באמת המשיח לא הגיע ועוד אין בית מקדש...

אני לא הייתי מגדירה את זה כגולה. אבל אולי מצב ביניים פרווה פושר...

נכון, ב"ה אנחנו יושבים בארץ ישראל, ולכן זו לא ממש גלות.

אבל בואו לא נשכח איזה שלטון יש בארץ (יהודי אומנם, אבל מצד שני, סוג היהודי שהוא לא בדיוק יהודי...)

ואת העובדה שעדיין לא נבנה ביהמ"ק , עדיין לא הגיע המשיח,

הגאולה השלמה בפירוש עוד לא כאן...

תראה.. בשבילנו- הציונות הדתית- גלות זה להיות בגולה, בחוץלארץ- כמו שאתה אמרת.. אז לך תנסה להסביר לחרדי שזה לא גלות..

די קשה לריב איתם (עם החרדים), כי הם ממש תקועים בדעה שלהם- ודי (?) לא מוכנים לשמוע דברים אחרים..

א-בללל.. ברור שאנחנו לא בגולה! אנחנו בתחילת הגאולה!

תראו איזה התעוררות יש בעם! תראו כמה אנשים מעמישראל עולים לארץ, גם כשקשה פה! תראו איזה התיישבות!

כך נראה לי... זה מבחינה הגיונית..

איך אפשר לענות עם ציטוטים של רבנים וכל מיני, אין לי מושג=]

כל מגזר "תקוע בדעה שלו" ו"לא מוכן לשמוע דברים אחרים", את בתור ציונית דתית, והם בתור חרדים.

תיהי מציאותית...

אבל הנקודה זה שהציונות הדתית- הדבר הכי הגיוני שיש, הדרך הכי נכונה שצריך ללכת בה יהודי- ואת זה החרדים לא מוכנים לקבל..

ו-כן, אחותי.. אני מציאותית..

נראה לך שדבר כ"כ הגיוני, מגזר שלם לא קולט??? מה, כולם סתומים???

אני לא חושבת!!!

זו לא שאלה של היגיון, זו שאלה של מה אתה מאמין בו יותר, מה אתה מוצא שהוא הדבר הכי חשוב, ומהי הדרך חיים בה אתה רוצה ללכת. 

תסכימי איתי שהחרדים בטוחים שהדרל שלהם הכי נכונה, והם חושבים שאנחנו לא מוכנים לקבל את זה...

אין טעם למחלוקות בעיניין הזה, זה לא ייגמר אף פעם...

פשוט לא לזלזל בשני.

בס"ד.

תראו את כל הספרדים ה"תמימים". כולם בעד המדינה!

אני חושב שבהגיון פשוט, אי אפשר שלא להתפעל מהניסים העצומים שקרו. (ועיינו מה שכתבתי למטה בשם הרב כהנא)

ונכון, יש גדולי תורה חרדים שחושבים אחרת. אבל אני חושב שבמחשבה פשוטה, בלי התחכמויות ופילפולים, ברור שהמדינה היא גאולה.

גם לפילפולים יש תשובות. אבל בפשטות, אנחנו צודקים.

בס"ד

אפשר לקרוא לזה גלות כי באמת ללא ביהמ"ק השכינה לא שורה פה והגאולה לא שלמה.

אבל אנחנו רואים שאנחנו כן בתהליך גאולה, רואים איך פתאום הכל מתחיל להתבהר, הרבה חוזרים בתשובה,

מתחילים להגיד מדי פעם בתקשורת שקרה נס - וזה באמת נס!

לדעתי אנחנו ממש בתהליך גאולה גדול, מרגישים שהמשיח כבר כאן!

בצפיה לביאת המשיח - לגאולה שלמה ולא"י השלמה!

בס"ד

אני אעלה בל"נ את המהר"ל שעונה על ההגדרות האלה, יותר מאוחר...

בכל מקרה, מניסיון של עשרות ויכוחים עם חרדים בנושא, אין להם טענות אמיתיות..

או כמו שכתב הרב עובדיה בתשובתו על אמירת הלל ביום העצמאות: "אומנם רוב גדולי ישראל הסכימו שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה".

יעויין בהרחבה עוד בספר "התקופה הגדולה" של הרב כשר, ובספר של הרב דדון ממרכז...

מכמה דברים:

-קיבוץ גלויות.

-שלטון של מלך המשיח.

-בניין בית המקדש.

תלוי איך מסתכלים על המצב הנוכחי. אפשר לומר מצד אחד שהיה קיבוץ גלויות ויש מדינה וצבא וכו'. אבל מצד שני רוב עם ישראל עדיין נמצא בגלות (וחלקו אפילו מתבולל במימדים מדהימים), השלטון הנוכחי רחוק מלהיות שלטון על פי תורה, ולצערנו בית המקדש עדיין חרב.

 ברור שהתקרבנו בצעדים גדולים לקראת הגאולה. אבל להגיד שכבר באה הגאולה???

אחת הבעיות המרכזיות של החרדים עם אמירת הלל ביום הצמאות, היא שאלו ימי ספירת העומר, ואסור להרבות שמחה בימים אלו.

אולי לזה הרב עובדיה התכוון כשאמר שאכן מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה, ובכל זאת לא אומרים עליה הלל ביום העצמאות.

בס"ד.

הרב עובדיה ביביע אומר (חלק ו' עמוד קלז) כותב שאין לחייב אמירת הלל, כנראה שהוא לא היה מודע לדבריך שזה מחזק את כוחות הטומאה. אחרת הוא היה אוסר לחלוטין. (אגב, הוא בעצמו אומר הלל אחרי התפילה...)

ומה תגיד על כל שאר ענקי עולם שאמרו? הרב עובדיה הדאיה, הרב שלום משאש, הרב יוסף מאשא, הרב גורן, הרב צבי יהודה, ועוד רבים וגדולים, חלקם בחיים...

ואם כבודו היה טורח לעיין. יש שם בספר מקורות גם על ה' באייר.

בס"ד

וגם חזקיהו לא נהיה משיח בגלל שהוא לא אמר הלל !   השם עשה לנו ניסים ועזר לנו לנצח במלחמה ולהקים מדינה! אז צריך להלל אותו ! מה הקשר חיזוק כוחות טומאה??

בס"ד.

שם הבאתי את דעתם של רבים מגדולי ישראל, שאמרו שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה.

מלחמת אחים? אני לא שמעתי שהחשמונאים נלחמו במתיוונים. אולי הם הרגו מתיוון אחד (ע"פ גירסת ספר חשמונאים) ביום פרוץ המרד, אבל מלחמתם היתה כנגד היוונים. ובחטא העגל הרגו אך ורק את החוטאים. זה לא היה מלחמת אחים כי אם עונש לחוטאים. עיין כוזרי שמסביר ששלושת האלפים שמתו היו החוטאים.

הצילה את עם ישראל? מלחמת אחים תמיד הזיקה. גם אם ב"ה בסוף יצא מזה גם דברים טובים, הדברים הרעים מעולם לא היו בטלים ב"נותן טעם"...

ואני ממש ממש לא מסכים. לדעתי מה שמפריד זה ההפרדה... ז"א הריחוק שלנו משאר עם ישראל. זה מה שמעכב את הגאולה.

