ב' בתמוז תשע"ז 10:12

שלום,

 

רציתי לשאול מה אתם חושבים..

 

אני ואשתי נשואים כבר 4 שנים, הכל טוב, יש בנינו כימיה טובה וחברות מצוינת.

אך ישנו נושא אחד שבאופן קבוע אנחנו רבים עליו - ניקיון הבית.

 

הבית שלנו יישאר מבולגן ומלוכלך באופן תמידי אלא אם כן אני אלך ואסדר ואנקה.

כשאני מבקש מאשתי גם להשתתף איתי בניקיון ובסידור,ברוב המקרים אין לה כוח או שהיא אומרת שהיא תסדר לפי הלו"ז שלה ומתי שיסתדר לה (זה קורה לרוב ברגע האחרון בסוף השבוע ובאופן בסיסי יחסית ולא יסודי).

 

הסברתי לה כמה חשוב לי הסדר והניקיון ואני כמובן לא מבקש שיהיה נקי כמו בית מרקחת אלא בית שיהיה מסודר ונעים לשהות בו. אשתי מבשלת ומטפלת בילדים, אבל עדיין בתחום הניקיון היא לא מוכנה שאני אעיר לה על זה וטוענת תמיד שהיא תסדר מתי שהיא יכולה.

 

אני עובד בחוץ וגם קצת מהבית וגם לומד לתואר ועדיין עוזר עם 2 הילדים וכמובן עם הבית. כל עוד היא עבדה משרה מלאה עוד קיבלתי את הקושי בהבנה, אך בחודשים האחרונים היא בבית מחפשת עבודה והילדים בגן ועדיין היא לא מוצאת זמן לסדר את הבית - זה דבר שממש מעצבן אותי ואנחנו רבים על זה הרבה, כי זה לדעתי לא הוגן שאני בנוסף גם יסדר וינקה את הבית אחרי שהיא כל היום היתה בו לבד.

 

היא מצידה מתעצבנת אפילו כשאני רק רומז לה על העניין לפני שאני הולך לעבודה.

 

חשוב לי לומר שהיא באמת אישה טובה אבל מאוד מפריע לי העניין הזה בה.

 

לא יודע איך לגרום לה לסדר ולנקות את הבית מיוזמתה על בסיס יומיומי מבלי שאני אצטרך לומר לה או להתווכח איתה.

 

מה אתם אומרים?

 

 

ב' בתמוז תשע"ז 11:23

א. קצת שינוי תפיסה

מאוד קשה לשנות הרגלים של סדר וניקיון, גם עבור בן/בת זוג. אנשים נוטים לחשוב שלסדר או לבלגן זה נטו פעולות פשוטות של להניח משהו לא במקום מתוך עצלות או לשים לב שיש אבק על השידה ולהעביר ניגוב , אבל זה הרבה יותר מורכב. זה מייצג צורת חשיבה ותפיסה, וכמו שאחד רואה את האבק ומאוד רוצה לנגב אותו, השני לאו דווקא מתעצל, אלא פשוט לא רואה את האבק, המוח שלו לא "מחפש" אבק....והעיניים שלו "מדלגות" על זה אוטומטית.

אפשר לחשוב על זה כמו מבחן רורשאך שכל אחד רואה משהו אחר בהתאם לתכונות, תפיסות ואמונות, וכולם בעצם מביטים באותה תמונה...

 

אבל בגלל שזה נושא טעון ועוכר שלוות נפש חשוב לבוא אחד לקראת השני בנושא.

לדוגמא: מחליטים שיש אזור מסוים שעליו מקפידים שיהיה תמיד מסודר, כמו הכניסה לבית/ הסלון, כך שכשבן/בת הזוג המסודר יותר חוזר הביתה, הוא לא נתקל ישר בבלאגן מול העיניים. או בחדר העבודה הפרטי שלו וכדו', עניין של העדפה אישית, אתם תחליטו יחד. ובשאר הבית אפשר להקפיד פחות ובן הזוג המסודר מעלים עין מראש. לגבי ארונות בגדים וכדו' שמבולגנים (לא יודעת אם זה המקרה) אתה יכול לשמור על הארונות או המדפים שלך מסודרים, אבל לא באמת אפשרי לכפות על אחרים לשמור על כל הבגדים שלהם מקופלים מסודר (זה פשוט לא עובד לריב ולדרוש שוב ושוב..).

 

ב. לפרגן 

לפרגן על המטלות האחרות שהיא ממלאת בבית ולחשוב שאולי יש לה סדר עדיפויות אחר שהוא לאו דווקא שגוי. ילדים גדלים להיות מאושרים ושמחים ומפותחים היטב גם בבית מבולגן. והיא מגדלת את הילדים שלכם. אני מקווה שלא צריך לתת הרבה הסברים על כמה אהבה וסובלנות בלתי נגמרים צריך כדי לגדל ילדים. 

תאמין לי שאם תפרגן לה בסגנון "את כזו סובלנית לילדים" או כל דבר אחר שאתה יכול למצוא, זה יגרום לה להיענות הרבה יותר מעצמה לדברים שהיא יודעת שחשובים לך...

 

ג. להתחלק !!

אולי פשוט תתחלקו מראש אבל לא בקטע של חלוקה עסקית וכל אחד חופר לשני אם הוא סיים את החלק שלו. תתחלקו בשלבים שונים של המטלות כך שהיא תארגן את הבית לשטיפה ואתה תעשה את השטיפה עצמה. 

איך תדע אילו מטלות לעשות, תשאל אותה מה הכי קשה לה וקח חלק מהמשימות האלה עליך.

המצב שאתה מתאר שאתה מגיע בסוף "להציל את המצב" ויוצא לא מרוצה, הוא בעייתי כי גם היא לא מרוצה מזה, כי היא לא צריכה שתציל אותה וזה רק פוגע בדימוי של האשה שרוצה לנהל את הבית על  הצד הטוב ביותר אלא שיש לה סדר עדיפויות שונה. ובא הבעל עם כל הרצון הטוב ומבלגן את סדר העדיפויות הזה, מה שמהווה סוג של ביקורת סמויה על חוסר התפקוד היעיל שלה בנושא. תודה רבה וזר פרחים בטוח לא תקבל אחרי ניקיון התנדבותי שכזה.  

 

 

ד. להגיד תודה על כל מה שעושים גם על פעולות קטנות. זה נראה מטופש ומעושה בהחלה להגיד "תודה ששטפת את הכלים" אבל אחרי תרגול זה עובד ומשנה את האווירה לגמרי. 

 

כל העצות לעיל נוסו ונבדקו ועובדות ברוך ה' היטב.

בהצלחה 

ב' בתמוז תשע"ז 11:40
מעידה שהכל נכון גם מהנסיון שלנו..
ב' בתמוז תשע"ז 12:14

היי,

 

תודה על התגובה ועל העצות.

רציתי רק להעיר שאני עשיתי זה מכבר חשבון נפש עם עצמי והתחלתי לפרגן על דברים שהיא עושה אפילו על דברים קטנים ובנאליים, אני לא יכול להגיד לך שזה לא תרם להתגייסות שלה, אבל זה עדיין לא מספיק.

 

ואני לא מדבר על סדר בארון וכאלה, אני מדבר על סדר בבית כמו מטבח הפוך שאי אפשר לבשל בו, שולחן מבולגן שאי אפשר למצוא פינה לאכול עליו וכד'.

 

קשה לי עם המחשבה שאני צריך גם להתחלק איתה בעניין של הניקיון בזמן שאני טרוד בכל כך הרבה דברים וגם בבית אני עוזר מאוד עם הילדים.

 

היא מצידה רואה בכל מילה שאני אומר לה כמו חיצים של ביקורת וזה קשה להעיר לה (יכול להיות שהיא באמת מתוסכלת) אך מצד שני קשה לי גם שלא להעיר לה, אני לא מרגיש בנוח בבית מבולגן שאין לך בו מנוח..

