יש רגש אצל החרדים. לחלק מהדתיים הלאומיים זה לא נראה כך, כי קשה להם להבין איך יכול להיות רגש תוך כמה פגישות ספורות.

לפני שבוע בערך ישבה לידי בחורה חרדית שחזרה מםגישה שלישית,כולה מבולבלת ומלאת לבטים . בין היתר היא אמרה שהוא מתאים שכלית אבל רגשות אין..היא התקשרה לרב שלה לשאול אם היא יכוחה לחכות עם ההחלטה עוד פגישה, הרב כנראה אמר לה שרגשות יבואו אחרי החתונה..
זה היה לי מוזר..
לרגשות בטוח ישמקום במגזר החרדי אבל מקום פחות מרכזי מבמגזרים אחרים (בהכללה גסה כמובן) אך עם מיעוט הפגשות הבדיקות והחקירות על המועמדים הרבה יותר יסודיות ומקיפות .

מה עדיף?
כל חד ורבותיו, כל אחד ומה שמתאים לו.

אולי יש חלק מסויים מאוד אצל החרדים שלא בודק רגש.

אבל בטח אי אפשר לומר שבאופן גורף אצל החרדים מתעלמים מהרגש לפני.

אני יצאתי עם כמה בחורים.
אחד מהם, לא מצאתי שום סיבה לפסול חוץ מזה שלא הרגשתי אליו כלום.
התייעצתי ואמרו לי לנסות עוד פגישה אחת, אם אין רגש ואין משיכת הלב- לא להתחתן ככה....

צריך משיכת הלב. צריך להרגיש משהו אחד לשני, כדי לרצות להתחתן.




(אני חבדניקית)

יש כל מיני זרמים אצל החרדים, ובהחלט יש זרמים שממש אין רגש לפני החתונה. ההורים מחליטים והזוג רק נפגש כדי לראות מי עומד להיותץ איתו מתחת לחופה.

אותי אישית זה מזעזע..

אבל למה להכליל את כולם?

יפה שהדגשת שיש כל מני זרמים בציבור החרדי...צריך רק קצת לפתוח את העניים ואת הראש ולקבל שכן..יש חרדים שמתחתנים עם רגש ואהבה וכל העולה על ראשכם...

 

אמרתי שיפה שאמרת שיש כל מיני סוגים של חרדים..אנשים אחרים פה מכלילים את כל החרדים לאיזה משהו דוס קיצוני ובלתי מוגדר...שזה רע מאד

אני דיברתי באופן כללי.

רגש ומשיכה זה עיקר מאד גדול בנישואין,
אין כזה דבר להגיד 'אחרי החתונה יבא הרגש',
זאת טעות נוראה שנובעת מחוסר הבנה של היחס שלנו לחיצוניות ולמשיכה,
חיצוניות ומשיכה ורגש הם מאד מבלבלים ואם הולכים אחריהם בעיניים עצומות יכולות לקרות טעויות קשות,
אך הם חיוניים ביותר מבחינת הקשר.
עכשיו כמו שלא כל אחת מתאימה לי 'שכלית' ככה גם לא כל אחת מתאימה לי 'רגשית', יעני אני ממש לא יכול לפתח רגש כלפי כל אחת.
צריך מישהי שתתאים לי גם מבחינה רגשית (וזה כולל מראה חיצוני, אופי, משיכה מינית ועוד..)

אני לא יודע מה קורה אצל החרדים, אבל אני מנחש שהם כן בודקים גם את הצד הריגשי,
רק שהם לא מפתחים אותו עדיין אלא רק בודקים אותו אם הוא קיים ואם יש התאמה ריגשית,
אני חושב (וממש מקווה) שהם לא בודקים רק שיכלית ועל הרגש 'מתפללים שיבא', כי הוא לא יבא...

שלא יודעים בכלל מה זה...
לא כולם. אבל יש.

אבל אנחנו דנים את הדרך, ולא את החריגים..

גם החרדים לא "מתפללים אחרי". הם מתפללים לפני ואחרי ותוך כדי. אבל זה לא הסיפור.

 

הבעיה היא שלמי שגדל על אהבה כמו שהוא ראה בסרטים\בספרים- זה שביל שחסום.

אצל חרדים יש שני מרכיבים שבונים את הרגש-

האמונה שזה הזיווג משמיים ולכן אפשר שיהיה רגש,

והחיים המשותפים מתוך דאגה זה לזו ע"פ חוקי ההלכה וההדרכה התורנית(הוא דואג לה יותר מאשר

לעצמו והיא לא יותר מאשר לעצמה).

הנתינה ההדדית מובילה לאהבה שלהם, כי לתת לאחר גורם לאהבה כלפיו.

 

אצל מי שגדל על ברכי העולם של אהבה כמשיכה, הדרך הזו לא תצליח כי היא לא מספקת

את הריגוש הנצרך בשביל ההשקעה שלו. לכן הוא צריך את הסטרטאר של משיכה חזקה.

 

כמובן שאין בשום אמירה לעיל זילזול בצורך במציאת חן, ו"כימיה" בין בני הזוג.

בכבוד...

אולי רגש שונה, לא של התאהבות ומשיכה (שזה דבר שנדיר שיש אחרי 3-7 פגישות)

אבל כן רגש של חיבה, של רצון להמשיך ושל ענין ומשיכה מסוימת.

 

נכון שחרדים משקללים גם נתונים יבשים, ולעיתים הרגש עוד לא ברור לגמרי, אבל זה לא נכון שהם מתעלמים ממנו.

 

חרדים לא מתחתנים על פי רשימת מכולת כמו שאהבה בתענוגים הנכבדה מאד טרחה לכתוב.

ההורים מבררים לפני והזוג נפגש ובודק אם הוא מתאים גם רגשית ואם יש חיבור ונושאים משותפים. ואז יש את כל התקופה בין האירוסין לחתונה שגם בה עוד בודקים שהכל בסדר וזורם ויש רגש חיבה הדדי. 