וזה לא משנה. יכולת לקבוע את יום ההודאה ביום אחר. תכל'ס המדינה וגם הרבנים קבעו שיום זה הוא יום משמעותי מאוד בגאולה, וקבעו אותו לדורות. אבל אם כבודו רוצה לשמוח גם ביום הצהרת בלפור- תפאדל!

ואתם מוזמנים לשנות אותו ולא רק לכתוב כל היום כמה שהמצב קשה בגלל הריחוק וכו'.

בס"ד

זה כבר צדדי לחלוטין. אבל אני אישית עובד לא מעט לקירוב "רחוקים" ולאחדות בעם.

אבל מה שאמרתי היה שהפיתרון הוא לא מלחמת אחים רח"ל, אלא חיבור.

זאת היתה הערה כללית לאלו שאוהבים לכתוב כמה המצב גרוע, ולא לנקוף אצבע כדי לתקנו.

ולא סתרתי את מה שאמרת אלא הוספתי עליהם. אין ספק שמלחמת אחים זה לא פתרון.

בס"ד

מזה צה"דים??

וזה שאומרים הלל זה לא קשור להתקדמות ! אנחנו מהללים את השם ויודעים שיש לנו הרבה מה לתקן במדינה! ואולי גם אל תגיד הלל אף פעם כי יש לנו לאן להתקדם?! 

המדינה היא לא קליפה!! ודי עם כל הקליפות האלה! זה כבר מעצבן!! זה בכלל לא קשור! 

הקב"ה כן עזר לנו להקים מדינה!!  כדי שלא נחיה תחת שלטון גויים! שזה חילול השם!

אהה אם נעשה מלחמת אחים ונלחם במדינה תבוא הגאולה! איך לא חשבנו על זה??...

יש לך שריטה! אין לנו שום מטרה להלחם במדינה ולעשות מלחמת אחים!! אנחנו נלחם במדינה בלי היסוס מתי שהיא תעשה דברים רעים! אבל אנחנו רוצים לתקן אותה! אנחנו רוצים להחזיר את עמ"י בתשובה!! ואנחנו לא רוצים מלחמת אחים! . 

ולגבי מה שאוריין אמר/ה:

"אנחנו נלחם במדינה בלי היסוס מתי שהיא תעשה דברים רעים"?!

מתי ראית שהיא לא עשתה דברים רעים??? בגירוש מגוש קטיף, בגירוש מעמונה, בעובדה שלא אכפת למדינה בגרוש מיהונת פולארד או במצעד הגאווה שנערך בירושלים (!) כל שנה (הסירו דאגה מליבכם, יש עוד אינספור דוגמאות נוספות, פשוט א"א לכתוב כ"כ הרבה...)

בס"ד

ומה הדברים הטובים שהיא עושה?? יש הרבה דברים טובים!!

את רוצה מלחמת אחים?? ככה נקרב את הגאולה?? 

אנחנו צריכים להפריד את המושגים של מדינה וממשלה! 

מדינת ישראל- כלי קדוש עם פוטנציאל גבוה. (לטוב ולרע)

ממשלת ישראל- כנ"ל. הרי הממשלה היא חלק אינטגלי מהמדינה.

אז מה בעצם גרוע כ"כ? התוכן. אנשי הממשלה. [אם היו אנשים חיוביים בממשלה היא הייתה סבבה, נכון?]

מדינה מורכבת ממשלה!

איך את יכולה להגיד הלל על מדינה, ולשמוח בה כ"כ, ולעומתה, את הממשלה את רוצה להחליף, לשנות, לתקן וכו'???

זה הולך ביחד.

למה אנחנו לא אומרים הלל על העלייה הראשונה? היא כ"כ תרמה לנו! בזכותה התחילו להתיישב בארץ!

עליה אנחנו לא אומרים, ועל מדינה, שהוקמה וקיימת כיום ע"י כופרים, שמאלנים  והרשימה עוד ארוכה...

על כזאת מדינה אנחנו אומרים הלל?!

בס"ד

על כזאת מדינה אומרים הלל! נכון שמאלנים כופרים רבינים למיניהם ערב רב קיצר איך שתקראי לזה.. אבל את מעדיפה את זה מאשר להיות תחת שלטון תורכים או בריטים ש: א. הם יותר גרועים , ב. חילול השם..

המדינה היא קידוש השם !

את לא היית יכולה לחיות כאן היום בלי המדינה ! .

(אני גם רוצה מדינת הלכה! ואני יודעת שהמדינה לא מושלמת וגם לא כ"כ קרובה לשלימות!!)

היא לדעתי החילול ה' הכי גדול שנעשה אי פעם!!

אנחנו חיים תחת שלטון יהודי, שהוא בעצמו מפנה יהודים! שהוא בעצמו גורם לשפיכות דמים יהודים! שהוא בעצמו גורם לחוסר צניעות בקרב העם והארץ!!!

תראי לי עוד חילול ה' גדול מזה!

כל השנים, עמ"י נלחם בגויים כדי לשמור על דתו, לשמור השבת, על הצניעות וכו'.

וכיום? כיום העם צריך להילחם ביהודים (!) שהם "במקרה" אלה שבשלטון, על הזכות להיות יהודי!!!

(לדג', חילול השבת בפרסיה, ושוב, מצעד הגאווה וכו')

בס"ד

טוב, צודק! אני יברר עם הרב קרויזר בעז"ה!!

בס"ד.

עניתי לטיעונך ברחבי השרשור.

וגם הבאתי ציטטות מדבריו המדהים של הרב כהנא זצ"ל. (ודברי הם גם לשיטתו...)

הרי דעת הרבי מסאטמאר, גם אם הרבנים שלכם חולקים עליה, קיימת והיא שכל מה שקורה פה הוא מעשה שטן, ואנחנו נמצאים עוד בתוך הגלות, אמנם אאל"ט לשיטתו אלו חבלי משיח (החבלים לא המשיח). עיקר הגלות היא שאנשים לא יודעים שהם בגלות -"אסתר אסתיר"-. אגב בעקבות הרב שך רוב מוחלט של הציבור הליטאי קיבל את שיטת הרבי מסאטמר במודע ושלא במודע.

מלבד כל זאת ברור שאנחנו באיבה של שואה רוחנית, אולי אנחנו מתחילים לצאת ממנה אבל אנחנו עדין בתוכה. יש לזכור שאלה שמשתדלים להקפיד על כל המצוות הם מעטים ביותר, (להערכתי מקסימום 200000 מתוך כ15 מליון יהדים ברחבי העולם, והלואי).

בנוסף מדינת ישראל מתפוררת, (לצערי, אגב כמו שהזהיר הרב קוק) ובמתכונת הנוכחית היא מפעילה מנגנון השמדה עצמי שעלול חלילה וחס להביא לחורבן עצום שיכול להזכיר את ממדי השואה.

בתקוה שאכן הגאולה כבר כאן ושנזכה לשוב בתשובה עוד היום לפני שהמשיח בא והבחירה החופשית (או כמעט או לגמרי) מתבטלת. 

בס"ד.

