יצא לי אתמול לדבר עם חרדי באוטובוס...
כמו כל שיחה יהודית דיברנו על פוליטיקה,
וגאוועלד!! הוא אמר שאנחנו בגלות, ה' ישמור יזדעזתי
אבל הוא הסביר, כלומר הגדיר גלות שונה, גלות זה לא דווקא שעמ"י בגולה (גולה-גלות, נשמע דומה לא...), בחו"ל
אלא- שעדייו לא בא משיח, לא נבנה בית המקדש וכדומה...
התפחלצתי, אתם יושבים בארץ ישראל, ארץ חמדת אבות!!! ומסוגלים להעיז להגיד דברים כאלה!?
מה הייתם עונים, לפרט באריכות!
באמת המשיח לא הגיע ועוד אין בית מקדש...
אני לא הייתי מגדירה את זה כגולה. אבל אולי מצב ביניים פרווה פושר...
נכון, ב"ה אנחנו יושבים בארץ ישראל, ולכן זו לא ממש גלות.
אבל בואו לא נשכח איזה שלטון יש בארץ (יהודי אומנם, אבל מצד שני, סוג היהודי שהוא לא בדיוק יהודי...)
ואת העובדה שעדיין לא נבנה ביהמ"ק , עדיין לא הגיע המשיח,
הגאולה השלמה בפירוש עוד לא כאן...
תראה.. בשבילנו- הציונות הדתית- גלות זה להיות בגולה, בחוץלארץ- כמו שאתה אמרת.. אז לך תנסה להסביר לחרדי שזה לא גלות..
די קשה לריב איתם (עם החרדים), כי הם ממש תקועים בדעה שלהם- ודי (?) לא מוכנים לשמוע דברים אחרים..
א-בללל.. ברור שאנחנו לא בגולה! אנחנו בתחילת הגאולה!
תראו איזה התעוררות יש בעם! תראו כמה אנשים מעמישראל עולים לארץ, גם כשקשה פה! תראו איזה התיישבות!
כך נראה לי... זה מבחינה הגיונית..
איך אפשר לענות עם ציטוטים של רבנים וכל מיני, אין לי מושג=]
כל מגזר "תקוע בדעה שלו" ו"לא מוכן לשמוע דברים אחרים", את בתור ציונית דתית, והם בתור חרדים.
תיהי מציאותית...
אבל הנקודה זה שהציונות הדתית- הדבר הכי הגיוני שיש, הדרך הכי נכונה שצריך ללכת בה יהודי- ואת זה החרדים לא מוכנים לקבל..
ו-כן, אחותי.. אני מציאותית..
נראה לך שדבר כ"כ הגיוני, מגזר שלם לא קולט??? מה, כולם סתומים???
אני לא חושבת!!!
זו לא שאלה של היגיון, זו שאלה של מה אתה מאמין בו יותר, מה אתה מוצא שהוא הדבר הכי חשוב, ומהי הדרך חיים בה אתה רוצה ללכת.
תסכימי איתי שהחרדים בטוחים שהדרל שלהם הכי נכונה, והם חושבים שאנחנו לא מוכנים לקבל את זה...
אין טעם למחלוקות בעיניין הזה, זה לא ייגמר אף פעם...
פשוט לא לזלזל בשני.
בס"ד.
תראו את כל הספרדים ה"תמימים". כולם בעד המדינה!
אני חושב שבהגיון פשוט, אי אפשר שלא להתפעל מהניסים העצומים שקרו. (ועיינו מה שכתבתי למטה בשם הרב כהנא)
ונכון, יש גדולי תורה חרדים שחושבים אחרת. אבל אני חושב שבמחשבה פשוטה, בלי התחכמויות ופילפולים, ברור שהמדינה היא גאולה.
גם לפילפולים יש תשובות. אבל בפשטות, אנחנו צודקים.
בס"ד
אפשר לקרוא לזה גלות כי באמת ללא ביהמ"ק השכינה לא שורה פה והגאולה לא שלמה.
אבל אנחנו רואים שאנחנו כן בתהליך גאולה, רואים איך פתאום הכל מתחיל להתבהר, הרבה חוזרים בתשובה,
מתחילים להגיד מדי פעם בתקשורת שקרה נס - וזה באמת נס!
לדעתי אנחנו ממש בתהליך גאולה גדול, מרגישים שהמשיח כבר כאן!
בצפיה לביאת המשיח - לגאולה שלמה ולא"י השלמה!
בס"ד
אני אעלה בל"נ את המהר"ל שעונה על ההגדרות האלה, יותר מאוחר...
בכל מקרה, מניסיון של עשרות ויכוחים עם חרדים בנושא, אין להם טענות אמיתיות..
או כמו שכתב הרב עובדיה בתשובתו על אמירת הלל ביום העצמאות: "אומנם רוב גדולי ישראל הסכימו שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה".
יעויין בהרחבה עוד בספר "התקופה הגדולה" של הרב כשר, ובספר של הרב דדון ממרכז...
מכמה דברים:
-קיבוץ גלויות.
-שלטון של מלך המשיח.
-בניין בית המקדש.