המגזר שכן מתחתן ע"פ "רשימה" אלו חסידי גור (ואולי עוד חסידים אני לא מכירה את הזרמים השונים)

ואצלם לא בטוח שמחכים לרגש גם אחרי החתונה.

 

מותר רק פגישה פעם בשבועיים-חודש בערך,

מותר להתקשר לשיחה אחת של עשר דקות במהלך השבוע, ומותר שעה לפני שבת.

 

בקיצור, הקשר שלהם לא הכי פעיל...

מדהימות ההמצאות שלכם בהקשר של החרדים.

הגולש האחרון אתה מוזמן לבדוק לפני שאתה מטעה פה את כולם.

אתה שוגה בהזיות

 

בן דוד שלי בגיל שלי מתחתן עכשיו, והוא חרדי.

כן גם אני הייתי בשוק מכל הכללים האלה,

הזיות? לא. קשקושים? לא.
אני לא מבטיח שאצל כל החרדים זה אותו דבר,
אבל בנדוד שלי הוא לא חרדי קיצוני, אם אצלו זה ככה אז אצל הרבה מאד מהם זה ככה.

היא מוחה, ובצדק, על מה שהיא רואה כהכפשת והוצאת שם רע על ציבור שלם של מאות אלפי יהודים

בלי לדבר עליה באופן אישי,
יש דרכים אחרות להתבטא, (והוא לא ניסה להכפיש, הוא אמר את מה שהוא יודע).
ודווקא בתור נציגה, שתכבד את המגזר ;)

יכולתי גם לקלל אותו יותר כי הוא מדבר לא לעניין וממשיך להתעקש על זה, אז עוד כתבתי עדין.

וכל אחד שאני מעירה לו ומסבירה לו איפה הוא טועה ישר בא ואומר שדוד שלו/סבאשלו/שכן שלו וכן הלאה הוא חרדי ולכן זה כן נכון, אבל הלוווווווווו אני חרדית, מסתבר שאני מכירה את הציבור אליו אני שייכת יותר טוב ממי שמכיר דרך איזה בובעס צ'ווק (ביטוי של סבתא שלי)

זהו

נכון שאת חרדית ואת אחרת, 

אבל זה לא אומר שכל מי שמספר על דברים אחרים הוא מפנטז,

יש גם אחרים, כמו שאת אומרת כל הזמן,

ויש כאלו עם כללים , עם הגבלות וכו'.

 

מאיפה כל האינפורמציה הזאת?
אם לא היה את אסתיאסתי, היה צריך להמציא אותה...

ממש שטויות וממש לא נכוןןןן "הגולש האחרון"...

לא חשבתי על החרדים, אלא יותר התייחסתי לתאור שלו...
"אולי באמת עדיף לראות שהכל מתאים מבחינת הנתונים היבשים (התאמה בשכל) ולהתחתן על פי זה, ולהתפלל שאחרי החתונה יבוא הרגש?!"


(מה העניין להמשיך לבדוק אם התארסו כבר?)

האמת שאני מכירה כמה חרדיות
ליטאיות, חסידיות וספרדיות...
זה באמת שונה בין אחת לאחת מצד המנהגים.

החסידים הכי מקפידים.
וזה לאו דווקא חסידות גור, ואצל רובם אם לא כולם, לא נפגשים אחרי אירוסין כדי לא להחטיא אותו... משו כזה (דווקא מעריכה את זה באיזשהו מקום)
(חב"ד לא נכללים בהקשר הזה)
אצל השאר נראה לי שזה פחות ככה...

והזוג נפגש כדי לבדוק את ההתאמה ביניהם, נפגשים כמה פעמים שצריך כדי להגיע להבנה אם הבן אדם מתאים לי או לא.

אם היו מתחתנים רק עפ"י הנתונים היבשים ומצפים לרגש שיבוא בהמשך - כולם היו מתחתנים עם הבן אדם הראשון שהיו פוגשים ותתפלאו - אבל זה ממש לא כך! לא יודעת אחוזים אבל הרוב לא מתחתנים עם הראשון.

של החרדים הקטנים לסמוך על ההורים שלהם...

בלי להיכנס לדיון האם אני בעד כל הקטע, אבל מעריצה בכ"א...

זה סגנון דיבור...

רק שלא תקחי את זה בקטע מעליב חחח

אבל אפשר לחשוב מה ביג דיל, ההורים לא כופים להתחתן, הם מבררים את הפרטים - משתפים את המדובר באינפורמציה ומחליטים יחד אם מתאים להיפגש או לא, ואז התפקיד עובר לידי הבחור/ה להחליט אם להיפגש שוב ושוב או לא ולבסוף להתחתן - גם זו החלטה של המיועד עצמו.

אני לא מצליחה לסמוך על ההורים של בהקשר הזה, למרות ועל אף שאני יודעת כמה אני חשובה להם. מרגישה שהם לא מכירים אותי. ועוד יותר, שלא תמיד הם צודקים.
ועוד יותר, שזה מבטל את העצמאות שלי.
ולכן, אני מעריצה חרדים בקטע הזה.

שמסכימים לקחת על עצמם את האחריות האדירה של החלטה כזאת...

ואת ההשלכות...

שמישהו אנושי קובע לו את הגורל שלו, מאשר לקבוע גורל של ילד ולהאשים אותו אח"כ בזה שהוא לא לא יודע להסתדר...

ועם זאת הרבה אמת.

מתגובתך ברור כמעט שאת לא הורה, כי אין ספק אלו רגשות אשמה עולים בהורה שלקח את ההחלטה והאחריות על עצמו והקשר נכשל וילדו סובל.

אני בת חרדית להורים שלא מוכנים להחליט בעצמם ולקחת את האחריות בטענה שילד שבשל לנישואין צריך להיות מסוגל לקבל את ההחלטה בעצמו, כמובן בעוד הם מייעצים ותפקיד הבירורים הנרחבים והמקיפים עליהם. לדעתי הם צודקים במאה אחוז. אם זאת בכיתה שלי לדוג' 30 בנות מתוך 40 אמרו לי בפירוש שהם שמחות וסומכות שהוריהן לוקחים את רוב משא השידוך וההחלטה על כתפיהם. (ותמיד יש שאלה וברכה מרב)

הם צודקים ב100%.
וזה לא סותר את מה שאמרתי.