ב' בתמוז תשע"ז 13:21
אני לא הורגלתי בבית שלי לעזור בבית כך שבעצם לא ידעתי מה לעשות ואיך...
הבלאגן הפריע לי אבל לא ידעתי איך לגשת ולנקות ולסדר ובסוף הצטבר בסוף שבוע בלאגן ענקי ומרב בלאגן לא היה לי כח לנקות יסודי אלא רק לראות רצפה...
הרב של בעלי הנחה אותו לא לעזור לי ושאני במשך השנים אלמד לבד איך עושים זאת. עם כל התסכול שהרגשתי שזה נופל עלי אני חושבת שזה ממש נכון
אישה צריכה להיות עיקר (עקרת) הבית לדעת איך לנהל בית שדורש המון משימות יום יומיות ששואבות מלא כוחות. ולכן צריך לגשת בתבונה למלאכה וללמוד (לבד!!) מתוך הקושי ולמצוא פתרונות שיקלו על חיי היום יום. מיד אחרי בישול לשטוף את ה5 כלים שיש בכיור וכך לא מצטבר. הילד משחק מיד אחר כך לאסוף. כל יום להפעיל לפחות מכונה אחת ומיד אחר כך לקפל ולהכניס 10 חולצות לארון.
כשזה משימות קטנות יותר קל לעשות אותן ואז זה נותן תחושה יותר טובה בבית אני מסוגלת להשתלט על הבלאגן...
עכשיו לשאלתך אל תגיד לה כלום על הבלאגן מה שממש מפריע לך תעשה בלי יותר מידי דיבורים אבל אחרי 5 ימים שיש כלים מסריחים בכיור היא תרצה לבשל לשבת תבין לבד שכדאי כל יום קצת לנקות כך לא יהיה עומס ביום שישי.
אמנם זה לוקח זמן והרבה.. (לי לקח 9 שנים להבין זאת..) אבל יש באינטרנט טיפים בשפע ויש הרבה נשים שמיעצות בתשלום בארגון וסידור הבית אם היא מעוניינת לקבל כלים ולהשתפר אני מוכנה להמליץ בפרטי על מישהי מדהימה.
תקבל שזה לא פשוט לאישה שלא מיומנת בכך לעשות את כל המשימות כי היא לא יודעת איך לגשת לנושא וזה ממש קשה לה כמו לטפס את האוורסט...
בהצלחה!!
ב' בתמוז תשע"ז 13:55

מי קבע שזה דווקא תפקיד של האישה?? 

מניסיוני המלחמה עם הסר והניקיון זה דבר מתסכל ברמות למי שלא מסתדר עם זה

זה צעד אחד קדימה ושניים אחורה וזה מללחמה לכל החיים ולא משהו שנגמר..

לא נראה לי הוגן לדרוש ממנה להילחם כל חייה רק בגלל שהיא אישה

ומה שאת כותבת לא מתאים לכל אחד, יש כאלה שזה פשוט לא יעבוד אצלם

 

ויש כאלה (כמוני) שמשתגעים משיטות כמו שכתבת וממשימות קטנות, הרבה פעמים הקושי הוא

בראש ולא במשימה עצמה (קשב וריכוז נעים להכיר) ולכן עיצות כאלה לא רק שלא יעזרו אלא

רק יקשו- כי זה דורש יותר חשיבה על המשימה, זה מתאים למי שמטבעו הוא יותר מסודר

 

ולפותח- אם יש לה קושי עם זה זה לא עניין של זמן ושל עבודה במשרה מלאה או לא,

אנחנו היינו במצב על הפנים וב"ה היום רואים ישועות בזכות-

א.שיטות מסויימות שמתאימות לי שלימדתי את עצמי 

ב. החלטה לקבל את המצב ולא להילחם- בעיני הרבה יותר קל.. 

ג. התחלנו לקחת עזרה לשעה בשבוע- זה מספיק בשביל לסדר את מה שהצטבר (רק את הבלאגן, לא כלים וכביסות) והעול שירד ממני הוא ענק- שווה כל שקל

 

ב' בתמוז תשע"ז 14:07

זו תכונה שאם לא נולדים איתה, מתים בלעדיה. אין מצב לשינוי!

חבל לבזבז אנרגיות בנסיונות לשינוי הרגלים.

ב' בתמוז תשע"ז 14:13

אבל אני עושה כי אין ברירה וחייבים להתחלק.

 

אם הייתי עושה רק מה שאני אוהב, הייתי חי בצורה אחרת לגמרי...

ב' בתמוז תשע"ז 14:09

אבל הכל באופן יחסי לאחוז המשרה שהם עובדים ולשאר המטלות בבית ומחוץ לבית שהם עושים.

 

אני תורם רבות בבית (יש לי חיבה גדולה לבישול) ועם הילדים וגם בעניין של ניקיון, אבל הכי מפריע לי שכשהיא לא עובדת ונמצאת בבית בלי ילדים, היא מעדיפה לעשות הכל חוץ מלנקות.

זה ממש לא שוויוני, וקשה לי מאוד לקבל את זה...

ב' בתמוז תשע"ז 14:58

אבל תבין שאם היא לא עושה את זה כנראה שזה מאוד מאוד קשה לה, שהיא 

מעדיפה אפילו להתמודד עם התיסכול מחוסר ההצלחה שלה בתחום מאשר לעשות את זה..

הקושי לא קשור לעבודה או ילדים,

החלוקה כן קשורה לעבודה ולילדים אבל בכ"ז אני לא חושבת שאפשר לצפות ממנה לעשות

דבר שכ"כ כ"כ קשה לה, גם לא בשם השיוויון, חלק משיוויון זה גם לחלק משימות לפי יכולת

יישום והאהבה למשימה, אתה לא יכול למשל להשוות את זה שאתה מבשל לזה שהיא תנקה,

כי אתה אוהב לבשל והיא לא אוהבת לנקות, ולכן המשימה שלה גדולה בכמה רמות מהמשימה שלך-

גם אם בעיני המתבונן מבחוץ אלה 2 משימות שוות

חשבתם להביא עזרה בתשלום? אולי היא תעדיף אפילו לעבוד יותר בחוץ בשביל לממן?

ב' בתמוז תשע"ז 23:09
גם אם מאוד מאוד קשה, צריך לעשות. אסור לכעוס או לרכל גם אם זה קשה מאוד. סדר בבית אם חשוב לאחד מבני הזוג, אז בשביל השני זה חלק מה''חבילה''. דבר שצריך להתמודד איתו. לאט לאט, אבל צריך
ג' בתמוז תשע"ז 09:58

ולמה לא לקחת עזרה מבחוץ?

ומעבר לזה- היא זקוקה להכרה בקושי שלה

ב' בתמוז תשע"ז 19:49

אותו דבר אל תכריח אותה לעשות מה שהיא לא אוהבת

ב' בתמוז תשע"ז 19:39
שכחנו את הייעוד האמיתי של האישה, הכי קל להיתפס לסיסמאות ללא אחיזה במציאות האלוקית. כן מתפקידה של אישה לנקות לבשל וכו'.....
מתפקידו של הגבר לעזור במטלות הבית היכן שלאישה קשה, לאישתך קשה והראיה לכך שגם שהיא בבית היא לא עושה, לכן מתפקידך לעזור לה לשנות הרגלים.
משפחת הדובים הציעה לך מספר עצות חכמות ומתוך נסיון אישי...הרבה סבלנות ובהצלחה!
ב' בתמוז תשע"ז 20:30
כשהאשה עובדת , הנקיון , הבישול ושאר מטלות הבית מתחלקות איך שמתאים ונח לשני בני הזוג. לא חושבת שאלו תפקידים בלעדים של האשה. אצלנו ב"ה מטלות הבית מתחלקות בין בני הביתי כולל ילדים מכיתה א ומעלה. גם בבישול לשבת כולם שותפים וגם הבנים מבשלים. האשה היא לא עבד של אף אחד, כולם חיים בבית וצריכים לדאג להחזקתו.
בקשר לנושא השרשור- אולי נושא הנקיון קשה לה מאוד מסיבה כלשהיא ואולי כדאי ליזום שיחה על החלוקה של המטלות באופן כלי, באווירה טובה ולא מתוך ביקורת , תדבר רק על ההרגשה שלך, עם הרבה אמפתיה לקושי שלה, ותחשבו ביחד על פתרון( עזרה בתשלום, אתה תנקה והיא בתמורה תקח ממך מולה אחרת וכו..) העיקר שהדיהור יהיה ללא שמץ ביקורת , רק הצגת התחושה שלך ומה עושה לך הבלאגן בנפש, ושאתה מציע לחשב יחד על פתרון.
ב' בתמוז תשע"ז 21:03
בעול עם חברו, הקב'ה טבע באישה כוחות לבצע דברים שמתאימים לנפש שלה וכן גם לגבר ולא ניתן להתעלם מכך!
רובן של הנשים עדיין מבצעות את רוב מטלות הבית למרות שעובדות מחוץ לבית...
במקרה שלנו מדובר במצב לא בריא בלשון המעטה שבו הגבר עושה לא מעט בבית ובנוסף עובד בחוץ ולומד, רק הוא יכול לדעת מה הסיבה לקושי שלה ובחוסר תפקוד *בסיסי* למרות שהיא כרגע לא עובדת.
גם אצלי *למדו* לעזור וכולם משתדלים להירתם ולפעמים גם בעל כורחם.. וזה עדיין לא סותר שיש תפקידים שהנפש של האישה והגבר שונים בעצם מהותם.
ב' בתמוז תשע"ז 21:29

וזה לא חוסר תיפקוד בסיסי, היא מטפלת בילדים ועושה דברים אחרים בבית

ב' בתמוז תשע"ז 22:02
כיור אומר הרבה על התפקוד גם בדברים שהיא כן מבצעת...
האם לזה את קוראת תפקוד בסיסי???
סדר ונקיון של הבית מעיד על תפקוד כללי!!!
סביר להניח שגם מה שהיא כן מבצעת טעון שיפור, ולכן התייחסתי בתגובות הקודמות שלי לקושי שלה שלא ניתן להתעלם ...
חוסר תפקוד של אישה מכל סיבה שתהא, לא מבטלת תורת חיים... כל זה בהנחה שלאישה אין שום בעיה נפשית מנטאלית וכו'...
ב' בתמוז תשע"ז 22:19
נקיון זה הכרח , לא משהו מהותי שהנפש שלי בנויה אליו
ג' בתמוז תשע"ז 10:33
אישה שטורחת מבוקר עד ערב.
אם היו נותנים לגבר את המשימה של תיחזוק הבית + גידול ילדים מהבוקר עד הערב הוא לא היה נשאר שפוי...
זה עדיין לא פותר את הגבר לשאת בעול עם אישתו אבל לא לטעות ולהחליף תפקידים. ושמתי לב שיש פה לא מעט שמנסות בכוח לשנות סדרי בראשית ממליצה ללמוד את הנושא, ולא להפריח ריח של פמיניזם...מתכון למלחמות ולגירושים.
מכירה מקרוב אישה שבגלל בעיות נפש אפילו צלחת לא מסוגלת להרים, ולא על מקרים כאלו אני מדברת.
ג' בתמוז תשע"ז 11:08

יש מקרים שלא.. יש מקרים שהאישה היא בדיוק כמו גבר בתחום הזה

זה לא מוחלט שתמיד נשים יותר מסתדרות עם זה מגברים.

