בע"ה

גם אם הוא עדין וקטן.
יש גם את כל "נערות הגבעות" שהולכות עם זה, אבל זה לא אומר שזה צנוע, לפחות לא לפי דעתי.

מה זה אומר עליה?
משתדלת לא לשפוט לפי חיצוניות- אבל זה משדר משהו.
זה יפה בעיני אבל זה משדר משהו לא ממש חיובי לדעתי..

וזוהי רק דעתי הקטנה

הפסוק הז הוא תקבולת בין החלק הראשון לשני.

אישה יפה אך חסרת טעם(תוכן,פנימיות) היא כמו נזם זהב באף חזיר.

כלומר,דבר רע מבפנים עם קישוט יפה(כידוע חזיר בעצמו הוא בעל חיים מפריס פרסה אך אינו מעלה גרה,כלומר כשר מבחוץ וטרף מבפנים לכן הוא כל כך מתאים לעניין)

כלומר הפסוק מדבר נגד יופי חיצוני ללא פנימיות,ובטח שלא נגד נזם באף.

וודאי תסכים אתי שרבקה אמנו לא היתה אשה נטולת עומק,

או יראת שמיים.

גם בחלק מהעבודות זרות יש רוחנית רק שהיא אסורה.

מעבר לזה לא כל מי ששמה נזם באף מחזיקה בובות כאלו.

לק"י.

למה לחשוב על דבר שהוא יפה ואין בו משהו מעבודה זרה או ממשהו רע אחר-שהוא לא טוב בגלל שהוא בא ממניעים לא ראוי'ים?!
הרי הבעי'ה בנזם כרגע זה לא ע"ז זה שזה מושך תשומת לב מיותרת לבנות...

זה בקשר גם לדברים אחרים.. שהם יפים.. אבל הטענה לא לעשות אותם זה בגלל שהם מתרבות גוי'ים.
מצחיק לומר דבר כזה כי גם האנשים שהכי מקפידים להיות הכי י'הודים  משתמשים בדברים שנלמדו בתרבויות שונות.. ולמעשה אין עם זה כל בעי'ה. "חכמה בגוי'ים תאמין"... אם זה משהו של אמונה זרה וכד' אז וודאי שאסור להתחבר לזה אבל משהו שהוא חכמה או יופי-מה הטעם לפגם שיוצא ממנו? רק העני'ין של תשומת לב.

אני יודעת שלא שאלתי פה יותר מידי משהו. אבל די'י הבעתי את דעתי בעני'ין.
נזם אני לא רוצה.. אבל ראסטות כן-ויש כאלו הטוענים שזה גם ממנהגי גוי'ים..

משהו כלפי חוץ אני חושבת סוג של מתירנות רוחנית.

אבל לדעתי זה לא בסדר כי זה סך הכל קישוט באף ואסור לשפוט נשים שהולכות עם נזם.

לי אישית יש 3 חברות עם נזם ואני לא שופטת אותן אחרת בגלל זה.

מה שחשוב זה האופי זה שהבחורה עם נזם לא אומר שהיא פחות מבחינה רוחנית.

שיש לה נזם.

מכירה לפחות 6 בנות עם נזמים- כל אחת ברמת דוסיות שונה לחלוטין!!!

אין בזה שום הכללות, ב"ה.

אנשים מקטלגים אנשים בקצב... זה סתם נראה ממש לא טוב ומראה על רמה דוסית לא כ"כ טובה...(גם אם זה לא נכון!!! זה מה שזה מראה...)

ולפי דעתי ולדעת כל בן אחר שאני אישית מכיר (ויש הרבה כאלה) נזם באף זה דבר לא ממש יפה... (בלשון המעטה...)

מה זה משנה איך מקטלגים אותך, או איך את ניראת דוסית או לא דוסית?

זה יפה בעייניך? שימי.

אני גם רואה הרבה דברים יפים בעיני אבל לא מתאימים!! לא משדרים משהו שהייתי רוצה לשדר.