תלוי איך מסתכלים על המצב הנוכחי. אפשר לומר מצד אחד שהיה קיבוץ גלויות ויש מדינה וצבא וכו'. אבל מצד שני רוב עם ישראל עדיין נמצא בגלות (וחלקו אפילו מתבולל במימדים מדהימים), השלטון הנוכחי רחוק מלהיות שלטון על פי תורה, ולצערנו בית המקדש עדיין חרב.
ברור שהתקרבנו בצעדים גדולים לקראת הגאולה. אבל להגיד שכבר באה הגאולה???
אחת הבעיות המרכזיות של החרדים עם אמירת הלל ביום הצמאות, היא שאלו ימי ספירת העומר, ואסור להרבות שמחה בימים אלו.
אולי לזה הרב עובדיה התכוון כשאמר שאכן מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה, ובכל זאת לא אומרים עליה הלל ביום העצמאות.
בס"ד.
הרב עובדיה ביביע אומר (חלק ו' עמוד קלז) כותב שאין לחייב אמירת הלל, כנראה שהוא לא היה מודע לדבריך שזה מחזק את כוחות הטומאה. אחרת הוא היה אוסר לחלוטין. (אגב, הוא בעצמו אומר הלל אחרי התפילה...)
ומה תגיד על כל שאר ענקי עולם שאמרו? הרב עובדיה הדאיה, הרב שלום משאש, הרב יוסף מאשא, הרב גורן, הרב צבי יהודה, ועוד רבים וגדולים, חלקם בחיים...
ואם כבודו היה טורח לעיין. יש שם בספר מקורות גם על ה' באייר.
בס"ד
וגם חזקיהו לא נהיה משיח בגלל שהוא לא אמר הלל ! השם עשה לנו ניסים ועזר לנו לנצח במלחמה ולהקים מדינה! אז צריך להלל אותו ! מה הקשר חיזוק כוחות טומאה??
בס"ד.
שם הבאתי את דעתם של רבים מגדולי ישראל, שאמרו שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה.
מלחמת אחים? אני לא שמעתי שהחשמונאים נלחמו במתיוונים. אולי הם הרגו מתיוון אחד (ע"פ גירסת ספר חשמונאים) ביום פרוץ המרד, אבל מלחמתם היתה כנגד היוונים. ובחטא העגל הרגו אך ורק את החוטאים. זה לא היה מלחמת אחים כי אם עונש לחוטאים. עיין כוזרי שמסביר ששלושת האלפים שמתו היו החוטאים.
הצילה את עם ישראל? מלחמת אחים תמיד הזיקה. גם אם ב"ה בסוף יצא מזה גם דברים טובים, הדברים הרעים מעולם לא היו בטלים ב"נותן טעם"...
ואני ממש ממש לא מסכים. לדעתי מה שמפריד זה ההפרדה... ז"א הריחוק שלנו משאר עם ישראל. זה מה שמעכב את הגאולה.
וזה לא משנה. יכולת לקבוע את יום ההודאה ביום אחר. תכל'ס המדינה וגם הרבנים קבעו שיום זה הוא יום משמעותי מאוד בגאולה, וקבעו אותו לדורות. אבל אם כבודו רוצה לשמוח גם ביום הצהרת בלפור- תפאדל!
בס"ד
זה כבר צדדי לחלוטין. אבל אני אישית עובד לא מעט לקירוב "רחוקים" ולאחדות בעם.
אבל מה שאמרתי היה שהפיתרון הוא לא מלחמת אחים רח"ל, אלא חיבור.
בס"ד
מזה צה"דים??
וזה שאומרים הלל זה לא קשור להתקדמות ! אנחנו מהללים את השם ויודעים שיש לנו הרבה מה לתקן במדינה! ואולי גם אל תגיד הלל אף פעם כי יש לנו לאן להתקדם?!
המדינה היא לא קליפה!! ודי עם כל הקליפות האלה! זה כבר מעצבן!! זה בכלל לא קשור!
הקב"ה כן עזר לנו להקים מדינה!! כדי שלא נחיה תחת שלטון גויים! שזה חילול השם!
אהה אם נעשה מלחמת אחים ונלחם במדינה תבוא הגאולה! איך לא חשבנו על זה??...
יש לך שריטה! אין לנו שום מטרה להלחם במדינה ולעשות מלחמת אחים!! אנחנו נלחם במדינה בלי היסוס מתי שהיא תעשה דברים רעים! אבל אנחנו רוצים לתקן אותה! אנחנו רוצים להחזיר את עמ"י בתשובה!! ואנחנו לא רוצים מלחמת אחים! .
ולגבי מה שאוריין אמר/ה:
"אנחנו נלחם במדינה בלי היסוס מתי שהיא תעשה דברים רעים"?!
מתי ראית שהיא לא עשתה דברים רעים??? בגירוש מגוש קטיף, בגירוש מעמונה, בעובדה שלא אכפת למדינה בגרוש מיהונת פולארד או במצעד הגאווה שנערך בירושלים (!) כל שנה (הסירו דאגה מליבכם, יש עוד אינספור דוגמאות נוספות, פשוט א"א לכתוב כ"כ הרבה...)
בס"ד
ומה הדברים הטובים שהיא עושה?? יש הרבה דברים טובים!!
את רוצה מלחמת אחים?? ככה נקרב את הגאולה??
אנחנו צריכים להפריד את המושגים של מדינה וממשלה!