1. מדינת ישראל- אתחלתא דגאולה

א.בדעת תורה (שפורסמה בתאריך כ' טבת תש"ט) חתמו עשרות מגדולי הדור על כך שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה. בין החותמים: הרב יעקב עדס, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלמה זוין, הרב עוזיאל, הרב הרצוג, הרב אונטרמן, הרב קניאל (רבה הראשי של חיפה), הרב עובדיה הדאיה, הרב ישראלי, הרב מישקובסקי (ר"י כפר חסידים), הרב חרל"פ, הרב מלצר (מרחובות), הרב יחזקאל סרנא (ר"י "חברון"), הרב טיקוצ'נסקי (מחבר הלוח המפורסם) ועוד עשרות. הלוח מפורסם בספר "התקופה הגדולה" של הרב כשר, לקראת סוף הספר.

ב. "רק העיוור והמסרב לראות לא יבין שאנו נמצאים היום בלב ליבה של תקופת עקבות המשיח, אתחלתא דגאולה" (הרב כהנא, אור הרעיון ע"מ שמ"ג).

ג. "הן אומנם רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה" (הרב עובדיה, יביע אומר ח"ו עמוד קל"ז).

ד. הגמרא הידועה בסנהדרין (צח.) "אין לך קץ מגולה מזה" וכו'.

-------------

2. שאר הדברים

א. חורבן נוסף לא יהיה. ו"טבח"- אתה יודע מה המקורות שלי לזה. אם יהיה צורך- נעלה אותם לפה שוב.

ב. המצב הרוחני של עם ישראל בארץ ישראל רק מתקדם. אלו עובדות (ואגב, גם זה זה בזכות המדינה)

ג."כי באמת עם כל הצללים הנ"ל ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם" (יביע אומר שם).

הכוונה שלי היתה שאמנם ניתן להיות בטוחים שאכן זו הגאולה, אבל אין סיבה להזדעזע מכך שיש כאלה שסוברים אחרת. יש דעה תורנית כזאת אז מה הזעזוע?

חוץ מזה בא לי לשאול שאלה של בור: אולי אתחלתא דגאולה היא אמנם התחלה בתהליך הגאולה, אבל המקום שבו אנו עומדים הוא גלות?

בס"ד

ארץ נושבת

תגובה לסיפור "ארץ חרבה" –

אביעד חזני ועודד זנ"ד ישיבה קטנה לאומית "דרך חיים".

בשבת שעברה פורסמה נבואת הזעם "ארץ חרבה" המתארת בהרחבה את "הגלות השלישית של עם ישאל, הגלות אל הרי החושך" שמתרחשת בעוד שנתיים כשנופלת על מדינת ישראל – פצצת אטום...

לנבואה מעודדת זאת צורפו הוראות הפעלה: "אל תיקחו את הסיפור קשה, אבל זה בהחלט חומר למחשבה".

חומר למחשבה?!!! משום מה, לחז"ל בכל הדורות היה ברור, שמציאות כזאת לא תיתכן: "גאולה שלישית ... אין לה הפסק" (תנחומא שופטים י'). "הגאולה האחרונה שהוא גאולה נצחית ובלי שינוי כלל רק תמיד קיים" (מהר"ל נצח ישראל סוף פרק מ"ח). על הפסוק "ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם" מבאר מצודת דוד – "לא יגלו עוד ממנה כי שמה ישבו עד עולם!" וכן מפרש המלבי"ם שם. רש"י באיכה (ד' כ"ב) כותב: "לא יוסיף להגלותך מגלות אדום ולהלן עוד", ועוד עשרות מקורות האומרים דבר זה בבירור- בגאולה השלישית אין הפסקות ושינויים!!!

לענ"ד יש בפרסום סיפור זה הפחדה מיותרת ואולי אף התכחשות פנימית לתהליך הגאולה בתוכו אנו נמצאים. "חכמים היזהרו בדבריכם"!!!

ונסיים בדבריו של הרב קוק: "מאמין הוא העם כולו שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו" (אורות התחיה, כ"ו)

יש לי כמה תהיות על המאמר :

א. האם לא הינו עדים לשינויים ב'תהליך הגאולה' האחרון? לדוגמא הגירוש.

ב. אולי "אין לה הפסק" שנאמר בתנחומא הכוונה לאחר שנגאלו בצורה שלמה???

ג. (פחות קשור לעניין) ייתכן שלא תהיה עוד גלות, אך ח"ו עלול להיות חורבן. "ועוד בה עשיריהוכ"ו.

ד. שאלה שאני מניח שיש לכם המון תשובות עליה: זה שאנחנו בגאולה למאי נפקא מינה? האם אני אמור לפעול בצורה שונה כשלדעתי אנחנו בגאולה, מאשר אם לדעתי אנחנו בגלות?  

בס"ד
הסיפור שהביאו בעולם קטן בשבת לפני זה ממש לא בא לומר שיהיה חורבן שלישי, אלא קצת לעורר. יש לקחת סיפורים בפרופורציות.
וכן, אנחנו בגאולה ב"ה, אבל לפעמים יש גם נסיגות, וצריך להיות מודעים גם אליהן.

בס"ד.

חוצמזה שהיו שם כמה סיפורים כאלה, לאחד מהם קראו: "חורבן בית שלישי".

יש 2 סוגי גלויות:1 גלות פיזית-אם אנו נמצאיו בחול או לא..

                      2 גלות רוחנית-אם אנחנו עדיין משועבדים לתרבות הזרה לא עושים מצוות...

מהגלות הראשונה השתחררנו אבל מהגלות ה2 עדיין לא השתחררנו.

בס"ד.

בתחילת ספרו "נצח ישראל" מביא ג' תנאים לגאולה:

א)בארץ ישראל.

ב)שלטון עצמאי.

ג) ביחד, ולא מפוזרים.

בחסדי שמיים,שלושת התנאים הנ"ל מתקיימים היום כמעט במלואם.

והיא, שעם ישראל הוא עם שהולך על פי ההלכה, ולא על פי מדרשים או ספרי מחשבה, אם כי כמובן שגם מהם יש וצריך ללמוד.

ובהלכה, אחד מכללי הפסיקה הידועים הוא שאם הרמב"ם פוסק משהו, ואין אף חולק עליו, הרי זוהי ההלכה.

ובעניינו, הפוסק היחיד בהלכות מלך המשיח הוא הרמב"ם, וכמעט ואין עליו שום מחלוקת בנושא זה (למעט 'והריחו ביראת ה'' של הראב"ד), ומלבד זאת שהוא אינו מזכיר כלל את המושג 'אתחלתא דגאולה' או 'ראשית צמיחת גאולתנו', הרי הוא גם פוסק על סדר הגאולה, ובלשונו הק':

"ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' וינצח ..  הרי זה בחזקת שהוא משיח . . ואם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח ודאי."

במילים הכי פשוטות שיכול להיות: הכל תלוי באיש - במלך המשיח. כל עוד לא הוא פועל את כל האמור לעיל, אין בין דברים אלו לגאולה (האמיתית, זו שעם ישראל מחכה לה כבר אלפי שנים) שום קשר הלכתי.

