האם אתם נותנים מקום לרבנים בקשרים שלכם?
איך זה בא לידי ביטוי? ולמה לשייך אותו?
עין טובה. המתכון לחיים מאושרים
כנסו לכרטיס אישי שלי ותראו את המבחר שלי מהפורום
הרבה בחורים רואים ברב שלהם דמות שאפשר להתייעץ.
זה לגמרי אחרת מסתם שאלה הלכתית.
בד"כ שבחור פונה לרב להתייעצות, הוא עושה זאת מתוך הערכה לרב כאדם חכם ובעל ניסיון. הרב מייעץ, נותן נקודות למחשבה. מעולם לא: "תמשיך/תחתוך". לפחות ככה זה היה אצלי בישיבה עם חברים שלי.
אבל לדעתי זה טוב רק עם יש קשר חזק עם הרב, שהוא באמת מכיר את התלמיד.
לדעתי אין לזה מקום.
אני הייתי במצב שזה קלקל את כל מה שהיה טוב.
הוא יודע יותר תורה ממני (בתורה יש הרבה הבנה בנפש), יש לו יותר ניסיון חיים ממני...
אני בטוח שאף רב לא יגיד לי פתאום "אתה חייב להתחתן איתה!"
אם זה מישהו שידוע בוודאות שהוא צדיק..
אז כנראה שאני אלך קצת יותר רחוק עם העצות שלו
"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו
רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף"
(פתגם אינדיאני)
אני מסכים איתך שלא שייך להתייעץ עם צד ג' על מה אני מרגיש, כי בסופו של דבר אי אפשר באמת להעביר למישהו אחר מה אני מרגיש, וגם כי ההחלטה היא נטו שלי.
לגבי עצות מצדיקים וברכות, אני לא מתחבר.
אבל, אם היה לי דמות, כמו רב קרוב, שיכולה לסייע לי בקשר, יש מצב שהייתי פונה אליה. לדוג' יש לי חבר שיצא עם מי שהיא אשתו היום, והיה לו קצת חששות מחתונה, אז הוא הלך להתייעץ עם הרב, שנתן לו כלים. או חבר שיצא עם בחורה, והיא הייתה טובה בשבילו, אבל לא הרגיש משיכה, והרב עזר לו להגיע לשם. בכל מקרה, זה לא בגלל שהוא רב, אלא בגלל הדמות שלו. וזה יכול להיות כל אדם אחר.
מסכם, לקבל עזרה בלחזק את הקשר- כן. אבל בשביל לקבל אישור- ממש לא..
האמת שזה קצת משונה- אם חשוב לו לשאול את הרב אז למה לא שאל לפני...
אבל בעצם המחשבה שצריך לשאול את הרב אם זה בסדר לצאת עם מישהי שהוא רוצה- יש כאן משהו שאני מבינה למה הרגשת שאת נחנקת.
אני מניחה שיש אנשים שחשוב להם להתייעץ עם הרב- אבל בכל מקרה- גם בדבר הזה צריך לשים גבול. כי אם אין גבול אז זה כבר הופך להיות קשר משולש במקום קשר זוגי. ואז עלול להיות מצב שבו כבר אין טבעיות ונורמליות בקשר.
ממליצים לו מה לשים לב,
יודעת על בחור שיצאתי איתו,שהרב שלהם אמר לחבר שלו,שים לב לאיקס ויי זד-
שים לב כמה היא תורנית,צנועה,או רועשת.
ובסוף הוא חתך,כי הבין שבעצם הרב פחות חשב שזה מתאים לו.
למרות שהבחור עצמו ממש היה לו טוב.
שהוא סיפר לי את זה היה נשמע ממש לא טוב בעייני.
זה עצוב ממש!
הרי טוב לך איתה! אז אתה מחפש אישורים מבחוץ לקשר שלכם?
הרב לא אמר לו לחתוך.הוא כיוון אותו באמת לשים לב לדברים שכדי לשים לב אליהם.
ובסוף אחרי שהוא שמע הוא החליט לחתוך.
כי הוא הבין שאם הרב משב את תשומת ליבו לדברים מסוימים סימן שכנראה שבסוף הרב לא הכי התחבר או משהו בסגנון..