מדינת ישראל- כלי קדוש עם פוטנציאל גבוה. (לטוב ולרע)
ממשלת ישראל- כנ"ל. הרי הממשלה היא חלק אינטגלי מהמדינה.
אז מה בעצם גרוע כ"כ? התוכן. אנשי הממשלה. [אם היו אנשים חיוביים בממשלה היא הייתה סבבה, נכון?]
מדינה מורכבת ממשלה!
איך את יכולה להגיד הלל על מדינה, ולשמוח בה כ"כ, ולעומתה, את הממשלה את רוצה להחליף, לשנות, לתקן וכו'???
זה הולך ביחד.
למה אנחנו לא אומרים הלל על העלייה הראשונה? היא כ"כ תרמה לנו! בזכותה התחילו להתיישב בארץ!
עליה אנחנו לא אומרים, ועל מדינה, שהוקמה וקיימת כיום ע"י כופרים, שמאלנים והרשימה עוד ארוכה...
על כזאת מדינה אנחנו אומרים הלל?!
בס"ד
על כזאת מדינה אומרים הלל! נכון שמאלנים כופרים רבינים למיניהם ערב רב קיצר איך שתקראי לזה.. אבל את מעדיפה את זה מאשר להיות תחת שלטון תורכים או בריטים ש: א. הם יותר גרועים , ב. חילול השם..
המדינה היא קידוש השם !
את לא היית יכולה לחיות כאן היום בלי המדינה ! .
(אני גם רוצה מדינת הלכה! ואני יודעת שהמדינה לא מושלמת וגם לא כ"כ קרובה לשלימות!!)
היא לדעתי החילול ה' הכי גדול שנעשה אי פעם!!
אנחנו חיים תחת שלטון יהודי, שהוא בעצמו מפנה יהודים! שהוא בעצמו גורם לשפיכות דמים יהודים! שהוא בעצמו גורם לחוסר צניעות בקרב העם והארץ!!!
תראי לי עוד חילול ה' גדול מזה!
כל השנים, עמ"י נלחם בגויים כדי לשמור על דתו, לשמור השבת, על הצניעות וכו'.
וכיום? כיום העם צריך להילחם ביהודים (!) שהם "במקרה" אלה שבשלטון, על הזכות להיות יהודי!!!
(לדג', חילול השבת בפרסיה, ושוב, מצעד הגאווה וכו')
בס"ד
טוב, צודק! אני יברר עם הרב קרויזר בעז"ה!!
בס"ד.
עניתי לטיעונך ברחבי השרשור.
וגם הבאתי ציטטות מדבריו המדהים של הרב כהנא זצ"ל. (ודברי הם גם לשיטתו...)
הרי דעת הרבי מסאטמאר, גם אם הרבנים שלכם חולקים עליה, קיימת והיא שכל מה שקורה פה הוא מעשה שטן, ואנחנו נמצאים עוד בתוך הגלות, אמנם אאל"ט לשיטתו אלו חבלי משיח (החבלים לא המשיח). עיקר הגלות היא שאנשים לא יודעים שהם בגלות -"אסתר אסתיר"-. אגב בעקבות הרב שך רוב מוחלט של הציבור הליטאי קיבל את שיטת הרבי מסאטמר במודע ושלא במודע.
מלבד כל זאת ברור שאנחנו באיבה של שואה רוחנית, אולי אנחנו מתחילים לצאת ממנה אבל אנחנו עדין בתוכה. יש לזכור שאלה שמשתדלים להקפיד על כל המצוות הם מעטים ביותר, (להערכתי מקסימום 200000 מתוך כ15 מליון יהדים ברחבי העולם, והלואי).
בנוסף מדינת ישראל מתפוררת, (לצערי, אגב כמו שהזהיר הרב קוק) ובמתכונת הנוכחית היא מפעילה מנגנון השמדה עצמי שעלול חלילה וחס להביא לחורבן עצום שיכול להזכיר את ממדי השואה.
בתקוה שאכן הגאולה כבר כאן ושנזכה לשוב בתשובה עוד היום לפני שהמשיח בא והבחירה החופשית (או כמעט או לגמרי) מתבטלת.
בס"ד.
1. מדינת ישראל- אתחלתא דגאולה
א.בדעת תורה (שפורסמה בתאריך כ' טבת תש"ט) חתמו עשרות מגדולי הדור על כך שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה. בין החותמים: הרב יעקב עדס, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלמה זוין, הרב עוזיאל, הרב הרצוג, הרב אונטרמן, הרב קניאל (רבה הראשי של חיפה), הרב עובדיה הדאיה, הרב ישראלי, הרב מישקובסקי (ר"י כפר חסידים), הרב חרל"פ, הרב מלצר (מרחובות), הרב יחזקאל סרנא (ר"י "חברון"), הרב טיקוצ'נסקי (מחבר הלוח המפורסם) ועוד עשרות. הלוח מפורסם בספר "התקופה הגדולה" של הרב כשר, לקראת סוף הספר.
ב. "רק העיוור והמסרב לראות לא יבין שאנו נמצאים היום בלב ליבה של תקופת עקבות המשיח, אתחלתא דגאולה" (הרב כהנא, אור הרעיון ע"מ שמ"ג).
ג. "הן אומנם רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה" (הרב עובדיה, יביע אומר ח"ו עמוד קל"ז).