למעשה, הרי אין אף רב שיאמר שאיננו בגלות. אני לא מכיר אף רב שאומר שאין צורך לצום בעשרה בטבת, למשל, או ששינה את נוסח התפילה במוסף "ומפני חטאינו גלינו מארצינו", ואגב, אומרים זאת גם בארץ ישראל. כי כל עוד לא תוקנה סיבת הגלות - החטאים - אנחנו בגלות.

[אגב, בשנים האחרונות אמר הרבי שעם ישראל נמצא כבר במצב של עשו תשובה, ולכן הגאולה עוד מעט מגיעה, והעיכוב בה הוא דבר בלתי מובן לחלוטין. עם זאת, מובן שאיננו נמצאים במצב שהגאולה כבר התחילה, כי אם במצב שכמה מענייני הגאולה החלו להיפעל בעולם, ואין זה (לצערנו) הגאולה האמיתית והשלמה ולא חלק ממנה]

בס"ד

הרמב"ם לא כתב בשום מקום שחוץ ממשיח גופו אין שום דבר אחר. הוא מגדיר מה זה "משיח" אך לא מגדיר שלבי ביניים.

אנחנו לא בגאולה השלימה, אבל אי אפשר להכחש למציאות הניסית והמופלאה.

אגב, כל הרבנים שהבאתי למעלה לא הכירו את דבריך?!

אין שלבי ביניים!

אם התגלה משיח ובנה בית המקדש ועוד לא קיבץ נדחי ישראל, עדיין זה גלות לפי הרמב"ם. לא גאולה ולא אתחלתא.

להתכחש למציאות ניסית מופלאה, לא רוצה אף אחד. אבל מציאות ניסית ניתנה לנו בשביל שאנו ננצל אותה, ועם ישראל בחר לנצל אותה בדיוק לכיון ההפכי - במקום להקים מדינת הלכה, הוקמה מדינת היפך ההלכה.

אני לא יודע מה כל הרבנים (שאגב חלקם חזרו בהם - למשל הרב שלמה זלמן אוירבך ור' יחזקאל סרנא) חשב או חושביםו, אבל אני יודע שיש מספיק רבנים גדולים שחושבים ההיפך הגמור. אדרבה, תשאל אחד מהרבנים שאתה מזכיר ותביא לי תשובה לנושא.

בין הציטוט שהבאת מהרמח"ל, (שאגב, אני מכיר אותו מהזוהר) לבין אתחלתא דגאולה אין שום קשר. יש שלבים בהתקדמות העולם לגאולה, והתפשטות תורת הקבלה שהתחילה סמוך לאותה שנה (גילוי תורת חסידות חב"ד...) היא אכן אחד מהצעדים הגדולים בהכנת העולם לגאולה המתקרבת. אבל אין לזה ולמושג ההלכתי של גאולה כל קשר. למעשה, אם נמשיך בקו הזה, הגאולה התחילה לפני כמה אלפי שנים, בתשעה באב - היום בו נולד מושיען של ישראל.

בדברי הרמב"ם על ימות המשיח ישנה שיחה נפלאה ובה ביאור ארוך של הרבי שמסביר את דבריו. נקודת הדברים היא שיש שני מצבים בגאולה - "זכו" ו"לא זכו". "דור שכולו זכאי" ו"דור שכולו חייב". "אחישנה" ו"בעיתה". תקרא לזה איך שאתה רוצה. הרמב"ם, שהוא פוסק הלכה, פוסק לפי הגדר ההלכתי שחייב להיות כיון שהוא אינו יכול להבטיח ולפסוק שהגאולה תבוא בצורה של זכו. אבל, גם הוא מסכים שאם הגאולה תבוא במצב הזה - "וארו על ענני שמיא", כלשון הפסוק. ויתירה מכך, הוא סובר שאפילו אם הגאולה תתחיל באופן של "לא זכו", באיזשהוא שלב בני ישראל כן יגיעו לדרגת "זכו", וניסי הגאולה יתחילו. הרי אין לך נס יותר גדול מתחית המתים ואותו מונה הרמב"ם בשלוש עשרה העיקרים.

זו הייתה סתם גלישה. בנוגע לעניינו אין בין שתי התקופות לבין התקופה בה אנו חיים ולא כלום. מכיון שאותו הרמב"ם פוסק בצורה מפורשת "המלך המשיח עתיד לעמוד ...", וכן "ואם יעמוד מלך מבית דוד ..." ורק אחרי זה כל המשך והשתלשלות הגאולה. הוי אומר - הגאולה תלויה באיש, במלך. רק אחר כך יכול להתחיל כל התהליך.

סתם מתוך סקרנות: איפה הרמב"ם אומר את זה שכנפי נשרים יהיו כנפיים מברזל? [ואגב, זה לא שאלה על השיטה של חב"ד, אתה פשוט לא מבין אותה. דווקא הרבי היה זה שתמיד הראה על בקיעתה של הגאולה מהעולם. למשל, בתשנ"ב הכריז הרבי על פגישת מנהיגי המעצמות בניו יורק בדבר פירוק הנשק כהתחלת קיום היעוד "וכתתו חרבותם לאיתים". אבל גדר הלכתי של גאולה? זה לא.]

אני לא כופר ומודה לה' על חסדיו בהגעת הרבה יהודים לארצנו הקדושה. (אם כי אני חושב שהיה עדיף שיישארו שם ולא ירדו מהדרך פה עם כל מיני חלומות שוא ציוניים) אבל לצערי הרב, תרשה לי לספר לך, שהיום רוב מנין ורוב בנין של עם ישראל נמצא בארצות הברית. הוי אומר: לא הגענו לקיבוץ הגלויות המובטח, ואנחנו אפילו לא קרובים אליו. ובסודי סודות אוסיף לך, שהנתונים על אחוזי ההגירה היהודית לארץ הקודש בשנים האחרונות הם שליליים. לא קיבוץ גלויות אלא פיזור גלויות. לגבי ההוספה שלך על בו - בתהליך, לא יזיק לכבודו לפתוח את הרמב"ם ולראות עד כמה הדיוק הזה לא שייך.

האמת, שבעקבות קריאת הקטע בדבריך, [בניין ביהמ"ק לא תלוי במשיח. אין שום קשר ו/או מחויבות לבניין ביהמ"ק ו/או הורדתו משמים [הסבר יפה של בעל 'ויואל משה' כי ביהמ"ק ייבנה בידי אדם! ומה שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך" הוא ביהמ"ק הרוחני שיירד על ביהמ"ק הגשמי שייבנה בידי אדם. כמובן שהוא בעד "לדחוק את הקץ"...].] התחלתי לחשוב שלמרות רוב המלל, אתה לא ממש יודע מימינך ומשמאלך בנושא משיח. זה נראה כאילו שאתה חושב שמשיח הוא לא חייב להיות אדם. ואם כן, אז הדעה הזאת היא טעות. לא אני קובע את זה, הגמרא אומרת על ר' הלל שסובר "אין להם משיח לישראל אלא הקב"ה עצמו" שמי שסובר כך "אינו אלא טועה".

בנין בית המקדש תלוי במשיח כאמור מהרמב"ם. ואם הוא ייבנה בידי אדם, אז מה? זה אומר שזה לא יהיה על ידי משיח? ואת הביאור שהבאת, אני לא מכיר בשם בעל ה'ויואל משה', אני מכיר את זה מהרבי מלך המשיח.