ושלא תביני לא נכון... גם לי היו "שיגעונות" דומים.. ואהבתי מאוד.. ועד היום אני רואה בהם יופי מסויים... אבל הרגשתי בפנים שזה פשוט לא מתאים למה שאני ואיך שאני רוצה שיסתכלו עלי. (ואני יכולה להראות לך את "הממצאים" שלי... ;) הם עדיין אצלי, עמוק בארון...)

וזה עדיין מהמם בעיני!!! גם נזם, אם כי אף פעם לא השתוקקתי לעשות זאת.

בהערכה רבה, אור.

יש דברים שהם ברורים, גם אם אני מאוד אוהבת חולצה קצרה, אני לא ילך ככה, כי ההלכה פה ברורה, ואין פה בכלל צד לויכוח..

אבל יש דברים שהם עדיין לא טאבו בחברה שלנו, הם לא מוחלטים. כאחד שהלכה עם נזם תקופה נחמדה מחייה, לא חשבתי כל היום איך חושבים עליי, אני חושבת שזה אפילו לקוי לפעול ככה...

בא לה? היא חושבת שזה נכון לה? שתעשה.

יש הלכה יבשה- כך וכך תעשה/ לא תעשה. כך מותר/כך אסור.

ויש את רוח ההלכה- זה לא נראה מתאים לבת ישראל ללכת בצורה כזאת/ לבן ישראל ללכת עם חולצה קרועה בצווארון, לדוגמא. או ג'ינס קרוע בברכיים... לא קשור, נכון? כך אותה הדבר בנזם.. מה זה משדר? מה את רוצה להביע בזה? ש.."כן אני דתיה, אבל לא עוברת על איסור מפורש, ואין בעיה עם זה..." בתכל'ס את צודקת.. בחורה כזאת לא מחללת שם ה' באיסור מפורש..

זה גם עיניין של הרגשה... ועם הזמן היא/את תרגיש/י שזה לא מתאים. מנסיון...

רוח ההלכה היא כ"כ לא חד משמעית, במיוחד לא בקשר לנזם, ככה שאי אפשר לבוא ולהגיד-אסור לשים נזם בגלל רוח ההלכה.

הרב שלי אמר פעם משפט חכם-צניעות לא מתחילה ולא נגמרת בסנטימטרים.

יש טווח גדול מאוד באמצע ומי אנחנו שנשפוט עפ"י סנטימטרים.

עוד נקודה שאני חושבת ששייכת לעניין הזה-הבעיה שלנו היום היא שאנחנו לוקחים החמרות, או דברים שאנחנו חושבים שהם לא ראויים ואין להם שום ביסוס הלכתי-ומדריכים את הכלל לעשות כך.

לדעתי זה מסוכן. "כל המוסיף גורע". זה בדיוק כמו חווה שאמרה לנחש שה' אמר שאסור לגעת בעץ, בעוד שהוא אמר שאסור לאכול מן העץ. "חומרא דאתי לידי קולא". צריך להסתכל גם על זה.
את חושבת שאסור לשים נזם? אחלה, אל תשימי. אבל מכאן ועד להגיד לאחר שאסור או שזה לא ראוי, הדרך ארוכה. (ואני לא אומרת שאמרת את זה בהכרח, אלא על כמה תגובות שקראתי כאן..)

נראה לי שכדאי, בתור ציבור, שנפסיק לייחס חשיבות-יתר לסמלים, ונתחיל להסתכל על הפנימיות של האדם. נזם, חצאית ארוכה, צבע שיער.. נו באמת.. הייתה לי מדריכה בצוות שלא הייתה הולכת עם 3/4 בהכרח (אבל גם לא עם קצר מאוד) והיא הייתה עם נזם, והיא הייתה המדריכה הכי הכי צדיקה שלי. מכפילה את כולנו.