במקרה הז נשמע שלאישה זה קשה ומשאיר אותה לא שפויה בדיוק כמו גבר,

ולכן אם את לא מצפה מגבר לעשות את זה גם ממנה א"א לצפות

ג' בתמוז תשע"ז 11:49
לא התעלמתי מהקושי של האישה ובאותה מידה לא ניתן להתעלם מהקושי של הבעל.
הוא צריך לעזור לה לפתור את הקושי כבעל זאת חובתו המוסרית וההילכתית!!!
אני בטוחה שהוא מבין שהקושי שלה נובע לא בגלל שהיא לא רוצה אלא כי היא באמת לא מסוגלת.
עם הדרכה, נכונות לשינוי משני הצדדים וסבלנות רבה הם יצליחו לפתור את הבעייה.
ג' בתמוז תשע"ז 18:26
גם אני אמא טובה ברוך ה', אבל חייבת לומר שההכללה שלך לגבי גברים ונשים מפריעה לי, זה לא פמיניזם אלא מציאות. יש גברים שמסתדרים טוב עם ילדים( וגם מלמדים אותם בבית הספר) אולי הם לא הרוב, אבל לא כאלה נדירים.
ונראה לך הגיוני שאשה תעבד משרה מלאה כמו בעלה ובבית תתפקד יותר ממנו?
לא מצליחה להבין למה?
ממש לא בא מפמיניזם, ז
ה תלוי במציאות בכל משפחה. אם האשה עובדת פחות , הגיוני שתתחזק יותר את הבית, אבל אם הם עובדים אותו דבר , למה זה התפקיד שלה?
זאת בכל אופן המציאות שלי.
ג' בתמוז תשע"ז 20:11

נשארת שפויה עם עבודה מחוץ לבית- כשבאופן מסורתי זה תפקיד הבעל!

כ"ה בתמוז תשע"ז 21:58

כשאת רואה בית מבולגן, מה את רואה? (היסטריה, לחץ, רק סיימתי עם X כבר אני צריכה לנקות שוב? סרט- מתי אני יגמור עם זה?? וכו')

כשאיש רואה בלאגן בבית מה הוא רואה? (בקטנה, חמש דקות והכל מסודר! [למרות שבסוף זה לא חמש דקות אבל זה בא להם בקלילות והם לרוב לא נהיים עצבניים מלראות מישהו מלכלך את הבית וכו')

 

מכאן אני לומדת שאת יכולה לראות כל מצב איך שאת רוצה! אם לי יש מבנה פיזי יותר חלש סימן אולי שאני לא צריכה לעשות עבודות פיזיות?... לא יודעת! אבל אל תגידי שזה שינוי סדרי בראשית.. לא כתוב בתורה שתפקיד האישה לנקות כי זה המבנה הנפשי שלה

כ"ה בתמוז תשע"ז 22:04
אשה שמבלה בוקר בבית יכולה לסדר קצת והיא לא תמות מזה,
ואולי זה אפילו יהיה לה נעים להרגיש ששמחה את בעלה שעובד לפרנס את המשפחה.
מבינה שזו לא דעה מקובלת כאן
כ"ה בתמוז תשע"ז 22:16
כ"ז בתמוז תשע"ז 12:04
אם היו נותנים לגבר את תיחזוק הבית+גידול ילדים הוא היה יוצא מדעתו?

על סמך מה? עשית מחקר על כל גברי העולם?
אולי הגברים שאת מכירה הם כאלו (וגם זה, אגב, המון פעמים פשוט עניין של הרגל ולא של חוסר יכולת)

מנסיון, הגברים בסביבתי שותפים מלאים בכל צורכי הבית הילדים ואף אחד עוד לא התמוטט. מסתבר שכשרוצים-אפשר.

היום רוב הנשים עובדות, בדיוק כמו הגברים ולעיתים אפילו יותר.
אין *שום סיבה* שהכל יפול על האישה. בטח לא אם מדובר בדבר טכני כמו נקיון או בישול (שזה קשור למיומנות ולא למשהו בנפש)

אם היית מדברת איתי על גידול ילדים- עוד היה אפשר לדון. כי אכן כל הורה תופס עמדה אחרת מול הילדים (אבל גם אז- שניהם שותפים לגידול, פשוט כל אחד מהעמדה שלו)


לא מגדירה את עצמי פמיניסיטית, אבל מה שכתבת עכשיו- הוא פשוט שטויות. עובדתית.


וסליחה על הניסוח החריף, אני מהודעה להודעה שלך יותר משתגעת.
ב' בתמוז תשע"ז 23:06
אני עברתי את אותו תהליך בדיוק!
אל תגיד כלום לגבי הנקיון, תעשה מה שאתה צריך כדי לדאוג שיהיה לך נח. למשל לסדר את השולחן כשאתה אוכל עליו וזהו. אל תעיר וגם אל תשמור בבטן. תבין שהיא לא עושה את זה בכוונה. זה באמת קשה לה. זה לא משנה אם תפקיד האישה לנקות או לא. כרגע העובדה היא שהיא בבית רוב הזמן ואתה לא. אז הגיוני שזה יהיה החלק שלה. אבל תראה בעין טובה את העניין, זה בשבילה עבודה על המידות. ואין דבר יותר גרוע מלהתערב בזה. זה ברצון שלה, תאמין לי. אף אחד לא אוהב בית מבולגן מאוד. נסה להשתפר אתה במה שאתה צריך להשתפר. בהצלחה! הסבלנות משתלמת. תעשה הכל מאהבה
ב' בתמוז תשע"ז 22:08

הוא אומר שאין לו ישוב הדעת בבית,

 

אז מה יעזור שיפסיק לרמוז לה- ועוד דחוף?

ב' בתמוז תשע"ז 22:16

גם בתגובה שלי קצת למטה כתבתי על זה.

ב' בתמוז תשע"ז 22:23

לא יודע למה זה יצא פה

ב' בתמוז תשע"ז 14:35
ציינת שהיא בבית עכשיו זה לא קל להרים את עצמך לעשות דברים כשנמצאים בבית הייתה לי תקופה שהייתי בבית וההספק היה נמוך בהרבה מזה שיש לי כשאני עובדת. צריך תמריץ לקום לצורך מסויים. בנוגע לנקיון הבית אנחנו נוהגים לא להעיר ולדרוש מהשני לבצע עבודות בית כל אחד משתדל לעשות את המקסימום מצידו שיהיה נעים לחיות בבית ואם בן הזוג עשה משהו מסויים מתייחסים אל זה כלא מובן מאליו. זה באמת דורש עבודה עצמית של ללמוד להעלים עין וזה אומר שהבית לא תמיד יהיה מסודר כמו שאנחנו רוצים אבל זה עדיף לנו על פני שלום בית. כרגע תנקה כמה שתוכל שאשתך תתרום לבית במשהו אחר שיותר קל לה (בישולים כביסות להיות עם הילדים) אם אשתך באמת רוצה להשתנות ולהפוך ליותר מסודרת אני ממליצה על הספר "סוד הקסם היפני" הוא עשה לי מהפך בחיים בנוגע לתפיסה של סדר והפך אותי ממבולגנת למסודרת.
ב' בתמוז תשע"ז 15:03
הציפיה של אשתך שגם וגם וגם תבצע
והיא לא מסוגלת להתאמץ
צריך שהיא תבין שזה מוגזם

תנקה ותסדר רק את חדר שינה שלך וסלון אם זה חיוני לך
ותתעלם מהשאר
קשה להשתנות אבל מי שאומר שאי אפשר, מתנגד בעצם לעבודה על המידות
גם נשים יכולות....
ב' בתמוז תשע"ז 16:24

1. הבית המבולגן

2. אשתך המבולגנת

הבית המבולגן הוא קושי טכני שאין מקום לתפקד ולא נעים להיות בו.