 רק הערה אחרונה לסיום: אתה מתבטא על גדולי וצדיקי ישראל בצורה שהיא למטה מלא ראויה. "הוי זהיר בגחלתם שלא תיכוה". על הירידות האישיות אני לא מתכוון להגיב.

בס"ד

אבל שמעתי- אז זה בערבון מוגבל שזה הראי"ה אמר, אבל שמעתי שהוא אמר-
שבאמת יש 2 גלויות,ו 2 משיחים- בן יוסף ובן דוד- בן יוסף יגאל מהחומר ויעלה את עמ"י לא"י [ויש שהשוו אותו להרצל], ובן דוד יגאל את העם מבחינה רוחנית.

בס"ד.

הרב קוק, כמו מקובלים רבים נוספים עסק בביאור המושגים של שני המשיחים.

למעוניינים ניתן לראות את דברי הרב קוק במאמר: "המספד בירושלים" ב"מאמרי הראי"ה", אותו נשא ביום פטירתו של הרצל.

בס"ד.

אף אחד לא טוען שאנחנו בגאולה שלימה. אנחנו בשלב מתקדם מאוד בתהליך. שלב שנקרא: אתחלתא דגאולה"...

מזה אף פעם לא נגמר.
כמובן, תלוי בפורום - יש פורומים שבהם אפשר לדון עד שמנהלים רואים פתאום שיש איזה חופש ביטוי לא נוח, חוטפים חאלאסטרא וחוסמים משתמשים, כי ככה יותר נעים וקל.

(תכתוב)

(אם מתאים לך)

אבל לי נמאס מוויכוחים מסתעפים ומבולגנים, שלא מסתיימים ונוגעים בלשון הרע ועין רעה.

חוץ מזה יש לי הרגשה שכל הדיון סביב הנושא הזה בכל מקום שיהיה- הוא מאוד פופוליסטי ורגשני. ואם היו מקשיבים אחד לשני, מנהלים דיונים לוגיים ברמה גבוהה, וכל אחד היה מוכן להתגמש בשביל להגיע לפיתרון, היו יכולים להגיע למסקנות מוכרחות ומתווה מוסכם.

צריך לעשות טבלה עם כל תתי הנושאים שקשורים לזה ולפתח כל אחד בפני עצמו.

לדוגמה:

*מה הצורך הלאומי

*מה עולה מהמקורות

*מה היתה הנהגת גדולי הדור הקודם, ומאיזו סיבה

*האם הצבא יכול\מוכן להתאים את עצמו לחרדים, ומה הוא צריך לעשות בשביל זה

*מתווה אפשרי ומי צריך לנהל אותו

מה עוד?

(אני כותב את זה מכיוון שזה כנראה עונה על השאלה שלך)

ואז תוכל להשתמש בה בחג הפורים.

או למכור לאחרים.

זה יהיה יותר מועיל לאנושות מאשר לכתוב הודעות ארוכות בפורום שלא ישכנעו אף אחד...

אם אתה יוצא לנופש או שיש לך בתים שלא גרים בהם, אנשים רואים שאין אור בבית ומבינים שאין שם אנשים עכשיו.

הרב פיינשטיין כתב שלא צריך להדליק מפני החשד כשמפורסם שנסעו מהבית או כשדרכו ללכת לחמיו או אביו (אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן יד). ר' שלמה זלמן אוירבך אמר שלא צריך להדליק מפני החשד כשניכר לעוברים ושבים שאין אף אחד בבית (הליכות שלמה פרק יג אות י). הרב קנייבסקי שאל את החזון איש האם סגירת תריסים מועילה והחזון איש לא ענה לו, ובפועל הוא היקל לעצמו (ספר 'נר חנוכה' פרק ד הערה לב)

(השתמשתי בהפניות של הפסקי תשובות. הפסקי תשובות עצמו פוסק שהיום בכלל לא חוששים לחשד כמו שכתבו האחרונים, ובהערה כתב שלמחמירים שכן לחשוש נכון לסגור את התריסים וכדומה כשהולכים לנופש)

ה'פסקי תשובות' בעולם.

במקום לעודד להשתמש במח, יש סלט של דעות.

רבים מדליקים בפנים ויש שפוסקים כך לכתחילא.

גם רבים מדליקים מאוחר - כך שיתכן שעדיין לא הדליק.

מעבר לזה, כנראה שבזמן הגמ' אנשים הרבה פחות נסעו ממקום למקום ואם מישהו נסע, זה היה ידוע בעיר.

היום אם אראה ששכן לא הדליק, אניח בפשטות שהוא לא בבית.

ואחרי כל זה - שאלה למעשה שואלים רב מוסמך ולא פורום אנונימי.

אאל"ט לפני האירוע עם תמר, גם אמנון אהב אותה אהבה גדולה וכו וכו. וזה מפורש בתנך (אין בידי זמן כעת לעיין, תתרן אותי אם אני טועה).

אצל אמנון הייתה סעבה שבטל הדבר ולכן בטחה האהבה. בגמ' בסנהדרין מוסבר למה פתאום בטלה האהבה. בכל מקרה אצל שכם זה לא קרה.

אצל אמנון אחרי המעשה אמנון שונא אותה, כאשר לפני זה אהב אותה.

השאלה למה אצל שכם זה לא אותו דבר כמו אמנון

הפסוק שאתה מצטט הוא לפני מעשה. "לאחר מעשה" שכם לא היה בהכרה ;)

(האם אתה יודע מה התכוונתי לגמרא בסנהדרין?)

המעשה של שכם עם דינה. לא הברית מילה.

כתוב "וישכב אותה ויענה" ואחר כך "ותדבק נפשו בדינה ויאהב וידבר על ליבה" ואחרי דברי האחים אליו "כי חפץ בבת יעקב".

הגמרא בסנהדרין היא לא כפשוטו. היא משל שהיצר ללא אהבה של אמנון ביטל ממנו את כוח ההולדה הרוחני. שהרי בשביל הולדה מבחינה רוחנית צריכה להיות אהבה אמיתית ולא רק יצריות (ולכן כיום התרבות המערבית שרואה באהבה רק יצרים, גם בזה להולדת ילדים)

האהבה של אמנון לא בטלה "לאחר מעשה". היא בטלה כי תמר עשתה פעולה שגרמה לו סבל ונזק, ולכן כבר לא היה לו סיכוי לבצע עוד פעם את המעשה הזה.

אצל שכם, לכאורה גם לאחר מעשה, תמיד הייתה ציפייה למעשה הבא ;) לכן הוא עוד לא הגיע לשחב שבטל הדבר ובטלה האהבה.

במחילה מכבודך, לא הבנתי את הפרשנות האלגורית שלך לדברי הגמרא, הרי הגמרא שואלת את שאלתך: "מאי טעמא" (=למה הוא פתאום שנא אותה), ועונה את תשובתי: "אמר ר' יצחק: ... קשרה לו נימא ועשאתו כרות שפכה".

מה יותר ברור מזה??

"כל אהבה שתלויה בדבר - בטל הדבר בטלה האהבה. וזו אהבת אמנון לתמר" (אבות).

כלומר אמנון שנא את תמר כי אהב אותה רק בגלל היצר. כשהיצר הגיע לסיפוקו אז נגמרה האהבה. לאור זאת צריך להבין את המדרש כמשל.