אגב, למה חייב לשאול על כל דבר-מה את רוצה להגיד בזה? התשובה-אני חושבת שזה יפה, לא מספקת? מי אמר שהיא רוצה להגיד בזה משהו? אז נכון שיש כאלה שעושים דברים המבטאים אמירה פנימית שהם רוצים להחצין, אבל אפשר להגיד את זה על כל דבר. וכן, מה הבעיה עם האמירה "אני דתיה אבל לא עוברת על איסור מפורש ואין בעיה עם זה.." אם אני הולכת לסרט בקולנוע אז זה אסור כי זו רוח ההלכה? או-אסור לי ללכת כי "מה זה משדר-שאני דתיה אבל לא עוברת על איסור מפורש"?

אני לא אומרת, צריך ממש ממש להיזהר עם חילול ה', אבל גם צריך להיזהר ממש מ"חומרא דאתי לידי קולא" ומהרחקה של אנשים מהדת. להיפך, אנחנו צריכים לקרב, לא להרחיק.

בסופו של דבר-"אדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" .

"סוף דבר הכל נשמע, את הא-להים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם".

שוב, זאת הרגשה.. מרגישים את הטאקט...

ואני לא נגד כל הבנות ששמות נזם. אני מבינה מאיפה זה בא. אבל אם היא בחורה בוגרת.. די הגיוני שהיא לא תמשיך לענוד את זה עד סוף חייה... נכון? באיזה שהוא שלב בחייה היא תבין שזה לא מתאים ל"אמא" או לתפקיד אחר שהיא תבחר בו. כמו שעו"ד לא תבוא עם נזם באף, כך בת מלך לא צריכה לענוד נזם.

כן, לפעמים אנחנו צריכים לדמיין אם מלך/מלכה/נסיך/נסיכה....  היו מתלבשים או מתנהגים כך- אז זה המדד ללבוש שלנו או להתנהגות שלנו.

כתבת גם: "צניעות לא מתחילה ולא נגמרת בסנטימטרים." אני קצת חולקת על דעה זו... ומדייקת כך- צניעות מתחילה בסנטימטרים, אבל לא נגמרת בס"מ!

יש הלכה- "צניעות בס"מ..."

ויש רוח ההלכה- הרגשה של מתאים לבת מלך או לא.

אולי זה נשמע מתנשא, אבל לא זאת כוונתי! יש לי הרבה הרבה מה ללמוד ולהתחזק.

כל טוב והמון הצלחה לנ"ו....

אם זה בא על חשבוני לא הייתי מוכנה לקרב.. ועדיף שאני אעבוד את ה' בקידוש ה' ולא בלהתחבר לאנשים שלא ברמה הרוחנית שלי, שמא אני "אפול". אינטרסנטיות קוראים לזה.. ;) [ואני לא מסתגרת בתוך עצמי, עובדה שאני "שורדת" בעבודה שלי, וזה לא קל בכלל]

עצם זה שרואים בחורה דתיה, צנועה ובעלת הנהגות ומידות טובות זה כבר קידוש שם שמיים והיא לא צריכה ללכת לצעוק ברחובות בשמחת תורה...: "אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים" כדי לקרב רחוקים...

קצת קיצוני, אבל הכוונה ברורה, אני מקווה.

אבל אפשר לנצל"ש אני מקווה =]

תראי, אני גם לא מאלה שירקדו ברחובות וישיר שירי דוסים ע"מ לקרב. רוב הזמן זה מרחיק..

אבל, וכאן האבל הגדול, אנחנו צריכים לדעת איך לא להרחיק את אלה שכבר נמנים עלינו, ולא איך לקרב את הרחוקים. וכן, תסתכלי קצת מססביב ותראי שלפעמים אנחנו מחמירים טיפל'ה טיפל'ה יותר מדיי... בנ"א רוצה להחמיר על עצמו? מצויין.. למה ללכת עם זה כהדרכת כלל??

הרב שלי סיפר לי בשבת, שכמה רבנים פגשו יהודי ושאלו אותו: "יהודי יהודי איפה הזקן שלך?"

והוא ענה להם: "כשתגיעו לשמיים ה' ישאל אתכם-זקנים זקנים איפה היהודי שבכם?"

לא באתי להתיימר ולקבוע מי קרוב ומי רחוק, אני רק באה ואומרת שלפעמים ההחמרות-יתר האלו רק הורסות.

