זה סקר?
כי זה אינדיבידואלי, כל אחד פועל לפי מה שמתאים לו...

אני אישית, כשמרגישה צורך, וחושבת שהקשר רציני ויש לי שאלה, אני מתייעצת עם רב...
זה בא לידי ביטוי בכך שהוא לא אומר מה לעשות, הוא רק נותן כלים ומעורר מודעות.
במידה והוא כן אומר מה לעשות, זה פשוט לא עובד...

אבל כל אחד פועל אחרת, כי אצל כל אחד התפקיד של הרב בחיים שלו תופס מקום אחר...

אלא הדרכה בלבד לא חייב להקשיב. ככה אמר הרב מרדכי אליהו.

הרבה בחורים רואים ברב שלהם דמות שאפשר להתייעץ. 

זה לגמרי אחרת מסתם שאלה הלכתית.

בד"כ שבחור פונה לרב להתייעצות,  הוא עושה זאת מתוך הערכה לרב כאדם חכם ובעל ניסיון. הרב מייעץ, נותן נקודות למחשבה. מעולם לא: "תמשיך/תחתוך". לפחות ככה זה היה אצלי בישיבה עם חברים שלי.

אבל לדעתי זה טוב רק עם יש קשר חזק עם הרב, שהוא באמת מכיר את התלמיד.

לגבי חברים שלי: רק מי שהחזיק מהרב כאדם בעל ניסיון וחכמת חיים פנה אליו.
אחד מהרבנים שהיו אצלי בישיבה היה מנטור לזוגיות, אז כמעט כולם פנו אליו דווקא, למרות שלא בהכרח הוא היה הרב הישיר שלהם (אבל כן היה להם קשר משמעותי איתו).

לדעתי אין לזה מקום.

אני הייתי במצב שזה קלקל את כל מה שהיה טוב.

הוא יודע יותר תורה ממני (בתורה יש הרבה הבנה בנפש), יש לו יותר ניסיון חיים ממני... 

אני בטוח שאף רב לא יגיד לי פתאום  "אתה חייב להתחתן איתה!"  

 

 

אם זה מישהו שידוע בוודאות שהוא צדיק..

אז כנראה שאני אלך קצת יותר רחוק עם העצות שלו

 

 

הרב יכול לייעץ, בפועל רק את מחליטה.
כמובן שאם יש בעיות או התלבטויות שואלים אבל זה גדול מידי בשביל שמישהו חוץ ממך יחליט.

היה פער די גדול של שנים, והוא ביודעין נכנס לזה.
תוך כדי הדייט הראשון הוא אמר שהוא ישאל רב אם זה בסדר לצאת איתי.
כמעט נחנקתי מהשאלה הזו..
לפעמים בשרשורים כאן אני תוהה אם זה באמת ככה ואם כן אז מדוע.

ובטח אם זה רב שמכיר אותך וגם ת"ח..
אבל יש גבול איפה זה כבר לזרוק מהאחריות שלך ולהפיל על הרב שלך או משהו כזה..
לדעתי לא הגון לומר את זה בדייט הראשון.
גם אם הוא מתלבט וזאת זכותו זה קצת להיות חסר נימוס מול הצד השני..

איפה השכל הישר? איפה הנטייה הטבעית של הבחור?
לא הפריע לי שהוא אמר לי- הפריע לי שכך הוא פועל.

מסכימה עם @ענבל שאם זה רב שאני מעריכה אז אדבר איתו- בדומה לדיבור עם חברה..
ההבדל היחידי אולי זה החוכמת חיים, הניסיון והיותו גבר.

אני מסכים איתך שלא שייך להתייעץ עם צד ג' על מה אני מרגיש, כי בסופו של דבר אי אפשר באמת להעביר למישהו אחר מה אני מרגיש, וגם כי ההחלטה היא נטו שלי.

לגבי עצות מצדיקים וברכות, אני לא מתחבר.

אבל, אם היה לי דמות, כמו רב קרוב, שיכולה לסייע לי בקשר, יש מצב שהייתי פונה אליה. לדוג' יש לי חבר שיצא עם מי שהיא אשתו היום, והיה לו קצת חששות מחתונה, אז הוא הלך להתייעץ עם הרב, שנתן לו כלים. או חבר שיצא עם בחורה, והיא הייתה טובה בשבילו, אבל לא הרגיש משיכה, והרב עזר לו להגיע לשם. בכל מקרה, זה לא בגלל שהוא רב, אלא בגלל הדמות שלו. וזה יכול להיות כל אדם אחר. 

מסכם, לקבל עזרה בלחזק את הקשר- כן. אבל בשביל לקבל אישור- ממש לא..

יכול להיות שהוא לא יודע מה הוא רוצה ונותן לסביבה שלו לכוון אותו..
ברור שזה לא רצוי אבל לא כל אחד פועל כפי שאת פועלת..
אישית, מסכים איתך על כל מילה..

