כ"ב באב תשע"ו 13:03

שלום אנשים יקרים

קראתי פה הרבה בלי להגיב.. מרגישה צורך לשתף, אולי מישהו\י התמודד עם משהו דומה ואשמח לעזרה.

יצאנו ממש קצת זמן ועל ההתחלה הוא הביע נכונות להתחתן. היו הרבה ספקות, אינטואיציה שדיברה אבל השתקתי הכל.  בעיקר בגלל הרצון לשמח אותו. הוא ממש ממש ממש רצה. בקטע אחר. וגם כי היה בי מקום שלא יודע איך מרגישים לפני החתונה. ותמיד אומרים שזה לא הוליווד. ולא צריך להתאהב. אז אם אין לי על מה לשלול כנראה הוא בעלי. אמרתי לו כן ומשם זה התגלגל מהר, מהר מידי. הוא הודיע למשפחה שלו (אפשר לומר, לא לגמרי בתיאום איתי) ומצאתי את עצמי בוורט המוני -- לא מאמינה שאני פה.

במשך שבוע וחצי הייתי בדיכאון ממש.. בכי בכי בכי. הוא חשב שזה פחדים מחתונה, מעצם ה-להתחתן. ועוד כל מיני שקשורים למשפחה שלי. היו הרבה מחשבות, ממה הדיכאון- מהפחד להתחתן או חוסר התאמה שקיים בינינו. העובדה שאני לא רוצה אותו, לא אוהבת (אלא-- לא שוללת). ואולי זה יבוא אחרי החתונה?  וזה היה מוזר, כי היה רגש, משיכה וכו'. אבל לא היה רצון. או יותר מדוייק- היה חוסר רצון. 

אחרי התייעצות עם אנשים גדולים וטובים (שכל אחד אמר משהו אחר..) החלטתי לבטל. הבנתי מה הנק' של חוסר ההתאמה והרגשתי שאין עניין למרוח את זה. הוא מבחינתו היה לחזור לדייט ראשון ולהתחיל הכל מחדש. אני הבנתי כבר שזה פשוט לא מתאים. 

 

ב"ה, מאז הפרידה לא דיברנו בכלל. אין מצב שהוא יתקשר איתי ואני איתו. שנינו מבינים שאם זה לא אז זה לא כלום.

קשה לי להסביר את בליל התחושות, אבל הוא פשוט נורא. מעבר להשלמה בנפש על זה שביטלתי, יש - את הידיעה שפגעתי במישהו מאד מאד. ואת התחושה ששיקרתי לו. ממש שיקרתי. אמרתי שאני רוצה ובסוף לא. והפחד שאם לא הצלחתי לאהוב אותו, והוא היה כזה טוב-- מי אמר שאצליח לאהוב בכלל. ומפה לשם הרהורי חרטה. ורק הדברים הטובים שבו צפים. והפחד שיש בו כעס עלי, שיש דינים. והכי . הכי. שה' כועס. ואז גם קשה להאמין עד הסוף שבסוף יהיה טוב . 

מנסה להבין אם הזמן ירפא הכל או ש--משהו אחר.

 

תודה מראש לכל העונים

 

 

 

כ"ב באב תשע"ו 13:18
זו אחת החוויות הקשות, הכואבות והמעצבות. צר לי שאת עוברת את זה..



למה שה' יכעס?

כל מה שאת מרגישה מובן וטבעי, הבילבול, הפחד והשאלות על העתיד.

חשוב מאוד שתהיה בקשת מחילה הדדית ואמיתית למרות הרגשות הקשים, אפשר דרך מישהו שלישי, אבל חשוב לעשות את זה.

הזמן מרפא גם כאב מהסוג הזה ובע''ה שזה יהיה בקלות ומהר.
את תעזרי לזמן לרפא אם תקחי לך הפסקה לכאוב, להבין מה קרה ולהתקדם עם זה מחוזקת יותר לקראת הזיווג הנצחי שלך.


בהצלחה!!
כ"ב באב תשע"ו 13:21
לשקר לעצמך זה יותר גרוע משתשקרי כל אדם אחר..כן.ממש כך..כמה שזה נשמע אגואיסטי..אבל ברגע שתשקרי את עצמך את תאבדי את עצמך ואת עצמך זה עולם שלם. לשקר לאדם אחר זה נקודתי מתוך מכלול חיים שלמים..שלא תביני אני ממש לא תומכת בלשקר אנשים.ממש ממש לא.הדבר האחרון.אבל אני מנסה להראות לך שזה עדיף על שהיית חיה בשקר כדי לא לנפץ לו את החלום שלו והיית מוכנה ללכת כל כך רחוק בשביל זה..תמיד לדעתי יש צורך להבהיר ששום דבר עדיין לא בטוח ומבטיח חתונה ב100% .להנחית למציאות כדי לא למכור אשליות.אבל שוב זה קורה לטובים מביננו..טוב ותודה לה' שפקח לך עיניים.אחרת כל חייך היו חיים ברדיפה אחרי הבריחה מהאמת שלך , והתפשרות.חוץ מיזה גם הוא לא 100..לא נעים לעמוד במצב שאת חייבת להגיד כן ואין לך ברירה כי הוא פשוט "מתלבש " עליך בקטע של חתונה.כאילו ..'הלו..תנחת ..' .אני חושבת שלשקר לעצמך הכי גרוע כי הוא גורם גם לשקר לאחרים.בדיוק מה שקרה עכשיו..וככל שתשקרי לעצמך אז תמשיכי לשקר לאחרים..בגלל זה המזל שעצרת את השקר העצמי עכשיו.בגלל זה הוא עדיף על לשקר לאחרים.כי הוא גורם נזק לך בעיקר ובהמשך נזק לאחרים באופן רציף.מה שגרם לי לכתוב לך זה העניין שכתבת שאת מרגישה שה' כועס עליך.מאיפה הבאת את השטות הזאת?לא שאני רבנית או גדולה בתורה או דתיה משהו,אבל מאיפה המצאת את זה שה' כועס עליך??עשית את הדבר הנכון בסוף.חזרת למסלול בסוף.ה' רחום וחנון.נכון היתה פה פאשלה וזה קורה..אבל בהחלט בסוף חזרת למוטב.וטוב שעצרת את זה בזמן.לגביו?בטוחה שהוא נפגע וקשה לו ..צד שני מקווה שהוא גם הבין את המסר שלא העיקר החתונה..בטוחה שגם לו היה איזה חוסר שלימות מסוים עם הקשר ..לא שחושבת שיש באמת שלימות מוחלטת בדרך לחתונה אבל כן יש איזה שהיא השלמה .בכל אופן לדעתי לחכות זמן מסוים ולבקש סליחה בדרך שלא תגרור לחידוש הקשר ולסיים בטוב.ואני חושבת לדעתי שתתני זמן לעצמך קצת כרגע עם קשרים..תתחברי לאני העצמי שלך ואל תבגדי בו אף פעם.לא משנה בשביל מי.לפחות אם את כבר עושה משהו אז תהיי מודעת בתוכך האם זאת טעות או לא.העיקר לא להתכחש..כך שבעתיד לא תתני לעצמך לעשות טעויות ..כי את מודעת שזה לא מה שאת רוצה.בכל אופן ..הבחור ימצא משהי ויהיה טוב בסוף ..ואת ?את תמיד תדבקי באמת שלך ובטוחה שזה היה מקרה רק כדי להאיר לך את העיניים כדי למצוא את הדה באסט כי הוא מגיע לך..ולגבי ה'?לא נראה לי הוא כזה רותח עכשיו ;) בנצלחה נשמה.
כ"ב באב תשע"ו 15:20
כ"ב באב תשע"ו 15:26
כ"ב באב תשע"ו 13:53

בס״ד

 

הי

ממקום של אחת שהיו לה ספקות, והתחתנה עם מישהו והתגרשה אחרי שנה וחצי

כשכל הספקות התממשו

אני יכולה להגיד לך שנראה שעשית את הדבר הנכון. 

יקח זמן להירגע

אבל בעז״ה תמצאי את האדם הנכון.

כ"ג באב תשע"ו 23:10
ואחרי התגובה שלך, אין לי מה להוסיף..

המקום ישמח את שתיכן וימלא חסרונכן במהרה!