ד. הגמרא הידועה בסנהדרין (צח.) "אין לך קץ מגולה מזה" וכו'.
-------------
2. שאר הדברים
א. חורבן נוסף לא יהיה. ו"טבח"- אתה יודע מה המקורות שלי לזה. אם יהיה צורך- נעלה אותם לפה שוב.
ב. המצב הרוחני של עם ישראל בארץ ישראל רק מתקדם. אלו עובדות (ואגב, גם זה זה בזכות המדינה)
ג."כי באמת עם כל הצללים הנ"ל ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם" (יביע אומר שם).
בס"ד
ארץ נושבת
תגובה לסיפור "ארץ חרבה" –
אביעד חזני ועודד זנ"ד ישיבה קטנה לאומית "דרך חיים".
בשבת שעברה פורסמה נבואת הזעם "ארץ חרבה" המתארת בהרחבה את "הגלות השלישית של עם ישאל, הגלות אל הרי החושך" שמתרחשת בעוד שנתיים כשנופלת על מדינת ישראל – פצצת אטום...
לנבואה מעודדת זאת צורפו הוראות הפעלה: "אל תיקחו את הסיפור קשה, אבל זה בהחלט חומר למחשבה".
חומר למחשבה?!!! משום מה, לחז"ל בכל הדורות היה ברור, שמציאות כזאת לא תיתכן: "גאולה שלישית ... אין לה הפסק" (תנחומא שופטים י'). "הגאולה האחרונה שהוא גאולה נצחית ובלי שינוי כלל רק תמיד קיים" (מהר"ל נצח ישראל סוף פרק מ"ח). על הפסוק "ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם" מבאר מצודת דוד – "לא יגלו עוד ממנה כי שמה ישבו עד עולם!" וכן מפרש המלבי"ם שם. רש"י באיכה (ד' כ"ב) כותב: "לא יוסיף להגלותך מגלות אדום ולהלן עוד", ועוד עשרות מקורות האומרים דבר זה בבירור- בגאולה השלישית אין הפסקות ושינויים!!!
לענ"ד יש בפרסום סיפור זה הפחדה מיותרת ואולי אף התכחשות פנימית לתהליך הגאולה בתוכו אנו נמצאים. "חכמים היזהרו בדבריכם"!!!
ונסיים בדבריו של הרב קוק: "מאמין הוא העם כולו שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו" (אורות התחיה, כ"ו)
יש לי כמה תהיות על המאמר :
א. האם לא הינו עדים לשינויים ב'תהליך הגאולה' האחרון? לדוגמא הגירוש.
ב. אולי "אין לה הפסק" שנאמר בתנחומא הכוונה לאחר שנגאלו בצורה שלמה???
ג. (פחות קשור לעניין) ייתכן שלא תהיה עוד גלות, אך ח"ו עלול להיות חורבן. "ועוד בה עשיריהוכ"ו.
ד. שאלה שאני מניח שיש לכם המון תשובות עליה: זה שאנחנו בגאולה למאי נפקא מינה? האם אני אמור לפעול בצורה שונה כשלדעתי אנחנו בגאולה, מאשר אם לדעתי אנחנו בגלות?
בס"ד
הסיפור שהביאו בעולם קטן בשבת לפני זה ממש לא בא לומר שיהיה חורבן שלישי, אלא קצת לעורר. יש לקחת סיפורים בפרופורציות.
וכן, אנחנו בגאולה ב"ה, אבל לפעמים יש גם נסיגות, וצריך להיות מודעים גם אליהן.
בס"ד.
חוצמזה שהיו שם כמה סיפורים כאלה, לאחד מהם קראו: "חורבן בית שלישי".
יש 2 סוגי גלויות:1 גלות פיזית-אם אנו נמצאיו בחול או לא..
2 גלות רוחנית-אם אנחנו עדיין משועבדים לתרבות הזרה לא עושים מצוות...
מהגלות הראשונה השתחררנו אבל מהגלות ה2 עדיין לא השתחררנו.
בס"ד.
בתחילת ספרו "נצח ישראל" מביא ג' תנאים לגאולה:
א)בארץ ישראל.
ב)שלטון עצמאי.
ג) ביחד, ולא מפוזרים.
בחסדי שמיים,שלושת התנאים הנ"ל מתקיימים היום כמעט במלואם.
והיא, שעם ישראל הוא עם שהולך על פי ההלכה, ולא על פי מדרשים או ספרי מחשבה, אם כי כמובן שגם מהם יש וצריך ללמוד.
ובהלכה, אחד מכללי הפסיקה הידועים הוא שאם הרמב"ם פוסק משהו, ואין אף חולק עליו, הרי זוהי ההלכה.
ובעניינו, הפוסק היחיד בהלכות מלך המשיח הוא הרמב"ם, וכמעט ואין עליו שום מחלוקת בנושא זה (למעט 'והריחו ביראת ה'' של הראב"ד), ומלבד זאת שהוא אינו מזכיר כלל את המושג 'אתחלתא דגאולה' או 'ראשית צמיחת גאולתנו', הרי הוא גם פוסק על סדר הגאולה, ובלשונו הק':
"ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' וינצח .. הרי זה בחזקת שהוא משיח . . ואם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח ודאי."