בס"ד

או כי יש לו רב שהוא מאוד מעריך.
בכל מקרה שמחה שאת מסכימה איתי

האמת שזה קצת משונה- אם חשוב לו לשאול את הרב אז למה לא שאל לפני...

אבל בעצם המחשבה שצריך לשאול את הרב אם זה בסדר לצאת עם מישהי שהוא רוצה- יש כאן משהו שאני מבינה למה הרגשת שאת נחנקת.

 

אני מניחה שיש אנשים שחשוב להם  להתייעץ עם הרב- אבל בכל מקרה- גם בדבר הזה צריך לשים גבול. כי אם אין גבול אז זה כבר הופך להיות קשר משולש במקום קשר זוגי. ואז עלול להיות מצב שבו כבר אין טבעיות ונורמליות בקשר.

קריטי זה שהרב שמתייעצים איתו באמת יכיר את הבחור/ה... אחרת זה לא רלוונטי, וכמובן שזה צריך להיות ממקום שקול ובוגר שמנסה לפתוח כיוון חשיבה ולא ממקום של להכתיב מה לעשות..😐

בס"ד

 

אם יש רב שאני מעריכה כאדם חכם אז אני אלך לבקש ממנו עצה אבל זה באותה מידה שאני יכולה גם לבקש מהעו"סית שלי או מחברה שלי שאני מעריכה את חוכמתה.

אם יש לי שאלה הלכתית אני אלך לרב, לא סתם להתיעצויות.

ממליצים לו מה לשים לב,

יודעת על בחור שיצאתי איתו,שהרב שלהם אמר לחבר שלו,שים לב לאיקס ויי זד-

שים לב כמה היא תורנית,צנועה,או רועשת.

ובסוף הוא חתך,כי הבין שבעצם הרב פחות חשב שזה מתאים לו.

 

למרות שהבחור עצמו ממש היה לו טוב.

בין הפתיחה שלך של המלצה לשים לב לדברים ספציפים, שזה לגיטימי לגמרי, לבין הסיומת של לחתוך כי זה לא היה נראה לרב, למרות שלאותו אחד היה טוב. את לא חושבת?

שהוא סיפר לי את זה היה נשמע ממש לא טוב בעייני.

 

זה עצוב ממש!

 

הרי טוב לך איתה! אז אתה מחפש אישורים מבחוץ לקשר שלכם?

 

הרב לא אמר לו לחתוך.הוא כיוון אותו באמת לשים לב לדברים שכדי לשים לב אליהם.

 

ובסוף אחרי שהוא שמע הוא החליט לחתוך.

 

כי הוא הבין שאם הרב משב את תשומת ליבו לדברים מסוימים סימן שכנראה שבסוף הרב לא הכי התחבר או משהו בסגנון..

 

כי אצליהם זה ידוע שכשבאים לרב אז הרב פשוט אומר מזל טוב או משהו כזה..

 

 

השאלה עודנה קיימת גם כשאת מציגה את הדברים ככה. האם זאת הייתה החלטה עצמאית מתוך הבנה שהנקודות האלו באמת מפריעות לו, או שמא מתוך חוסר נכונות לקחת אחריות הוא החליט ''לזרוק את השכל ולסמוך על הצדיק'' (ו''וואו כמה אני ירא שמיים ומוסר את הנפש על דבר ה'..'')

עצתו עבורך היא דבר חשוב שתקחי בחשבון.
כל עוד אין לך חיבור ספציפי לרב שאת מתייעצת איתו בחיים שלך-יהיה לך יותר קשה לתת משמעות לדבריו בפן המעשי,גם אם הוא צדיק.

תחשבי מתי יותר בקלות תעריכי דעה של אדם? מתי שאת מחוברת אליו. זה לא אומר שאנחנו לא מעריכים אחרים,אני באופן אישי מעריכה כל אדם באשר הוא. אבל מן הסתם קל יותר לתת משמעות לדבריו של מישהו שליווה אותי בכל מיני סיטואציות,שייעץ לי בחיים ונתן לי פרספקטיבה שונה כשהייתי צריכה לשמוע באותו זמן.

לא על כל דבר רצים כמובן לרב, חושבים,רואים מה נכון לנו לעשות,ואז הולכים לקבל את ברכתו.
אז לאחר קשר שנראה לנו מתאים, אלך לקבל ברכה לחתונה, יש בזה מן משהו סימלי ויפה כאות כבוד והערכה למישהו שהוא קרוב אלי.
אני מניחה שאם לא היה לי חיבור לרב שלי ,לא הייתי פונה לרב שאיני מכירה באופן אישי.

(הפריע לי בעין)

סתם.. גם אני לא הבנתי

הגבתי לך בשרשור שלך
רוץ לקרוא: )

וזה בעיני תלוי במידת החיבור שבינכם(בינך לרב).