חזל מדברים בקודים משליים באגדתות. אחרת מה אכפת לנו מה קרה מבחינה ביולוגית בין אמנון לתמר ולמה הגמרא צריכה להזכיר זאת? ולמה ה' יושב ועוסק בפלגש בגבעה אם נימה מצא לה או זבוב מצא לה. ברור שזה משלים עמוקים , כבכל אגדתא בגמרא שמדברת במשלים.

לגבי שכם. השאלה למה התורה מדגישה אצל אמנון ששנא אותה, ואילו אצל שכם מדגידה שאהב אותה. שום מילה התורה לא מיותרת. היה אפשר לא לכתוב שדבקה נפשו בה (שזה עצמו תיאור קיצוני מאוד לאהבה, שטפילו אצל יעקב ורחל לא כתוב). ועצם ההשוואה בין תגובת התורה בין שני מקרי העינוי אומרת דורשני

זה שיז פרשנים/אגדות שיש בהם עדיפות לפרשנות אלגורית, זה לא סיבה לפרש כך את כל דברי חזל. בפרט באגדה שנועדה לתת תשובה לשאלה - איזו מטרה יש לגמרא, לשאול את השאלה הפשוטה שלך ולתת תדובה אחרת? בכנות, לא הבנתי.

אתה לכאורה, מתעקש מעט ש"בטלה האהבה", משמע נגמר האקט. אבל לא מובן למה להגיד ככה. אולי בטלה האהבה משמע שנגמר האירוע של האקט (אמנון נהיה סריס; או סתם, הוא רצה רק סצנה אחת ומבחינתו זה הספיק ונגמר). אז אצל שכם ודינה פעם אחת לא הספיק; הרי הוא התכוון לחיות איתה ביחד לאורך שנים.

סתם לתשומת ליבך, כהן לא מייבם גרושה - למרות שהייבום עצמו, כלומר סצנה אחת, דוחה את איסור גרושה לכהן - כי יש חשש שסצנה אחת תגרור אותם לקיים את זה שוב ושוב. כלומר, בעולם ערכי ונורמלי, אהבה לא בטלה אחרי הגמירה הראשונה...

חזל גם מלמדים אותנו מסר באגדתות. למה להם לציין שנהיה מסורס. גם אם נאמר שכפשוטו נהיה מסורס,אז זה נכתב כי יש מאחורי זה מסר. כלומר אולי ה' גילגל שיסתרס כביטוי להמעטת כוח ההולדה הרוחני (להבדיל נקיעת הירך של יעקב מייצגת משהו סימבולי למרות שקרתה במציאות).

אין הכוונה שאהבה בטלה מייד עם הפעם הראשונה, אלא שכל דבר ייצרי בסוף ימאס, אלא אם כן יש מימד נשמתי שמחיה אותו.

השאלה לא על העקרון הטכני למה שכם אהב את דינה, אחא למה התורה מציינת לכתוב את זה

כתוב "וישכוב אותה ויענה" ואחר כך "ותדבק נפשו בדינה ויאהב וידבר על ליבה" ואחרי דברי האחים אליו "כי חפץ בבת יעקב".

הגמרא בסנהדרין היא לא כפשוטו. היא משל שהיצר ללא אהבה של אמנון ביטל ממנו את כוח ההולדה הרוחני. שהרי בשביל הולדה מבחינה רוחנית צריכה להיות אהבה אמיתית ולא רק יצריות (ולכן כיום התרבות המערבית שרואה באהבה רק יצרים, גם בזה להולדת ילדים).

וכן משל לכך שכל רצון הנובע מיצר, בסוף ייגמר והכוח  הפרודוקטיבי שלו (במקרה של ע,ריות יצר ההולדה) יעלם. בניגוד לרצון הנובע מהנשמה, שגם אחרי שהגיע למיצוי תמיד יהיה רצון חדש "בכל יום יהיו בעניך כחדשים", והוא גם מחיה את היצר הגשמי שתמיד יהיה רצון. אדם שיאכל סעודת מלכים סתם פעם בשבוע בסוף יימאס לו ורף הריגוש שלו ידרוש דבר גבוה יותר. אדם שאוכל עם אווירת שבת, עצם הקדושה תגרום לו שלעולם לא ימאס לו מסעודות שבת, וכן בשאר התחומים זה כך.  ולכן אמנון התבטל ממנו באותו רגע יצר ההולדה, וזה הכוונה שנעשה כרות שפכה (וגם מה שהיה לתמר זה משל).

אז איך תסביר את קושית הגמרא ותשובתה:

"והא דרש רבא מאי דכתיב (יחזקאל טז, יד) ויצא לך שם בגוים ביפיך שאין להן לבנות ישראל וכו'? שאני תמר דבת יפת תואר הואי"

הרי לא שייך לשאול. הכל משל לפי דבריך.

וההשוואה ההפוכה בין שני מקרי העינוי בתנך אומרת דורשני.

מה גם שהאמירה "ותדבק נפשו בדינה" היא אמירה קיצונית, ורק על יהונתן שדבקה נפשו בדוד,זה נאמר. ושם זה סמל לאהבה שאינה תלויה בדבר

דווקא לדבריך התורה היתה צריכה לשנות ממה שהיה ואז לא מובן למה לכתוב זאת...

"ולא איחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב" וברור מדבריו מוהר ומתן שהוא חפץ מאוד.

למה התורה בחרה להדגיש "ותדבק נפשו בדינה"? ועוד למה ביטוי קיצוני כזה?

ולאור ההשוואה ההפכית ממקרה העינוי השני במקרא, של אמנון, ולאור ההשוואה של הביטוי לדוד ויהונתן, זה ממש זועק דורשני

(תעיין ברש"י אצל הפעולה אצל שכם על פי המדרש רבה, ותדקדק בשינוי הסדר בשמואל ה' יג ותבין לגבי אמנון), לכן לשון המשנה 'דבר'.

שכם באמת אהב אותה מצד אישיותה.

התשובה גם עונה למה חזל ראו את רומא בתור אדום, וכן לגבי אירופה הנוצרית.

בניגוד לכל העמים האחרים באומות העולם, לאדום אין קיום עצמי. הוא נוצר ממשפחה שהופרשה מעם ישראל (בניגוד לישמעאל שכבר בגיל 13 ידע שאינו יהודי, עשיו עד גיל מאוחר חשב שהוא יהודי, וכן אליפז בנו, שהרי נראה שהוליד את אליפז לפני סיפור הברכות, ולפחות התחתן עם 2 מנשותיו לפני. הם גרו עם יצחק ומן הסתם אליפז התחנך כ"יהודי" על ידי יצחק. ובניגוד לישמעאל שבגיל צעיר גורש מהבית למדבר פארן, נראה שעשיו וילדיו נשארו הרבה זמן בסביבות יצחק רוב הזמן על אף נדדוהם עד שהם הגרו להר שעיר באופן קבוע "ויקח עשיו את כל נפשות ביתו וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו וישב עשיו בהר שעיר עשיו הוא אדום").