במילים הכי פשוטות שיכול להיות: הכל תלוי באיש - במלך המשיח. כל עוד לא הוא פועל את כל האמור לעיל, אין בין דברים אלו לגאולה (האמיתית, זו שעם ישראל מחכה לה כבר אלפי שנים) שום קשר הלכתי.
למעשה, הרי אין אף רב שיאמר שאיננו בגלות. אני לא מכיר אף רב שאומר שאין צורך לצום בעשרה בטבת, למשל, או ששינה את נוסח התפילה במוסף "ומפני חטאינו גלינו מארצינו", ואגב, אומרים זאת גם בארץ ישראל. כי כל עוד לא תוקנה סיבת הגלות - החטאים - אנחנו בגלות.
[אגב, בשנים האחרונות אמר הרבי שעם ישראל נמצא כבר במצב של עשו תשובה, ולכן הגאולה עוד מעט מגיעה, והעיכוב בה הוא דבר בלתי מובן לחלוטין. עם זאת, מובן שאיננו נמצאים במצב שהגאולה כבר התחילה, כי אם במצב שכמה מענייני הגאולה החלו להיפעל בעולם, ואין זה (לצערנו) הגאולה האמיתית והשלמה ולא חלק ממנה]
בס"ד
הרמב"ם לא כתב בשום מקום שחוץ ממשיח גופו אין שום דבר אחר. הוא מגדיר מה זה "משיח" אך לא מגדיר שלבי ביניים.
אנחנו לא בגאולה השלימה, אבל אי אפשר להכחש למציאות הניסית והמופלאה.
אגב, כל הרבנים שהבאתי למעלה לא הכירו את דבריך?!
אין שלבי ביניים!
אם התגלה משיח ובנה בית המקדש ועוד לא קיבץ נדחי ישראל, עדיין זה גלות לפי הרמב"ם. לא גאולה ולא אתחלתא.
להתכחש למציאות ניסית מופלאה, לא רוצה אף אחד. אבל מציאות ניסית ניתנה לנו בשביל שאנו ננצל אותה, ועם ישראל בחר לנצל אותה בדיוק לכיון ההפכי - במקום להקים מדינת הלכה, הוקמה מדינת היפך ההלכה.
אני לא יודע מה כל הרבנים (שאגב חלקם חזרו בהם - למשל הרב שלמה זלמן אוירבך ור' יחזקאל סרנא) חשב או חושביםו, אבל אני יודע שיש מספיק רבנים גדולים שחושבים ההיפך הגמור. אדרבה, תשאל אחד מהרבנים שאתה מזכיר ותביא לי תשובה לנושא.
בין הציטוט שהבאת מהרמח"ל, (שאגב, אני מכיר אותו מהזוהר) לבין אתחלתא דגאולה אין שום קשר. יש שלבים בהתקדמות העולם לגאולה, והתפשטות תורת הקבלה שהתחילה סמוך לאותה שנה (גילוי תורת חסידות חב"ד...) היא אכן אחד מהצעדים הגדולים בהכנת העולם לגאולה המתקרבת. אבל אין לזה ולמושג ההלכתי של גאולה כל קשר. למעשה, אם נמשיך בקו הזה, הגאולה התחילה לפני כמה אלפי שנים, בתשעה באב - היום בו נולד מושיען של ישראל.
בדברי הרמב"ם על ימות המשיח ישנה שיחה נפלאה ובה ביאור ארוך של הרבי שמסביר את דבריו. נקודת הדברים היא שיש שני מצבים בגאולה - "זכו" ו"לא זכו". "דור שכולו זכאי" ו"דור שכולו חייב". "אחישנה" ו"בעיתה". תקרא לזה איך שאתה רוצה. הרמב"ם, שהוא פוסק הלכה, פוסק לפי הגדר ההלכתי שחייב להיות כיון שהוא אינו יכול להבטיח ולפסוק שהגאולה תבוא בצורה של זכו. אבל, גם הוא מסכים שאם הגאולה תבוא במצב הזה - "וארו על ענני שמיא", כלשון הפסוק. ויתירה מכך, הוא סובר שאפילו אם הגאולה תתחיל באופן של "לא זכו", באיזשהוא שלב בני ישראל כן יגיעו לדרגת "זכו", וניסי הגאולה יתחילו. הרי אין לך נס יותר גדול מתחית המתים ואותו מונה הרמב"ם בשלוש עשרה העיקרים.
זו הייתה סתם גלישה. בנוגע לעניינו אין בין שתי התקופות לבין התקופה בה אנו חיים ולא כלום. מכיון שאותו הרמב"ם פוסק בצורה מפורשת "המלך המשיח עתיד לעמוד ...", וכן "ואם יעמוד מלך מבית דוד ..." ורק אחרי זה כל המשך והשתלשלות הגאולה. הוי אומר - הגאולה תלויה באיש, במלך. רק אחר כך יכול להתחיל כל התהליך.
סתם מתוך סקרנות: איפה הרמב"ם אומר את זה שכנפי נשרים יהיו כנפיים מברזל? [ואגב, זה לא שאלה על השיטה של חב"ד, אתה פשוט לא מבין אותה. דווקא הרבי היה זה שתמיד הראה על בקיעתה של הגאולה מהעולם. למשל, בתשנ"ב הכריז הרבי על פגישת מנהיגי המעצמות בניו יורק בדבר פירוק הנשק כהתחלת קיום היעוד "וכתתו חרבותם לאיתים". אבל גדר הלכתי של גאולה? זה לא.]