אני לא מחוברת לרב כדי להתייעץ איתו.
תודה על ההסברים

יש מצווה של "עשה לך רב" .
תמיד טוב שיהיה רב שאפשר להתייעץ איתו הלכתית וכו'. לפעמים מורכבות החיים דורשת את זה.
אני מאמינה שזה יגיע עם הזמן...

למצוא את זיווגו.
כמו שהאדם צריך לעזוב את אביו ואמו במידה מסויימת, כך גם הוא צריך לעזוב את רבו במידה מסויימת, ולפתח לעצמו דעה בוגרת ועצמאית.

הוא גדל בתורה אצל אבותינו הקדושים, ששים שנה, ואז הוסיף על זה עוד י"ד שנים אצל שם ועבר ורק אז עזב את רבותיו וכו'.

ואל תשכח שכשהוא עשה את זה, הוא כבר היה במדרגת נבואה. אז היה לו אחלה רב... 

 

נ.ב, הסברא נותנת ששם כבר נפטר והוא למד "בבית המדרש של שם ועבר" אבל אצל עבר בלבד (ככה זה מובא בגמרא). לא עיינתי בזה מספיק לומר

היו תהיות אחרי כל אחד משלושת הדייטים הראשונים. חשבתי לחתוך. הרב סידר לי את הראש.

המפתח לזוגיות דפוקה זה לערב בה אנשים אחרים.

אם זה ח"ו אלימות רגשית, פיזית וכו'.

גם אז לדעתי הטיפול צריך להיות בצד השני (גבר/אישה אלימים/מתעללים), ואם המשפחה של המותקף/ת מתערבים זה בד"כ מוביל לכיוון אחד. מסתמא זה תלוי בסיטואציה.

 

בקיצור, מה שאני בא להגיד, ברוב המקרים אלה סתם אנשים חטטנים וחסרי דרך ארץ שמתערבים ועושים נזקים...

בס"ד

גם כשלא מצליחים לריב נכון זאת בעיה. כל אחד יעשה את שיקוליו ועם מה הוא מסוגל להתמודד לבד. להודות שצריך עזרה זו לא בושה. כמובן שעדיף עזרה מקצועית.

אבל אני מסכים שלא כדאי לנסות לפתור כל דבר לבד.

רק להזהר לא לערב את המשפחה כי הרגשות מתערבבים ונהיית חגיגה

וחברים וסתם מרעין בישין.

פשוט שאנשי מקצוע זה טוב, בהנחה שהם לא שרלטנים (היו מקרים של כאלה שהרסו משפחות בזדון)

מכיר מקרה שמישהי ממורמרת מאוד הרסה קשר בכוונת זדון ובשקרים מוזרים מאוד

כמו את כל בנאדם אחר שאני מעריך את דעתו בנושא הזה .

אני חושב שבקשר אין מקום לאף אחד חוץ משניהם.

הקשרים שלנו הם חלק מהחיים שלנו ולכן ניתן לרבנים את אותו מקום בערך שיש להם בחיינו.

אצלי- שאלות הלכתיות שאיני יודעת את התשובה עליהן או הדרכה כיצד נכון לנהוג  בדבר כלשהו כאשר אני מתקשה להחליט, יש לציין שלא יצא לי עוד לשאול שאלה מסוג זה, אבל סביר להניח שכך אעשה.

        

פעם הלכתי לרב שלי לשאול אותו שאלה בהלכות שבת שלא ידעתי.

הדבר הראשון שהוא עשה היה לשאול אותי מה ההלכה לדעתי, ואם בדקתי את הסוגיה.

אמרתי לו שלא, בשביל זה באתי אליו.

הוא לא ענה, הלך לעבר ארון הספרים, שלף שמירת שבת ואמר לי בא נלמד ביחד.

הוא למד איתי את הסוגיה, ולאחר מכן שאל את דעתי שוב.

עניתי ושאלתי אותו אם זאת אכן ההלכה, הוא ענה לי מה שענה ובעצם לימד אותי שיעור לחיים.

קודם כל אני צריך לברר עם עצמי מה אני צריך, או מה ההלכה דורשת ממני.

לאחר שאני מגבש את הדעה ואת הספקות שלי לכאן או לכאן אין בעיה לשאול אם זה רב או חבר.

לפי זה אני נוהג מאז. קודם לחשוב עם עצמי, ואז לברר אם צריך מה באמת צריך לעשות ממישהו אחר.

אם הדבר ברור ומובן מאליו (וגם בזה טועים הרבה).

נראה לי אבל שאמרת את מה שהניקית שהגבת לה אמרה

בהלכה ברור שתשאל בסוף שלא תטעה..

התכוונתי שהעיקר הוא לבוא עם דעת כלשהי ואז להתייעץ עם הרב.

אם זה הלכה, הוא יכריע.

אם זה לא הלכה, הוא יציע ואתה תכריע.

 

ככה מקובלני מרבותי מימים ימימה (מכל הסוגים, אגב).

 

זה היה חיזוק לדבריך עם תוספת דגש