הייליגע שמאטע

 

כ"ג באב תשע"ו 23:57


כ"ב באב תשע"ו 14:20

הנה מה שכותב רבי נתן בליקוטי הלכות:

'והעיקר שבכל עת ושעה בכל מה שעובר עליו ידבק א"ע רק אל האמת ויתפלל וישיח לבו לפני הש"י בדיבורי אמת לאמיתו וכמבואר לעיל מזה. כי כוח מעשה בראשית הוא בחי' כ"ח עתים י"ד לטובה וי"ד להיפך שבהם כלולים כל עתות האדם כל מה שעובר עליו שעל זה התפלל דוד בידך עתותי וכו' וכ"ש והעתים אשר עברו עליו. ועיקר תקונם להנצל מכל רע בגשמיות ורוחניות ולהפוך כל העתים הרעות ח"ו לטובה הוא רק ע"י האמת.'

 

העניין של אמירת האמת ושל להיות אדם אמיתי היא לא רק מוסרית, אלא גם ובעיקר חשיבות קיומית. זה הכלי העיקרי שבעזרתו אנחנו מתחברים לקיום האלוהי. כשהאדם אומר אמת הוא בעצם מבצע התקשרות, הוא דוחף את עצמו לעבר האלוהות. זה לא מסובך, זה למעשה מאד פשוט. ה' אמת וחותמו אמת, אדם אוהב משהו, הוא רוצה להתקרב אליו, אז הוא מתדמה לו. זו התקשרות, הזדהות רגשית. צדיקים מתדמים ליוצרם, כמו שאמרו חז"ל. הם מדבקים את עצמם במידותיו של ה' יתברך.

 

האדם מטבעו מתקיים במציאות שבה השקרים והאמיתות מעורבבים ביחד.

לרגע אחד הוא מודע לעצמו, מזהה את כל הדחפים שלו והתשוקות שלו, מודע לעצמו ולסביבתו, ורגע אחרי זה הוא שוב הוזה ומפנטז ומהתל בעצמו ובסביבה. כך האדם בנוי, כך הוא מותנה על ידי הסביבה והחברה. יש התניות דתיות וחברתיות, כל מיני.

 

לכולם יש הבלחות והברקות של 'אמת'. מה שאנחנו בכנות נוכל לקרוא לו הישג זה כשהאדם לא יוליך שולל את עצמו ואת סביבתו ברוב זמנו.

 

דובר אמת בלבבו תחילה. זה מה שיציל אותנו ברוחניות ובגשמיות, תמיד.

 

בסין היו נוהגים לומר 'אם מתלקחת אש בקרקעית ערמת שיחים עליה אתה נשען, כל עד היא לא מגיעה אליך אתה בטוח שהכל בסדר'. זה מה שהשקר עושה, השקר מחשיך לך את העיניים, ושקר גורר שקר, והאינרציה הזאת מביאה לידי מצב שבו אתה מורגל אליו, לחושך ולשקר. עד שיום אחד מתעוררים ובוכים על השברים, אבל זה כבר מאוחר מדי, זה לא יציל אותך. מצווה גוררת מצווה, עבירה גוררת עבירה, שקר גורר שקר, חושך גורר חושך, כך הדברים מתגלגלים, לטוב או לרע.

 

קיצר, הוא התלהט יותר מדי, את התלבטת יותר מדי, העיקר זה שבסוף לא התחתנתם. יש כאלה שמתחתנים למרות הכל, לפחות זה לא נמרח הלאה. טוב לגדוע דברים לא נכונים באיבם, טוב לעשות דבר בטרם יסתבך.

 

אל תכניסי לעצמך הבלים לראש. אף אחד לא כועס, להפך, לימדו אותך שיעור חשוב ביותר, שאת יכולה לצמוח ממנו הרבה. במי זה תלוי? בך. תניחי לה' להפוך את זה לטובה, ואת מצדך פשוט תעסקי בעניינים שלך.

כ"ב באב תשע"ו 14:34

את פשוט אמיצה. התגברת על הבושה ונפרדת, וזה מעשה שהיו אנשים במקומך שלא העזו לעשות, וזה צעד מדהים מבחינתך, ואני מעריך אותו!
הצלת את חייהם של שני יהודים ומחכה לך שכר בשמיים על כך.

 

א. אכן הבחור נפגע. אבל את בדיוק כמו רופא שנאלץ לנתח אדם ולחתוך אותו בסכין כדי להציל את חייו! נישואין עם האדם הלא נכון הוא אחד הגורמים ההרסנייים ביותר בחיים.
מי שמע על רופא מנתח שמרגיש רגשי אשמה על ניתוח תקין שערך?

 

ב. אם אמנם שיקרת, את מחוייבת לבקש סליחה. ולחזור בתשובה. מכאן והיאך יד ה' פשוטה לקבל שבים, וזו כבר לא אחריותך.

 

ג. מה פירוש "לא הצלחתי לאהוב אותו"?? אהבה לא באה בכח. אני בטוח שיש בתוכך המון אהבה שמחכה תצא לפועל. לכל היותר,יקח לך יותר זמן לעורר אותה. 
באהבה אין חוקים, את מי תאהבי ואת מי לא..  פעם יצאתי עם בחורה שהרבה בחורים היו רודפים אחריה. אבל היא ממש לא עניינה אותי ולא 'עשתה' לי כלום. מה זה אומר? לא כלום!

 

ד. נכון ה' אמר שהוא כועס על חוטאים, כמו אבא שכועס על בנו כדי לחנכו. אבל הוסיף ואמר שאם האדם חוזר בתשובה, מיד הוא נקרא "ריע, אהוב, ידיד, ונחמד"! (רמב"ם הל' תשובה)  
אין לך מושג כמה ה' מאוהב בך עכשיו! אם היה לו מקרר הוא היה מדביק את התמונה שלך עליו..

כ"ב באב תשע"ו 15:33


לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

כ"ב באב תשע"ו 15:08

הם ישלחו אליך יד, הם יגיעו במיוחד, להזכיר לך שיש עוד טוב בעולם..

ממש תודה , ממש ממש!

איזה טוב שיש אתכם!

כ"ב באב תשע"ו 15:31
גם אני ביטלתי חתונה פעם. היא לא הייתה שמחה ושלמה איתי ואמרה ״בחור טוב ומידות טובות, אז למה לא? האהבה כבר תגיע אחרי״. אחרי שהיא דיברה פעמיים על לבטל ואמרה את שאמרה, החלטתי לבטל (שבועיים לפני החתונה).

לגבי רגשות אשם, את לא אשמה, אלא עשית את הצעד הנכון. זה עדיף על לחיות בנישואין אומללים.
ולגבי ההחלמה הנפשית וההגברות, את צריכה להשתדל להמשיך את החיים כגריל ולתת לזמן לעשות את שלו.
ואני ממליץ לקחת הפסקה משידוכים והכרויות, כדי לתת לזמן לעשות את שלו.
כ"ב באב תשע"ו 16:18

אבל הוא מאפשר לך להחזיר את הדברים והרגשות למקומם.

 

כל הכבוד לך, המצב שהיית בו הוא מורכב מאוד, ובחרת בדרך שלך, ואת אומרת שיש לך תחושת השלמה בנפש-

אז כנראה שבאמת בחרת את הדבר הנכון ביותר בשבילכם.

לא מתחתנים עם מישהו כי הוא מאוד רוצה, זה מעשה שנראה אצילי, אבל למעשה, הוא יכול להיות מעשה זדוני

עד מאוד, אם אח"כ יתברר שבעצם את לא רוצה בכלל. כך שככל הנראה הצלת אותו ואותך, וגם אם יקח זמן

עד שהוא יבין את זה, עד שהוא ימצא את האחת שלו ועוד יודה לך על זה שביטלת, זה לא בחשבון שלך.

 

גם את תמצאי את האחד שלך. זה לא אומר שיהיהו זיקוקים, זה לא אומר שתרגישי את זה מיד, וכן- לפני חתונה

יש המון המון קושי רגשי. אבל - את תצליחי לעבור אותו- כי הוא יהיה האחד שלך והקב"ה יעלה אותך.

לאהוב מישהו זה לא נוסחה במתמטיקה- אם הוא כזה טוב = אני אוהב אותו ואם לא, אז לא. האהבה שלנו שמורה

לאנשים מיוחדים, ולא משנה כמה מקסימים ונפלאים אנשים אחרים, הם לא תמיד יצילחו להיכנס לנו ללב.

