מה עשו אצלכם כשנפלו שיניים ומה אתם עושים?
(בעיקר התכוונתי שאני לא אוהבת את הטקס הזה, ששמים מתחת לכרית - ואז מקבלים מטבע וכדו'...)
בדיוניות או אמתיות - שבאות אליהם עצמם בלילה ונותנות להם כסף...
אצלנו הילדים פשוט שמחים מעוד סימן שמראה שהם גדולים.
אבל כשנפלה לי שן ראשונה אמא שלי אמרה לי לשים מתחת לכרית ובלילה היא תחליף לי אותה במטבע של 5 שח. הרגשתי עשירה והלכתי לקנות גלידה, זאת היתה חוויה עצומה שזכורה לי עד היום
בשיניים הבאות התלהבנו מהקטע שנפלה שן וזהו.
לא אוהבת לשקר לילדים אבל הדרך הזאת דווקא מצאה חן בעיני.
ארי"ק - ראשי תיבות של שמי.
בהתחלה הבת האמנה קצת .... עד שהיא קלטה זה אנחנו .
רצתה לחכות לה ערה /לראות אותה . (לצייר אותה . היא אוהבת מאוד לצייר).
כשהנוי אצל המשפחה שלי,ונפל לה שן אז היא קבלה מסבתא (אמא שלי) ואז היא רצה גם מההורים ....
לא פר וכו .....
באחד הפעמים בעלי כתב לה מכתב - מהפיה .(אם סרגל אותיות כזה , שלא תזה ת'כתב )
זה נחמד וכייף לילדים לקבל ממתק /הפתע /סכום כסף ....
ובלילה מגיע אליהו הנביא ומחליף את השן בשקל
למחרת הולכים לקנות משהו טעים עם השקל הזה
(ומוסיפים עוד קצת מהארנק של אמא...)
אני לא הכרתי את פיית השיניים ואני גם לא אוהבת את זה, חושבת שזה טפשי. למה להכניס לראש שטויות בכח, ועוד תגמול כספי..
אבל אליהו הנביא, שיהיה.
שוטפים את הפה, מראים את השן לכולם (בעיקר לאבא)
לפעמים (בעיקר שן ראשונה) מקבלים ארטיק\פויפס,
לא עושים מזה הרבה עניין...
גם אני לא מבינה את העניין של לשים מתחת לכרית ולקבל משהו במקום... נראה מיותר, אצלנו בבית אף פעם לא עשו את זה...
נ.ב.
לאחותי הקטנה (בת 9) עדיין יש קופסה שהיא שומרת עם השיניים שנפלו לה...
לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!
*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.
קיבלה כמה הפתעות, מאיתנו. ומסבא וסבתא פעם-פעמיים.
לא עורבו דמויות בדיוניות.
יש שמחה וכיף. בשורות לחברות. סיפורים.
זה נושא.
פעם נפל בבית הספר והמורה הביאה לה הפתעה קטנה.
נחמד.