יש לי את הפחד שיהיה לי קשה ושלא אוכל לספק לה תעסוקה, בעיקר בהתחלה. מצד שני, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה התפתחותית מרגיש לי מטופש לשלוח אותה כשאני בבית. מנסיונכן/נסיון מכרים, מה עדיף?
יש לי את הפחד שיהיה לי קשה ושלא אוכל לספק לה תעסוקה, בעיקר בהתחלה. מצד שני, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה התפתחותית מרגיש לי מטופש לשלוח אותה כשאני בבית. מנסיונכן/נסיון מכרים, מה עדיף?
יכול להיות שבהתחלה יהיה קשה כשתצטרכי לנוח אחרי הלידה, אבל אם אמא שלך תוכל לעזור זה יכול להקל.
גם מבחינה מוטורית וגם מבחינה חברתית.
אני חושבת ששנתיים זה כבר גיל שכן מומלץ לשלוח
יהיה לה מעניין וכיף והיא תלמד דברים חדשים ותהיה לה חברה.
נראה לי שאפילו שאת בבית, זה לא בזבוז לשלוח אותה
וגם את תקבלי קצת שקט.
אני לא מדברת על מסגרת עד 4, אלא עד 1
שגם יהיה לה בית וגם מסגרת חיצונית ומעשירה.
הם נורא נהנים וזה מפתח גם מבחינה חברתית
וגם בשבילך לנוח אחרי הלידה עם התינוק
יש גיל שמשעמם להם בבית והם חייבים תעסוקה עם בני גילם
בפרט שתהיי אחרי לידה ולא יהיה לך כח לטפל בילד שרוצה לשחק ולצאת,
מה לעשות שאנחנו כהורים לא יכולים לספק לילד כל מה שהוא צריך וברוך ה' על כך
תהני מהזמן עם הבייבי הבא
שלא לדבר על זה שילד לומד להתנהל בחברה, לוותר, לעמוד על שלא, לגונן על עצמו ואפילו להרביץ
בהצלחה!! לא קל לחשוב להיפרד מהילד..
כל אחד מהם מבחינה התפתחותית היה מעבר לגילו, נכנס לגן כשהיה צריך בקלות ובשמחה, והשתלב ללא קושי.
היו שנים שהיו לי שני ילדים בבית, והיו גם שלושה.
אחרי חמש עשרה שנים כאלה (הקטן בן שנתיים עדיין איתי בבית)- מרגישה שאני הרווחתי, וגם הילדים הרוויחו. שמחה על כל רגע.
אבל, צריך לקחת בחשבון שזה לא קל, פיזית ונפשית.
לדעתי חשוב שיהיו לאמא תחומי עניין נוספים שהיא עוסקת בהם (לימודים/ חוגים/ וכדו'), כדי שלא תישחק.
מגיל שנתיים הילד כבר גדול יותר, מחפש אתגרים ודורש יותר התעסקות- צריך להיות מודעים לזה ובחון אם זה מתאים לך.
תזכרי גם שאת צריכה לנוח אחרי לידה. האם סדר היום של הגדול יאפשר לך לנוח?
יש לי חברה שגידלה ארבעה ילדים בבית, ובילד החמישי הרגישה שהיא כבר לא מסוגלת יותר, שמה את שני הקטנים במעון ויצאה לעבוד עד ארבע כל יום.
חשוב מאוד שאמא תהיה מודעת ליכולות שלה, לצרכים הנפשיים והגופניים שלה, כדי שתוכל להיות אמא שמחה ובריאה.
אם אמא מסוגלת- לדעתי הכי טוב לילד להיות איתה.
אבל חשוב מאוד מאוד להיות מודעת לעצמך ולהקפיד שזה בהתאם למסוגלות שלך.
התקופה שאחרי הלידה היא חשובה וכדאי לחשוב עליה, אבל אחרי שבע"ה תתאוששי יש עוד שנה שלמה.