 

הקב"ה- אם הקב"ה היה רוצה שתתחתני עם הבחור הזה, היית עושה את זה. הקב"ה שותף גם להחלטה שלך

לבטל. יותר מזה- הקב"ה רוצה בטובתם של צדיקים ורשעים. הפסוק אומר "ארך אפיים", וזה מיותר, כי אפשר

היה להגיד "ארך אף"(ביחיד) משה שאל על זה - והקב"ה ענה, "ארך אפיים לצדיקים ולרשעים", הקב"ה רוצה

בטובתם של כל הבריות בעולם, גם הרשעים ביותר. ולהיות רשע זה לא נמדד במעשה כלשהו, אלא במקום

נפשי- מרגע שעושים תשובה, אדם עולה במדרגה עוד יותר גבוה ממה שהיה מקודם.

 

אשרייך!

 

 

כ"ב באב תשע"ו 16:21

אני מבין שנכנסת למצב שהבחור מאוד בעניין ואת פחות.

לו כבר ברורים דברים ולך ממש לא.

 

אם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שאת פשוט בן אדם מאוד נעים שקשה לו לומר לא.

ומימלא נקלעת למצב הזה שהוביל עד לביטול.

 

אז תדעי ,שאת עשית בחירה נכונה.

ואת צריכה להיות שלמה עם עצמך.

אז נכון - אולי לא היית לגמרי כנה עם עצמך ואיתו ,מצד שני ,אולי הלחץ שלו הוא זה שבין היתר גרם לכך.

אני לא חושב שאף אחד אשם במצב הזה וזה מסוג הדברים שקורים.

 

אל תחמירי עם עצמך ,חשבת שזה נכון לך בהתחלה וטעית,ומזה לומדים הלאה.

השם בוודאי לא כועס עלייך.

ויש לך חששות של אחרי.

תני לזמן קצת זמן.

תנשמי עמוק.

ותרפי.

 

כ"ג באב תשע"ו 21:27
יש בזה סוגיות מוסר יהודיות לא פשוטות, ואכן חייבים לדעת שהצד השני מחל לגמרי ולרצות אותו ולפייס על מה שאולי גרמת לו (הכל על פי עדותך על עצמך) עד שיתפייס וימחל לך בלב שלם.

מחילה שאני כזה חד אבל זאת האמת וחשוב להבהיר אותה. מעבר לעניין הזה תמחלי לי שאיני מתייחס ליתר הדברים, בנידון הזה אני מאמין שהדמויות הנשיות בפורום תצלחנה לעודד אותך יותר מגבר.

כל טוב והרבה הצלחה!
כ"ג באב תשע"ו 22:41

רק הערה קטנה בעקבות התגובה שמעליי, ולכל אותם האחרים שמדברים על נושא בקשת הסליחה..

מדובר בנושא מאד רגיש, וזה נראה לי קצת לא אחראי שכל אחד יציג את עצמו כבר סמכא לפסוק בנושא.

לי למשל לא ברור שיש פה בכלל על מה לבקש סליחה. לדעתי אין פה שום שקר. את כתבת בעצמך את הנחות היסוד שהיו לך לגבי חתונה - " היה בי מקום שלא יודע איך מרגישים לפני החתונה. ותמיד אומרים שזה לא הוליווד. ולא צריך להתאהב. אז אם אין לי על מה לשלול כנראה הוא בעלי ". עם המחשבות האלה ענית לו כן, העובדה שאחר כך התפיסה שלך התבהרה וראית את הסיפור אחרת, והצלחת לתת מקום לתחושות מעורפלות שהיו לך , לא אומר ששיקרת כשהסכמת להתארס, לדעתי ממש לא שייך פה המילה שקר.. עוד נקודה שכדאי לחשוב - האם באמת את רוצה להתחיל איזה דו שיח של סליחה איתו, לעניות דעתי דווקא מה שכתבת על זה שאתם כבר ניתקתם כל קשר מרגיש לי יותר בריא ונכון.. שוב לעניות דעתי, את לא צריכה להסתכל על עצמך בעיניים של אשמה, את פעלת בתמימות בלי שום כוונה לפגוע או לשקר..( ואני כמובן לא מכיר את הסיפור, אבל לדעתי גם לבחור יש צד בזה, אני חושב שהעובדה שהוא לא הצליח לקלוט שאת לא לגמריי איתו, זה לא פחות יצר את הסיטואציה הזאת..) 

בכל אופן, אם חשוב לך לברר את נושא הסליחה הייתי מברר מול מישהו שבאמת מבין - איש מקצוע/ רב עם רגישות והבנה בנושא/ איש חינוך שמבין.. לא הייתי מתעסק עם משהו כל כך רגיש מתוך עצה של כמה אנשים בפורום של ערוץ 7.  

ולסיום ולעיקר - אני ממש מעריץ אותך שהצלחת לעשות את המהלך הזה,זה דורש הרבה כנות עם עצמך והמון אומץ. הרושם שקיבלתי מקריאת הדברים שלך הוא שיש לך המון אהבה בלב, ואת תצליחי לאהוב ובגדול, אל תדאגי.. ממש ממש מאחל לך המון נחמה.. רק טוב!   

כ"ג באב תשע"ו 23:04
חשבתי לכתוב לך שאני רוצה להיות חברה שלך... סתם כי את כותבת יפה וטוב. עד שראיתי בסוגריים "לא מכיר" :p וקלטתי שאתה גבר. :/ חח הקטע היותר מצחיק שלא שמתי לב לזה בכותרת.

(חח כנראה שבורכת גם בברכות שהאישה התברכה בהם )
כ"ג באב תשע"ו 23:08
עדיין אפשרי;)
כ"ג באב תשע"ו 23:51
שיש בהם ברכות שנתברכו בהן נשים, שברוב המקרים משום מה הם יכולים להיות אבא שלי...
בתור חברה זה סבבה... לגבי השאר אני לא יודעת...


(חחח יואו מקווה לא פגעתי במישהו...)
כ"ד באב תשע"ו 07:18
לא נראה לי שמסתובבים פה בפורום בני ארבעים פלוס...
כ"ג באב תשע"ו 23:26
כ"ג באב תשע"ו 23:37
אומר את דעתך בנושא.

אני כמובן לא פוסק אלא או ר את ההלכה ואת המוסר שאני מכיר,בשרשור שהעלה עניין מסויםובתוכו גםאת עניין הבקשת סליחה.הסתמכתי בדבריי גם על מה שהיא כתבה.בעיקר על זה.

כמובן שמאוד טוב ללכת לרב עם זה אבל כאן היא לא ביקשה רב אלא את תשובותינו שלנו בנושא ומה אנח ו חושבים על כך.

לכן לגיטימית גם תשובתי שלי וגם תשובתך.

שבוע טוב.
כ"ג באב תשע"ו 23:53
זה שאתה פסקת הלכה בצורה חותכת, והוא הציע להתייעץ עם רב ואמר שכדאי לשקול את הנושא- לא אמר שום תשובה נחרצת.
כ"ד באב תשע"ו 00:04

קודם כל, אני מתנצל אם נראה שאני מנסה לשלול את הלגיטימיות של דעתך, אני לא, ואני אסביר... 

 

א. לדעתי יש הבדל בין לומר את דעתך לבין לומר את דעתו של אלוקים. צריך רגליים רציניות כדי לכתוב בפומבי מהי ההלכה. העובדה שכתבת את ההלכה כפי שאתה מכיר, זאת הבעיה לדעתי. היית יכול לנסח את זה -

"תקשיבי יכול להיות פה שיש פה צד שאת צריכה לבקש סליחה, לכן אני ממליץ לך לברר מול גורם מוסמך." זה למשל ניסוח יותר מוצלח, שאין בו יומרה לומר את ההלכה. ( אתה כתבת קצת בנחרצות, כפי שהעדת בעצמך "סליחה שאני כל כך חד.." )

 

ב. היה לי חשוב לומר את דעתי בנוגע לאמירת סליחה (גם) כדי לתת קונטרה לקולות האחרים שנשמעו כאן. נראה שכל מי שדיבר על נושא הסליחה כתב די בנחרצות שיש פה צורך לומר סליחה. היה לי חשוב להדגיש זווית אחרת ולהראות שהנושא הזה יותר מורכב ממה שנראה, והוא לא חד וחלק. ולכן כשכתבתי לקחת את עצות חברי הפורום בערבון מוגבל, וכמובן שאף אני כלול בזה..  גם כתבתי לה שאם זה נושא שמעסיק אותה אז לברר מול גורם מוסמך. 

