אבל מחזק שהרווחנו משהו משמעותי (הסיבה שבגללה עברנו), ושיש דברים נוחים בעיר. (תחבורה, חנויות)

אם יש ילדים גדולים - להכין אותם גם לזה ולחפור להם על כבישים ואנשים זרים.

לנו זה זרם יחסית - גם עם הילדים.

הילדים העצמאיים במשפחה די מהר התרגלו אפילו לתחבורה ציבורית.

הנגישות של חנויות/קופ"ח וכו' מאוד משמעותית.

 

השינוי של האווירה היה לא פשוט, כי במקום שאנו גרים יש פחות קשרים בין שכנים והמון אנשים מסתובבים ברחוב ויש הרגשה של לחץ מסויים.

 

איך להתמודד?

להיזכר כל הזמן בסיבה שבגללה עברנו ולנסות לאמץ את מה שאהבנו ביישוב גם בשכונה/בבניין.

 

קרובת משפחה שלי שעברה מיישוב לעיר אפתה לחמניות קטנות ביום שישי הראשון שלהם בבית החדש, ושלחה עם הילדים לשכנים עם ברכת "שבת שלום". גם השכנים הלא דתיים שמחו מאוד וקיבלו אותם בחיבה.

 

 

עוברים כדי להיות קרובים למשפחה של שתינו עמ לקבל עזרה עם הילדים וגם כדי לחזק את עיר מגורינו.. הבן שלי יחסית קטן אבל זה מה שמקשה עליי שהוא רגיל לרוץ בחופשיות ולהיכנס לבית של השכנים יש לנו פה ממש אווירה של משפחה ובעיר זה ממש אחרת

סורי שאני נדחפת.
אבל באלי ממש להגיב.
זה תלוי לאיזה עיר אתם עוברים .
זה נכון שביישוב יש את האווירה של כולם, ומן חופשיות כזאת.
אני נגיד באה מעיר שיש בה שכונה שהיא אשכרה יישוב לכל דבר. שכונה דתית עם קהילה מדהימה. שגם כולם מכירים את כולם, הולכים בחופשיות. בשבתות על הכביש וכו ..
וזה מקסים בעיני!
כי לא להכליל ולומר שכל עיר זה קהילה מפחידה, וכו..
זה ממש תלוי לאן .
כי ברור שניתן להשוות את שלנו נגיד לתל אביב. כן.
ותמיד תמיד מוצאים שם את האנשים המדהימים! שאפשר לשהות אצלם, שתמיד יחבקו וכו.
לא רק ביישוב זה ככה(:

ושוב, סורי שנדחפתי לפורום. משו אמר לי שאני חייבת להגיב פה(:
שיהיה לכם בהצלחה ענקית! ותתחדשו!
שתגדלו את ילדכם שם בנחת.. בתורה ועשייה.

בשביל זה פתחתי את השירשור כדי לקבל מענה.. יש משהו בדברייך אך לצערי בעיר שבה אנחנו שוקלים לעבור בקושי יש מוסדות דתיים ושלא נדבר על תושבים דתיים העיר עכשיו עוברת שיקום מבחינת היהוד שלך.. ולכן החשש שלי כזה גדול.. תודה רבה שנידחפת

חברים מתחלפים, שכנים גם - בשלב כזה או אחר,

אם הילד מרוויח את המשפחות משני הצדדים - וואו!

זו מתנה גדולה לכל החיים.

נכון שההרגל ללכת חופשי לשכנים קשה לשנות, אך בעזרת ה' לילד מספיק חבר אחד טוב או שכן נחמד שיוכל ללכת אליו.

ויתרון גדול שלא כתבתי עליו - 

פתאום הילדים לומדים ליהנות להיות בבית ולהעסיק את עצמם עם עצמם וביניהם ולא רק עם חברים ושכנים.

 

מעבר נעים!

אבל אין ספק שמתגעגעים לשקט והרוגע של היישוב שגרנו בו 5 שנים....

הגדולה היתה בת 4, והבינוני(היום) אז היה בן שנה וחצי,
אז זה לא היה ממש משמעותי בבחינה הזו.

אין ספק שזה נוח עם הקניות(גרנו בישוב שהמכולת הקרובה זזה 8 דק נסיעה או האלונית במרחק 4דק' נסיעה)

מבחינה חינוכית -
בסוכות הראשון הילדה שאלה איפה הסוכות של השכנים שלנו - בישוב כולם עוזרים לכולם לבנות, ובעיר בניין של 7 קומות ואנחנו הסוכה היחידה כרגע....
והמכוניות בשבת,
זה אפשרות להסביר על 'תינוקות שנשבו' בצורה פשוטה שמחלחלת לנפש של הילד מאד בהבנה, ולהסביר שעל זה אנחנו מודים לה' שאנחנו יודעים... וכו'.
. גם מבחינת חסד - בעיר יש יותר אפשרויות לחסד - שזה טוב מאד לחנוך...

לא מתעלמת מהמחירים, אבל אפשרי ויש רווחים משמעותיים.

כמו שכתבו לך, ריכוז הילדים בבית יותר הוא רווח עצום חינוכית. ביישובים לא פשוט... עדיין לא הספקת לחוות את זה. אפשר להשתדל לשמור על "ראש חופשי" ולא להכנס לראש עירוני כזה. 

ואם אתם בראש של שליחות וקירוב זו משימת הדור. צרי קשר עם קרוב ללב ותתחילי להרגיש קצת מהרוח הזו. 

ממליצה לך לקרוא את "הקיצו ורננו" של הרב ראובן ששון על זה.

הקיצו ורננו של הרב ראובן ששון. זה האמת.

לא מכיר אתכם, מכיר אחרים שבאו מישוב לעיר, רובם הגדול - בני אדם נהדרים, אחרים, גם בני אדם  נהדרים, אבל משדרים לפעמים התנשאות כלפי המקומיים, וחבל. שיהיה לכם ישוב טוב שתיהנו אתם מהשכנים החדשים וגם הם ממכם!