אם את מחוברת לרעיון להשאיר שניים איתך, כדאי לחשוב רחב ולא רק על אחרי הלידה.
ונק' נוספת, אחרי הלידה תוכלי להצמיד אותה אלייך ע"י דיבורים על הטיפול בתינוק ולשתף אותה במשימות (לקחת את הטיטול שלו לפח..), זה יעניין אותה וישמח אותה להרגיש מועילה וגדולה, ולא תצטרכי להעסיק אותה במשימות יזומות אחרות ושונות. לפחות לא באותה אינטנסיביות כמו בלי זה.
שתהיה לך החלטה מצמיחה ובונה לכולכם
הבת שלי רשומה לגן אבל אנחנו די מחפפים כי אני לא עובדת. היא יודעת המון, וכל דבר אנשים אומרים-היא בטח למדה את זה בגן, וואלה תמיד זה משהו שהיא למדה בבית.
והיא מסתדרת מצוין עם הילדים בגן אפילו שהתחילה גן מאוחר וגם לא נמצאת הרבה.
יש צד שיותר קל לי להיות איתה יום שלם מאשר לצאת.. אז זה הקלה משמעותית רק אם יש מי שיביא ויקח אותה ברוב הימים, כך נראה לי.
אבל אולי אני טועה לגמרי..
זה מהניסיון שלי.
ולך יהיה קל יותר לנוח לאחר הלידה ולטפל בתינוק בנחת.
קודם כל- בשבילך. אחרי אחת הלידות הייתי בבית עם עוד ילדה בת שנתיים וחצי וזה היה אחד הדברים הכי קשים. וגם לה לא היה כיף...הלכתי לה לישון ב9 בבוקר והיא משעמום נרדמה מתישהוא גם, לא הצלחתי באמת להיות איתה וגם לא באמת לנוח כמו שצריך.
שנית- בשבילה- לא הייתי שולחת למסגרת עד 4, למשל, אם אין צורך, אבל יומיים- שלושה בשבוע עד 1 וחצי-2 זו מסגרת מאוד נחמדה לגיל הזה- הם רוצים וצריכים חברה בגיל הזה וזה בדיוק מה שמקבלים בגן.
יש לך אפשרות לעשות גן סבב? למצוא 3-4 אמהות עם ילדים באותו גיל, שכל אחת נותנת יום אחד בשבוע?
אם כן- אז זה פתרון טוב לענין הכלכלי, ומנסיון- עשיתי את זה עם 3 ילדות עד כה ותמיד היה מקסים ומוצלח.
לגמרי בחרתי בזה. הצלחתי להסתדר , בלב שמחתי שאני מעניקה להם אמהות במשרה מלאה...
אבל האמת?
לא אעשה זאת שוב...
אחרי לידה זה ממש ממש קשה..אין זמן לנוח. את רק רצה מאחד לשני..גם נפשית להיות רק סביב בית וילדים וחיתולים בצורה כזאת אינטנסיבית וכשאת חלשה זה מתכון למצבי רוח ותחושה של מועקה וריקנות.
ואני כזאת מאוד של בית ומחוברת לזה..אבל עדיין צריך קצת לצאת ולהתאוורר..ולחזק את עצמי..ומסורבל לצאת עם שניים בהתחלה...
לאט לאט מתרגלים ולומדים וזה אפשרי.
אבל השנה שלחתי את שניהם לגן עד 1
הוא היה בן שנה והיא בת שנתיים וחצי-
וזה שינה לי את החיים!!! הכל מאוזן!!שמח! אני עם כוחות ! יש זמן לנוח, לבשל,לסדר את הבית..יש לי זמן לשאול את עצמי מה שלומי!!!
באמת זה לא קרה כמעט שנה שעברה..
אני אישית ברצון לגדל כל תינוק בבית עד גיל שנה.