 

ג. לדעתי אנחנו צריכים להיות רגישים בתשובות שלנו, ולהציע כיווני חשיבה. ( עצה מלשון להציע..) אל לנו להיות נחרצים במיוחד בנושאים כל כך רגישים. 

 

ד. בזמן שאני כותב את זה שמתי לב שכבר הגבת וכתבת שאם מדובר בנושא הלכתי אני אענה כפי הבנתי. אני ממש אשמח אם תוכל לצטט פה רב שיסכים עם המשפט הזה..

 

ה. האם חשבת למשל מה ההשלכות של זה שהיא תלך עכשיו ותתחיל ליצור איתו דו שיח ( גם דרך גורם שלישי..) לא בטוח שחשבת על זה.. ואלחש לך סוד קטן, לעניות דעתי רב היה מכניס את זה לשיקולים שלו..

 

ו. ולך "שלוות עולמים" אני ממש מתנצל שהסטנו את הנושא, זה פשוט היה נראה לי חשוב להגיב..

שוב, מאחל לך רק טוב.. ונחמה..

כ"ד באב תשע"ו 00:26

זה מצריך ממנה זה נושא אחר שהיא צריכה לברר עם עצמה.

 

אם אכן היא שיקרה למישהו ומרגישה ויודעת שעליה לבקש סליחה - אז אני לא חוזר בי ממילה ממה שאמרתי וכבר הראו פה מהלכות הסליחה וזה.. (ועוד בלי להתייחס לעובדת השידוכין שזה עניין נוסף) - לא צריך להתחיל להתפלפל. כשיש פגעה צריך לבקש סליחה. נקודה.

 

אם הייתה פגיעה או לא הייתה - זה רק היא תחליט, או בשיתוף רב. זה לא קשור לעצם ההלכה. 

כ"ד באב תשע"ו 00:28

הבנתי ודעתי ההלכתיות. זאת זכותי הגמורה ואין שום הלכה שאוסרת לי להגיד לאדם אחר את הבנתי בהלכה ואת מה שלמדתי. 

 

אני לא צריך להתנצל על כך שבפורום שבו שואלים אנשים ולא רבנים שאלות כאלו ואחרות, אני (והם) עונה (עונים) למה שנכתב. זה פורמט של פורום חביבי, אם אתה לא מכיר כדאי שתכיר... אם לא מתאים לך גם לגיטימי, אתה לא חייב להיות כאן.

 

 

כ"ד באב תשע"ו 01:22

מותר לכל אחד לומר את דעתו לשם כך שאלתי בפורום.

בעיקרון.  לדעת הרב שלי אין עניין בשטר מחילה, בגלל כל מיני סיבות.

כנראה שבגלל שאני באופן אישי מרגישה צורך, אבקש ממנו לפני יום כיפור. הדברים עוד טריים ולבקש עכשיו זה קצת לא הוגן.. מקווה ומתפללת שיסלח בלב שלם.

 

ותודה רבה לכם!!

כ"ד באב תשע"ו 01:44

יו"כ.

 

יכול להציף לו מחדש וסתם להכאיב.

 

אם את רוצה, את יכולה לשלוח משהו קצר בכתב, בסביבות אמצע אלול. לכתוב שאכן את נסחפת אחרי זירוזו, אבל אח"כ ראית שזה היה חפוז מידי ושלמרות שאת מאד מעריכה אותו, סובייקטיבית זה לא מתאים. אבל שבכל זאת, את ממש מבקשת את סליחתו על כך שיצא שאמרת את ה"לא", אחרי שכבר היה נראה כאילו זה בכיוון ואחרי שכבר היה איזה "אירוע".

 

 

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ד באב תשע"ו 10:28
אלא כדי שאף יהודי לא יפגע ממך.
זה לא עניין של אשמה אלא של
אהבת ישראל פשוטה-
כ"ד באב תשע"ו 14:48
עבר עריכה על ידי מעוף בתאריך כ"ד באב תשע"ו 15:08
אני חושב שהסליחה בהקשר הזה היא אולי צורך נפשי לקבל סליחה אבל מבחינת האמת לא צריך, כל הסיטואציות האלו מלוות בלחץ, בהמון נעלמים( איך זה צריך להרגיש? מה באמת אני רוצה ואוהבת?ועוד) שמתבררים עם הזמן, אין כ"כ מה לעשות שקורה דבר כזה חוץ מלקבל את זה, זו טעות אנוש, ולא צריך להיות נוקשה ולדרוש עוד דרישות שלפעמים רק מעיקות( כמו לחייב סליחה), אבל אם היא רוצה לבקש סליחה זה צורך נפשי שכדאי לשקול אותו, למרות שאני לא ממש מאמין שהצורךהנפשי הזה יתמלא ע"י בקשת סליחה, בסיטואציות האלו אתה רוצה לתת הרבה יותר אבל אתה לא יכול לתת כלום, לכן אולי רק להבהיר את תום ליבך ושהכל היה מתוך מניעים טובים בלי שום כוונה להרע ולמחול לעצמך וכן לדון את עצמך לכף זכות למרות הרצון של אנשים טובים להלקות את עצמם כאשר נוצר מצב מכאיב. בהצלחה!
כ"ג באב תשע"ו 22:59
ב"ה שזה עכשיו ולא מאוחר יותר חלילה.
הזמן יעשה את שלו.. תהיי חזקה
כ"ג באב תשע"ו 23:02

דבר ראשון, שלא ישתמע אחרת ממה שאכתוב בהמשך, ודאי שהיה כאן עניין משמעותי שאין להקל בו ראש.

 

הרמב"ם כותב בהלכות תשובה שעל אדם שפגע בחברו, ללכת ולפייס אותו שלוש פעמים וכו', ואם הוא אינו מוחל לא, הוא החוטא. העיקרון הגאוני לדעתי שהרמב"ם מלמד אותנו כאן הוא  שלצד העובדה שאדם צריך לקחת אחריות על מעשיו, הוא צריך גם לדעת לסלוח לעצמו, גם על פגיעה שלו באחר וגם על פגיעה שלו בעצמו.

 

אף אחד לא יכול להוכיח לך שלא עשית טעות, בהסכמה או בביטול, אבל יש לעולם בעל הבית ש"מושיב יחידים ביתה".  אם אדם מגיע מנקודה שהוא באמת רוצה לעשות טוב והוא לא רוצה לפגוע באף אחד, אז לאחר שהוא ריצה את חברו ועשה תשובה, ז"א למד להבא איך להתנהל בצורה מוצלחת יותר, הוא צריך לדעת לסלוח לעצמו בין על טעויות שלו כלפי אחרים ובין על טעויות שלו כלפי עצמו. 

 

בע"ה גם את וגם הוא תזכו להקים בתים נאמנים בישראל, כי שניכם, אני מניח, מתכוונים רק לטוב.

אם זה מה שנראה טוב בעיניך וזה ריאלי, את יכולה לנסות להתנצל בפניו. את גם צריכה לעשות חשבון עם עצמך, מה אפשר ללמוד מהמקרה שקרה, אבל יחד עם זה שאת לא יכולה להתנער מהאחריות, את לא יכולה לייסר את עצמך בלי סוף. את יכולה וחייבת לסלוח לעצמך בלב שלם.

 

 

כ"ג באב תשע"ו 23:46
לא פשוט בכלל להיות נאמנה לעצמך ולעשות את מה שהכי נכון לך, גם אם זה קשה. זה ראוי להערכה גדולה!!!
בעיניי יש כאן לימוד גדול להבא- לשים לב כל הזמן איפה את נמצאת בתוך הקשר, מה את מרגישה, האם את באמת רוצה. שלא תגיעי חלילה שוב למצב הזה.
התחושות קשות, וזה מובן.
הייתי מציעה לך לזכור שזה לא באמת אשמתך. יש כאן מישהו כנראה בל״ח במיוחד, שדחף את העניינים בלי להקשיב לך באמת. אני לא רוצה לפתח אצלך כעס כלפיו, אבל אני גם לא רוצה שתפתחי בעצמך כעס כלפייך. תנסי להיזכר בעובדות, שזה באמת באמת לא אשמתך בכלל.
אם את מרגישה שאת רוצה לחזור בתשובה על זה, לא הייתי מציעה לבקש ממנו סליחה. כי נפרדתם כבר והסליחה שלך רק תציף נקודות כואבות.
אבל כן הייתי מציעה לעשות תשובה, רק בשביל ההרגשה שלך. לא כי את צריכה.
איך עושים את זה?
יש את השלבים של החזרה בתשובה, נראה לי שזה לפי הרמב״ם:
1. עצירת החטא (כבר עשית את זה..)
2. חרטה (גם את זה..)
3. וידוי- להגיד על מה את מתחרטת בפה.
4. קבלה לעתיד.
וכמובן ללוות את כל התהליך הזה עם הרבה תפילות ואמונה בעצמך. להזכיר לעצמך כמה את טובה. אפילו אפשר לכתוב בכל יום 2 דברים טובים בעצמך- מאוד עוזר לחיזוק הביטחון העצמי.