אבל כלפי אשתך יש לך הרבה טענות ומחשבות פנימיות:

למה היא כזאת?

זה לא פייר,

מתי כבר תשתנה?

וכו'

לדעתי מה שיותר גורם לקושי הוא דווקא 2. אם הוא יהיה יותר מסודר אצלך בפנים יהיה יותר קל להתמודד עם הקושי הראשון.

אחת הדרכים הכי טובות שאני מכירה לזה היא פשוט שיחה פתוחה וכנה ביניכם שבה מנסים לדבר ממקום רגוע פתוח ומאד מכיל מכבד ומקבל על הנושא. מטרת השיחה היא לא לשנות שום דבר בהתנהלות אלא רק להבין יותר טוב את הצד השני.

שיחה כזו יכולה לעזור לכם באמת להבין אחד את השני, וזה עצמו אולי הדבר הכי גדול. זו הבנה לא סתם על פני השטח אלא של העומק הנפשי שלכם. לא רק למה את לא מסדרת, אלא למה זה קשה לך, מה אצלך בפנים עושה את העניין של לסדר קשה? למה באישיות שלך זה לא זורם באופן טבעי? 

(אולי למשל היא אשה מאד יצירתית והנפש שלה פחות בנויה למשימות "משעממות". או אלף הסברים אפשריים אחרים)

כך בעצם הנושא של הסדר שהפריד ביניכם הופך למשהו שמקרב ביניכם ואתם מעמיקים את הקשר שלכם.

אבל זה מתאפשר רק מתוך הכלה ופתיחות אמיתית. אם היא תרגיש אפילו קצת האשמה מצידך זה יסגור אותה והיא לא תדבר פתוח אלא רק תתגונן ותתרץ את עצמה.

אם תצליחו בדרך הזו הכל יהיה קל יותר ועם הזמן יש גם סיכוי לשינוי אמיתי.

אצלי למשל ההכלה של בעלי שינתה אותי לאורך השנים (לא מיד.. היה צריך סבלנות..) וזה לא רק התנהגות טובה מצד מידות אלא גם משתלם לו

לפי מה שאתה כותב מה שהכי יעזור לה להשתנות עם הזמן זה הכלה וקבלה שלך ושלה את עצמה. וסבלנות...

ומה שיעזור לך להכיל אותה זה אם תבין אותה לעומק, שהיא לא מרצון רע או מעצלות וכו לא מסדרת או מנקה, אלא כי זה הכי טוב שהיא מצליחה לעשות בנתונים הנפשיים שיש לה כרגע.

ב' בתמוז תשע"ז 17:19
את זה בדיוק היא ממליצה לו לברר, בין השאר.
ב' בתמוז תשע"ז 19:07

החכמה שלו זה לא להאשים אותה גם אם זו היתה "האמת האובייקטיבית" , אלא לעשות את העבודה הפנימית שלו כדי לקדם את בניין הבית שלהם.

ב' בתמוז תשע"ז 19:50


ב' בתמוז תשע"ז 19:04

אני כותבת אליו אז אומרת שהוא יבין אותה. וכשהיא תשאל - אגיד לה להבין אותו. זה הדדי.

ומה שחשוב בעיני זה לא סתם לשים תוית של מידה לא טובה אלא להבין את השורש ואז קל יותר לראות את הטוב.

ב' בתמוז תשע"ז 19:14
לא חושבת שהוא צריך להמשיך לקחת על עצמו עוד ועוד.
מותר גם לאשה להיות חכמה....

בנחת, בשלווה, מתוך אמונה בקב"ה שעוזר לנו
ב' בתמוז תשע"ז 19:32

היא מטפלת מסורה בילדים, מבשלת, מביאה ולוקחת אותם מהגן, מניקה בלילות אולי מכבסת, מקפלת..

אני לא חושבת שעניין הסדר והניקיון מוחק את כל מה שהיא עושה..

לי יש גם בעיה קטנה כזאת, אני מאוד אוהבת סדר וניקיון אבל מתייאשת בכל פעם שאני רואה תוך כמה שניות כל מה שעבדתי עליו פשוט נהרס (יכול להיות שכל הבוקר עמלתי כדי לעשות ספונג'ה בבית, לשטוף כלים, לזרוק כל מיני דברים, לסדר , לכבס וכו'... ואז בא אישי שיחיה ועושה בלאגן כאילו כמה נפשות אנחנו בבית [אני משתדלת לא לכעוס עליו] ) הדבר הזה גורם לי להתייאש מזה ולהיות מבולגנת, לא נראה לי שאני עצלנית בגלל זה או לא חכמה. צריך להבין מה השורש של חוסר הרצון\ המוטיבציה של אותה אישה לנקות.

וכן, יש גם בעלים שפתאום מחליטים שקשה להם לעבוד והתפקיד של האישה הוא לגשת בעדינות לברר למה ולא ישר לפסוק שהוא עצלן

ב' בתמוז תשע"ז 19:53
הוא מפרנס,
מטפל בילדים
מבשל
מנקה
וגם צריך להתחנן לפניה שבבוקר שלם בבית היא תזיז אצבע?
וגם מתעצבנת?
היא ע-צ-ל-נ-ית אם אי אפשר לבשל כי המטבח מלא כלים מלוכלכים
ואין מקום לאכול על השולחן
ופלא פלאים, רק כשהוא עוזר, היא מצליחה גם כן להזיז את עצמה...
את ממשיכה לנקות ולסדר למרות שמבלגנים ולמכלכים, נכון?
ב' בתמוז תשע"ז 20:42
ואולי ???? מכבסת
הוא:
עובד גם מחוץ לבית וגם מהבית
לומד לתואר
מטפל בילדים
וגם צריך לנקות ולסדר?
למה?????
כי הוא פשוט יותר אחראי וחרוץ, לא יכול להישאר בבית ולזרוק עליה את עול הפרנסה, לא רוצה להפסיד את התואר, וגם רוצה להיות אבא ולא עוזרת הבית שלה.
מתחילה להבין את הכתבות של גיל רונן... לא הבנתי איך צומחת כזו גישה
ב' בתמוז תשע"ז 20:07
שאשתך רואה אחרת ממך את עניין הסדר בבית.
מבחינתך צריך נניח לסדר כל יום ויסודי
מבחינתה סדר מדי פעם באופן שטחי גם טוב.

האם היא חייבת לסדר דווקא כמו שאתה רוצה?
האם היא לא בסדר אם לא?
בעיני לא.

אני מציעה שתשבו לשוחח על הסדר באופן כללי
איך היא רואה את הסדר בבית? כל כמה זמן ובאיזו רמה?
איך אתה רואה אותו?
מה מתאים לה לעשות בתוך זה ומה לך?
בעיקר לצאת מנקודת ההנחה שמה שנראה *לך* זה מה שצריך להיות
וצריך להביא אותה לכך.
(וכן להיפך אם מישהי היתה כותבת פה משהו כזה...)

וזה נכון לכל עניין בזוגיות.

מה כן אפשר לעשות?
לספר לה כמה חשוב לך ומשמח אותך סדר וניקיון.
לבקש ממנה משהו סביר וקטן אם מוכנה להתאמץ למענך (ולזכור שזו *בקשה*).

ובעיקר לשנות ראש ולהבין שיש פה כנראה 2 תפיסות שונות.

וכן, להיות עם הילדים לא בהכרח קל יותר מלעבוד/ללמוד/שניהם.
ב' בתמוז תשע"ז 20:11

אם זה כ"כ חשוב את תכניס לתחשיב החודשי עזרה..

לא כולם מסוגלים לעמוד בסדר ואירגון ובשביל ללמוד את זה צריך זמן ורצון..

ביקורת זה הדבר האחרון שבונה רצון.

ב' בתמוז תשע"ז 20:22
אם היא עובדת זה בהחלט נדרש.
עובדת ומשתכרת.
ולא מחפשת עבודה...

אלא אם היא פשוט בדיכאון וזקוקה לטיפול, אז תוכל לעזור רופאת המשפחה.
כ"ז בתמוז תשע"ז 12:08
ואני לתומי חשבתי שכשמתחתנים נהיים שותפים...

אולי הבעל יממן מ*משכורתו*? הרי לו זה מפריע..


מה זה משכורתה-משכורתו?
הם בעל ואישה ונמצאים ביחד בזה. שיממנו מ*משכורתם* מתוך החלטה משותפת..
כ"ז בתמוז תשע"ז 15:53
התרעמתי רק על המילה 'משכורתה'
ב' בתמוז תשע"ז 20:36
כל אחד יום אחר או כל אחד שבוע אחר או לפי שעות לפי רצונכם...