(אגב, אני מאוד מבינה את הצד של ההורים, ועדיין יותר מזדהה עם הילד.
גם כי אני במצבו, וגם כי אני ממש לא הייתי מוכנה לזה. לעומת הצד של ההורים, שאולי (עם כל התנגדותי החינוכית) הייתי יותר מסוגלת לזה)

אני חושבת שיותר קשה להורים.

וכפי שהזכרתי, גם רואה ושומעת שזה כך מהורים ומבחורות בגיל השידוכים.

זה יותר בתור עזרה והכוונה ויעוץ.

 

הילד הוא זה שאמור להחליט בסוף!!
 

ממני חרדית נשואה...

 

אני מכירה הרבה חרדים נשואים, והרבה רווקים. ויודעת מה הולך שם.
הם לא מחליטים בשביל הילד, אבל הם עושים את רוב העבודה השחורה ולא רק. ועל זה אני דיברתי.

גם היומיום .

והם לא מאמינים בכלל במושג אהבה.

 

חרדית.

ועוד את חותמת בתור חרדית

מן הסתם הבנת שב"לא נשואים" הכוונה נשואים ללא רגש שזה כמו לא נשואים.

אבל גם לו יצוייר שהם באמת לא נשואים - כל עוד האישה "לא נשואה" רק עם גבר אחד הילדים לא ממזרים. (וגם אם היא כן הלכה אח"כ עם מישהו אחר כשעוד היתה "לא נשואה" לקודם, עדיין הילדים מהבעל הראשון - לא ממזרים, אבל זה כבר לגמרי אחוז קטן...................... הכל בצחוק כמובן)

 

לא נשואים זה לא נשואים.

ילדים מחוץ לנישואין נחשבים לממזרים.

כתבתי את זה בשביל שתבין מה המשמעות של ססמאות לא קשורות כאלה ותתעדן קצת עם הקביעות האלה.


ובתור חרדיות...
מה שאתן אומרות על הגורים דתיים אומרים עליכם ומה שדתיים אומרים עליכם חילונים אומרים עליהם.

תפסיקו

כל עוד האישה לא בילתה עם מאה גברים אלה רק עם אחד.

ואנחנו ממש לא ממציאות על הגורים אתה מוזמן לחפש באינטרנט תקנות ל"ט

ממזר זה רק מתוך מצב של אישה נשואה שנכנסה להריון מגבר שהוא לא בעלה.

גם בתוך הגורים יש הרבה זרמים ,

ומעטים מאד הזוגות שחיים שם לפי כל התקנות 

מעטים עוד יותר אלו שחיים לגמרי בלי אהבה.

 

פשוט הפכתם פה את הדיון כאילו רק לחרדים מותר לדבר..שזה לא נכון בכלל

אפשר לברר כל דבר וללבן ולהיוודא איפה האמת נמצאת. 

אם ניקח את המשמעות הפשוטה של נשואים לעריכת חופה וקידושין אז בודאי שהם עושים וחלילה לאמר שהילדים ממזרים או שהם חוטאים.

 

זנות בשונה מנישואין זה  מעשה ללא אהבה וקשר לבן זוג.

וזה מה שקורה בגור.

המעשים טכניים לחוד ואין אצלם היתר לאהוב או לחבב את המעשה כי מבחינתם זה משוקץ ואשה זה דבר טמא.

 ולא אני אומרת את זה .  תשאלו את חסידי גור.

 

 התורה מבקשת ודורשת מאיתנו לקדש את החומר והקידוש נעשה ע"י ההתיחדות של איש ואישה בטהרה וצנעה.

 

ברוב החסידויות הרסו את זה ובעיקר בגור. 

 

תשאלו .

 

אותי יותר מעצבן שבכמה פגישות בודדות צריך להחליט ולסגור הכל. תנו להם רגע לנשום.. ולהחליט לא מתוך לחץ.
ואני מאמינה גם שרגש שמגיע אחרי חתונה הוא מאולץ ורגש ראשוני שהגיע תוך כדי כבר הפגישות בנוי ואמיתי יותר.

ולמה להמשיך עוד ועוד קשר ולעורר ציפיות אם זה "לא זה"??

זה חייב להיות החלטה מתוך פזיזות.
ואף פעם לא כדאי לעורר ציפיות.

ההחלטה יכולה להיות יותר קלה ויותר מהירה עם פחות כאב לב לכל הצדדים

 

 

לחרוג מהנורמה זה לא בריא בכל סביבה.

 

טוב @פסידונית אולי את צודקת

זה כבר לא נהיה חריגה מהנורמה

 

זה נהיה נורמה

 

להתווכח איתי זה בזבוז זמן מוחלט.

מה עוד את עושה ב-10 פגישות שלא עשיתי ב-5 פגישות שנפגשתי עם בעלי???

 

הוא לא היה הבחור הראשון שלי וגם לא השני...

קדמו לפגישות בירורים רבים...

חיפשתי גם מישהו שאני מכירה טוב ושהוא מכיר גם אותו טוב...

ובמקרה הזה זה היה אח של חברה טובה שלי שלמד שנה מעליו...

הוא ידע להגיד לי עליו המון!

 

וב"ה! נפגשנו 5 פגישות...

ואח"כ הוא בא לבית שלנו ואני לבית שלו...

 

וב"ה אנחנו נשואים באושר, אוטוטו 10 שנים!

 

 

אני לוידעת מה אעשה בעשר פגישות (עוד לא הייתי שם) אבל יודעת שבפגישה רביעית אפשר לסגת למרות שעד אליה היה סבבה לגמרי. לכן לא נראה לי נכון לסגור מהר. הכאב גדול יותר לבטל אחרי שכבר יש תאריך.