אבל ילדה בת שנתיים + באמת מרגישה שיותר טוב לה בגן -רואה כמה זה נתן לה ומשמח אותה ויש לה בטחון וחברים. וזה כיף!
במקומך לא הייתי מתלבטת בכלל
ויש לך חופשת לידה קצרצרה!
אני חושבת שזה מאוד תלוי אם את עובדת בכללי או לא.
כאישה עובדת אני יכולה להגיד לך שהחופשת לידה נורא קצרה וכדי להתאושש מהלידה ומהטיפול האיטנסיבי בתינוק - קשה מאוד לטפל בתקופה כזאת ב-2!
זה לא דומה לאישה שנמצאת בבית ביומיום ולא עובדת בחוץ.
אז בסדר- יהיה קשה בהתחלה אבל לומדים להתרגל ואחרי שיש לקטן כבר סדר יום- נהנים מהשהות של הילד הגדול בבית.
לי יצא לשהות בבית אחרי לידה עם תינוקת פיצית ופעוטה בת שנה. לא היה קל.
הן לא ישנו באותם זמנים והייתי עסוקה כל פעם עם מישהי אחרת. בקושי הצלחתי לנוח!
והופ, אחרי 3.5 חודשים מהלידה כבר חזרתי לעבודה.
במקרה אחר יצא לי ללדת בתחילת החופשה הגדולה של הילדים- כך שכולם היו איתי בבית כמעט חודשיים. היה ממש קשה, אחרי לידה.
ועד שחזרו סופסוף ללימודים ולגנים- הגיעו ב"ה החגים ואחרי החגים הייתי אמורה כבר לסיים את חופשת הלידה שלי ולחזור לעבודה.
הרגשתי שאני לא מסוגלת. עד שיש לי חופשת לידה ובקושי נהנתי ממנה?
הארכתי את החופשה בעוד חודש אחרי החגים.
הילדים היו במסגרות ואני התאוששתי לי קצת בבית תוך כדי מנוחה בבקרים וכל השאר.
כשאשה לא עובדת והיא נשארת עם כמה ילדים בבית- זה פחות נורא אולי...
כי יהיו כמה חודשים לא הכי קלים בהתחלה אבל אח"כ מתחילים להסתדר ונהנים.
(אמא שלי לא עבדה והשאירה אותנו בבית עד גיל 3 והיא טוענת שזה היה נחמד וגם לא משעמם.)
חוץ מיזה שאני חושבת שבגיל שנתיים+ הם צריכים קצת חברה של ילדים בני גילם.
זה יותר מפתח אותם מאשר לשהות בבית!
גם בזה יש לי ניסיון.
את הבכור שלי הכנסתי לגן רק בגיל 2.5 (אמא שלי שמרה עליו עז אז)
וראיתי הבדל בינו לבין הבנות שלי שהכנסתי מוקדם יותר לגן מבחינה חברתית וביטחון עצמי וכו'.
בהצלחה רבה!
הוא מקבל כל כך הרבה תוכן בגן, אני רואה כמה שזה מפתח אותו וכמה שהוא ממש נהיה ילד "אמיתי", ומצד שני מחזירה אותו ב1:30 הביתה ככה שיש לנו גם את השעות ביחד בבית.
כשקורה עכשיו שהוא מידי פעם בבית, פתאום אני מרגישה שהוא משתעמם ושאין לי מספיק את היכולת לנצל לו את הזמן כראוי.
אבל עד גיל שנתיים זה היה מצוין ואני בעז"ה רוצה לעשות ככה גם עם הבאים.
השאלה אם מתאים לך כזה דבר בכלל...
באמת גנים חרדים יותר זולים..
ומעון זה בדר''כ יקר וגם עד מאוחר ולמה לך?
מה עם משפחתון קטן אפילו בייתי?
ובאמת מבאס המחירים
לא בא לי לעבור דירה כי הכל כזה יקר בהרבה מקומות...
אני משלמת ל2 1400 ...