בהצלחה!!!
ב' בתמוז תשע"ז 20:49
בינתיים הוא עובד במשרה מלאה, שני הילדים בגיל הגן והיא בבוקר שלם בבית, מותר לה לנקות גם באמצע השבוע. מדהים איזו תמיכה גורפת באשה.
כולן נשים כאן, חוץ ממשפחת הדובים וסדר נשים, אף אחת לא רואה שהוא קרוב לקריסה? ניסיתן פעם ללמוד, לעבוד, לנקות וגם להיות עם הילדים?
כנראה שלא
ב' בתמוז תשע"ז 21:16

ומה שאני רואה זה שהוא (אולי) קרוב לקריסה אבל היא כבר אחרי הקריסה

ב' בתמוז תשע"ז 21:18

כי אני מרגישה שדיון הזה פוגש אותך במקום לא רגוע אצלך. 

זכותך לחשוב איך שאת רוצה כמובן, אבל אני רואה את הדברים שהועלו כאן אחרת.

החלטתי כן להגיב כדי לחזק את השואל להתמקד במה שלדעתו יקדם את חיי הנישואין ועבודת המידות שלו.

ב' בתמוז תשע"ז 22:29
וגם לא עבודות בית מסויימות....
ג' בתמוז תשע"ז 10:56


כ"ה בתמוז תשע"ז 22:03

רוב הנשים בעולם עובדות יותר מגברים. זה שפה קורה הפוך זה תופעת טבע אז תנשום ואל תדאג, החיים ממש יפים

כ"ה בתמוז תשע"ז 22:07
ב' בתמוז תשע"ז 21:07
אנחנו נשואים יותר שנים ממכם. והתקלים והמתיחויות שהיו לנו סביב הנושא הזה היו בדיוק מה שאתה מתאר.
אני אענה לך מנקודת מבט של אישה מבולגנת...

כשהבית הפוך..אני רואה הר אוורסט שצריך לטפס עליו ולא רואה אפילו את הקצה של האפשרות של להתחיל להשתלט עליו.. אני מתחילה משימה עוברת למשימה הבאה ואז אני עושה כל כך הרבה וכלום לא נראה בשטח וזה מייאש.. זה משהו מבולגן בנפש.. בבסיס.. שצריך הרבה מאוד כוח רצון ובשלות לשנות אותו.

לי לדוגמא עזר שבעלי מארגן לי את השיש.. זה נותן לי מוטיבציה להמשיך לכל הבית. אז נכון! הוא עובד.. קשה!! ואני בבית.. ונכון! זה לא פייר שהוא בנוסף גם צריך לארגן את הכלים ולנקות את השיש.. אבל תכלס, לו זה עשר דקות גג.. וזה נותן לי גם מוטיבציה וגם אפשרות טכנית להתחיל לחשוב להשתלט על ההר הזה...

תחשוב שמה שלך לוקח עשר דקות, לוקח לאישה מבולגנת שעתיים(!!) באמת.. לא כי היא עצלנית.. אלא כי זה לדבר בשפה שאתה לא מכיר..

אז כן.. בעלי אחראי ביום שישי לארגן לי את הבית לשטיפה.. וכן הוא עובד בנקיון הבית.. וזה לא פייר! (מסכימה איתך).. אבל אני כל כך מעריכה אותו על זה וכל כך רואה את השינוי האיטי שנהיה אצלי בנפש.. שלפי דעתי זה שווה לו.

ומתישהו.. אם אישתך תרצה ותהיה כלי להכיל.. תציע לה לקחת ריטלין. זה לפעמים עוזר כל כך להתחיל לארגן את המוח.
ב' בתמוז תשע"ז 21:15

ב' בתמוז תשע"ז 21:25


ב' בתמוז תשע"ז 21:58

אני יכולה לומר שגם לי היה קשה לקבל ולהבין שסדר וניקיון יכולים להיות דבר כ"כ מסובך בשביל מישהו אחר.

בעלי אוהב סדר, אך לא יודע לסדר.

אוהב ניקיון, אך לא יודע לנקות.

אז זה תיק שנופל עליי לגמרי.

 

אני דווקא כן מסכימה שבד"כ זו משימה שנשים מסתדרות איתה יותר ומתאימה יותר לנפש שלהן,

אבל בימינו דברים השתבשו לא מבחירה ולא מעצלות.

 

תשמח שאתה כן מסודר ויודע לסדר,

תאר לך ששניכם הייתם כאלו?

הכרתי זוג ששניהם לא הצליחו להשתלט על המשימות היומיומיות בבית... ה' ירחם.

 

אז הצעתי היא:

אמור לאשתך היקרה - אני מעריך מאוד את כל מה שאת עושה בבית - ותפרט הכל!

אני מבין שלסדר ולנקות דורש ממך הרבה מידי ואולי יבוא על חשבון מה שאת עושה ועל חשבון ההרגשה שלך,

אז שווה לנו לקחת קצת עזרה מבחוץ כדי שיהיה לך יותר קל ולכולנו יותר נוח להיות בבית.

 

אני חושבת שכשהבית יהיה מסודר, לא כי אתה סידרת,

זה יעודד אותה מידי פעם לעשות בעצמה בקצב שלה.

 

ומניסיון של 13 שנות נישואין - 

הזמן עושה את שלו, צריך סבלנות ודברים שנראים תקועים משתחררים אם אנחנו משחררים אותם.

בני אדם משתנים לטובה בנישואין - אם מאמינים שהם טובים באמת.

 

תשמרו על קשר טוב - זה הכי חשוב,

השאר חולף...

ב' בתמוז תשע"ז 22:38
אשתך תמצא עבודה וקחו עוזרת
כמו שאתה רואה, הרוב כאן טוענות שלא יודעות לסדר
....
מציעה שבינתיים תזרוק מהבית כל פריט לא נחוץ שאתה מוצא כשאתה זה שמסדר בבלעדיות,
זה מקל לשמור על הסדר
ולגבי ניקיון, הפיתרון יהיה עוזרת או 3 דובים
ב' בתמוז תשע"ז 22:50

אתה מתמרמר ומתמרד, ובצדק, נגד חוסר הסימטריה ביניכם בקשר למטלות הבית. אולי גם אתה מצפה שאשתך תהיה "ככל הנשים" (הקלאסיות) ותאהב בית נעים ומסודר שכיף להיכנס אליו. אתה בטח שואל את עצמך איך לעזאזל היא יכולה לחיות ככה, ולמה היא לא עושה כלום (בהנחה שזה כן מפריע לה). 

עוד דבר- יכול להיות שאתה גם משווה אותה לנשים במשפחתך (אמא שלך, אחותך) או לנשים אחרות שאתה מכיר, ורואה שהיא נופלת מהן בדר ובניקיון. ההשוואה עוד יותר מגבירה את התסכול והתרעומת כלפיה וככה אתה חורק שיניים וכועס עליה בסתר.

אתה כועס עליה, וזה מובן. וזה מוצדק. לא הוגן שהכל ייפול עליך והשאיפה שיהיה בית נעים לעין זו שאיפה של שני בני הזוג. אף אחד לא אוהב לחיות בסירחון ובתוך בלגן אטומי (אולי חוץ מאנשים שבאמת אוהבים פרא).

והכעס הזה חייב להשתחרר.

היא חייבת לדעת שזה מוביל אותך לכעס ולהרגשה שאתה מתפוצץ מבפנים, כי אם היא תחיה לה בשלווה סטואית בלי להיות מודעת למה שעובר עליך-- תוך כמה שבועות זה יתפוצץ בכזה בום (בוודאי בגלל משהו אחר שיהווה את הטריגר) שהיא בכלל לא תבין מאיפה באת לה.

 

שים לב לרגשות שזה עושה לך ותן להם ביטוי. אין הכוונה שתתפוצץ עליה, אלא הכוונה היא שתגיד לה באופן כנה "תקשיבי הסדר הבסיסי הוא בנפשי ממש. כשהבית לא מסודר אני ממש מתוסכל. יתרה מזאת- כשאני חושב שכן יכולת לסדר ולא סידרת- זה עוד יותר מתסכל אותי ומוביל אותי לכעס. אני לא רוצה לכעוס עלייך ולא רוצה לשאת את הנטל של הכעס בפנים. אני צריך את עזרתך. אני צריך שתראי נכונות (ואולי אפילו יותר מנכונות בסיסית) ושתבואי לקראתי. האם את מוכנה? איך וכיצד את רואה את זה?"

 

מתוך המקום הזה אולי זה יעורר בה את המוטיבציה לעזור גם. מה שחשוב הוא שהיא תתעורר לראות את המצוקה שלך כי אחרת זה יביא לקרע.

בהצלחה!

ב' בתמוז תשע"ז 23:58


ב' בתמוז תשע"ז 22:57

היה לי באלגן תמידי בבית. גרם לריבים ושאב ממני המון כוחות. לפני שנה וחצי הלכתי לסדנא של ברכה בן יצחק. במהלך הסדנא הכל היה נראה טריוויאלי אבל... סידר לי המון דברים בראש איך מנהלים בית נכון. אבל, בשביל שינוי אמיתי צריך רצון אמיתי. בלי זה שום סדנא לא תעזור.

