לא סתם קלישאה, אלא מאיש מקצוע.
יש ילדים שצריכים מס' שעות מסוים של שינה
ויש ילדים שצריכים מס' שעות מסוים של פעילות.
אני לא יודעת מה בדיוק מתאים אצלכם,
אך צריך לקחת בחשבון שאופי של ילד מתגבש עם הזמן,
ולא כל מה שהתאים לו כשהיה קטן מתאים לו עכשיו.
אולי אפשר לבחון פעילויות יותר משחררות מרץ במשך הצהריים
ואז הגוף ימצה את הפעילות והעירות עד שעת ההשכבה המיוחלת.
עוד הצעה שתעזור לאיפוס השעון הביולוגי -
אם ההשכמה בבוקר מאוחרת,
אולי כדאי יום יומיים בכל זאת להקים מוקדם גם אם היום יהיה יותר מעוך,
כדי להרגיל את הגוף לשעת שינה מוקדמת.
סליחה אם פספסתי והעצות לא ממש קשורות למצב הזה.
ועוד משהו אחרון -
כמו דברים רבים שאנו כהורים חשים כלפיו מתח כלשהו, הילדים קולטים ונכנסים למתח גם.
נסו לשחרר, לומר: היום לא אכפת לי שיהיה ער עד 12 בלילה.
במיוחד בגיל שנתיים שהילדים נהיים עצמאיים, הם גם נהיים עצמאיים בחשיבה,
וקשה להם לקבל שאומרים להם שהם עייפים וצריכים לישון.
תנו לו להרגיש את העייפות בלי לכוון אותו לשינה. שיבקש לבד.
גם ככה הוא ער,
אז תמשיכו בעיסוקיכם והורידו ממנו את הזרקורים,
נראה לי שיהיה שינוי בימים הקרובים.
המון הצלחה!!!