בעבודת השם צריך גם וגם.

לי כל החיים היה גם וגם, ז"א גם הפן של השכל היה חזק- ידעתי שיש אלוקים ושצריך לקיים מצוות, וגם הצד של הרגש- הרגשת הקרבה לאלוקים שלי. שאוהב אותי ורוצה בי תמיד.

במשך השנים הרגש התקהה ונעלם, כך שאני יכולה להגיד שבלי רגש עבודת השם היא ריקה לחלוטין ולא מחזיקה מעמד...

מצד שני אני גם יכולה להבין שבלי שכל, בלי ברור נכון ואמיתי, ידיעה שכלית, עבודת השם היא לא מבוססת ועלולה להתנדנד...

מקוה שהבנתם משו... זה קצת מבולגן...

גם לאנשים שנולדו דתיים יש רגעים של התעלות רוחנית, ויש רגעים של "יובש".

בכל מקרה, לעניות דעתי אם הרגש הוא רק אמצעי, אז הוא טוב וחיובי.

ברגע שהרגש הוא המטרה, ובשבילו אנשים "מתחברים" ליהדות, אז זה באמת יהיה זמני ולא כ"כ אמיתי.

ידיעה = שכל.
לב = רגש.

התורה אומרת לנו את הדרך שאנו צריכים להלך בה!
להבין בשכל , ו...להכניס לרגש!
לדעת [בברור!!] את היהדות - ו...לחיות אותה > להרגיש אותה!

כל אדם שיש לו רק אחד מין השתיים הללו -
הוא חסר.
אבל > כמובן שעדיף אדם עם משו וחסר , מאשר אדם בלי כלום.
כמו ש - "מתוך שלא לשמה - בא לשמה" - כך כנראה - "מתוך הרגש -
[מי יודע , אולי] תבוא הידיעה"

אך כמובן - לכתחילה , ו...זה פסוק מפורש בתורה - משואה פשוטה >
שכל + רגש = עבודת ה' השלימה!
מכאן - אפשר לשחק במשואה , כמו:
שכל = רגש - עבודת ה' השלימה.

שנזכה בעז"ה ל - "ומלאה הארץ דעה את ה'" -
בד בבד עם "וטהר לבנו לעבדך באמת".
בשורות טובות!

בס"ד

התבודדות כשלעצמה זה טוב, אבל לא אם זה בא על חשבון מצוות.

רגש שאין לו בסיס לעמוד עליו נמצא בסרטים הקיצ'יים שאנחנו רואים,בספרים, במוזיקה החילונית. זה רגש שמומצא בשביל האומנות והוא לא מבטא אירוע אמיתי- קיומי שמתרחש ברגע יצירתו.

לעומת זאת מה שאתה קורא רגש (שאגב זה בכלל לא מדויק וזה רק נדמה כך למי שמסתכל מבחוץ בהסתכלות שטחית וזולה) זה ביטוי, והרבה יותר מכך - עצם החיים האמייתים. החיים שכל דבר בהם נמדד רק על פי יחסו לנשמה ולאלוהות. ר' נחמן ור' שלמה קוראים לנו להיות מכוונים סוף סוף לעניין האמיתי שלנו. ברגע שאתה באמת עם האלוהים אז הכל חי ומאיר מכל הבחינות. גם מבחינת ההרגשה וגם מבחינת הדעת והאמת.

מי שיתבונן בצורה אמיתית בתורת ר' נחמן ויעיין קצת בפנימיות הדברים, יבין למה שאלתך בכלל לא קשורה למציאות.

ה' יברך אותך, ויאיר לך מלא- מלא אור, שמחה ועונג אמיתי

אני מסכים שמן הסתם יש עומק בדברי רבי נחמן (לא מכיר את העומק ואף פעם לא הצלחתי לראות אותו.).

אתה באמת חושב שאם היה נכרי בא היום להלל ואומר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה על רגל אחת הוא היה אומר לו "תגיד כל יום תיקון הכללי, תידבק ברבי נחמן, אמור נ נח זו היא כל התורה כולה ואת השאר אתה אפילו לא צריך לגמור"?