המסגרתיות הזאת של הפגישות

שאחרי כל פגישה צריך להעביר אישור המשך לשדכנית
שבפגישה ראשונה מדברים על x, שניה על y, שלישית על z ורביעית בכלל צריך לקבל החלטה...
ואיך אמר לי מישהו, "מה פתאום זה לא ככה! אם ברביעית אין לך החלטה אז לא יקרה כלום אם תעשה עוד שתי פגישות..."
ואם גם אז לא?

בכלל, זה שיש דד ליין, ציפיות צפופות מהצד השני וכו'..

לא נתפס אצלי!



*למרות שמלא חברים וקרובים שלי התחתנו ככה

נראה שזו עיקר ההתייסות שלכם, אבל לגופו של עניין, לעניות דעתי, לא משנה כמה ננסה, לא נוכל להגיע למצב של הרגש שאמור או אפילו שאנחנו רוצים שיהיה לאחר החתונה. אז למה לגרום לעצמנו כל כך הרבה צער וייסורים בחיפושים מתישים?

אשמח לתגובות שמסבירות. (לא וממש לא זה לגיטימי, אבל שנבין מה עומד מאחורי התגובה)

אם אתה מחפש רגש כמו שהוא בספרים (נוצץ, לא חווה נפילות אף פעם, עושה את הכל מושלם ומחפה על כל הקשיים) או שאתה מחפש רגש בין שני בני אדם שחיים יחד, רגש שדורש טיפוח והשקעה, רגש שיכול לעמוד בניסיונות וליפול קצת.

מבחינתי, בהחלט אפשר להגיע למצב של רגש שבו אני רוצה וחולמת עליו....
לא יהיה קל. נצטרך לעבוד עליו.
אבל בלתי אפשרי?! זה בטח לא.

יכול להיות רגש.

בין אם זה רגש חיבה, סימפטיה וכו', ובין אם זה אהבה סוערת ונוצצת.

 

בגדול, אנשים חושבים שאם לפני החתונה יש רגש, זה סימן טוב לגבי ההמשך, שהוא ימשיך ואף יחזק, ואם להפך - להפך.

זה נשמע די הגיוני.

 

[לגבי רגש סוער של התאהבות, יש יותר מקום לפקפק, כי-

א. הוא נוטה להיות יחסית קצר טווח.

ב. הוא הרבה פעמים מבלבל].

לפחות אצלנו זה ככה... ואלו שמשדכים עם שמיכה על הפנים פגישה אחת זבנגית וגמרנו, עושים טעות.

רגש לא תמיד מתפתח אחרי חתונה... לפעמים זה פשוט לא זה.

ומשום מה, לא יודעת איך, אבל איכשהו כן זוגות שם נשארים נשואים באושר ויושר.

התאמה בנתונים טובה תמיד כי כשמתחתנים על סמך רגש בלבד יש נטייה להתעלם מבעיות... או לחשוב שאפשר לתן אותם אחרי חתונה... וזה טעות לא נורמאלית.

יש לי חברה, ששייכת לציבור שההורים בוחרים את החתן, היא נפגשה עם בעלה פגישה אחת שבסופה סגרו עם ההורים.
ולא פשוט להם.
הם בשבוע הרביעי בערך התחילו טיפול זוגי כדי להצליח לחיות ביחד ולגשר על הפערים....

היום הרבה יותר טוב להם ב"ה.
אבל אלה משם שלא מעיזים ללכת לייעוץ, לא בטוחה שחיים באושר.

זה דורש עבודה (או טיפול זוגי במקרה שאת מכירה)

אבל אם יש נתוני פתיחה טובים, רצון לאהוב ונכונות להשקיע - תמיד יבוא הרגש בסוף.

נתינה מביאה אהבה - מכירה?

אז אם הם משקיעים , ועובדים על הקשר שלהם - יגיע גם הרגש.

אם הם לא משקיעים - גם אם התחתנו עם אהבה מהוליווד - הרגש ידעך. 

 

ואז מגיעות הצרות..
אסור להתחתן בלי שיש רגש לפחות של חיבה!

ואצלינו באמת בודקים שיש רגש של רצון לאהוב ולהכיר.

אבל גם כשאין רגש כזה- אם יש הרבה רצון משני הצדדים, ונכונות , 99 אחוז שהוא יגיע בסוף.

מתי שזה לא קורה - זה בדרך כלל חסימה, או חוסר רצון , לדעתי .

מסוכן להתחתן ע"ב הרצון לאהוב בהמשך.
צריך רצון בפועל,
ואהבה בפועל..
אם לשיטתך אתה נופל על ה1%
שלא תופיע אהבה?
אסור לזלזל בכלום זה עניינים של נפשות ממש!
לא סתם כתבו חז"ל שמאז בריאת העולם
רבש"ע יושב ומזווג זיווגים והסיפור על המטרוניתא עם ה1000 עבדים וכו'

כשבחור ובחורה נפגשים ורוצים להמשיך זה בגלל שטוב יחד.

 

אני חרדית ומכל מי שאני מכירה: אחיות, גיסות, שכנות, חברות-

אף אחת מהן לא הלכה לחתונה בלי שהיא תרגיש איזשהוא רגש חיובי כלפי בעלה לעתיד.

בד"כ זה לא רגש קל אלא הרבה יותר מיזה....

 

אם תדברו אם אותן בנות חרדיות בתקופה של לפני החתונה-

בד"כ רובן ככולן כבר הרבה יותר מקת רגש של אהבה.

 

אולי יש גם אחרות שפחות פיתחו רגשות כאלה אבל הן המיעוט שבמיעוט.

 

לא יכולה לחשוב על אחת שהלכה לחתונה בכוח בלי שתרגיש שהיא אוהבת ורוצה לחיות את המשך חייה עם אותו אחד שהיא הולכת להינשא לו.

זה בד"כ אחוזים ממש בודדים למרות שאני מכירה יותר את הצד ההפוך...