רובנו רוצים לדעת מה ההלכה. הלכה. ולא את כל המסביב... ה"מסביב" זה משהו שאני מחליטה לעצמי אם לקבל או לא.. ולכן, כששואלים שאלה הלכתית צריך לענות עליה במובן ההלכתי, ולא ברוח ההלכה... ,

לזה התכוונתי.

ואם כבר מדברים על קרובים ורחוקים, אז כן, אותי הדברים האלה הרחיקו.. ואני לא היחידה, יש לי עוד כמה חברות כאלה, ואני בטוחה שיש עוד. שרוצים, אבל מרגישים שאנחנו ציבור שנתפס לסמלים.

אור77 מותק - יש כלל בהלכה "איידי דטריד לפלוט ציר לא בלע" - כשהכלי עסוק בלפלוט - הוא לא בולע.

אם תהיי עסוקה ב"לקרב רחוקים" (מתעבת את המושג) לא תגיעי למצב של "אם זה בא על חשבוני לא הייתי מוכנה לקרב.. "

נק' למחשבה.

לא מסכים איתך לגמרי, אם כי אני מבין מאיזה מקום את מגיעה

מי שעוסק וחי את העניין של חזרה בתשובה צריך גם להשפיע ולנבוע מתוכו, כמו שאמרת, וגם לשמור על זהירות ומתח גבוה. אחרת הוא בהחלט עלול להכשל.

היצר הרע לא פראייר..

כשיהיה לי ראש לזה אולי אגיב יותר בפרוט.

לילה טוב.

מי המציא את המושג הזה???  אז נכון, יש עניינים שלא נכתבו במפורש, אבל לכל עניין יש מקור להסתמך עליו עפ"י הלכה

אמיתית (שלא עפה ברוח..)

כלל יסוד בצניעות זה לא להתבלט, ולמשוך תשומת לב ומבטים..(צבע אדום- בהקשר זה.. איפור מגזם, התנהגות צעקנית )

מאותה סיבה יש את העניין של מנהג המקום שחשוב ללכת על פיו ולא לפרוץ נורמות חברתיות בלבוש והתנהגות, שזה ידוע

כדבר בעייתי משו.. לדוגמה, כמו  שלבוש X ( שעומד בקריטריונים הלכתיים!) במקום א'

יהיה צנוע אבל לא במקום ב' ששם זה נחשב צועק\חריג\לא מקובל בעליל (ע"ע מאה שערים)..

אותו דבר נזם ושלל חורים- הזאתי שעשתה נזם ראשונה- פרצה גדר (ובלי כינויים, לשם העדינות..) ועוד שנים אחרי שכמה הלכו אחריה אולי ישמצב שזה יהפוך לנורמה ואז הבעיתיות תעלם, וזה כבר לא יחשב בעיה כמו בהתחלה, ואולי לא.

 תלוי איך נתפס בחברה, שבמקרה כזה של התבלטות חיצונית זה כן אמור לעניין מישהיא שאכפת לה מהצניעות!! 

בס"ד בר"ה

וווווווואוווווווו נראה לי זה ההודעה שקיבלתי עליה הכי הרבה תגובות עד היום חחחחחח!!!!

עכשיו אני יכול להיות מהנושאים הראשיים שמופיעים בכניסה לפורומים חחחחחחחחחחח (אחד מחלומותיי)!!!!

בכל מקרה תודה ענקית לכל מי שענה/הביע דעה/הציע או סתם חפר/ה חח סתםםםםם באמת תודה רבה אשריכם ישראל נ נח נחמ נחמן מאומן!!!!

וסתם אם מישהו חושב מה דעתי אז דעתי שזה יפה וזה לא אומר כלום על אותה בת היא יכולה להיות צדיקה מאוווד ועם נזם (ע"ע רבקה אימנו...(רבקה, לא?))

אך פעם לא ראיתי רבנית דגולה עם נזם...

ואני בטוחה שבעלה אוהב את זה מאוד...  אולי יש לה חור באף נסתר.. ;)

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!