יש לי תחושה שלא.. יש תורה מעבר לרגש להתנדנד בקבלת שבת קרליבך זה יפה וחשוב אבל זה לא מה שיביא אותך לדבקות אמיתית בקב"ה, הדור שלנו מחפש יותר מידי קיצורי דרך עבודת ה' דורשת עבודה.

"יש כפירה שהיא כהודאה, ויש הודעה שהיא ככפירה. כיצד, מודה האדם שהתורה היא מן השמים, אבל אותם השמים מצטיירים אצלו בצורות כל כך משונות עד שלא נשאר מן האמונה האמיתית מאומה." (הראי"ה)

בלתי אפשרי לשפוט. כי אף פעם לא עמדתי במקום שלהם.

אבל לדעתי אפשרי להתקרב לה' ע"י התבודדות ולאט לאט להתחיל לקיים את כל המצוות.

בדר"כ המצב שתארת הוא מצב ביניים. ואם זה מצב תמידי אז טוב שלפחות את הקשר הזה אם הקב"ה יש. לדעתי זה עדיף מכלום.

בס"ד

הרב הרוש שליט"א מציב תנאי קבלה אחד בלבד לישיבתו: שעה התבודדות כל יום. וזה עובד. בנאדם שעשה עבירות במשך היום, ויתבודד על זה כמו שצריך, לא ימשיך עם העבירות, הרי בערב הוא הולך לספר הכל לרבש"ע...

השאלה היתה על אדם כזה. ברור שהאידאל הוא לקיים את כל המצוות, אבל התבודדות זה דבר חשוב שמקרה הרבה אנשים לאבינו שבשמיים...

חושב שהוא צדיק? זה דבר מעולה. כל יהודי צדיק. אם זה גורם לו להתגאות זה רע. אבל להרגיש טוב כשאתה עושה מעשה חיובי זה דבר מעולה...

-------------

נשמה ישראלית- ברוך השב....

בס"ד

עם כל הערכה לפורום, זה לא נראה לי המקום המתאים לדון בנושאים קבליים, אבל לעצם העניין:

תורת הקבלה והחסידות שאחריה לא עוסקת ברבש"ע עצמו אלא במעשיו- מידותיו. ז"א ה"פעולות" שהוא עושה. מה שנקרא "ספירות".

אני מעדיף בבקשה לא לפתוח את זה לדיון.

כי בלי הרגש מה ידליק את הניצוץ מה לעשות שהיום ללא ברסלב וכד' היהדות ניראת קצת יבשה לעומת תרבות המערב ולכן יש את כל הרגש כדי למשוך אנשים כמו כל הסיפורים של ראש יהודי אנשים צריכים את הרעש והשמחה כדי להתחבר ליהדות  ואח"כ יבררו בצורה הגיונית את ענין היהדות  אבל ברור שמי שפועל רק על פי הרגש הוא לא יציב

אם התורה מעניינת - היא לא יבשה. כל אחד צריך למצוא את הכיוון שלו בתורה, כך שהיא תהיה מעניינת.

אבל להפוך את התורה לדבר די שטחי יחסית למה שבאמת יש בה - לשמחה ולהתבודדות, זה קצת בזיון. זה כל מה שיש בה? זה כל העומק? זאת כל החוכמה?

צריך "רטיבות" במידה.

ויש פתרון יותר טוב - לימוד אמונה עושה את לימוד התורה לחוויתי ועמוק, ובנה השקפת עולם מוצקה יותר שלא נשברת מכל משבר...

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

הואיל ואני רווק אני לא שמח בו - שמח = חוגג... או משהו כזה...

שושלת 'מהדרום' המעטירה... אני ממש מרוצה מעצמי...

לק"י

אם אתה מתייחס לצד הזה של ט"ו באב.

יש לט"ו באב עוד סיבות לכך שהוא יום שמח, אבל זה לא קשור לרווקים/ נשואים.

לא מהתרבות העברית ואני חושב שזה כוונת בעלת השרשור המעטירה...

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה