שגבריות נמדדת בעדינות
אולי תסבירי בדיוק מה הבעיה עם בעלך ונבין
אבל אישית מרגישה לפעמים שמידי עדין וזה "פחות עושה לי את זה" אם נקרא לזה כך
לא דיברתי על אגרסיביות.
אלא על להיות יותר ג'נטלמן. קשה להסביר. זה דברים מאד דקים
מן סוג של רומנטיקה(לתת לך לעבור ראשונה, לפתוח לך דלת, לקחת ממך את הדברים וכאלו) את יכולה
לספר לו כמה זה משמח אותך, וכמה זה ישמח אותך אם הוא יעשה את זה...
בעדינות ובלי ללחוץ, עם תשמחי כשהוא עושה דברים כאלו, הוא יבין.
את צריכה לתת דוגמא כדי שנבין...
לרוב היא מתקשרת עם אדם מסוקס, אקטיבי ולעיתים אגרסיבי.
זה די מצער
לא השתנה.
גם אז היה עדין ואם כבר אז שינוי לטובה...
רק שאז פחות הפריע
ולא זה ממש לא קשור לרומנטיות ותשומת לב,
בזה הוא סוף והלואי על כל אישה, באמת
אלא אולי דווקא ג'נטלמניות עם אחרים. פחות "דומיננטי" בכל מיני מפגשים וכד'
תלוי מה הוא עושה בחיים ואיך הוא ממנף את זה.
אני יכול להבין את זה שאת רואה את מה שמטפחת המדיה המערבית. רוב האנשים לא כאלה ואלו שכאלה לא תרצי להתחתן איתם.
מי שדומיננטי בפבגשים חברתיים זה לפעמים עודף ביחון עצמי, לפעמים חוסר ביטחון עצמי, ולפעמים סתם משהו לא רצוני או כאלה שעושים חור בראש.
אני לפעמים קצת כזאת אז לא לקפוץ עלי, את חטאי אני מזכירה היום.
מה אכפת לך איך הוא עם אחרים?? חשוב איך הוא איתך.
אני חושבת שהזמן וההתבבגרות יעזרו לך לראות כמה זאת ביקורת לא נכונה.
עוד כמה שנים תיזכרי בשרשור הזה ותגידי "איפה היה השכל שלי??".
באמת מה שחשוב זה איך הוא בבית, כאבא, כבעל.
בס"ד
נדמה לי -ואולי אני טועה,
אבל נראה שאת מאד מעריכה את בעלך,
את מכירה את דעותיו והשקפותיו וכ',
והיית רוצה שזה יתבטא ביותר מנהיגות,
שעוד אנשים יכירו אותו ויתרשמו ממנו.
בהחלט יש משהו נשי ברצון "להשוויץ" בחכמתו של הבעל, בכישוריו וכ'.
אולי את מרגישה פספוס בכך שהוא לא לוקח חלק פעיל?
אך תחשבי על זה מצידו. האם לו זה חסר?
אם הוא היה רוצה להביע את עצמו יותר וכ', אבל קשה לו,
את יכולה להעצים אותו, את הביטחון העצמי שלו,
למשל אחרי מפגש כזה, אם הוא היה שקט את יכולה לומר משהו בסגנון
"הייתי רוצה לשמוע את דעתך בדיון ההוא- תמיד יש לך זווית ייחודית, הם הפסידו"
אבל אולי בעלך לא זקוק להכרה הזאת מהסביבה?
תחשבי על היתרונות של זה.
לא מעניין אותו להרשים אנשים אחרים,
בטח שלא להראות את הגבריות שלו מולם..
יש לו את אשתו שהוא אוהב,
ובך הוא משקיע את עצמו.
ואם מדובר בעמידה על שלו (או שלכם) מול המשפחה או חברים וכ',
אז אל תשכחי שהאדיבות שלו והוותרנות היא חלק ממנו,
וכמו שאת נהנית ממנו בבית, ומקבלת את זה באהבה,
ככה תסתכלי על היכולת שלו לוותר, להצניע את עצמו,
להעדיף שלום על מחלוקת וכד'.
יש אנשים שנדרשים לשנים של עבודת המידות
בשביל מה שלבעלך יש בטבעי.
ובסופו של דבר מה זה גבר?
גבר קשור לגיבור, מי שמתגבר.
יש אנשים שהגבורה שלהם היא להתגבר על אחרים,
להשליט דעתם ורצונם על אחרים. לאו דווקא נעים אבל בהנחות העולם "גברי".
היהדות אומר שגיבור זה מי שכובש את יצרו.
ז"א זה לא שאין בו גבורה, אלא שאת הגבורה שלו הוא משליט על עצמו.
אז הוא לא יעיר למי שעוקפת אותו בתור בסופר,
לא כי נראה לו שזה בסדר מה שהיא עושה,
אלא את הגבורה שלו הוא משליט על היצר שלו. על הדחף "להחזיר מלחמה".
ולא ממש זה אבל מזכיר-
"הנעלבים ואינם עולבים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
לסיכום הסתכלות על גבר וגבריות מנקודת מבט יהודית,
יכולה להראות לך שבעלך זה בדיוק מה שצריך ב"ה....
זו גבורה כפי שהיהדות מגדירה אותה...
[כעת אני רואה מה הוספת "ג'נטלמניות עם אחרים".. לדעתי, זו ממש רעה-חולה, מה שנשים חושבות לפעמים "מה יגידו אחרים" על הבעל שלהן. מה איכפת לך "אחרים".. ביניכם הוא טוב - תשמחי. יש כאלה שהעלו פה שרשורים על בעיה שהבעל שלהן יותר מידי "ג'נטלמן" ומעבר לכך עם אחרות... תשמחי שהוא טוב ואוהב ונאמן. וזה הכי ,גבר", שיודע להתנהל עם אשתו בעדינות וסבלנות ותשומת לב, כמו שכתבת "והלוואי על כל אשה"..]]
אלה שכל הזמן מושכים תשומת לב
הם אנשים שמתכופפים לפי הרוח
השקטים לפעמים בוחנים דברים לעומק
מגבשים את הדעה שלהם ומדברים רק כשיש להם משהו משמעותי לומר.
מה שלא הבנתי :האם מפריע לך רק הדומיננטיות "בחוץ" או גם בקשר ביניכם?
או שמפריע לך שהוא לא "מוביל" בחיים המשותפים?
או מחוספס.. ועדינות נפש מומלצת מאוד
בס"ד
קצת מזכיר לי את המושג רגיש.
אדם שרגיש לזולת- זו מעלה מופלאה.
אדם שרגיש מאד לכבוד של עצמו ונפגע בקלות- זו עלולה להיות בעיה....
גם בעדינות לענ"ד יש את ההבדל הזה.
יש אדם שהוא עדין במובן של שביר.
של רגישות גבוהה אם זה לאגו- נפגע בקלות,
אם זה לטונים חזקים מידי- למשל נבהל מרעשים וכ',
ברור שכזה אדם לא מתאים לכל אחת.
כן יצא לי להיפגש עם אדם מאד עדין במובן הזה,
ואם הייתי רווקה זה אולי היה מתאים לי,
אבל למשפחה הנוכחי שב"ה כבר יש לי (שלושה בנים לא עדינים בכלל- יעידו קירות הגבס הרועדים לפעמים..)
זה פשוט לא היה מתאים. (רק לראות את הילדים שלי משחקים כדורגל היה גורם לו להתקף לב נראה לי...)
מצד שני יש עדינות אחרת, שלא מתבטאת באופן שהאדם חווה את הדברים,
אלא באופן שהוא משפיע.
דיבור עדין, שקט בנחת.
ביישנות לפעמים מתקשרת לעדינות.
אדיבות נימוס, ניסוח, אופן הערת הערות, וכ'- כל אלו בעיני תכונות שמאד מתאימות לכל אדם,
ובמיוחד מוערכות אצל גבר. (כי אישה זה קצת מובן מאליו שהיא עדינה)
צפו בTED בשיחתו של טוני פורטר בדיוק על הנושא הזה - הקליקו כאן
יש כתוביות בעברית - אם לא פועלות הפעילו בצד ימין.
