פעם היה ילד. ליד הזה קראו שיר, והוא לא ידע אם הוא אוהב את השם שלו הוא לא, הוא פשוט חי איתו.
שיר אהב לגעת באדמה וגם בשמיים.
אתם חושבים לעצמכם איך הוא נגע בשמיים?
לשיר הייתה דרך מיוחדת לגעת בשמיים.
שיר חיכה כל השנה בסבלנות לחורף. ברגע שהגיע החורף, אמא של שיר הלבישה אותו במגפיים וגרביים ומכנסיים וגופיה וחולצה וסוודר וצעיף וכובע וגם נתנה לו תה חם,ואמרה "שיר, למה אתה יוצא החוצה? קר בחוץ"
אבל שיר חיכה שהגשם יגמר, והוא יצא החוצה.
שיר דילג בין השלולית עד שמצא אחד בדיוק בגודל המתאים ובמקום המתאים.
שיר הוריד את כפפה ימין ושם בכיס ימין, ואז הוריד את כפפה שמאל ושם בכיס שמאל, התכופף, שירוול שרוולים, והכניס את היד לשלולית.
עם היד שלו הוא נגע באדמה (זה היה יותר כביש או מדרכה, אבל זה מספיק בסדר) וגם הוא נגע בהשתקפות של השמיים.
ככה שיר היה נוגע בשמיים וגם באדמה.
כששיר הכניס את היד לשלולית, נהיו אדוות במים, עיגולים עיגולים.
כששיר החליט שהוא נגע במים מספיק, הוא הוציא את הידיים שלו, וקופץ בין השלוליות, מלכלך את המכנסיים וגם קצת את המעיל (לא את הכפפות, כי הן היו בכיס) ומדלג הביתה, אחרי שקצת נגע בשמיים
שיר אהב לגעת באדמה וגם בשמיים.
אתם חושבים לעצמכם איך הוא נגע בשמיים?
לשיר הייתה דרך מיוחדת לגעת בשמיים.
שיר חיכה כל השנה בסבלנות לחורף. ברגע שהגיע החורף, אמא של שיר הלבישה אותו במגפיים וגרביים ומכנסיים וגופיה וחולצה וסוודר וצעיף וכובע וגם נתנה לו תה חם,ואמרה "שיר, למה אתה יוצא החוצה? קר בחוץ"
אבל שיר חיכה שהגשם יגמר, והוא יצא החוצה.
שיר דילג בין השלולית עד שמצא אחד בדיוק בגודל המתאים ובמקום המתאים.
שיר הוריד את כפפה ימין ושם בכיס ימין, ואז הוריד את כפפה שמאל ושם בכיס שמאל, התכופף, שירוול שרוולים, והכניס את היד לשלולית.
עם היד שלו הוא נגע באדמה (זה היה יותר כביש או מדרכה, אבל זה מספיק בסדר) וגם הוא נגע בהשתקפות של השמיים.
ככה שיר היה נוגע בשמיים וגם באדמה.
כששיר הכניס את היד לשלולית, נהיו אדוות במים, עיגולים עיגולים.
כששיר החליט שהוא נגע במים מספיק, הוא הוציא את הידיים שלו, וקופץ בין השלוליות, מלכלך את המכנסיים וגם קצת את המעיל (לא את הכפפות, כי הן היו בכיס) ומדלג הביתה, אחרי שקצת נגע בשמיים
- לקראת נישואין וזוגיות