העם האדומי נוצר  כשהמשפחה שהופרשה מעם ישראל, משפחת עשיו, התבייתה על קבוצה אתנית קיימת המבינה בגשמיות (בני שעיר החורי יושבי הארץ- אמרו חזל שבקיאים בטיבה של הארץ). כנראה שהם התבוללו חלקית ביניהם כשעשיו עבר סופית להר שעיר ואימץ את תרבות בני שעיר החורי, ורואים שעשיו התחתן עם נינתו של שעיר אהליבמה בת ענה בן צבעון,  ואליפז עם אחת מבנות המשפחה של שעיר תמנע. גם אלוהי אדום מכונים בדברי הימים "אלוהי בני שעיר" אצל אמציה.  (אחר כך כנראה שמשפחת עשיו הרגה את הגברים החורים ונשאה את הנשים "ויורישם ה מפניהם וירשום וישבו תחתם"). לכן חשוב לפרט מי הם בני שעיר החורי, כדי שנבין מי זה עם האדומי, וחעומתו נבין מי זה עם ישראל כי יעקב מתברר מתוך המאבק עם עשיו.

לכן הזהות הלאומית האדומית, שנוצרה מ"צורה" של משפחה שהופרשה מעם ישראל עם "חומר" של עם קיים בני שעיר שהיא חלה עליו, היא זהות שתמיד בוחנת עצמה לפי עם ישראל, ולכן "על רדפו בחרב אחיו, ויטרוף לעד אפו ועברתו שמרה נצח" על שנאת אדום את עם ישראל (ייתכן להבין מעמוס שהאדומים שימרו את סיפור גניבת הברכות מדור לדור ושמרו את כעס אביהם לעם ישאאל על זה). מצד שני היא קרובה אלינו ולכן "לא תתעב אדומי (יותר מדי. למרות היותו גדול האנטישמים) כי אחיך הוא".

כך גם רומי-אדום אירופה הנוצרית.

2 היסודות שאירופה מתבססת עליהם תרבותית זה הנצרות והאימפריה הרומית.

הנצרות היא דת שהופרשה מתוך עם ישראל החוצה (ועדיין מזהה את עצמה כישראל שברוח, ומאמינה בכל התנ"ך כקדוש), כדוגמת משפחת עשיו.  היא התבייתה עם עם קיים שמבין בסדר העולם הגשמי - רומא , כדוגמת בני שעיר החורי. מערבוב בין שניהם נוצרה אירופה.

לכן אירופה זה אדום החדשה ממש כפשוטו, אחרי שאדום הישנה נכחדה מהעולם. כי כל עם שנוצר מערבוב בין זהות יהודית שהופרשה החוצה לבין עם קיים - זה הגדרתו של אדום, שהרי אין לו קיום עצמי כעם.

לכן הנוצרים לא העזו להרוג את היהודים כל ההיסטוריה למרות שלפי הנצרות הם אמורים להיות בני מוות. כי כל הזהות של אירופה לקחוה מעם ישראל ואירופה בוחנת את קיומה לפי עם ישראל. והרי הנוצרים אומרים על עצמם שהם ישראל שברוח. מכאן הן הקשר החזק של אירופה וצאצאיה המערביים לעם היהודי (לעיתים יש אצלם מונח כזה המוסר היהודי-נוצרי), שמתבטא הן בפילושמיות והן באנטישמיות. שהרי מי שלא קשור אלי לא אשנא אותו אלא אהיה אליו אדיש (לכן בסין כמעט ואין אנטישמיות כי הם לא קשורים כמעט לעם ישראל)

שהוא אחד מזוגות המשקפיים שצריך לקרוא את ספר בראשית איתם.

זה גם מזכיר את העקרון שהמצרים רצו צורה מצרית בחומר יהודי (כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון).

דבר אחר על ארבע מלכיות שהן שמונה, ואדום היא השמינית, הדא הוא דכתיב רישה די דהב טב, חדוהי ודרעוהי תרין, מעוהי וירכתה תרין, שקוהי תרין, רגלוהי תרין הרי שמנה דאינון ארבעה, בבל כשדים, מדי פרס, יון מוקדון, אדום שעיר הרי שמונה מלכיות, לכך נאמר על השמינית. (תהלים ו, תרלד).

כלומר מלכות רומי מכילה 2 יסודות: אדום ושעיר (נצרות ורומאיות).

ויש מקומות שכתוב שרומי זה כיתים בן יוון מבני יפת. כך שהיא מכילה 2 יסודות: אדום וכיתים (נצרות ורומאיות-הלניסטית)

או כדי להבדיל מי אדום ומי לא; או כדי להראות שהחורים היו גיבורים, ובכל זאת ה' הוריש אותם מפני בני עשו, לכבוד אברהם ויצחק

למשל אבן עזרא: 'והזכירם הכתוב להפריש יחוסי שעיר מן עשו, כי ישראל יצוו על בני עשו'

וספורנו: 'הזכיר בשם הגבורים שהיו אז אנשי השם, להודיע שאף על פי כן השמידום בני עשו ברצון האל יתעלה. כאמרו "כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר" וכו')

א. למה אכפת לנו מי אדום ומי לא? כאשר התורה מקצרת בתולדות ישראל אפילו, למה לפרט לנו באריכות את יוחסיהן של אדום ושעיר?  אם זו שאלה הלכתית. אז מה לגבי מואב ועמון ומצרים ו7 עממי כנען שגם להם יש נפקא מינא הלכתית ליוחסיהן? (הייחוס של כנען בבראשית כולל 2 פסוקים, לא 2 פרקים שלמים. ובאופן כללי כל פירוט יוחסי 70 אומות בפרשת נח זה פירוט שטחי דל האב ובניו ולא יותר.).

ב. גם כתוב שהזמזומים הזוזים והרפאים היו גיבורים, ומואב ועמון הורישום.  ובכל זאת לא פורטו יוחסיהן. אני מזכיר שאפילו פירוט יוחסי ישראל בתורה לא מתואר מעבר ל70 נפש, והשאר הושלם רק בדברי הימים. אז למה לפרט על בני שעיר שלא קשורים כלל אלינו?

ג. התירוצים האלו משכנעים אותך? (בעיקר התירוץ השני? על הראשון בקטע ההלכתי של עמלק יש צד של סברה חזקה אם כי לא מספקת)

סתם בשביל לקרוא קושיות🙂  אולי תזדהה עם הקושיות

"להפרידם מבני שעיר כי ישראל צוו על בני עשו"

הרי גם שם יש נפקא מינא וצריך להבדיל בין העם לבין מי שדומה לו.

מה גם שנראה מהתורה שבני שעיר הוכחדו עד מתן תורה (למרות שיש פסוקים בתנך שנראה שאולי בני שעיר שרדו, ואז יש לפרש שהרוב נשמדו או שבני עשיו כבשו מהם את השטח).

ובאופן כללי זה יותר עניין תורה שבעל פה, לפרט על זה. כמו שלא מפרטים על הלכות שבת בתורה שבכתב,  לא רואה סיבה שיפרטו על ייחוס האדומים גם אם יש לזה נפקא מינא

ברמה הפרטית כמו יעקב

התפילה רובה ככולה נכתבה בלשון רבים ולכן אי אפשר להפריד.

כלומר אם אתה מרגיש יעקב אז זה לא ברמה פרטית.