בעזרת ה׳, כשתמצאי את הבעל הראוי לך, שיקשיב לך באמת ויעשה רק מה שטוב לך, תשמחי כ״כ שגמרת את הקשר הזה. במיוחד שגמרת אותו לפני החתונה, שזה משמעותי מאוד מאוד.

חיבוק ענק!!!
כ"ד באב תשע"ו 00:34
ואני מניחה שהייתי מרגישה כמוך במצבך...

אני חייבת לומר שהסברת את עצמך מצוין.
כלומר, אני שומעת מה הלך שם, ואני ממש מבינה אותך ואין לי שום כעס עליך.
אני מקווה שגם את כמוני.

מעבר לזה שהצעד שעשית דורש הרבה כוחות נפש (במיוחד לאחת שמרצה "בעיקר בגלל הרצון לשמח אותו" - שיהיה ברור שזה לא שלילי. בעיני זה מקסים, גם אם צריך לכוון את הכח הזה)
אז קודם כל מגיע לך יישר כח גדול.

כשתפסת את עצמך, עשית מה שצריך ולפני כן היית בגדר "אנוסה"... לא קלטת מה את עושה, לא ידעת איפה את, וגם לו יש קצת חלק בזה.
כמובן, שאת שלך את צריכה ללמוד להבא, ואני מאמינה שכבר הסקת כמה מסקנות.

אני לא חושבת ששיקרת לו. מקסימום שיקרת לעצמך, ואת צודקת שזה לא חיובי. (חשבת שאת רוצה, וגם אם לא, כנראה שהיית במצב דחוק ומלחיץ, וזה מה שגרם לך לשקר לו)
אבל עם עצמך יותר פשוט להתפייס, גם אם לא לגמרי קל.

אני חושבת שאין לך מה לפחד מזה שלא תצליחי לאהוב.
עובדה שהרגשת בחוסר, וא"א להרגיש בחוסר, אם לא חווינו פעם משהו הפוך או לפחות בנויים להשלמת החוסר הזה.
וזה שהוא טוה, זה כנראה לא מספיק. עובדה שלא אהבת אותו.
אני מניחה שיש בך איזשהו רגש כלפיו, לטוב שלו. אבל זה לא מספיק.
והלב שלך יודע את זה, וכנראה שלא רק הוא.
ואני לא באמת יודעת, אבל נראה לי שכל ההרהורי חרטה האלה הם סתם יצה"ר. ותמיד הטוב צף אח"כ, כי אנחנו אנשים טובים... אז יש לנו נטיה כזאת, לזכור רק את הטוב.

לגביו, מנהסתם יש לו כעס עליך. אני הייתי מתייעצת ים איזשהו רב לגבי זה. מה לעשות...
לא חושבת שה' כועס עליך, את פועלת לגמרי נכון במצבך לדעתי.

בסוף יהיה טוב בע"ה. הקב"ה ברא אותך בשביל להיטיב לך. וגם כל מה שעברת, נועד בשביל אותה מטרה.

בהצלחה, תתחזקי, ותרגישי טוב בע" ה... ❤
כ"ד באב תשע"ו 00:46

מצער - אבל קורה.

 

לפי מה שאת מתארת, יסוד הענין הוא במחשבה המוטעית שלא בדיוק צריך ממש לרצות, אלא הוא מאד רוצה, אז את רוצה לשמח אותו... זו תמימות חמודה - אבל לא מתאימה לנושא הזה.. גם המחשבה ש"אם אין על מה לשלול, אז כנראה"..

 

ואת צודקת שבגלל שלא בדיוק הבנת מה "אמורים להרגיש" אז קצת רימית את עצמך.. ואופייני, שפתאום "מצאת את עצמך" בוורט בלי להבין מה את עושה שם. זה מה שקורה כשצד אחד בעצם לא בדיוק בענין, והשני "משך אותו" לשם..

 

אז לפעמים אכן יכול להיות כי צד אחד רץ מהר מידי - ולפעמים כי זה באמת לא מתאים.

 

מזל שעצרת בזמן.

 

אינני חושב שאת צריכה להרגיש ש"פגעת מאד במישהו" - הרי הוא ביקש וסחב לשם, נענית, ופתאום תפסת שזה לא.

ולכן זה גם כלל וכלל לא נקרא ש"שיקרת". מה פתאום.. נענית להפצרות, וראית שזה לא. לא נעים - אבל קורה. אף אחד לא עשה משהו במזיד. מניח שגם  הוא אינו מתייחס לכך כ"שקר". לכל היותר אי נעימות.

 

ואין כל קשר לכך ש"אם לא הצלחתי לאהוב אותו".... יש לך טעות יסודית. אהבה - זה לא דווקא לפי ה"נתונים". הנתונים, זה חשוב כבסיס, לדעת מהיכן לבחור. אבל על גביהם, זה ענין אישי מאד. יכול להיות שני אנשים מאד טובים, יש הערכה גדולה, אבל לא צומחת אהבה ביניהם. יכולים גם לא להתאים לנישואין.

 

ולכן, אדרבה, אם הצלחת להרגיש את הרגשותייך ביחס לענין את יכולה להיות יותר בטוחה שכאשר זה יהיה כן - את גם תרגישי..

 

ואל תתחילי עם "הוא כועס" ו"דינים" וכו'... למה שה' יכעס על כך שפעלת לעצור בזמן אחרי שתפסת שנסחפת. אדרבה, מנעת צער ממך וממנו לטווח ארוך, אם אכן זה לא מתאים וכל הענין היה סחיפה כזו.

 

תירגעי - תבטחי בקב"ה שיעזור לך, ותחפשי בשמחה ובמתינות מישהו שגם מתאים, גם תאהבו זה את זה, ותתנו לתהליך להבשיל לא בבטלנות, אבל בנחת..

 

הצלחה רבה.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ד באב תשע"ו 00:50
מצטרפת לזה שטוב שהתפכחת לפני החתונה ממש..
שתמצאי את שלך והוא ימצא אותך בקלות בע"ה
כ"ד באב תשע"ו 01:06

להפגש עם הרבנית צביה אליהו. היא מקסימה ותוכל גם לענות על חששותייך.

כ"ד באב תשע"ו 01:25

יא. אתם יודעים שאתם מקסימים?

אתם לא מכירים אותי, שמעתם בכמה מילים את הסיפור ואתם ממש ממש-- מעודדים, מחזקים, תומכים. 

כאילו אנחנו מכירים שנים.

זה מאד מיוחד! מתיקות של אנשים צדיקים..

תודה גדולה.

כ"ד באב תשע"ו 02:47

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

כ"ד באב תשע"ו 01:59
ב"ה נשואה+4.... זוכרת את התחושות האיומות שהלכתי איתן בזמנו,אבל באמת שהכל עובר,במיוחד כשאת נשמעת כל כך שלמה עם זה.
לגבי הקפידא,חשוב לכתוב מכתב סליחה כדי שלא יהיו קפיגות שיעכבו זיווג
כ"ד באב תשע"ו 02:46

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

כ"ד באב תשע"ו 02:47
באמת סיפור לא פשוט ולא רגיל..

כתבת בסוף כמה דברים שארצה להתייחס.

פגיעה
יש לך ידיעה שפגעת ב"מישהו".
למה לדבר עליו כמישהו.
זה אומר משהו על היחס שלך אליו.
את יודעת בוודאות שפגעת בו?
מגלגלין זכות לידי זכאי...
אולי זאת לא הייתה פגיעה אלא אכזבה.