אני לא כופר ומודה לה' על חסדיו בהגעת הרבה יהודים לארצנו הקדושה. (אם כי אני חושב שהיה עדיף שיישארו שם ולא ירדו מהדרך פה עם כל מיני חלומות שוא ציוניים) אבל לצערי הרב, תרשה לי לספר לך, שהיום רוב מנין ורוב בנין של עם ישראל נמצא בארצות הברית. הוי אומר: לא הגענו לקיבוץ הגלויות המובטח, ואנחנו אפילו לא קרובים אליו. ובסודי סודות אוסיף לך, שהנתונים על אחוזי ההגירה היהודית לארץ הקודש בשנים האחרונות הם שליליים. לא קיבוץ גלויות אלא פיזור גלויות. לגבי ההוספה שלך על בו - בתהליך, לא יזיק לכבודו לפתוח את הרמב"ם ולראות עד כמה הדיוק הזה לא שייך.
האמת, שבעקבות קריאת הקטע בדבריך, [בניין ביהמ"ק לא תלוי במשיח. אין שום קשר ו/או מחויבות לבניין ביהמ"ק ו/או הורדתו משמים [הסבר יפה של בעל 'ויואל משה' כי ביהמ"ק ייבנה בידי אדם! ומה שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך" הוא ביהמ"ק הרוחני שיירד על ביהמ"ק הגשמי שייבנה בידי אדם. כמובן שהוא בעד "לדחוק את הקץ"...].] התחלתי לחשוב שלמרות רוב המלל, אתה לא ממש יודע מימינך ומשמאלך בנושא משיח. זה נראה כאילו שאתה חושב שמשיח הוא לא חייב להיות אדם. ואם כן, אז הדעה הזאת היא טעות. לא אני קובע את זה, הגמרא אומרת על ר' הלל שסובר "אין להם משיח לישראל אלא הקב"ה עצמו" שמי שסובר כך "אינו אלא טועה".
בנין בית המקדש תלוי במשיח כאמור מהרמב"ם. ואם הוא ייבנה בידי אדם, אז מה? זה אומר שזה לא יהיה על ידי משיח? ואת הביאור שהבאת, אני לא מכיר בשם בעל ה'ויואל משה', אני מכיר את זה מהרבי מלך המשיח.
רק הערה אחרונה לסיום: אתה מתבטא על גדולי וצדיקי ישראל בצורה שהיא למטה מלא ראויה. "הוי זהיר בגחלתם שלא תיכוה". על הירידות האישיות אני לא מתכוון להגיב.
בס"ד
אבל שמעתי- אז זה בערבון מוגבל שזה הראי"ה אמר, אבל שמעתי שהוא אמר-
שבאמת יש 2 גלויות,ו 2 משיחים- בן יוסף ובן דוד- בן יוסף יגאל מהחומר ויעלה את עמ"י לא"י [ויש שהשוו אותו להרצל], ובן דוד יגאל את העם מבחינה רוחנית.
בס"ד.
הרב קוק, כמו מקובלים רבים נוספים עסק בביאור המושגים של שני המשיחים.
למעוניינים ניתן לראות את דברי הרב קוק במאמר: "המספד בירושלים" ב"מאמרי הראי"ה", אותו נשא ביום פטירתו של הרצל.
 |
|
תוכן השאלה לכב" הרב אליהו זייני , האם אפשר וצריך להתייחס למדינה כבעלת משמעות קדושה ? אם כן איך להתייחס לעדיפות ביו חובתנו לארץ הקדושה וחובתנו כלפי המדינה ? מבחינה הגיונית : המדינה היא הכלי שמהפשר את עצמיותנו בתוך עם וחיבור עם אדמתנו הקדושה. לכן אפילו אם כרגע לא זכינו שגוש קטיף תשאר בידנו,חובתנו כלפי המדינה נשארת עליונה כי רק דרכה אפשר לצפות למימוש גאולתנו. בברכה. אברהם |
|
|
תוכן התשובה לכ´ א´ קודם כל שאלתך אינה ברורה. מה שייך קדושה לגבי המושג מדינה (שהוא מושג מופשט לגמרי)? הקמת מדינת ישראל הינה חובה מן התורה, כמפורש בכל פוסקי ישראל: שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ, ואחת מהן למנות מלך, ומלך הוא מנהיגות פוליטית, ואין מנהיגות פוליטית ללא מדינה. אבל האם בגלל שמינוי מנהיגות זו היא מצווה כל מה שהיא עושה קדוש?! חס ולשום. על מה שהיא עושה עפ"י ה´ נאמר מצווה, ועל שהוא נגד רצון ה´ ומגד תורתו נגיד עבירה ופשע (דוגמת פשע גירוש גוש קטיף או חינוך ההורס יראת ה´ וכהנה רבות). וכידוע לא חסרים מלכים שאין להם חלק לעולם הבא!! ואין לנו דוגמא טובה מזו של אליהו הנביא שמצד אחד מוכן לחלוק כבוד לאחאב הרשע בריצה ממשוכה לפניו מפאת כבודו כמלך ויחד עם זה אינו מהסס לכנותו ´עוכר ישראל´!! ואם במה שאמרת שמדינה מאפשרת עצמאות, זה נכון (חלקית, בלבד, כיון שכל ראשי מדינתנו כמעט ללא יוצא מן הכלל לא יצאו מעולם משעבודם למעצמה זו או אחרת, בבחינת ´אהבתי את אד´ וגו´ לא אצא חופי´) אבל לא היא שמאפשרת את הקשר עם ארץ קודשנו. יהודים ישבו על אדמה זו גם בלי מדינה. המדינה מאפשרת זה יותר בקלות (אם זה לא בגוש קטיף כמובן). אין לנו שום חובה עליונה אלא כלפי ה´. המדינה היא מצווה כפי שאמרנו, ועל מצווה שומרים, ובפרט שיודעים דברי כל גדולי רבותינו ש´אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות´, ובקום המדינה השתחררנו משיעבוד זה. זהו השלב הראשון בגאולתנו, השאר יבא בהמשך בע"ה. חג שמח. |
|
התשובה התקבלה מהרב אליהו זייני |
בס"ד.