לרשותכם תמיד
יהונתן שוּמֶר
"כלים שלובים" - מרכז להתפתחות אישית וזוגית
054-4820637 [email protected]
אבל מאד יכול להיות שלטווח ארוך תגלי שזה דווקא יותר שווה
וזה תואר כבוד/מחמאה.
gentle+man, כש gentle אומר עדין ואציל נפש. משהו כזה.
אני מכירה בחור עדין מאוד ואציל נפש, אבל הוא מאוד גברי לדעתי. כלומר, יש לו עמידה, דעה ורצון טוב...
אבל באמת לא תמיד אנשים קוראים את אותו מושג ומבינים אותו באותו אופן... לדוגמה גברי, עדין....
תודה לכם על התגובות.
עזרתם לי לחדד את המחשבה בכיוון הזה, לפעמים צריך משהו שיעזור לך להכניס את מה שאת יודעת בעצם עמוק בפנים...
רוצה כבר לגמור עם השרשור הזה כי מרגישה שלא טוב לדוש בזה מידי, לקחת את המסקנות, לשים אותן במגירה הנכונה במח וזהו. אבל עדיין יש לי ג'וק באותו נושא שחופר לי ואם כבר העליתי את הנושא אז אולי עד הסוף...
יכול להיות שזה שלפעמים מרגישה פחות "גברי" (ושוב- במונח הזה עזרתם לי מאד להרגיש שונה) זה גם בגלל שהוא רזה....
אז בא נאמר לא "שחיף" אבל בהחלט לא משוריין.
אני רואה גברים משוריינים ושריריים, רחבים, עם שרירים בידיים והבגדים מונחים עליהם "פיקס"... ולפני שתתעצבנו עלי שאני "מסתכלת" מי שמכיר את זה זה כמעט לא נשלט. אני יודעת שלא טוב ההשוואות האלו אבל זה צף לבד. צריך לזה המון שליטה עצמית כדי להתעלם, או הבנה שזה לא חיסרון.
אני מבין ומרגיש את מה שאת מבטאת בצד הריגשי.
אבל לענות לך ספציפית נראה כמו להיכנס לדרך ללא מוצא
אם נרגיע אותך בקשר לעדינות של בעלך ונסגור פרק א'
מחר יופיע פרק ב' והוא ייראה בערך כך:
הייתי בהרצאה של פרופסור אומן(או מישהו אחר) והוא הרבה יותר חכם מבעלי....
ואז נעמול להרגיע אותך ואחרי חודש .....
נתחיל פרק ג' והוא ייראה בערך כך:
הלכתי לטיול בצפון וראיתי שם גבר יפהפה עם יופי של ר' יוחנן
ואילו בעלי.....
וכן הלאה וכן הלאה.
יש לזה רק פתרון אחד: את כרתת ברית עם בעלך ואין לך בעולם מישהו אחר זולתו!
כל השאר הם מבחינתך כמו גמלים, סוסים וכדומה שאינם מהווים כלפייך שום גורם משיכה.
אתן לך דוגמה איך כולנו עושים כך:
נניח שאת הולכת לקניות בסופר ופתאום עובר לידך גבר.
הגבר הזה הוא גבוה מאד, שרירי וחסון.
על דש חולצתו מודבקת תגית של מנכ"ל אינטל
הוא מדבר עם מי שלידו בקול נעים שמעולם לא שמעת כמוהו
שפתו רהוטה ודיבורו קולח
את מרימה את עינייך בהפתעה. מרגישה שנשימתך נעתקת
פתאום אומר לו הבחור שלידו. "אחמד אנחנו חייבים לזוז"
מייד העיניים שלך חוזרות למוצרים בחנות
הנשימה חוזרת לקצב הרגיל
את כבר לא מגלה עניין.
מה קרה פתאום?
הבנת שזה לא רלוונטי. שהוא ואת חיים בקווים מקבילים שאין להם סיכוי להיפגש.
כי לא יהודי הוא מחוץ לתחום בשבילך
זה בדיוק המודל. אם תנהגי כך לגבי כל אדם אחר חוץ מבעלך
כל השאלות ייעלמו מאליהן