שקר
תחושה ששיקרת "לו". ממש שיקרת.
הפעם זה לו. מה זה אומר.
אולי לא שיקרת
אדם שאומר משהו שהוא לא נכון אבל הוא חושב שהוא נכון הוא לא משקר. הוא אומר שקר. אבל הוא עצמו לא משקר הוא חושב שזה נכון.

לאהוב
הפחד שאם לא הצלחת לאהוב אותו אז לא תוכלי
.
אהבה זה דבר שבא אחרי זמן. בונים אהבה. יוצרים אהבה. זה לא הוליווד.

כעס שלו
פחד שיש לו כעס עלייך.
מה הפחד?
הרי הוא מבין שאם זה לא מתאים אז ברוך ה שזה קרה עכשיו ולא יותר מאוחר.
אולי הוא כבר שמח בהחלטה הזאת. לא שהוא שמח על הפרידה היא ודאי קשה. אלא ההחלטה אם היא מרגישה אמיתית היא מעודדת שטוב עכשיו ממאוחר.

כעס של ה
חס וחלילה.
למה?
ה אוהב את הבנים שלו!
והוא נתן לנו את אפשרות הבחירה
ה לא כועס עלינו! ולא עליך.


עוד משהו.
שמעתי חשבון כזה פעם:
לפעמים אדם עובר ייסורים של המון פגישות אכזבות ופרידות ולפעמים גם ביטול אירוסין. ולמה כל זה? כי נגזר עליו לעבור ייסורי גירושין וה' חומל עליו ומעביר אותו מיני גירושין קטנים כדי להפרע במנות קטנות.
אותי זה עודד בקשיים שהיו לי.

תצליחו!
ברכת ה בכל מעשה ידיך.
כ"ד באב תשע"ו 03:48
כאילו מישהי כתבה מגרוני דבר שקרה לי אחד לאחד...כל מה שדיברת עליו תחושות אשם ,מצפון,מחשבות לעתיד ,פגיעה,לילות של בכי, מחשבות של הבנזוג לנסות שוב כאילו משהו ישתנה וכו. היום במבט של תקופה ארוכה מאז אני רק מבינה יותר כמה ה' עשה איתי חסד וכמה לא התאמנו..אני שלמה עם החלטה באלפיים אחוז ושמחה ככ על כך!את תראי שזה לטובתך ורק אל תנסי לשחזר איך הגעת למצב הזה ואיך זה שלא עצרת לפני(כך היה לי) רק בדיעבד מבינים שכנראה היינו צריכים לעבור אתזה..תביני שזה זמן לעכל ולעבד וזה הכי נורמלי וטבעי(סוג של אבל על הקשר שאבד) ואת תראי שמתוך הקושי תביני כמה זה היה נכון וטוב לך!
כ"ד באב תשע"ו 05:30

אותך במקרים אחרים או רק בקשר הזה? אם יש לך קושי בלהחליט במקרים אחרים מבולבל, יותר מהמומצע, אולי כדאי לעבוד עם "קאוצ'" או mentor לעניין שידוכים. (לצערי, אני לא מכירה א/נשי מקצוע ספציפיים, אבל אני יודעת שהם קיימים.) בנושא בקשת מחילה, כדאי מאד מאד לעשות, גם אם הרב אמר שלא חייבים, כי חבל אם הוא אכן נפגע. קחי מישהו לפגוש אותו ולפעמים צריך לתת כסף. בשורות טובות!

כ"ד באב תשע"ו 09:09
לשבת באופן קבוע עם מישהו/י, ופשוט לשפוך את הלב שלך, עד שלאט לאט הדברים ירפאו עם הזמן.

לגבי הרגשות שפגעת באדם מסויים, ממה שכתבת את היית שבויה בענן של בלבול, וזה בכלל לא אשמתך, וודאי ה' לא כועס עלייך.

אולי אחרי כמה זמן, כשהדברים ירגעו, תשלחי שליח שיבקש מחילה ממנו. [לא כי את חייבת מבחינה הלכתית, אלא לחומרא, וכדי שיהיה קצת closure למצב.]
כ"ד באב תשע"ו 11:16
האפשרות הגרועה לפחות גרועה.. זה קשה ואת צריכה לעבור תהליך של התאבלות כדי שתוכלי להיפתח ולצמוח מחדש. עצה כללית בכל הנושא של הפגישות זה לשקף לעצמנו איך אנחנו מרגישים בפנים באמת אם זה אני שרוצה או שרוצים בשבילי ואני לא רוצה בכלל ואם התחושה שלי בקשר טובה והקשר מוציא ממני את המיטב או לא.
צרת רבים חתי נחמה חברים מסביב גם ביטלו/היתבטלו ולצערי הם לא האחרונים אין מה לעשות זה משהו שקורה וצריך לעבור את השלב הזה עם כל הקושי בדבר
בע"ה את עוד תתחתני עם מי שאת תאהבי ותרצי
כ"ד באב תשע"ו 11:18

אני ממליצה שתלכי לסדנא לפרוק מה שיש לך ולהתחלק עם אחרות שחוו דברים שונים.

וכמובן, אל תשכחי לקנות כרטיס ברכה יפה ולשלוח לבחור עם התנצלות, כי בכל זאת הבחור נפגע, בעיקר

כשזה נעשה בשלב האירוסין והכל כבר גלוי לכולם. מאד לא נעים, לך ולו.

חשוב שלא תהיינה האשמות אישיות שעלולות לפגוע בשניכם בשלב שבו תרצו להתחתן, וכן כדי שתיפגשו בעוד חודש כשהכל ירגע, או תשלחו 2 בני משפחה לסדר את העניין ולברר פרטים עד הסוף (אולי בכלל היתה טעות ורק "רגליים קרות"- פחד מנישואין וזה רק זמני?).

כ"ד באב תשע"ו 11:22

אם אכן כדבריה, שהיא פשוט נסחפה אחרי ה"זירוז" מצידו, וראתה שלא מתאים - 

 

אז אין כל ענין להיפגש שוב. רק יכול להזיק.

 

ואין צורך ללכת לסדנא, חבל להגדיל דברים מעבר למה שהם. רואים שכאן זה סיפור קצר.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ד באב תשע"ו 20:51

קודם כל, לחיות בדיכאון זה הכי גרוע, אז דבר ראשון תמשיכי להיות בחורה שמחה ואל תפלי למרה שחורה. דבר שני תנסי לרחרח מה המצב שלו,אם הו כולו פגוע- אז תסבירי לו מה היה המצב ותתנצלי, ואז מזה יפתור לך ולו את כל הסיפור, בכל אופן גם אם הוא לא מרגיש פגוע או משהו בסגנון תתנצלי, זה יהיה טוב בעיקר לך שתרגישי שהכל מחול ואין קפידא או משהו עלייך. בכל אופן- תמיד בשמחה!חיוך גדול

כ"ד באב תשע"ו 22:17
איזה לא פשוט זה.
אבל ממש כל הכבוד לך שהצלחת להבין את זה בזמן ולעצור את העדר
זה לא פשוא בכלל בכלל!

כוחות, ישועות ונחמות
כ"ה באב תשע"ו 00:06
גם אני מצטרפת למנוסות הכואבות שעברו את מה שעברת, לא הקשיבו לעצמן והיום גרושות עם ילדים...
את ההבנה שלך את עצמך מה קרה לך בהליך הבחירה אני הבנתי רק אחרי חמש שנים מייסרות וחשוכות.

הטעות היסודית שלך היא המחשבה שה' כועס עליך. תביני שה' מדבר אלינו דרך הלב ואת לא שמעת את הקול שלו. באהבתו אותך הוא חמל עלייך והציל אותך מעצמך. הוא פתח לך את הדעת והאיר לך את כל התובנות החשובות שעזרו לך לבחור נכון. הוא זה שנתן בך, נתן לך את האומץ לעשות את הצעד הנכון בשבילך. הוא מוליך אותך במסלול הזה עכשיו ואת תראי בעתיד בעז"ה במבט לאחור, איך הוא נשא אותך על כפיים. תהי שמחה ותודי לו. אל תתפחדי כלל
כ"ה באב תשע"ו 00:01

לא שאני חושב שלא היית צריכה לבטל. אבל לפי מה שאת מתארת, התנהלת בחוסר אחריות - בלשון המעטה. מי מתחתן רק מפני שהצד השני "ממש ממש ממש רצה"?! אם יש אינטואיציה, מקשיבים קודם כל לאינטואיציה. איזה עוד מצפן פנימי יש לך אם לא הדיבור של הנפש שלך?