 

רגש של חיבה , ורצון לאהוב את הבנאדם הספציפי הזה,

זו עוד לא אהבה (לפעמים ) אלא רגש כלשהו.

 

וחוץ מזה שזה הבדל השקפות.

שלא "תופיע " אהבה, אצלינו סוברים שאהבה לא מופיעה, אלא היא תוצאה של עבודה אמיתית.

אני יכול להסתדר מצויין עם 99 אחוז מבנות העולם, אבל למרות כל הרצון הטוב אי אפשר לפתח רגש לכל אחת.

א. הם מאמינים שהשידוך משמיים, וזו ההשתדלות שעליהם לעשות

ב. הם מאמינים שאפשר לפתח רגש לכל אחת שאין אליה דחיה /ויש רגש בסיסי 

שאפשר לפתח אהבה כמעט לכל אדם כולל משיכה רומנטית

שאר החרדים ממש לא ככה!

 

ההורים לא בוחרים את החתן!

הם עוזרים לילדים שלהם לברר ולבדוק את המדובר.

להתייעץ, לשאול...

ואת הבחירה- הבחורה עושה!
היא נפגשת ולא כופים עליה "לסגור" אם זה לא מה שהיא רוצה!
ממש לאאאאאאאאא

ועדיין הם מסתדרים.

אבל ברור שזה לא בסדר וצריך להכיר ולבדוק שיש התאמה!

שני הדברים חשובים באותה מידה. 

גם משיכת הלב וגם התאמה. 

אם אין התאמה משיכת הלב תדעך בגלל חיכוכים, ואם אין משיכת הלב ההתאמה תרגיש כמו פאזל מקרטון.

שבגלל שהם התחתנו בצורה הזו הם היו צריכים ייעוץ מיד אחרי החתונה..
חסר זוגות שהתחתנו אחרי הכרות ארוכה ופתאום הכל השתנה להם אחרי החתונה והם היו צריכים ייעוץ רציני???


יצא לי לדבר עם אישה צעירה מחסידות מסויימת(לא זוכרת איזה,אלו שהנשים עושות קרחת) והיא אמרה שזה כך אצלם,כל עניין השידוכים: שנפגשים רק פעם אחת ולא מתראים עד החתונה כו'... והיא הרגישה שהיא רצתה את בעלה כשנפגשו,כנראה שכן הרגישו התאמה ומשיכה גם בפגישה אחת..והיא גם אמרה שכן היה לה אפשרות לומר "לא".....


לכל אחד מה שהוא רגיל נשמע שזה נורמלי.
אם תגידי למישהי לא דתיה שיצאת עם בחור 6 חודשים היא תגיד שזה קצת ואם תגידי את זה לחרדית
היא תגיד שזה המון...

שכל אחד יעשה מה שנח לו ומה שנורמלי במגזר שלו....

על הדוגמא...

את מדברת על זרם מסוים מאד!!!!!!!!!!!!!!!!!! בציבור החרדי

הרוב הגדול לא כך.

ההורים לא בוחרים לאף אחד עם מי להתחתן, הם רק מקבלים את ההצעה ומעבירים לבחור/ה את שיקול הדעת אם הפרטים מסביב נראים מתאימים.

די כבר להכליל. אתם לא יודעים עלינו כלום!

לא אמרתי שזה כל החרדים!
ואפילו לא כל הזרם המסויים!

בסהכ ניסיתי לומר שזה שהם עדיין נשואים לא אומר שהם חיים באושר.

תרגעי מותק, אף אחד פה לא נגדך.
וגם אני חרדית.

אם את כחרדית באה וכותבת שיש דברים בגו' את ממש מחזקת את ההמצאות שלהם שהציבור החרדי הוא כזה, וכשחושבים עלי מה שאני לא - זה ממש מעצבן אותי.

לא כל מי שנשוי ככה חי באושר, מה לעשות?!

קראתי שוב את התגובה שעליה הגבתי.
לי השתמע מזה שהיא חושבת שכולם שם שנשואים בדרך הזאת, חיים באושר.
אז רק הסבתי את תשומת ליבה שזה לא מחייב.

בדיוק כמו שבתגובה אחרת שלי, בתחילת השרשור, שללתי את ההכללה שכל החרדים מתחתנים בלי לבדוק רגש.

בכל אופן, מצטערת באמת אם הרגיש לך שזה נגדך. או מוציא עלייך שם רע. ממש לא התכוונתי.


אגב, לא יודעת כמה יעזור שתנסי 'להגן' כאן על הציבור החרדי.
תמיד נחשב כמוזרים, עדיף לך במקום לשנות אותם, לשנות את היחס שלהם לאמירות בנושא.

ואני לא חושבת שיש פחות אחוזים שחיים באושר שהתחתנו ככה (חסידים )

לעומת אחרים (לטאים, ספרדים ודת"לים)

אני הכללתי?!
נתתי דוגמא בודדת שתשלול את ההכללה הקודמת

אבל מדברייך נשמע כאילו שיש השפעה לשיטת הבחירה של הבן זוג לחיים.

אף אחד לא חושב שכולם חיים שם באושר ואין להם אף פעם בעיות, הדיון הוא האם זה מפריע להם בהמשך.

בקשר שאנשים מחפשים היום זה לא מספיק

גם אצל החרדים יש רגשות. אלא שהקשר מתחיל דרך השכלבשידוך כך שהרגש מגיע אחרי השכל.
נכון שלא תמיד יש רגשות ברמה גבוהה אבל בודקים אם יש אפשרות לרגש להתפתח בהמשך... אבל משיכת הלב בסיסית זה וודאי יש.
יש חסידויות ששם באמת הזוג נפגש פעם או פעמים ושם אין רגש אבל אין גם שכל. ההחלטה להתחתן נעשית בעקבות הבירורים וברכת האדמור. וסוג הקשר הזוגי הוא שונה.