אף אחד לא טוען שאנחנו בגאולה שלימה. אנחנו בשלב מתקדם מאוד בתהליך. שלב שנקרא: אתחלתא דגאולה"...
באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה
בלי לתקף😬
לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר
על אותו משקל
האם באמת יש חובה להחזיר להם?
זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)
@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ
אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:
קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר
אני:)))))לא אמרתי כלום
זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון
מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".
ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.
פתית שלגונכון מאוד
אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.
שמע אכיפה מטורפת
כל חמש דקות billeter billeter
איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?
זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.
מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?
הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.
אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.
ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.
למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים
כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.
לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר
פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.
לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.
לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.
אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם
"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל"
תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י
עם ישראל לא חוטא סתם.
הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)
כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן.
כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה
רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו"
כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם.
כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל.
ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה?
ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן.
הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים
חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל
לא גדשת את הסאה?
כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.
למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)
ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.
אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.
זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).
"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."
"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"
"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"
"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."
כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):
"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"
וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,
גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)
"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת: לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."
וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.
אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.
///
בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.
המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?
מלבי"ם:
"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':
של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם. שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.
ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.
כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה
גם כשיש תופעות תוך מגזריות
גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים
אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...
לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...
ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...
הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.
כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.
כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.
(התחיל כתגובה ל- במה חולק רבי יוחנן בן נורי - בית המדרש )
שאלה חשובה
אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים
אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים
1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל
2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק -
3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים
4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור
האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?
תודה
[שמבין ענין
מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.
הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר
אבל כמובן ללא בקרת תולעים
הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש.
האם זה מספיק?
במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע
מה הדרך לנקות ?
חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?
צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.
אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...
כידוע רבי יוחנן בן נורי סבר שאורז זה חמץ ןהאוכלו חייב כרת.
הגמ' מבררת אם כוונתו שזה חמץ ממש או שרק קרוב להיות חמץ (אולי לא דייקתי במשפט הזה)
בכל אופן 1. על הצד שזה חמץ ממש במה חלקו?
מן הסתם לא חלקו במציאות..
2. על הצד שזה רק קרוב להחמיץ ולא חמץ ממש מדוע שיהיה חייב כרת?
מצרף את הגמרא:
מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי
כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד
2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')
שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:
'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')
בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'
רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'
שאלה בסוף.
תודה על התשובה 🙂
אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?
מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל
גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.
הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.
מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.
איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.
=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)
=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח
כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה
לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)
לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.
לשמונה קבצים שאוגדו בשני כרכים לקבצים מכתבי יד קדשו?
כוונתי בשאלה היא לכל הפחות - אם נכמת לאחוזים, כמה חפיפה יש בינהם בתוכן?
אך כמובן אם משהו יודע להרחיב אשמח לשמוע ..
בשורות טובות.
אתה מחבר בין שני הדברים- מה שכתבת בסוגריים. מצויין.
אני מתכוון גם לזה וגם לשלב הבא- להגיע למצב שהמבט הוא מלכתחילה אחדותי (עד כמה שניתן).
אפילו כשלוחשים ממש בשקט שאפילו האדם עצמו בקושי שומע ה' שומע ומבין.
שאדם יכול ממש לצעוק ויצא רק קול דממה דקה וזה נחשב צעקה ממש
הנימוקים המרכזיים על פי המסורת וההלכה:
המקור: תפילת חנה
את עצם הדין שצריך להתפלל בלחש הגמרא במסכת ברכות (דף לא עמוד א) לומדת ממה שכתוב אצל חנה (שמואל א' א יג) "וקולה לא ישמע", מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו.
והטעם מבואר שם (דף כד עמוד ב, וברש"י) משום שמי שמשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, כי מראה בזה כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש.
בגמרא למדו מכאן שבתפילה המרכזית, על האדם להשמיע את המילים לאוזניו בלבד, אך לא לאחרים, כדי לבטא פנימיות ועמידה אינטימית מול בורא עולם.