אני באמת עוצר את עצמי מלכתוב את כל מה שאני חושב, כי זה כבר לא יעזור (אני מניח ורוצה להאמין שכבעלת ניסיון תנהגי יותר נכון להבא) ואני לא רוצה לפגוע, אבל שידעו אחרים ואחרות: אין פה אומץ ואין פה גבורה. לפני שעושים צעד כל כך משמעותי צריך נקודה פנימית של ביטחון, נקודה שמאפשרת התמודדות מול כל הספקות (ואני מניח שמותר שיהיו ספקות), ורצון. אם אין רצון, אני לא מצליח לדמיין בכלל איך אפשר להחליט החלטה כל כך חשובה. אגב, זה נכון לגבי כל החלטה משמעותית שלוקחים בחיים.

את ממש מתארת את כל התחושות והלכי הנפש שקדמו להחלטה להתארס: לא הופתעת לאחר מעשה, הכל היה מונח לפנייך. יכולת לחסוך את כל הסיפור הזה, לך ולו. אני חושב שכן צריך לחזק אותך כאדם שעובר תקופה קשה, אבל לדעתי שם זה נגמר. היית יכולה להימנע מלהיכנס לבור הזה מלכתחילה.

כ"ה באב תשע"ו 00:18

ואז השתחררתי מזה.

ואו.

יש לך אומץ

אמת בדבריך.

מי שלא יודע מה זה אופי מרצה לא יבין כנראה עד הסוף.

או לא יבין בכלל.

ויש אנשים שצריכים שיעורים קשים כדי ללמוד דברים פשוטים.

ואנשים עם עין טובה מסביב.

 אשריך על מידת האמת שלך..

כ"ה באב תשע"ו 15:37
יש דברים שלא צריך להגיד כ״כ בישירות. אז כל הכבוד לך שקיבלת את זה ועוד פירגנת לו...

ולאליפלט אני אומרת- הסיפור הזה לא פשוט כלל ועיקר. היא לא סיפרה פה את הסיפור לפרטים, ואתה לא מכיר אותה, כך שאין לך זכות בכלל לשפוט אותה בצורה כ״כ קשה.
אני מניחה שכשיש מישהו שרוצה אותך כ״כ, זה גורם גם לצד השני לרצות. גם אם זה לא רצון אמיתי. צריך המון אומץ כדי להתגבר על הרגש שמשחק פה ולהחליט לחתוך.

באופן כללי כדאי להיזהר מלשפוט אנשים כשאנחנו לא מכירים את כל הנושא.
כ"ה באב תשע"ו 23:10

שלוות עולמים היא לא הנושא פה. לא כתבתי את זה כדי להוכיח אותה (ואף ציינתי את זה בדבריי), אלא כדי שנלמד כולנו מהמקרה הזה. לכן גם לא משנה מה הסיפור שלה, אלא מה שהיא החליטה לשתף אותנו לגביו, ובהתאם לכך הגבתי.

ושוב, אין פה עניין של שיפוט. יש מספיק מקרים כמו של איילת 20 שם למטה, שבהם מתבררים דברים בדיעבד ומטריפים הכל. לפחות מקרים כאלה כמו של שלוות עולמים אפשר למנוע מראש.

 

מלבד זאת, אם כבר פנית אליה ככה, אני רוצה לציין שמאוד אהבתי את התגובה שלה. תגובה בוגרת ואחראית שמעידה על חכמה וראיית הטוב. גם הנקודה שהיא תיארה בשם "אופי מרצה", פתאום פתחה לי צוהר להבנה של מה שקרה לה. אני מכיר אשה כזאת מקרוב (מקרוב מאוד, אפילו), ופתאום אני מסוגל להבין ולהכיל את המחשבה הזאת, שבתחילה נראתה לי רחוקה כל כך.

כ"ה באב תשע"ו 15:36

בעז"ה מאחלת לך שכשתרצה שזה יגיע, זה יהיה בקלות ושגם אחרי ההחלטה לא תבין.

 

ובכן, החיים לא באמת כל כך פשוטים.

 

לא לכולם נסיך החלומות נוחת מהשמיים כשכתוב לו על המצח : אני בעלך.

 

אז הרבה מאוד אנשים (מכלילה בהם את עצמי) צריכים לקבל את ההחלטה הזאת, עם זאת שיש ספקות. ויש חששות. כי כל מי שלא מעופף לגמרי מבין שזה החלטה מטורפת, לא פשוטה כלל וכלל וכיוון שאנחנו ב"ה מתחתנים סה"כ עם בן אדם, יש לו חסרונות. ואנחנו צריכים להחליט אם אנחנו מקבלים את החסרונות האלו או לא. וגם אם נחליט לקבל, זה מפחיד ויש חששות. לא לכולם יש וודאות 100% בהחלטה.

 

איפה עובר הגבול? לא יודעת, זה גבול דק ולא נושא פשוט.

אבל לפני שאתה חורץ את דין הפותחת כחסרת אחראיות, תכיר את העולם המורכב, שאולי זה מפתיע אותך אבל זה לא חד משמעי לכולם. ולא כי הם התחתנו עם בן אדם לא נכון.

 

והיא לא התארסה רק כדי לרצות אותו, אני מצטטת: "ותמיד אומרים שזה לא הוליווד. ולא צריך להתאהב." - זה משפט נכון ומבלבל. שוב, הגבול הדק הזה, בין הדמיונות של פרפרים בבטן שלא הכרחיים לבין רגש שכן חייב להיות בקשר.

 

ולפותחת, יכולה להבין ולהזדהות עם כל מילה שכתבת. יש פה כבר מספיק תגובות מהממות, אני לא אאריך, אם תרצי את מוזמנת לאישי.

כ"ה באב תשע"ו 23:12

אני נכנס לפה אחת לכמה חודשים, אז באופן כללי נדמה לי שזה מקור פחות מעניין ללמוד ממנו עליי... אבל אם לזה התכוונת, אז כן, אני רווק. אבל זה עדיין לא אומר שאני טיפש או שדבריי לא נכונים.

חוץ מזה, הבנת הנקרא. אין לי עניין לחזור על עצמי. די עניתי לכל מה שכתבת כבר בהודעה הראשונה שלי פה.

כ"ו באב תשע"ו 09:15

לא אמרתי שאתה טיפש, פשוט שבלי נסיון בתחום באמת קשה להבין איך היא קיבלה את ההחלטה הזאת.

כ"ה באב תשע"ו 16:21
זה שהיא עשתה טעות היא יודעת היא לא צריכה שיעשו לה נו נו נו ..אפשר להגיב,בעצה עוזרת במקום בהטפות מוסר ואומרת זאת כאחת שחוותה דבר דומה והדבר האחרון שרצתה לשמוע זה את זה
כ"ה באב תשע"ו 16:26

אז התחושה היתה שהשמים נפלו.

הסיפור שלי קצת שונה משלך. אני מאוד אהבתי אותו ורציתי להתחתן והייתי מאהבת. ואז גיליתי שהוא הסתיר ממני משהו מאוד חשוב. עברו עלי כמה ימים לא פשוטים ובסוף החלטתי לבטל. 

זה היה כ"כ קשה שאנשים איחלו לי מזל טוב, והייתי צריכה לענות: זה כבר לא רלוונטי.

היה קשה להיות בשיא האושר, מאוהבת ומאושרת, כלה, ותוך שבוע להיות "מבוטלת אירוסין".

היתה לי הרגשה שלעולם לא אמצא מישהו כמוהו, שיאהב אותי ויבין אותי, וירצה אותי. 

יצאתי מאז להרבה דייטים, בערך 6 או 7 שנים. זה היה קשה ומתיש פיזית ובעיקר נפשית. 

אבל היום, אני נשואה. ויש לי בעל מקסים ומתוק שאוהב אותי ומבין אותי.

יש לי תינוקת מתוקה.

אז רציתי רק לומר שיש תקווה!

באמת כמו שכתבו, עדיף את הכאב של עכשיו, של הביטול, והפגיעה בבחור, מאשר אח"כ את הכאב של הפגיעה בשניכם, בנישואים לא מוצלחים.

יש הרבה מתחים גם אחרי הנישואים, וחשוב שיהיה בסיס איתן ויציב של אהבה גדולה בין בני הזוג. שאנחנו מבינים שאנחנו אוהבים למרות חילוקי הדעות והרצונות השונים שלפעמים סותרים.