בתחילת הנישואין זה לא קשר חברי יש מעמד ברור של הגבר ומקומה של האשה... במשך הזמן הדברים משתנים (תלוי בכל זוג) עד שמגיעים לקשר חברי

כי אנחנו חסידים, נפגשנו שתי פגישות (והיה שם רגש, אגב)

זה מענין לדעת שיש מעמד ברור של הגבר וכו'...

אולי לא שמתי לב לזה עד היום

אין לי מושג למה אבל הדת"ל וגם החילונים חושבים שלחרדים אין רגש ואהבה והכל על בסיס יבש ולא מהנה?

אשמח לקבל תשובה ....

ואגב..מה ז"א התאמה בשכל?! אם רמת ה- איי קיו תואמת? ממתי עושים דבר כזה כל עוד לא ידוע על בעיות שכליות ונפשיות או פיגור וכד' ח"ו?????????

 

שמשווים אותו לרשימת הציפיות שלך :

למשל : חכם V

זורם V

חברותי - V-

ואז מחליטים האם שווה להתפשר על מה שלא, והאם הוא מתאים למה שאני מחפשת

ולגביי השאלה העיקרית שלי?

ויש להם פחות זמן לפתח אותו, כיוון שיש פחות פגישות.

יש חרדים שבגלל זה באמת לא בודקים רגש, וזו טעות לדעתי,

ויש הרבה שגם במעט הפגישות בודקים את זה, וזה רגש מסוג אחר, לא התאהבות, אבל כן רצון להכיר ולאהוב.

וכמה שהדבר הוא עמוק יותר הוא פחות בולט החוצה....

זאת התאמה חשובה. לי למשל נראה לי אין אי קיו גבוה, ואם אנסה להכיר מישהי חכמה, אז קודם כל אני לא אבין אותה ברוב המקרים, וגם היא כנראה די מהר תשתעמם ממני, אולי גם לא תעריך אותי, וזה נקודת התחלה לא טובה.

חשוב שבני הזוג יהיו פחות או יותר ברמה דומה בתחום הזה בשביל שלא יהיו פערים גדולים מדי.

כי אחר כך כבר מתעוורים מהרגשות...

לגביי רמת השכל שלא יהיו פערים זה וודאי...אבל לגבי הרגש-הזוג קובע כמה פגישות הוא צריך ...הזוג יכול לקחת את הזמן וזכותם!...אבל יש הרבה יותר רגש אחריי החתונה כשזה מגיע ממבטים וממילים נעימות וממגע כמובן אז הרגש נהיה טהור קדוש וגדול יותר מאשר לבזבז אותו לפני החתונה..וגם- הזוג מתחתן אחריי שהוא מרגיש שיש מציאת חן ומשיכה הדדית...והם כן יכולים לפתח סוג של התאהבות רק ללא מגע עד החתונה..אני ראיתי את אחותי-היא הייתה ממש מאוהבת גם בלי מגע וכו'...הם שמרו הכל וכשאני אומרת ה-כ-ל אז תדמינו בראש ה-כ-ל כל העולה על ראשכם (ואת זה המורה שלי אמרה לי..) הכל הם שמרו לאחרי החתונה רק אז זה בא ממצווה וממקום קדוש יותר...אז לא מפסידים פה אלא רק מרוויחים! וזה לא רק הם אלא החרדים בהכללתם...

 

והרבה חרדים ככה...

 

אצל הדתיים והחילונים בכלל לרוב יוצאים דרך היכרויות וכל מיני מפגשים ובודקים איך הולך ביחד.

אצל חרדים משתדלים כמה שיותר לברר איך ילך להם ביחד והפגישות נועדות לברר אם כל הבירורים אכן כך,

הם יוצאים ביחד ומשוחחים על מה שבא להם ומרגישים איך זה ביחד.

לאחות שלי יש חברה חרדית שכל החיים לימדו אותה שאחרי החתונה האהבה באה מאליה, אחרי שהיא התחתנה היא באה מבואסת לאחות שלי ואמרה שהיא פשוט לא מרגישה קשורה לבעלה, בשכל הכל התאים, התחתנה, אבל היא נשארה עם בעל לא קשור אליה.

בגלל זה לא אומרים לחכות לאהבה שתבוא אחריי החתונה מאליה...מה זה השטויות האלה שיווואו!!!!

עכשיו אתה יודע בידיוק מה קורה בכל החברה החרדית...

ובעצם כל המשפחה הייתה חרדית וגדלתי בתוך זה. זה ש'לאחות שלי יש חברה חרדית' זה רק כי הסיפור הזה עליה.

99 אחוז מהכותבים הם דת'ל ותראה שזה הבעיות שהם גם מתמודדים איתם... אפילו שאהבה פרחה לפני החתונה...

בגלל זה נגיד לאנשים לעשות טעויות מראש?!?
זה שלכולם יש התמודדויות, רק הוכחה שצריך
מראש למנוע כמה שיותר מהן..
והמקור: מי שאכל שום וריחו נודף,
מה יעשה, ימשיך ויאכל ויהא ריחו נודף?!
אם יש כבר יש בעיות בכ"מ , נוסיף עליהן כבר עוד בעיות?!?
צריך להמנע מבעיות ולטפל רק במה שאי אפשר למנוע!

אתם ממש מקובעים ולא מאפשרים להכניס לראש תגלית חדשה (או ישנה תלוי מאיפה מסתכלים) אבל מה לעשות שאני בתור חרדית רואה את הדברים מבפנים ...אתם מסתכלים מבחוץ ושומעים לחברה של אחותך או משהו כזה כשהם עשו טעות..

למה להכליל את כולם בטעות שלה? 

צריך לעבוד עליה...

זה וודאי שככל שיש יותר משיכה יש יותר מוטיבציה לעבוד, 

אבל עבודה תמיד תהיה!

והשאלה למה היא הגיעה לזה שבעלה לא קשור אליה?

 

ואין כזה דבר שהאהבה באב מאליה! תשכחו מיזה!
 

אני גם חרדית ואפ'פם לא שמעתי את הקשקוש הזה שאומרים לחרדים: תתחתני והאהבה תבוא מאליה!!