ב' בתמוז תשע"ז 23:40
דברים חדשחם שמעודדים- כמו חומרי נקיון מיוחדים. דברים לארגון כמו כביסל ודומיו. זה יכול להקל. אולי לצבוע את הבית. זה נותן תחושה יותר כייפית. סדר תמידי זה קשה!
ב' בתמוז תשע"ז 23:45
תכיר בכך שאשתך מטונפת ותכיל או שתתחפף משם
ב' בתמוז תשע"ז 23:49
עשר שנים של טינופת בלתי נסבלת. מה לא ניסיתי
ג' בתמוז תשע"ז 08:38

וחבל..

אתה מסוגל..

יותר.

ד' בתמוז תשע"ז 06:06
ד' בתמוז תשע"ז 07:35

וזכותך לחשוב כרצונך,

אבל הזכות היא גם לדעת איך לומר זאת.

ג' בתמוז תשע"ז 02:01

לדרוש ממנה להיות מסודרת ומאורגנת זה כמו לבקש לראות לרחוק ללא משקפים מאדם שזקוק למשקפים....  לדבר איתה על זה כל הזמן רק יכניס אותה לעצבים ועצבות (דכאונות) שהיא לא טובה ושבעלה כל הזמן מאיר לה וכ'ו

אתה יכול לבקש ממנה לבדוק את הדבר אצל נירולוג. (הכדורים לא מומלצים ועם תופעות לווי) או לקחת על עצמך את נושא הבית ולהוריד מהציפיות שלך על רמת הבית המסודר שאתה רוצה שיהיה לך.

אתה כן יכול לבקש ממנה שתדאג בחדר מסוים שחשוב לך או פינה מסוימת שלך ששם היא תשמור על הסדר למענך. אבל לא על כל הבית.

 

ג' בתמוז תשע"ז 10:09
ג' בתמוז תשע"ז 11:04


ג' בתמוז תשע"ז 19:07

כשאתה מאמין בנישואין שלך ההשקעה למען אותם נישואין לא מורידים את הישוב הדעת אלא להפך הם בונים ומרוממים.....

צריך לחפש דרכים להוריד את אותם קשיים, לעולם לא נצליח להוריד אותם לאפס אבל מאידך לא ניתן להם להוריד את חיי הנישואין שלנו לאפס כואב.... 

ג' בתמוז תשע"ז 11:24


ג' בתמוז תשע"ז 12:14

אחי

אני במצב שלך כבר הרבה שנים (יש לי כבר ילדים נשואים...)

לאחר המון תסכולים שיניתי גישה

 

אני פשוט מסדר את הדברים שלי

מנקה שולחן לפני שאני אוכל

מארגן את המיטה כל בוקר

שומר על רכב נקי

לא מתקרב למחשב המשפחתי הדביק

ואף אחד לא נוגע בנייד שלי

 

בקיצור הילדים למדו שאבא מסודר ונקי

ותתפלא עם השנים חלקם מנסים אפילו לחקות אותי

 

נכון הבית עדיין לא ראוי למגורי אדם

ואני מתבייש להזמין אנשים

וכשפותחים את המקרר והארונות ונופלים דברים אני פשוט זורק

והם לא מרשים לי לסדר את הבית כי אני אוסף הכל לשקית אשפה וזורק לפח

 

אבל ייצרתי לעצמי סביבה סבירה למגורים.

 

כשאשתי רוצה להזמין משפחה וחברים אני מסכים רק אם הבית מסודר.

אם הבית נראה כמו גן חיות(בלי סיבה אמיתית) אני נכנס אומר שלום ותופס את הפינה שלי או יוצא לריצה

 

לאט לאט זה משפיע!

ושיהיה ברור כל עוד שזה לא מאובחן כדיכאון המצב הוא פשוט עצלנות! ולא שום קשקוש אחר.

 

תעשה מהפך בחשיבה, לא שווה להפסיד הכל,ולא תצליח לשנות את אשתך, את הילדים אולי.

 

ג' בתמוז תשע"ז 12:18
ג' בתמוז תשע"ז 13:16

אני לא פסיכולוג ולא בטיח

 

לשבת שעות מול המחשב

ללכת לישון עם ווטצאפ ביד

לטייל שעות בקניות ולזרוק הכל ברצפה של המטבח

לדבר שעות בטלפון

ולא למצוא חצי שעה לסדר את הבאלגן

 

 

ע צ ל נ ו ת.

ג' בתמוז תשע"ז 14:46
הספר "חוכמת נשים", פנינה של ספר,
נותן הדרכה מקיפה בכל מה שקשור לאחזקת בית כולל סידור ניקיון בישולים ומה לא...
הטריק הוא, שכמו במתמטיקה, אפשר ללמוד לפתור את התרגיל ולהנות ממנו
ואפשר לצבור הר תסכולים מולו (האוורסט)
קניתי. קראתי. אהבתי. אמצתי חלק. עדיין מאמצת.
עצלנות יכולה להופיע מיאוש.
אל יאוש!
ג' בתמוז תשע"ז 14:58

אנשים כאן מחפשים איך לאהוב ולחיות בשלום בית עם נשותיהם על אף חוסר הסדר שלהם......

אתה לא פסיכולוג אז תשלח את אשתך לאחד כזה ואולי תגלה שהיא לא "עצלנית" ואולי תבין אותה ואפילו תעריך ותאהב.... לך תדע....

ג' בתמוז תשע"ז 17:05

אני שורד 

וחבל, כי החיים יכולים להיות מושלמים אם כל אחד עושה את תפקידיו.

 

בשמחה אשלח לכל מי שיכול לעזור אבל אין כאן משהו קריטי,

סתם סגנון חיים רדוד של העברת הזמן וחוסר עשייה.

 

כל שנה חוזרת מבניין שלם מלאת אושר שמחה ועייפה עם תובנות חדשות שצריכה לתת לעצמה זמן למנוחה

בוקר צהריים וערב

 

אי אפשר תמיד להאשים את הגברים

בחלק מהמשפחות גם האמא צריכה לקחת אחריות ולהתאמץ מעט

 

חפשתי איך לאהוב וכו כו

היום אני שורד

ג' בתמוז תשע"ז 19:01

טיפול בכזאת קריטיות לא מספיק פעם בשנה לשמוע שיעורים בבנין שלם.... 

אתה הרי לא אחד עם "סגנון חיים רדוד של חוסר עשיה והעברת זמן" אז קח את זה לידים שלך ותעשה.. אם זה ללכת לטיפול. לבדוק בעית חוסר ריכוז וכ'ו 

אל תשכח שאשתך היא אחרי 20 שנות נישואין של ביקורת והרגשה של "כלומניקית שמבזבזת את הזמן ואת החיים שלה"  ולכן היא נראת כך.

פעם חשבת איפה החלק שלך באיך שהיא נראית?

ג' בתמוז תשע"ז 23:32
ואיך זה שתמיד בסוף הבעל אשם...

מצטער אבל ברחתי למקום הקל
מצאתי את הפינה שלי

לא אידאלי
חלשלוש

אבל אין כח למלחמות
ד' בתמוז תשע"ז 01:32

מהבריחה למקום הקל......

 

ג' בתמוז תשע"ז 19:06
משמע שהיא לא עושה כלום..
תתפלא.. יש עוד הרבה עבודה בבית גם בלי סדר וארגון. ותתפלא.. לפעמים יש מצב שהיא השקיעה בארגון רק שלך זה לא מספיק. ותאמת, אם זה מה שבעלי היה חושב עלי.. כנראה שגם אחרי 40 שנות נישואין לא היה לי חשק להתאמץ עבורו..
ג' בתמוז תשע"ז 23:34
עושה
אבל רק כשכלו כל הקיצין וגם אז
לאט מדי
מעט מדי
וחלקי ביותר

עצוב שהילדים לוקחים את המושכות ולוקחים פיקוד
ג' בתמוז תשע"ז 20:18

כלפיה. כואב שאפילו את תחושת האושר שאחרי בניין שלם (והיא מוכרת ואמיתית) אתה לא מפרגן לה. זה לחזור עם תקוות ולנחות לקרקע של מציאות עויינת כלפיה. חבל..

ג' בתמוז תשע"ז 21:00
בכלל, לא רק את הרבה מגיעים למסקנות שבכלל לא מכירים את המצב בשלמותו
ג' בתמוז תשע"ז 23:36
מנקה את הבית
ומשאיר אותו שלושה ימים מסודר!

איך שהיא מגיעה הכל מתבלגן...
ג' בתמוז תשע"ז 22:47
על הכנות

על המאמץ שאתה משקיע

כמה צביעות יש כאן
ועוינות
הרוב מחללים צליל אחד מזויף
מצטערת לכתוב את זה, ככה אני מרגישה

מסכימה עם כל מילה שכתבת
מקווה שיבוא היום שאשתך תהיה שותפה לך גם בזה

כל טוב לך
ג' בתמוז תשע"ז 23:51
אבל בנתיים החיים בורחים בהרגשת החמצה...
ד' בתמוז תשע"ז 00:01

היא צביעות לדעתי..