...אי אפשר להתכוון בשני כוונים שונים. המילים שחכמנו הטביעו בתפילה קובעות את

משמעות הכוונה.

מילים כמו: "מהר לגאלנו" , "קבץ גליותנו" , "מפני חטאתינו גלינו" משמעותן ללא ספק יעקב.

שייכים.

אבל גם אין לנו סמכות לשנות, וגם בדורות הראשונים לגאולה צריך זהירות יתרה מכל שינוי הלכתי, עיין ספר עין איה "חייב אדם למשמש בתפילין ערב שבת בין השמשות". וחוץ מזה עדיין חלק מעם ישראל משועבד בחו"ל אז הגיוני לבקש עליהם את ברכת קיבוץ גלויות ולומר גלינו מארצינו שהרי כל ישראל ערבים זה לזה, ואם הם גולןם אז גם יושבי הארץ כאילו קצת גולים.

האמת שאנחנו באמצע הדרך בין הפיכת יעקב לישראל.  אבל גם אפשר לכוון בתקע לחירותינו שנשחרר משעבוד חבלי ארץ הכבושים ביד ירדן סוריה או לבנון. "בכסא דוד עבדך מהרה לתוכה לתוכה תכין" שמבקשת גם על ביסוס מלכותו וחא רק הקמתה, אני מכוון על מדינת ישראל, ככוונת המקובלים שיכוון על משיח בן יוסף.

וכשם שברפאינו מבקשים גם על הבריאים שימשיכו להיות בריאים, כך בתקע בשופר מבקשים על המדינה שתמשיך להיות עצמאית ולשלוט על ארץ ישראל

.... הלך מחשבה כזה כלומר "שצריך כבר לשנות את הנוסח" ? וגם:

במסכת כתובות כתוב:

"ורב יהודה כתיב קרא אחרינא (שיר השירים ב, ז) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה וגו' ורבי זירא ההוא שלא יעלו ישראל בחומה ורב יהודה השבעתי אחרינא כתיב ורבי זירא ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ג' שבועות הללו למה אחת שלא יעלו ישראל בחומה ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי"

גם זה נתון לשינוי?

והרבי מסאטמר לא פסקו את 3 השבועות להלכה. גם המגילת אסצר ייתכן שלא סבר כך אלא רק ניסה להסביר את הרמבם שלטעמו אולי סובר כך ללא מקור מהרמבם עצמו אלא כאוקימתא.

פשט הגמרא לא מדבר על הלכה, אחא על כמו "ראוי שיזרוק אדם עצמו לכבשן האש ולא ילבין פני חברו" "כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה" "כל העולה מבבל עובר בעשה(למרות שזה על פי דברי נביאים שלא יכולים לפסוק לדורות)". אלו תיאורי אגדתא.

כוונת הגמרא ב3 השבועות שה' יצר מציאות בה אם ישראל ימרדו באומות אז האומות יעשו מהם קציצות בהיותם מורדים בהם. כלומר זה סכנתא לא איסורא.

הרי מעולם ה' לא השביע את ישראל, אין כזאת נבואה, ונבואה לא פוסקת לדורות. זה כמו שכתוב שהשמים והארץ מושבעים להיות קיימים על מנת שישראל יקבלו תורה, או שנחל קישון היה ערב לים הגדול. אלו משלים.

גם הרמבם באיגרת תימן סובר ש3 השבועות זה משל וענינו לא להסתכן במרידות מסוכנות.

במילא אם אין סכנה גדולה שלא מחושבת במרידה באומות (למשל כי האום הסכים שצוקם מדינה בארץ, או כי יש לנו נשק מסםיק חזק להגן על עצמינו) אין שום סכנתא בלעבור על 3 השבועות.

וכמו שאמר אחד גדולי הדור בזמן הכרזת בלפור "ועכשיו שנתנו האומות רשיון לישראל להקים מדינה בסאן רעמו, סר *פחד* השבועות"

פחד - כי איסור מעולם לא היה, אלא סכנתא.

לגבי כוונה בתפילה - עדיין רוב ישראל בחו"ל משועבדים לאומות, אז יש על מה לכוון בכוונה זכה עליהם, ועל שטחי ארץ ישראל המשועבדים ביד האומות עדיין.

אגב מה אתה מכוון בברכת השנים? הרי גם אם לא ירד גשם יש מספיק תבואה בעולם, מהשקיה. ורעב לא יהיה אצלינו או במדינות מפותחות

אנחנו עוד לא בגאולה שלימה. ועדיין רוב עם ישראל מחוץ לארצו. 

חוץ מזה זה תפילה שה' ימשיך לתקוע לחירותינו ושהמדינה תשאר עצמאית. ושעם ישראל ימשיך לגור בארצו.

כשם שאדם בריא מתפלל עדיין רפאינו, כדי שימשיך להיות בריא ולא יחלה

.... אם שמעון בר גיורא וחבריו לא היו חושבים שאנו  בדרך לגאולה ולא היו מורדים במלכות לא היה חורבן הבית.

אם רבי עקיבא לא היה חושב שאנו  בדרך לגאולה לא היה נדבק בארץ ישראל השם המקןלל פלסטינה.

כולנו בלי יוצא מהכלל בגלות, כולנו יעקב. הגאולה תבוא כהרף עין.

הם מרדו בלי לתכנן והלי לשקול את הסיכונים. אנחנו מתכננים ונוקטים במעשה שהןא הכי פחות מסוכן (לעומת הזיות השמאל המשיחי שברשלנות רוצה להקים מדינה פלסטינית מסוכנת, והם הכי דומים לבר גיורא וחבריו, שבשל הזיות משיחיות עושים משהו מסוכן ללא שיקול דעת).

אצל רבי עקיבא זה מורכב, קודם כל זה היה שעת השמד ולא היתה הרבה ברירה. שנית כנראה שרוב הסיכויים היו להצלחת המרד, אבל בסוף הפרתים הבריזו.

בכל מקרה כיום ממשלת ישראל יחסית נוקטת בדרך הכי פחות מסוכנת, לעומת ההזיות המסוכנות של השמאל

נכתבו כאן תגובות לגופו של אדם ונמחקו. באחת התגובות שנמחקו נשאלתי האם הדיון הזה מתאים לפורום בית המדרש או רק לפורום אקטואליה וחדשות

למען הסר ספק: מותר לדון כאן בשאלות השקפתיות כמו ציונות בעד או נגד. ושתי העמדות מותרות בפורום. מותר גם לכתוב דברי תורה ציוניים, ודברי תורה אנטי ציוניים

גם לפי רבי שמעון הפאה הראשונה מועילה, ועכשיו בסוף השדה צריך לתת פאה רק על החלק שנשאר מהשדה (בשיעור אחד משישים מדברי חכמים)

לפי זה זה מועיל אם המחסן בתחילת השדה ולא בסופו. חוסך מרחק של הובלה... 

ואומר שצריך לתת בסוף השיעור. מותר לפי רבי שמעון גם להניח פאה אחרת העיקר שיהיה בסוף כשיעור. יש מחלוקת ראשונים בדבריו אם צריך אחד משישים בסוף  

או מספיק להניח קצת בסוף שיצטרף לאחד משישים בשאר השדה.