בהצלחה!

מוזמנת לפנות באישי אם את צריכה עידוד וחיזוק!

 

כ"ה באב תשע"ו 18:20
ממה שאני שומעת ממך, את בעצם לא מספיק בטוחה ושלמה עם ההחלטה, בשביל שתגיעי למצב של שקט נפשי פנימי בתהליך זה נסי לקבל עזרה מבחוץ שתעזור לך להבחין מדוע לא רצית?
נשמע שהבחור היה מקסים ופשוט לא אהבת אותו.
תנסי לברר עם עצמך מדוע לא אהבת אותו אולי הרגשת שהוא שטחי עבורך? אולי לא מספיק חכם? ועוד...
ברגע שתדעי מדוע, תביני שזה היה רצון השם ואין שום סיבה שהוא יכעס עלייך.
הצלת את שניכם מחיי נישואין קשים או מגירושים קשים (הקשה מכול אולי כן היה יכול להיות טוב אבל את זה לא תדעי.... ולכן אל תתמקדי בזה)
עזבי.
בשונה ממך לי היה מאוד ברור שלא אוכל לאהוב אותו
ושדרך החיים שבחרנו הייתה שונה לחלוטין ולכן לאחר ההחלטה היה לי שקט פנימי עמוק ללא שום ספקות.
אבל הדרך הנכונה להיפרד בעיניי היא כן ליזום שיחת פרידה מכילה ותומכת עבור הצד השני.
מגיע לו לשמוע ממך כמה הוא מיוחד וכמה את כן מעריכה אותו ואת חושבת שמגיע לו אישה שתאהב אותו כמו שהוא ולא כמוך שאת לא מרגישה שהוא טוב עבורך. הוא לא רוצה לחיות עם אשה שלא אוהבת אותו.
חשוב בשיחה זו לאחל בהצלחה מכול הלב שימצא את האחת והנכונה ושיצליח במה שטוב עבורו....
אולי כרגע שיחה כזאת כבר לא רלוונטית אבל בשביל אחרים שקוראים את התגובה זוהי הדרך הנכונה למצב כזה. וכך לא נשארים עם כעסים ותחושות שליליות.
כ"ו באב תשע"ו 00:05

בס"ד

 

כתבת ממש יפה ועם זאת נראה לי חשוב לחדד שהעצה שלך נפלאה אבל בהחלט כל מקרה לגופו..ובמקרה שלך זה כנראה התאים יותר בגלל שהיה לך מאוד ברור שזה לא מתאים וזה היה גם מסיבה יחסית ברורה. (זה שהדרכים שלכם שונות) לי גם יצא לבטל אירוסין ואני חושבת שלפעמים הפרידה כל כך קשה נפשית גם ככה שלא בטוח שאנחנו צריכים להכביד על עצמינו גם את החובה עוד לדבר עם אותו אדם שוב.. (ושוב- אני חושבת שיש בזה באמת משהו נכון כן לדבר ולהיפרד כמה שיותר יפה, אבל צריך ממש להיות עירניים שבאמת יש לנו כוחות נפשיים לזה )

אשרייך..!

כ"ה באב תשע"ו 23:57

לדעתי זה לגמרי אומץ כי את מודעת לעצמך וזה כבר חצי הדרך לחיים בריאים! וגם את עשית את זה ב"ה בזמן. זה אומנם ממש לא נעים אבל זה בסדר וזה יכול לקרות. לדעתי כן ראוי שתבקשי סליחה מהבחור כי זו עגמת נפש גדולה. והקב"ה עזר לך שמצאת את האמת שלך והצלחת ללכת איתה ולהשתחרר! אז איך את רואה כעס?? את מצרה על זה וכואבת על כך והמקרה הזה מתווסף לרשימת הנסיונות שלך בחיים שעוזרים לך למצוא את עצמך ומובילים אותך בסוף לדרך הנכונה עבורך, שבמקרה שאת מאפשרת לקב"ה להיכנס לחיים שלך אז ה' ישים בידייך את ההחלטות הנכונות עבורך. אין לך ממה לחשוש- הקב"ה איתך ונשמע שאת בחורה טהורה שפועלת באמת מתוך שאיפה להגיע למשהו עמוק ואמיתי בחיים- ה' אוהב אותך וזה בדוק!!! לדעתי את צריכה ללכת לישון בשקט ובידיעה ברורה בביטחון ובנוכחות שהקב"ה לא יתן לבת שלו להיות חסומה ח"ו

כ"ו באב תשע"ו 00:31

בס"ד

 

התלבטתי אם לכתוב כי כבר נתנו פה המון חיזוקים ובצדק ובגלל שזה באמת כ"כ לא פשוט וכואב חשבתי שכל דוגמה וסיפור יכולים לחזק עוד.. אז קודם כל את פשוט מיוחדת ואני מניחה שאת מודעת לזה..אבל יש לך עין טובה, ולפי המקרה הזה גם המון אכפתיות מאחרים, מהדעות שלהם והרצונות שלהם.. אשרייך! וכמו כל מידה- כשמה כן היא - צריכה להיות ב"מידה" שתזכי בעזהי"ת להגיע למינון שנכון לך עם המידה הזאת בצורה שרק תעזור לך ולסביבתך בחיים ולא חלילה להיפך.. (זה נראה שאת בדרך הנכונה לגמרי!)

ורציתי לשתף בסיפור שלי

לפני חצי שנה ביטלנו אירוסין זה היה קשה ממש כמו שאני מניחה שאת יודעת.. בשבוע הראשון הרגשתי פשוט שאני יכולה לטפס על הקירות מרב ההרגשה הקשה שהייתה לי ואחרי כמה ימים פשוט החלטתי שאני לא בוכה רק בלילות כי אז אני נראה לי אתחרפן חלילה, אלא פשוט כל פעם שאני מרגישה צורך וקשה- אני הולכת לאיזה מקום יותר צדדי ופורקת בבכי (זאת הייתה הדרך שלי).. ממש הזדהיתי עם מה שכתבת שהיו דברים שמשכו ומאוד אהבנו  אחד את השניה והעניין הוא שהייתה לו מידה/תכונה מסויימת שפשוט צצה בעיקר אחרי האירוסין וראיתי שאני לא מסוגלת להכיל אותה וזה ממש עושה לי לא טוב ואחרי חודשיים מייסרים של ספקות והתלבטויות (הספקנו בינתיים גם לסגור אולם ולבטל אותו) בחסדי ה' המרובים ניפרדנו. 

הנקודה המשמעותית היא שהקשר שלנו היה מאוד מעורב בהרבה תחושות שרובן נעימות וטובות חוץ מאותה נקודה קשה, אז אחרי הביטול התחלתי לעבור תהליך עם מישהי שמדריכת נפש ע"פ התורה וזה עזר לי להבין המון דברים וזה היה טוב גם בשביל לראות עד כמה זה היה נכון וגם בשביל לדעת איך ולאן להתקדם הלאה.. בהי"ת אני חצי שנה אחרי הסיפור הזה וחזרתי עכשיו לצאת, (ממש לא חייב כזה הרבה זמן להירגע, כל אחד ומה שמתאים לו וגם לפי הסיפור שלו..) ואני רואה שאני מכירה את עצמי יותר טוב עכשיו וניבנו בי בהי"ת ממש תכונות טובות בעקבות זה. ואין לי ספק שגם שלכאורה זה נראה שהיה אפשר לדעת את זה לפני האירוסין- זה לא באמת, בגלל שזה בא להעביר אותי תהליך למידה וזה פשוט לטובה כל העניין הזה!!

סליחה על האריכות ובהצלחה ממש בהמשך! את פשוט נפלאה ואני לא יודעת אם אפשר להסביר עד כמה ה' יתברך פשוט גאה בך ואוהב אותך!! וגם אני (להבדיל ;) ) ממש מעריכה אותך על האומץ ואוהבת אותך מאוד אחות יקרה!! איזה משמח להיות ילדים של ה'..!

 

כ"ו באב תשע"ו 00:42
כ"ו באב תשע"ו 00:49
כ"ו באב תשע"ו 04:51
שה' יאיר דרכך
כ"ו באב תשע"ו 10:39

המתיקות פה זה משהו מיוחד!

תודה ממש לכולכן ולכולכם!

המילים שלכם מדוייקות להפליא..

 

אולי יעניין אותך