ואם אחרי כל כך הרבה שנים מה שנותר לו מהזוגיות זה ציפיה שאישתו תשתנה..אז המצב שלו עגום ממש

ד' בתמוז תשע"ז 00:07
אני מדבר בכנות ובצורה עניינית

למה מותר להגיד שיש בעלים עצלנים שיושבים מול המחשב/טלויזיה וכו ולא תורמים לסדר בבית

ואי אפשר לקבל שיש נשים כאלה?
ד' בתמוז תשע"ז 00:19

וכי אם להתייחס לאישה בצורה כזאת נקרא אצלה כנות, אז בעיני זה צביעות ותפיסה עקומה של המושג זוגיות

ד' בתמוז תשע"ז 00:30
לסגור עיניים
הכל טוב...
מה הקשר ליחס לאשה?
ועדיין שואל מה הקשר לצביעות?
לא צריך לזרוק סתם מילים אם אין מה להגיד.

פותח השירשור כתב בכאב שאשתו לא עושה מספיק בבית.
הרבה נתנו עצות שונות ומגוונות אבל פוחדים להגיד את האמת כולל היועץ היקר

יש נשים ע צ ל נ י ו ת !

לא אכפת להן לשבת בבית מלוכלך
לא מפריע להן בגדים על הרצפה
שערות בכיור
ועוד הרבה דוגמאות

ניקיתי
השתדלתי
סידרתי
שתקתי


אבל צריך שניים לטנגו.
ד' בתמוז תשע"ז 00:35

גם אם תגיד את זה עוד 200פעם זה לא ישנה את התמונה..

 

וצביעות בעיני, זה לחיות עם אישה ולשמוח שהיא הולכת מהבית העיקר שיהיה נקי

ד' בתמוז תשע"ז 00:46
ואני לא חי בשמחה
והדגשתי שמרגיש חסרון רציני.

ואני כן שמח כשהבית שלי לכמה ימים והוא מסודר ונקי אפילו שכל הילדים בבית.

אמנם סדר וניקיון זה לא העיקר בחיים אבל זה חלק מאוד מהותי כי בגללו אני מתבייש מהמשפחה והחברים (וכאן המקום להגיב שהבעיה היא אני...)

ולצערי גם הגדולים לא מביאים חברים

ולא זכור לי שמושג העצלנות נכתב בלשון זכר בלבד...
ד' בתמוז תשע"ז 08:21
האם ניסיתם טיפול זוגי?
ד' בתמוז תשע"ז 09:45

שני עולמות נפגשים

 

מנסים לשנות

מתווכחים

נלחמים

מתפשרים

משלימים עם המצב

מתכנסים בעצמם

 

וממשיכים...

 

החיובי מרובה על השלילה

אבל לכתחילה לא הייתי פותח ככה את החיים

 

ד' בתמוז תשע"ז 10:48
לפני החתונה
ד' בתמוז תשע"ז 11:08

הבית של ההורים שלה הרבה יותר מבולגן!

והחדר שלה היה כמו שדה קרב...

 

עשיתי לי בראש רשימת יתרונות וחסרונות

לא נתתי משקל גדול גדול לסדר וניקיון

בדברים החשובים בחיים היא בסדר גמור  ואת זה אני לא אחליף בחיים(רגועה, חמה לילדים, מחנכים באותו ראש וכו וכו)

 

אבל מסתבר שחוסר סדר וניקיון זה לא רק חיצוני אלא מעיד על בלאגן בנפש

 

אם רק זה הבעיה בחיים, אשראי!

 

אפשר להתעלם או לחלופין להיגרר למקום נמוך של חוסר עשייה,

אבל אני לא רוצה כי זה שומר אותי לפחות במחשבות במקום מסודר ושאיפה לטוב יותר

 

 

ד' בתמוז תשע"ז 14:16
זה כמו לראות בית אחרי *סופת טורנדו*..וזה משפיע על ההתנהלות הכללית.. זמנים, חוקים, גבולות, אינטראקציה בין הילדים, עיניי ראו! הם חווים את הגיהנום כבר כאן.
ד' בתמוז תשע"ז 14:44
לא נשמע לי כזה טוב...
מבינה שהרמת ידים ומצאת את הדרך שלך לחיות עם זה
אבל חושבת שמגיע לכם יותר מהחיים
ד' בתמוז תשע"ז 00:56
אני אגיד את זה פעם אחת וזה יספיק :

יש נשים עצלניות

ויש נשים חרוצות
ממש כמו שיש גברים משני הסוגים


ד' בתמוז תשע"ז 00:57
ג' בתמוז תשע"ז 16:48
ד' בתמוז תשע"ז 01:24

עניות דעתי, מתוך מה שאתה מתאר כמה שניכם טובים, וכמה היחס ביניכם טוב - 

 

שיש לה עם זה בעיה נקודתית.

 

כלומר, יש בעולם אנשים מסודרים יותר, יש פחות, יש אלה שזה ממש לא מצליח להם. לפחות בינתיים.

 

הרי איכפת לה ממך, והיא עושה דברים אחרים בבית ועם הילדים, לא סתם "בטלנית", אז יש לה "בעיה" בנקודה הזאת.

 

כשאתה מעיר לה, הרי זה כלשון הכוזרי, "מצאת מקום חרפתי".. היא "נדלקת", כנראה כי מרגישה חסרת אונים מול זה. לא רוצה לומר לך ש"אני ככה", לא נעים לה שזה ככה, לא מוצאת עדיין כח להילחם בכך, או לעשות לעצמה תכנית עבודה קטנה שהיתה מקלה על זה.

 

כעת, הברירה היא - מה יותר שווה. להמשך את העיקר, של היחס הנעים והחברי ביניכם, או לפתח חיכוכים על הנקודה הבלתי-פתירה זמנית, הזאת (כמו ילד "היפר" ומוכשר בבית ספר, שיש מורים שעיקר המו"מ שלהם איתו הוא "תשב.. למה קמת.. תשב..  במקום "לדבר איתו בלימוד" - יושב, עומד, מתחת לשולחן..).

 

לדעתי, הנח לזה לגמרי. ממש לגמרי. תגיד לעצמך בלב: מסכנה, קשה לה עם זה, לא נעים לה. נעזוב... סדר לעצמך פינה בבית שאתה יכול לשבת בה לפי כללי הסדר והנקיון שלך, ותניח לכל השאר. לילדים לא יקרה כלום מקצת בלאגן, כנראה גם לה לא.

 

ההערכה שלי, שתוך זמן לא רב, היא "תשתפר" בהדרגה. אולי אפילו תשאל בחשש, למה אתה כבר לא מעיר, לא איכפת לך?..

 

ואתה תענה: החלטתי שעדיף שלא תרגישי מתוסכלת, ושיהיה יחס נעים בינינו, מאשר הנקיון. סומך עלייך שאם תרגישי שאת כבר יכולה לשדרג את המצב גם מבחינה זו, כבר תעשי את זה.

 

 

יגרום ליחס טוב. היא תכיר לך טובה. וסביר שגם הבית יהיה יותר נקי ומסודר, גם אם אתה לא תעשה כלום בענין.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ד' בתמוז תשע"ז 01:50
אשמח אם תשתף, מה דעתך, במקרה של "זה מה שאני" שפעל לפי עצתך ונתקע במצב שהוא מתאר.
יעזור לי לסיים את המחקר ולשחרר את הפורום הנכבד
תודה מראש
ד' בתמוז תשע"ז 02:21

ב. אני  לא יודע איזה "מחקר" את עושה... מעיף מבט מידי פעם, ואם אני רואה משהו שנראה לי שאוכל לעזור בו למישהו - משתדל לעשות את זה... זה גם מה שהיה כעת. 

 

ג. לא קראתי את כל השרשור. ממש כעת ראיתי את הודעת הפתיחה - ואמרתי לעצמי, מזל שראיתי.. אולי אוכל לסייע במשהו. ולכן גם אינני יודע מי הוא "זה מה שאני", איך פעל ולמה נתקע..  אני מסתכל רגע, ורואה שמדובר במישהו שכתב כמה תגובות. לא בטוח, ממבט ראשוני, שזה משהו שכתיבה שלי תוכל ממש לעזור בו. מכל מקום, בשעה זו אני לא "בכושר" לעבור על ההודעות. 

ואם כי גם לעזור לך לסיים "מחקר", זה מן הסתם מעשה טוב... אבל האמת שאצלי, כשמדובר להביע דעה על מה שמישהו כתב בדם ליבו מן הסתם, אז המוטיווציה של המחקר לא כ"כ תופסת. מה אעשה... מתנצל.

 

ד. התגובה שהגבתי לפותח השרשור, היא כי כך חשתי והבנתי מתוך הודעתו את המצב. מניח שאצל מי שציינת, זה לא כך. קשה בדברים כאלו לדמות ממקרה למקרה. תלוי ביחס שמעבר לכך ועד כמה זו הבעיה היחידה. 

בדרך כלל, אם היחס הכללי באמת טוב ומשתדלים להיטיב זה לזה, אז אחרי ביטחון באי תלות היחס בדבר כזה, תבוא גם הנכונות לשוחח על הדברים, במתינות.