אני חושבת (בתור אמא לשניים עם הפרש של שנה ו5 חודשים) שבתקופה הראשונה כחודש וחצי אחרי הלידה כדאי לקחת עזרה: אולי בנקיונות, אולי בבישולים, אולי יותר בייבי סיטר אפילו כשאת בבית, כי צריך להתאושש אחרי הלידה. לדעתי לא חייבים להכניס למסגרת עד גיל שנתיים וחצי - 3, תלוי בילד. בבית יש הרבה יתרונות: יחס אישי יותר של האמא, בטחון, פחות הידבקויות מוירוסים וכמובן יתרון כלכלי כשאת בבית.
אני אחרי לידה הייתי כמעט שנה בבית עם שניים, והרגשתי שאני עושה את הדבר הנכון. זה היה קשה במיוחד בחודשיים הראשונות אחרי הלידה, אבל אח"כ היה בסדר. מה שעזר לי לא להישחק זה לצאת פעם בשבוע לבד לשיעורים. זה נתן לי כאילו אוויר לנשימה.
כשהגדול שלי הגיע לגיל שנתיים וחודש הרגשתי שבית כבר לא מספיק לו, למרות שהוא מתפתח מצוין. וגם הוא הלך לישון נורא מאוחר מה שהקשה עלי, וגם כל הזמן חיפשתי לו תעסוקה... היה קשה... אז מצאנו לו מסגרת קטנה ל3 שעות מ 9 עד 12, מעון עם חצר, צוות נחמד, ילדים בגילו וכו' בתשלום של 1100.
אני רואה שזה עשה לנו טוב. הוא הולך לישון וקם בשעות הרבה יותר סבירות, יש לי יותר שקט וזמן פנוי, אני יותר פנויה גם לגדול וגם לקטנה. הוא רואה עוד אנשים, חווה עוד חוויות. מצד שני היה חולה יותר פעמים החורף.
אבל הוא ילד ממש אנרגטי וסקרן. יכול להיות שאת הקטנה שלי אשלח למסגרת יותר מאוחר כי היא יותר עדינה ותינוקת "של בית" ו"של אמא". עכשיו היא בת שנה כמעט.
בהצלחה! החלטה לא פשוטה.
אז זה באמת מוציא את החשק לשלוח אותה.
ואולי עדיף שתתארגני מראש על עזרה איתה עד שתתאוששי מהלידה.
גם לטובתה (די, בגיל הזה כבר צריכים חברה)
וגם לטובת הקטנצ׳יק (שתהיה לו את אמא בלי הפרעות לחלק מהיום)
ברור שזה גם לטובתך
וגם לטובת הבית- שתישאר אמא שפויה
והייתי מכניסה אותה למסגרת לפני הלידה, כי אחרי הלידה זה זמן פחות טוב לשינויים, בטח שינויים גדולים כמו הכנסה למסגרת..
דולה מוסמכת מלווה לידות בחיפה והצפון
ולכן את השיקול האמיתי רק את יכולה לעשות...ובעיקר להתפלל על זה.
זה תלוי במזג של הילד, באיך שתהיי אחרי הלידה, בתגובה שלו לשינוי במשפחה אחרי הלידה, במסגרת החדשה שאולי תרצי לשלוח אליה, ביכולות הכלכליות ועוד...
אני אחרי הלידה של ביתי השנייה בחרתי לשים את ביתי הבכורה במסגרת זמנית במהלך חודש(מטפלת פרטית), כדי שיהיה לי את הזמן לעצמי. חייבת לציין שהן היו יחסית צמודות עם הבדל של שנה וארבע. אחר כך היא נשארה איתי בבית והיו גם סיטואציות מורכבות (שאגב יכולות להתרחש גם אחה"צ או בערב) כמו למשל שהייתה כל הנקה מבקשת מים ועד שלא הייתי נותנת לה ומפסיקה באמצע היא לא הייתה נרגעת.. אבל כיום, כשאני אחרי שלושה ילדים יכולה לומר שהרוגע שלך בסיטואציות מורכבות נבנה עם הזמן וגם עם הילדים..