כדי לאהוב באמת - צריכים לעמול, להשקיע!
 

וגם בציבור לא חרדי- אין כזה דבר שהאהבה באה ככה מאליה!
ואם ככה בחור או בחורה חושבים אז הם טועים ובגדול!
כי אהבה שבאה מאליה- היא גם תלך פתאום מאליה.....

 

אבל אהבה שבונים ומשקיעים לאט לאט- לא סותרים אותה בבום אחד.

ואהבה כזאת לא נגמרת בשנייה אחת של ריב...

מספר פגישות, בירורים, מעורבות הורים?

 

אם נפגשים 3 חודשים ולא מתפתח רגש, זה שונה לגמרי משנפגשים 3 פגישות ולא מתפתח רגש.

[איזה רגש צריך להתפתח זו גם שאלה, לא בהכרח שזה רגש של התאהבות].

 

בצורה שכלית בודקים את המסביב:הנתונים,החיצוניות,הכיוון וכו' לראות שבאמת יש התאמה בסיסית.
ובפגישות הזוג צריכים לראות שאכן יש התאמה ובאיזשהו שלב גם להרגיש רגש!משיכת הלב.
אני חושבת שחייב רגש בשביל להגיע בשמחה לחופה.

לפני החתונה, לא יכולים להיות רגשות אמיתיים. נקודה.

מה שכן יכול להיות, וחייב להיות לפני החתונה, זה כימייה בין השניים ומשיכה והתחלה של רגש.

אז נכון שיש קבוצות במזגר החרדי (חסידויות מסויימות) שלא נפגשים אצלם בכלל,

למעט פגישה אחת קצרה לפני האירוסין, רק כדי לראות שיש להם התחלה של כימייה והם לא מרגישים דחייה.

(אחרי שההורים כמובן בררו באופן מקיף שיש התאמה בין הנתונים).

אצל רוב הציבור החרדי היום, מקובל להיפגש מינימום שלוש פגישות, וזה עולה בהתאם לצורך הספציפי.

ותתפלאי כמה כימייה ומשיכה יכולים להיווצר בפרק זמן קצר שכזה.

 

ממני

אחת שנפגשה שלוש פגישות וסגרה ברביעית, וחיה באושר ואושר עם בעל מקסים.

תודה לה'.

לא מסכים

הוא תוצאה של התחיבות, נאמנות ונתינה.

כיוון ששלושת הדברים לא יכולים להיות לפני הנישואים (חוץ מנתינה ברמה מסוימת)

האהבה אינה אמיתית.

יש אהבה אבל היא מגיעה בעיקר מאהבה עצמית, ומהנאה, כיף , משיכה .

 

כשאומרים "אמיתי" מתכוונים למשהו שיעמוד במבחן המציאות,

אהבה שתשרוד קשיים, שתתן מוטיבציה להתגבר עליהם.

וזה יש רק אחרי .

זה מה שצריך. את אמרת.

זה לא ראיון עבודה.

לא שלא מרגישים אותו, אבל זה רגש שנובע מאגואיזם ולא יעזור במהלך החיים.

אם תמשיך לחיות רק איתו - הוא ידעך,

ואם תפתחו אהבה אמיתית - גם זה יבוא. 

 

ומצטטת מההודעה הקודמת שלי:

כשאומרים "אמיתי" מתכוונים למשהו שיעמוד במבחן המציאות,

אהבה שתשרוד קשיים, שתתן מוטיבציה להתגבר עליהם.

וזה יש רק אחרי .

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23654&cat_id=3867

מח-לראות שזה הגיוני, דומים ברמה יכול להסתדר(נגיד לא רופאה עם עובד תברואה.. )
לב-אהבה, הערכה, התאמה רגשית, חיבור וכאלה
כבד-משיכה בקטע הנפשי והפיזי
אם יש את כל אלה?
תתחתן.
לא כדאי ללכת על אף אחד לבד..

לדבר על רגש ואהבה ,התאהבות וקשר בלי להבין על מה בדיוק מדברים זה חבל , נכון?

 

יש אהבה ויש התאהבות .

 

 

התאהבות זה דבר שקורה ברגע-  קליק, כימיה וכו איך שתגדירו את זה .

 וזה יכול רק להעשות בפגישה אחד עם השני,

ובשביל משיכה  והתאמה לא צריך לצאת כל כך הרבה.

 

אהבה זה דבר שרק בניה של חיים משותפים יצרו את זה.

 

לכן חרדי ממוצא לא מחפש את זה.

הוא שם את עיקר הקשר על החיים בתוך הנישואין.

 

צריך להבדיל בין החרדים,  כי הסקאלה גדולה מאד.

 

ראשית -ליטאים לחסידים ובתוך זה יש מגוון עצום של סגנונות ולכל אחד מנהגים והחלטות שונות.

גם הליטאים וגם החסידים לא מפגישים לפני שבודקים התאמה

בסגנון המשפחות, בהשקפות, ברמת חיים ועוד. ואפילו טיפוסים , במקום לתת לבחור ולבחורה ליראות אחד את השני ולהחליט הם יושבים ומבררים עם עצמם איזה סגנון וטיפוס הם רוצים.

ויש חסידויות מסוימות שלא מפגישים בלי שליחה לגרפולוג להתאמה כמו בגור למשל.

 

אחרי כל זה בדרך כלל מפגישים פגישה אחת או שניים אצל חסידים וזה בשביל שיראו אחד את השני .

 וזה פגישה בסופו ווארט אצל רוב החסידויות. ידוע לי שזה די קשה לחתן או כלה לבטל בשלב זה אבל נהיה יותר ויותר שכיח.

 

אצל חסידים החתן והכלה לא נפגשים בכלל בין החתונה.

 

אצל ליטאים לא פחות מ-3 פגישות והפגישות יכולות  ארוכות, של כמה שעות וגם בחוץ מה שאין אצל חסידים.

בדרך כלל יגבילו את כמות הפגישות.