ולפעמים, בלאגניסטית... אם כל השאר טוב, אז מילא. ימצאו פתרונות חליפיים. הקשר הקרוב חשוב יותר.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ד' בתמוז תשע"ז 02:32
כי מתביישת במה שמצאתי פה
ולא רוצה השוואות לציבורים אחרים

התשובה ל"זה מה שאני " אינה תשובה, ולא ציפיתי לפיתרון.
שאלתי את עצמי האם יש מישהו אחד בפורום הזה שמסוגל להודות כי ישנן נשים שאינן הגונות עם בן זוגן.
ולא לטפול מיידית את האשמה על הבעל.
אני אשה, ונדהמתי משנאת הגברים בפורום הזה.
ד' בתמוז תשע"ז 02:51

ברור שיש נשים שאינן הגונות עם הבעל שלהן. לצערנו.

 

בדיוק כמו שיש גם ההיפך.

 

אני כבר קורא/כותב כאן די הרבה זמן, ולא התרשמתי אף פעם שיש כאן "טפילת אשמה מיידית על הבעל"..

 

ואם היה - כבר הייתי מעיר על כך.

 

אדרבה, כבר עלו כאן בעבר לא פעם, כשלימדו סנגוריה בצורה מופרזת על תופעות שנשים העלו, והשיבו: מה היית אומרת אם איש היה כותב כך...

 

 

אני איש. ולא ראיתי כאן בפורום לא נשאת גברים ולא שנאת נשים. חס ושלום. המקום הזה, למיטב היכרותי, הרבה מעבר לכך.

 

אולי התקיים בך הפתגם על "אורח לרגע"... אבל זה לא מצייג מציאות. אם היה כך - אני כבר מזמן לא הייתי כותב כאן.. ולא רק אני.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ד' בתמוז תשע"ז 10:55

נראה לי שמקור רוב התסכולים בזוגיות, ובכלל במערכות יחסים (אחים, עבודה וכו')

היא הציפיה לשיוויון ביחסים.

 

אני עובד/ת ומפרנס/ת - גם את/ה צריכ/ה,

אני מנקה ומסדר/ת - גם את/ה צריכ/ה,

אני קמ/ה לילדים בלילה - גם את/ה צריכ/ה,

אני חרוצ/ה, נקי/ה, מסודר/ת - גם אתה צריכ/ה..

וכן הלאה...

 

(בין אחים - אתה קיבלת- גם אני צריך, אני עזרתי להורים - גם אתה צריך, למה אני כן והוא לא, והיפך)

 

ה' ברא אותנו שונים,

לכל אחד תפקיד מסויים.

עלינו להשלים זה את זו ולא להיות זהים.

 

חלוקת תפקידים בבית יכולה להיעשות מתוך הבנת הכישרונות והיכולות של כל אחד,

כל בית יעשה כפי שמתאים לו כי כל זוג שונה.

 

לכולנו יש מה ללמוד זה מזו כי אף אחד לא מושלם.

 

נראה לי שגם הקושי שהועלה לגבי סדר וניקיון  בשני המקרים,

יכול להיפתר ע"י השקעה בקשר הזוגי.

כשבן/בת זוג מרגישים שהחצי השני אוהב אותם, מבין אותם, מקשיב להם, מאמין בהם,

הוא'היא מוכנ/ה להתעלות על עצמו /ה ולהתאמץ גם אם המחיר גבוה.

 

עוד נקודת בונוס ששמתי לב אליה -

אחד היתרונות לכך שיש אנשים שלא אכפת להם מבלגן,

הוא שהם בדרך כלל (לא מכלילה)

גם פחות ביקורתיים,

וממילא יותר סלחניים כלפי התנהגויות מסויימות של הסובבים אותם.

מה אתם חושבים?

 

 

ד' בתמוז תשע"ז 11:18


ד' בתמוז תשע"ז 14:05
להביא חברים הביתה
זה קו אדום...
מבחינת האמא
ברור שלא לימדו אותה לסדר בבית, ומשם הבעיה...
כל הכבוד לאבא שלא מתייאש לתת חינוך לסדר
ומאד יפה שהילדים מחקים אותו
זה מראה שהוא מחנך למרות הקושי, ברוח טובה.
ד' בתמוז תשע"ז 16:02

אבל, שתי הערות:

 

האחת, יש אנשים שבשבילם כשיש אי סדר קיצוני, זה משהו קשה מאד. הגמרא מתייחסת (לגבי כביסת בגדים) לנושאים מסויימים של אי נקיון כ"דיני נפשות".. ואפשר להבין כשמישהו מאד מתוסכל מכך. כמו שאפשר להבין גם את התיסכול של מי שפשוט "לא יודע" מה עושים עם בלאגן... 

 

ואכן, אם אנשים מצליחים להתעלם ולראות רק את הטוב בזולת - אשריהם ואשרי חלקם.

וברור, שיחס מעריך ומכבד ואוהב, גורם ליתר ביטחון שהשני לא "יקטול" אותי בגלל בעיה כלשהי, וממילא גם ליותר  נכונות להתייחס לבעיה ולנסות לפתור כמידת היכולת.

 

 

ההערה השניה: לגבי מי שכתב (עיינתי קצת בינתיים..) על "זה מה שאני" בביקורתיות, עד כדי שמישהו כתב על דבריו שזו "צביעות" ח"ו. התפלאתי מאד מאד. הרי רואים אדם ששנים מתמודד עם משהו שקשה עליו ביותר. מחזיק מעמד. לא מעונין במלחמות. אלא מה? נשארה לו המרירות על כך שאשתו, שהולכת לישון עם הוואטסאפ (?..), אינה מוצאת חצי שעה ביום לסדר ונקיון. על הצורה של הבית. אי אפשר להבין? אפשר. מי יכול לשפוט דבר כזה.

 

אלא מה, שמרחוק איננו יכולים באמת לדעת, עד כמה היה פה מעגל שסחב את עצמו.

כלומר: עד כמה תחושת הביקורת אצלה על מה שחלש בתכונתה, גרמה לה להתרחק יותר, וממילא גם הביקורת מתעצמת כשחש שהיא "בורחת" לקניות וכו'... וכן על זה הדרך.

ומסגנון הדברים, נראה גם שיש עוד "עניינים" מסביב, מחוץ לסדר והנקיון.

 

 

דעתי היא, שגם כיום, שהם אחרי שנים לא מעטות ויש ילדים נשואים, הדרך היא - עם ההבנה לתחושות הלא נעימות - "מחדש".

כלומר: לנסות לייצר מפגשים מחדש. אח"כ יותר להעיר על ה"וואטסאפ" מאשר על הנקיון (כלומר, כשכבר שלב שיש שיח נעים בבית, אז להעיר בחביבות שצריך למתן את התקשורת התמידית עם כל מה שבחוץ). לשוחח על התובנות מ"בנין שלם", אדרבה, להפוך את זה לגורם מפרה. להביע דעה על מה שמלמדים שם, להקשיב הדדית, להגיע לתובנות.

וכאשר תהיה יותר קביעות ביחס נפשי שאין בו יאוש אחד מהשני - אז להעלות פעם את נושא הסדר והנקיון. לא בהאשמה, אלא בשאלה. ממה חושבת שזה בא, האם ניתן לעשות משהו. אפשר לקבוע סדר מאד מודרג לשיפור. ולתת פידבקים. גם בשלב הזה, לא אבדה התקווה..

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ד' בתמוז תשע"ז 22:57

נאמרו הרבה דברים ומתוכם אפשר לאסוף הרבה רעיונות טובים.  

אוסיף מכיוון קצת אחר.

ראשית מספר שאלות:

# אתה יודע מה היא עושה בבקרים?

# כמה זמו היא משקיעה בחיפוש עבודה?

# כמה היא מנסה לסדר או לא? 

# כמה היא שוכבת ובוהה באוויר? 

# האם היא מבזבזת זמן באנטרנט ?

# כמה היא מתוסכלת מעצם הימצאותה בבית?

# האם שוחחתם על הקושי שלה בבית?

# האם היא אוהבת את המקום שבו אתם גרים?

# האם היא מטפחת את עצמה או שגם את עצמה מזניחה.

 

אולי היא במין דיכאון קטן בשל חוסר העבודה. ולכן היא לא מצליחה לנקות (בד"כ כשהמצב רוח לא טוב 'בורחים' מהמשימות שפחות אוהבים לעשות) אולי עודף הזמן לא עושה לה טוב.

לי באופן אישי חשוב סדר וניקיון ובכל זאת כשעברנו לבית קטן וצפוף שאני לא אוהבת (הוא זמני בע"ה) אין לי מוטיבציה לנקות ואני משאירה הכל לשעת לילה מאוחרת. וראיתי שכשהיו לי הרבה בקרים פנויים מרחתי את הזמן ואז הייתי מתוסכלת. העדפתי לעבוד בשכר מינימום. הבית לא נהיה יותר נקי אבל לפחות הזמן לא נמרח ואני פחות מתוסכלת, ועדיין מנקה בלילות... 

 

אולי יעניין אותך