כי אצליהם זה ידוע שכשבאים לרב אז הרב פשוט אומר מזל טוב או משהו כזה..
באחדות ישראל נביא את הגאולה
כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי הנשמה היהודית
הוא גדל בתורה אצל אבותינו הקדושים, ששים שנה, ואז הוסיף על זה עוד י"ד שנים אצל שם ועבר ורק אז עזב את רבותיו וכו'.
ואל תשכח שכשהוא עשה את זה, הוא כבר היה במדרגת נבואה. אז היה לו אחלה רב...
נ.ב, הסברא נותנת ששם כבר נפטר והוא למד "בבית המדרש של שם ועבר" אבל אצל עבר בלבד (ככה זה מובא בגמרא). לא עיינתי בזה מספיק לומר
אם זה ח"ו אלימות רגשית, פיזית וכו'.
גם אז לדעתי הטיפול צריך להיות בצד השני (גבר/אישה אלימים/מתעללים), ואם המשפחה של המותקף/ת מתערבים זה בד"כ מוביל לכיוון אחד. מסתמא זה תלוי בסיטואציה.
בקיצור, מה שאני בא להגיד, ברוב המקרים אלה סתם אנשים חטטנים וחסרי דרך ארץ שמתערבים ועושים נזקים...
אבל אני מסכים שלא כדאי לנסות לפתור כל דבר לבד.
רק להזהר לא לערב את המשפחה כי הרגשות מתערבבים ונהיית חגיגה
וחברים וסתם מרעין בישין.
פשוט שאנשי מקצוע זה טוב, בהנחה שהם לא שרלטנים (היו מקרים של כאלה שהרסו משפחות בזדון)
מכיר מקרה שמישהי ממורמרת מאוד הרסה קשר בכוונת זדון ובשקרים מוזרים מאוד
כמו את כל בנאדם אחר שאני מעריך את דעתו בנושא הזה .
"בין הגירוי לתגובה ישנו מרחב.
במרחב הזה בכוחנו לבחור את תגובתנו.
בתגובתנו טמונים החופש והצמיחה שלנו."
ויקטור פרנקל
הקשרים שלנו הם חלק מהחיים שלנו ולכן ניתן לרבנים את אותו מקום בערך שיש להם בחיינו.
אצלי- שאלות הלכתיות שאיני יודעת את התשובה עליהן או הדרכה כיצד נכון לנהוג בדבר כלשהו כאשר אני מתקשה להחליט, יש לציין שלא יצא לי עוד לשאול שאלה מסוג זה, אבל סביר להניח שכך אעשה.
אולי ביום שנפסיק לחפש אהבה נמצא אושר
פעם הלכתי לרב שלי לשאול אותו שאלה בהלכות שבת שלא ידעתי.
הדבר הראשון שהוא עשה היה לשאול אותי מה ההלכה לדעתי, ואם בדקתי את הסוגיה.
אמרתי לו שלא, בשביל זה באתי אליו.
הוא לא ענה, הלך לעבר ארון הספרים, שלף שמירת שבת ואמר לי בא נלמד ביחד.
הוא למד איתי את הסוגיה, ולאחר מכן שאל את דעתי שוב.
עניתי ושאלתי אותו אם זאת אכן ההלכה, הוא ענה לי מה שענה ובעצם לימד אותי שיעור לחיים.
קודם כל אני צריך לברר עם עצמי מה אני צריך, או מה ההלכה דורשת ממני.
לאחר שאני מגבש את הדעה ואת הספקות שלי לכאן או לכאן אין בעיה לשאול אם זה רב או חבר.
לפי זה אני נוהג מאז. קודם לחשוב עם עצמי, ואז לברר אם צריך מה באמת צריך לעשות ממישהו אחר.
אם הדבר ברור ומובן מאליו (וגם בזה טועים הרבה).
נראה לי אבל שאמרת את מה שהניקית שהגבת לה אמרה
התכוונתי שהעיקר הוא לבוא עם דעת כלשהי ואז להתייעץ עם הרב.
אם זה הלכה, הוא יכריע.
אם זה לא הלכה, הוא יציע ואתה תכריע.
ככה מקובלני מרבותי מימים ימימה (מכל הסוגים, אגב).
זה היה חיזוק לדבריך עם תוספת דגש