וזה לגיטימי מאד להוריד שידוך אחרי פגישה /שניים ואפילו יותר.

 בחור ובחורה שנפגשים כבר 4 או 5 הם כבר נמצאים במקום שיכולים להרגיש אם נעים להם ביחד ויש התאהבות בשביל להתחתן.

 

בין האירוסין לחתונה ממליצים לא להיפגש מידי , בגלל בעיות צניעות ובינינו הקשר לא מידי פתוח ברמה שאפשר לדבר על הכל. וזה רק מזיק.

 

אציין עוד דבר שיועצי נישואין מעידים שלא ראו הבדל בין ליטאים לחסידים בקשר שאחרי החתונה מלבד ההתחלה שלליטאים יותר קל בגלל ההיכרות.

 

ואם נדבר על קשר של קימא  וזה השאיפה הכלל עולמית  חותכת מגזרים, עמים ודתות.  מי מצליח יותר? 

זוג חילוני שגר אחד עם השני במשך שנים ,הנישואין שלו אחר כך טובים יותר? 

התשובה אצלכם.

אפילו ברמת ההבדל בין ישיבת חברון לחסידות תולדות אהרן.

קל וחומר ברמת ההבדל בין הציבור הדת"ל לציבור החסידי.

היא אפשר לקחת חלק אחד מהנפש ולהתעלם ממנו כי בסוף זה יתפוצץ
נכון שכל דבר צריך לבוא בפרופורציה. וצריך לתת לרגש זמן להתפתח ואם הוא לא בא אז אין מה לעשות אסור להתעלם מיזה צריך לרצות להיות ביחד עם אותה בת זוג

ראשית לא יודע מאיפה הבאת את ההגדרה שלך לעניין. שנית אם אתה רוצה לסגל לעצמך את הסגנון החרדי לעניין זוגיות והנלווה אליה. אז תחיה כמו חרדי. השיקולים השידוכיים הם חלק ממערכת חיים כוללת. על כל המשתמע מכך.

כולל ציפיות ואכזבות...

אי אפשר לומר אצל חרדים יש/אין רגש וכל ההכללות האלו. זה בדיוק כמו להגיד אצל דתיים- כולם או חלקם עושים או חושבים כך וכך. הציבור החרדי איננו 5 אנשים אלא ציבור ענק המורכב מהרבה זרמים מנהגים לאנשים עם דרכי חשיבה שונות. כן . כמו כל ציבור.
בגדול נעשה יותר מאמץ לזכור את המטרה העיקרית של הנישואין וכן למנוע קשיים ותסבוכות מיותרות. למשל העניין של קיצור הפגישות הוא מקל מאד לדעתי ומסייע שלא למשוך זמן ולגרום לכאב לב לשני הצדדים. אני נפגשתי עם עשרות בחורים ואינני רוצה לדמיין אם הייתי מושכת עם חצי מהם קשר של חצי שנה... או מתחילה לבלות עם כל אחד ולהיקשר... זה ממש שובר לב.
עושים מאמץ למצות את הפגישות ולהשאיר אותן באיזשהו דיסטנס ולא סתם למשוך עוד ועוד ושיחות והתכתבויות וכו וכו. לדעתי זה שומר ומגן מבחינה נפשית וגם הלכתית.
זה שקר מוחלט שאין מקום לעניין של רגש. יש ויש רק שלא מפתחים אותו בזמן הפגישות כי זה פשוט לא הזמן המתאים. למה להקשות סתם ?במיוחד על הגברים
בודקים בפגישות שיש בסיס לקשר רגשי ושיש משיכה ורצון ברמה מסויימת כל אחד לפי אופיו ואחרי החתונה מפתחים זאת ביחד.
אם בחורה מרגישה אדישות או חוסר רצון וכמובן דחייה אף רב לא יגיד לה להתחתן!!!!
הזמן של האירוסין זו תקופה לא קלה מצד אחד מתרגשים ומתאהבים ומצד שני צריך לשמור על כללי ההלכה וגם על רמה של אובייקטיביות מסויימת כדי להמשיך ולבדוק בסיטואציות יומיומיות שונות האם אכן מתאים. ולכן יש כאלו שנעזרים בכללים מסויימים לא להיפגש כל יום וכדומה. זה לא בגדר אסור מותר וכל אחד לפי גילו ומצבו מחליט.

בהנחה שאנחנו לא מדברים על חצרות איזוטריות כמו גור וכד', החרדים בהחלט שמים לב למשיכה הדדית. היה לי מורה שלמד בישיבת לייקווד. אחרי השידוך ראש הישיבה שאל אותו, בראש ובראשונה, האם הוא חש משיכה כלפי הבחורה.

תצפה בשיעורים של ד"ר אבולעפיה מרווקות לנישואיןבערוץ מאיר יעשה לך סדר בראש.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23640&cat_id=3867

חוץ מזה כל הדיון של הפורום הזה נהפך ל: "חרדים ומה שבניהם" מה זה קשור? גם אצל הדתיים הלאומיים לפעמים יכולות ליהות נטיות לכיוון מסויים שלא רק כמה זרמים של החרדים מקבלים אותם אל תגדירו את "החרדים" למשהו מוגדר תאמינו לי יש גם כמה נקודות לאחר המילה הזאת ולדיון יש כאלה שכן עושים את זה ויש כאלה שלא כול אחד משיקוליו ומדרכו.

יש זרמים אצל החרדים שזה לא שהם מוציאים את הרגשות ואהבה מליביהן\ם הם פשוט מנמיכין אותה ומתמקדים בקטע שלמצוא התאמה ולראות שיש כימיה זה הכול כדי שאהבה והרגשות לא יהיו יותר מידי בשביל שזה לא יסנוור את הלרות שיש התאמה מלאה הבנתם? זה הכל

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23654&cat_id=3867

צריך גם נתונים טובים ומתאימים בסיסיים,

 

וגם לראות אם מתפתח רגש, רצון. הגם שעיקר בניינו וביסוסו באמת זה אחרי החתונה.