מניעת בושה לחוטאים
בנוסף, חז"ל הגבילו את גובה הקול בתפילה עד לרמה שאפילו מי שעומד ממש בסמוך למתפלל, לא יוכל לשמוע את מילות התפילה, כדי שלא לבייש מי שבוחר להתוודות בתוך התפילה ולפרט את חטאיו האישיים.
הטור (או"ח סימן קא) מביא את מחלוקת הראשונים, האם לחש התפילה יכול להישמע לאוזנו של המתפלל או שיש לומר את מילות התפילה בלחש חרישי שאף אינו נשמע למתפלל עצמו, ובהמשך דבריו מביא הטור, כי ענין זה מצוי כבר במחלקת הירושלמי והתוספתא, לשיטת הירושלמי מותר למתפלל להשמיע לאוזנו את מילות התפילה (אך אין להתפלל באופן שאחרים שומעים את דבריו), ולשיטת התוספתא יש להתפלל בלחישה אשר אף איננה נשמעת למתפלל עצמו (כשיטת הזוהר המובאת במגן אברהם או"ח סי' קא סע"ק ג).
להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן קא סעיף ב) כי יש לבטא את מילות התפילה (שמונה עשרה) באופן ברור וכן יש לומר את מילות התפילה בלחישה, אך אין צורך בלחישה מוחלטת אלא מותר להשמיען לאוזנו (כשיטת הירושלמי ושיטת הרשב"א המובאת בבית יוסף): "ולא יתפלל בליבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש…"
הפוסקים (פסקי תשובות סימן קא אות ד) העירו, כי יש לתת את הדעת ולהקפיד על ביטוי מלא של האותיות והמילים שכן בשל הדיבור בלחישה מצוי שהאותיות והמילים אינן ניכרות או שאינן ברורות דיין (ויש לבטא את המילים בשפתיו באופן ברור כפסק השו"ע וכדברי הגמרא במסכת ברכות לא ע"א בענין תפילת חנה).
>> ההבדל בין הלחש לחזרת הש"ץ
התפילה בלחש היא חובת היחיד. לאחר מכן, נאמרת חזרת הש"ץ בקול רם על ידי שליח הציבור. למנהג זה היו שתי מטרות היסטוריות:
- להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל בעצמו.
- לאפשר אמירת "קדושה" ו"ברכת כהנים", שניתן לומר רק בציבור ובקול.
אגב, מאידך יש עניין לבטא את האותיות כראוי. החיד"א מדבר על זה בספרו שם הגדולים, נדמה לי בקטע על רבי יצחק סגי נהור.
ורדיפת שאול את דוד.
דוד זה הציונות הדתית.
שאול (שכמובן היה צדיק גמור) זה הציונות הישנה.
כיום נחה עליה רוח ה' רעה והיא משתגעת ומבקשת לרדוף את הציונות הדתית מתוך שגעון רדיפה שהצ"ד תשתלט על המדינה, תוך הפקרת בטחון המדינה לפשיטות פלשתיות.
יונתן בן שאול זה ביבי, לוין, יינון מגל ואברי גלעד ודומיהם.
כהני נוב זה החרדים.
יואב זה נערי הגבעות הקנאים.
אבנר זה גנץ אייזנקוט ואנשי המרכז.
דואג זה הפרוגרס.
הזיפים זה בנט.
(לא אומר מי זה נבל הכרמלי, ומי זה אביגיל).
מיכל זה הרבנים הליברלים שלא אוהבים את החוצפה של נוער הגבעות ודומיהם.
איש בושת זה לפיד.
צריך לזכור שדוד היה "ממלכתי" ולא התפתה לשלוח ידו במשיח ה', גם כשהיתה לו הזדמנות, וגם כשידע שבטחון ישראל יופקר כל עוד שאול שולט ומפנה את מרצו לרדוף את דוד ולא את הפלשתים.
"או יבוא יומו ומת (מזקנה זקן ושבע ימים), או ה' ייגפנו, או במלחמה ירד ונספה" ההזדמנות להחלפת האליטות עוד תקרה מעצמה, ונראה שהשמאל בשגעונו מזרז את גסיסתו בעצמו
מה להשוות.
כיום השמאל משוגע לחלוטין ואיבד את שפיות דעתו, ואחוז אמוק לרדוף את הציונות הדתית בכל דרך. ובטוח שהציונות הדתית תתפוס את מקומו ותדיח אותו. בגירוש מגוש קטיף זה לא היה. החלום על פוליטקאי שיצא מחוץ למפדלנקיות שדואגתרק למגזר היה רק חלום באותם ימים.
כיום השמאל , כמו שאול , יודע את האמת - הציונו תהדתית עוד ינהיגו את המדינה. הם טועים רק שחושבים שהצ"ד ימרדו בשמאל ולא יהיו ממלכתים. לעולם לא נעשה הפיכה. זה פשוט יקרה לבד.
כמו ששאול מת בסוף ודוד החליף אותו.
ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים.
שמואל ב ג א
לא יודע בן כמה אתה וכמה היית מעורב, אבל הנק' הזו היתה נוכחת כבר אז (למשל: הקרבות של פייגלין על ראשות הליכוד) ולכן הרב וסרמן כתב עליה.
כדי לראות "ניצוץ" מהפחד שהיה כבר אז מהמתנחלים, חפש בגוגל "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות".