עוד נקודה שחשוב לחשוב עליה זו נק' המבט שלך כיום...לפני הלידה השנייה שכאמור הייתה סמוכה יחסית עם רווח קטן מאוד חששתי איך אסתדר עם שניים כאלו קטנים.. ואישה טובה וחכמה אמרה לי בניגוד לכל פחדיי "תחשבי שיהיה טוב" תחשבי שבאמת תוכלי להצליח במשימה המורכבת, וזה כיף שיש נשמה חדשה, וגם התינוק החדש יכול להפתיע בנינוחות שלו שתאפשר את התמרון הזה...בקיצור לתת מקום לטוב ולהנהגת ה' שעוברת דרכך, ולהאמין בזה ובעז"ה תראי ברכה (ולא אומרת שלא יהיו קשיים...)
וגם כמו שאמרתי למעלה תלוי באופי של הילד. יש ילדים שמעסיקים עצמם יפה ופחות דבוקים לאמא ויש כאלו שכל היום ינדנדו לך כשתהיי עם התינוק החדש. תבחני בעצמך עכשיו ולדעתי גם סמוך ללידה. בגיל הזה משתנים ו"מתבגרים" מאוד מהר.
אני לא יודעת אם את גרה בקהילה שיש עוד נשים כמוך שנשארות בבית, אבל אני מצאתי אמהות כאלה בסביבתי והיינו עושות סבב בינינו בשמירה על הילדים, וכך גם נהנתי משקט בחלק מהימים וגם לא הוצאתי על כך כסף, וגם ביתי הבכורה נהנתה מהחברה שכולן הזכירו כאן. מצד שני אצל ביתי השנייה היה לה טוב להיות איתי עד גיל שנתיים ויותר בלי צורך דחוף בחברה וכיום היא ילדה מאוד חברותית.
אשרייך שאלו הן הדילמות שלך!! לגדל את ילדי ישראל זו המשימה הכי קדושה וחשובה!! בהצלחה בבחירה... ה' יהיה בעזרך!
זה כל כך נכון שמה שאנחנו חושבות משפיע מאוד על התפקוד שלנו.
כשהייתי בהריון מתקדם עם הקטנה ופחדתי לגדל שני תינוקות צמודים, אז אישה טובה אמא ל10 אמרה לי משהו פשוט ונכון - כמו שהתרגלת לילד אחד תתרגלי גם לשניים. וזה באמת ככה.
הקב"ה נותן ילד, איתו הוא נותן גם כוחות, ומה שצריך לגדל אותו. זה לא אומר שחייבים דווקא להישאר עם שניהם בבית. כמו שכתבו זה תלוי בהרבה גורמים והחלטה בעיקר שלך ושל בעלך. אבל הגישה של האמא ממש חשובה.
עוד משהו שאמרה לי פעם אישה טובה. שאלתי אותה אם לא היה לה קשה לגדל 6 ילדים. אז היא אמרה: "תלוי איך לוקחים את זה. אם מקטרים כל הזמן אז גם עם אחד זה קשה". ובאמת לגדל ילד בישראל זאת עבודת קודש, וזה בניית עם ישראל לדורות! אשרינו שזכינו.
חולקת על רוב קודמותי - ילד גם בגיל שנתיים וחצי לא צריך מעון!
הוא כן זקוק להמון אהבה!
בנוסף הוא גם זקוק לדברים שיעניינו ויאתגרו אותו, והרבה ילדים בגיל הזה ישמחו גם לחברה בגיל הזה.
את הדברים האלה הכי קל להשיג במעון, אבל זאת ממש לא הדרך היחידה! (וגם לא העדיפה)
ילד שנמצא עם אמא שלו בבית יכול בהחלט לקבל את כל מה שהוא זקוק לו.
השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך זה האם את מסוגלת לתת לה את זה.
זה לא אומר ששניה אחרי הלידה את צריכה להיות מושלמת.
לא יקרה כלום אם חודש פלוס תהיי קצת פחות פעילה, במיוחד אם יש לך את העזרה של אמא שלך.
אם את מרגישה שאת מסוגלת לכי על זה.
אם לא - אז ב"ה שהיום יש לנו מעונות טובים שיתנו לבת שלך את מה שהיא צריכה.
בוודאי שבהתחלה יהיה מאתגר.
לשים ילד במסגרת (גן זה רק מגיל 3) אינו בהכרח קל יותר. ילד איננו חפץ! מה אם לא יהיה טוב לילד? ויבכה? ולא ירצה ללכת?
מי יביא ויחזיר את הילד?
כמה שעות יהיה במסגרת? נטו, לא ברוטו.
מה העלות לעומת התועלת???
נסיון אישי - הפרש בין שני הגדולים שנתיים וחדשיים. בעלי רצה להיטיב עימי, ורשם אותה לקבוצה קטנה של 5-6 ילדים ,לפני הלידה, כדי שתתרגל.
החזקנו מעמד פחות משבוע. מהימים הבודדים שהיתה שם, למדנו שיר חמוד לראש השנה (באמת חמוד, עד היום אנו שרים את השיר) והיא למדה לנשוך. כן. לנשוך.
ב"ה היתה לי עזרה בהתחלה. אחרי כן, ב"ה שלמדתי להסתדר עם השניים, ואז עם שלושה. לא קל, אבל אפשרי. גם זול יותר וגם טוב יותר לילד ולהתפתחות הרגשית שלו.
בהצלחה בקבלת ההחלטה הנכונה עבורכם!
האמת אני נוטה כרגע ללא לשלוח, יש לבת שלי חברה של האחיות שלי שהקטנה בינהן בת 5, וגם יש הרבה ילדים בגן שעשועים שהיא משחקת איתם. הנטיה לשלוח היא בעיקר בגלל הקושי בשבילי אבל כמו שציינו זה קשה גם להביא ולקחת. למרות שאני יכולה לבקש עזרה בזה בהתחלה.
אני חושבת שחשוב מאד שיהיה לך טוב אחרי לידה ואפשרות לנוח.
להביא ולהחזיר זה בקטנה לעומת 5-6-7 שעות טובות של מנוחה או טיפול בתינוק.
אז תחשבי פשוט טוב טוב.. ואם אין לך מישו מבוגר לעזור בשעות האלה שתהיי עם שניהם אחרי לילה ללא שינה אז עדיף לך לשלוח.. אח תשכחי שבחופשת לידה את משלימה שעות כמה שיכולה כשהתינוק ישן.. אך כשתהיי יחד עם הגדול יותר זה כבר את לא יכולה
אני שלחתי את הילדים רק בגיל 4 לא מצטערת, ואפילו מתגעגעת לתקופה הזו..
אנחנו השארנו בבית מתוך אמונה שאנחנו כהורים- המחנכים הטובים ביותר לילדים. יש לו אמא ב"ה, למה הוא זקוק לאמא נוספת?
חברה- אפשר למצוא בגיל הזה בכל מקום: בגן שעשועים, בספריה, בחצר.
ומבחינה התפתחותית- להפך. הבית זה המקום הטבעי לילד. ולכן שם הוא מפתח הכי טוב את היכולות שלו. וראיתי את זה בפועל, ב"ה
מה שכן- הייתי מאוד ממליצה לך למצוא עזרה אחרי לידה. אם אמא שלך שומרת עליה- מצוין!!
אפילו תחליטו על יום קבוע, או יומיים שבהם האמא שומרת, ואת נשארת למנוחה..
בהצלחה והחלטות טובות