(אני מתכוונת לתחושה בפנים), מצד אחד אני צריכה לזכור שאני יולדת(בנתיים רק 9 ימים....)
מצד שני, יש בי השתוקקות לצאת..
אגב, אותו הדבר בסדר וניקיון הבית- אותה התלבטות..
תסתכלי כאן בשרשור שפתחתי"משכב לידה." - הריון ולידה
והיו לי עוד כמה שאלות בנושא ממש התלבטות דומה
עשיתי כעצתה של חברה טובה ומנוסה
תעשי מה שעושה לך טוב
ובגדול ממבט שלי עכשיו כ3 חודשים אחרי לידה
תנוחי כמה שאת יכולה תעזרי כמה שאת יכולה
כשחמור עומד מספיק אחד להעמיד אותו
כשהוא נופל צריך הרבה
רק לשים לב לא לצאת בשעות שיא החום. אלא מוקדם בבוקר או בשעות הערב.
קשה לראות את הבלאגן, אבל אם לא מקפידים על מנוחה אח"כ לוקח הרבה יותר זמן להתאושש
ויש יותר בלאגן... ולאורך יותר זמן....
לגבי יציאה-
אפשר לעשות טיול קצר בחוץ.
זה מרענן, בריא גם לתינוק/ת.
לא צריך יציאה ארוכה של קניות וכד'.
אפשר גם לקפוץ לבקר חברה לחצי שעה וכד'
מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:
מתכון לבצק פריך בלי מרגרינה ובלי ביצים:
לא מדברת עם בנים באישי!!!
לא מדברת עם בנים באישי!!!
הסיפורים הכי הזויים שלכם-שתפו - הריון ולידה
תגידי אם זה בסדר מבחינתך שהכנסתי את תגובתך בתור הדוגמא טוב?
אם לא אערוך(אצליח רק אם לא יגיבו לי-אבל בינתים הוא ירד לטמיון כאן חח)
שבוע הבא זה השבוע הראשון ללא קייטנות.. כולם בבית......
לא מדברת עם בנים באישי!!!
זה לא צחוק!
המנוחה חייונית לך מאוד!!
וממ אני לא מבינה..
אשה אחרי לידה מפזרת ילדים לבד?
א"א לפני העבודה? או להשיג עזרה?
ואם האשה ח"ו היתה מאושפזת בשמירה או משהו אחר..
היו מסתדרים?
משכב לידה זה לא סתם כותרת להמלצה בלבד...
אח"כ מערכות חיוניות בגוף יכולות להדפק.
לפעמים אין ברירה.
גם הגבר שלנו הוא בן אדם שגם צרחך לפרנס את המשפחה שגדלה ב"ה וגם צריך לעזור בבית הרבה יותר מהרגיל.
לא מדברת עם בנים באישי!!!
וגם רציתי לראות את העולם. לפני הלידה לא יצאתי מהבית לפחות חודש.
בסוף לא מצאתי מה שרציתי.
יש יציאה שהיא להתאווררות, ולדעתי היא נצרכת ממש - מתי שאת מרגישה את הצורך בה. ואז ציך לדאוג את זה בצורה נוחה ונעימה, באוטו למשל, עם מישהו שעוזר לך, לא הליכה ארוכה...
אבל אם זו יציאה למטרת פיזור הילדים במוסדות, למשל, מזה ממש כדאי להימנע כמה שאפשר - לדעתי לפחות שבועיים אחרי הלידה. אם הבעל לא יכול לעשות את זה, אז לבקש משכנים (בד"כ אחרי לידה שמחים לעזור). ואם גם לא שכנים אן מישהו אחר מהמשפחה - אז לקחת כמו בייביסיטר בתשלום.
לפזר ילדים בבוקר זה מאמץ מידי אחרי לידה.
לסיבוב קצר ליד הבית (בערב), לנסיעה קצרה באוטו (אם יש, ויש מי שיסיע)...
שלושה שבועות אחרי הלידה יצאתי למסעדה עם המשפחה.
בשני הלידות היינו בפגיה 10 ימים, ואותי סילקו (שחררו) לאחר 4 ימים.
לא הייתה ברירה ונסעתי כל יום מבית שמש לשערי צדק. באחד הימים שלא היה לי טרמפ ונסעתי באוטובוס, כשהייתי ברכבת הקלה וישבתי שמעתי זקן שרוטן בטלפון על "הבחורות הצעירות שלא קמות לבן אדם מבוגר בנסיעה וממשיכות לשבת בזמן שהוא עומד" הייתי 6 ימים לאחר לידה והמשכתי לשבת. אח"כ החלטתי לקחת את זה בתור מחמאה שכנראה הייתי נראית מצוין- איפור, פאה, בגדים לבושים. כשהגעתי לפגיה- אחד הרופאים אמר לי לצאת כי הכניסה רק להורים וסבים. אמרתי לו שאני האמא ורק כשהראיתי לו את הצמיד הוא האמין. הוא אמר שאני לא נראית כמו מישהי שילדה בחודש האחרון..
מהזדהות...
(היינו בפגייה גם כעשרה ימים, עם שני ילדים - אבל לפחות זה היה בבת אחת. תאומים...)
לימדת אותי לא לדון אףף אחד לכף חובה!!! בחיי.. אתה פשוט לא יכול לדעת מה עובר על השני
לא כדאי להתחכם עם הכללים של המנוחה.
תחילת הריון, אמצע הריון, סוף הריון, אחרי לידה- שיתשטש את הבטן, הנקה-לא שמלות, אחרי הנקה....
אבל אין מצב להסתובב בחום הזה ועוד אחרי לידה
שמישהו יבוא איתך ולך זה יהיה נטו התאווררות וכל התרוצצות אחרת לא תצטרכי לעשות.
וזה טוב להתאוורר כשמרגישים צורך.
לפעמים צריך להתעלם מהתגובות של הסביבה..
(לא היה לי נעים שכל פעם בגינה כולן פתחו עלי עיניים שאני כבר יוצאת, זה מה שהיה לי טוב! )
יצאתי למדורת ל"ג בעומר
ואף אחת לא התיחסה בהתחלה
(נראה לי שלא זיהו.היתי בלי הבטן חחח)
ואז כולן מה את עושה פה את אחרי לידה.ואיפה התינוקת?
כאילו אין לי זכויות משל עצמי
או מאמץ כמו לגינה עם הילדים.
זה ממש לא מתאים לשלב שלך וזה לא התאווררות.
תצאי לסבוב קצר או לשבת באיזה גינה עם בעלך\חברה ועם התינוק ולחזור.
או לסוע ברכב ..לקנות גלידה, או משהו אחר לך או לתינוק ולחזור הביתה.
ומזל טוב!
אין קניון בקרבת מקום(3/4 שעה נסיעה)
ביתקפה- ככה ככה(חוששת מחקחת את התינוק למקומות הומי אדם סגורים, מבחינת חיידקים- הוא ממש פצפון)
לסופר.. קופח..לא
אז לאן...???
אפילו כשהם ישנים מתאוורות ויוצאת
או בלילה איתם לטיול קצר בעגלה
נסענו לליל הסדר.
ואח"כ לשביעי של פסח
ואח"כ עוד מלא...
הילד בן 4 חודשים וטייל בהרבה מקומות כבר.
לא שזה קל.
אבל זו המציאות ואיתה מתמודדים.
בלידה הרביעית (האחרונה בינתיים) יום אחרי הברית בעלי חזר לעבודה ואני קמתי לקחת את כל החבורה לגנים. וגם להחזיר בצהריים. (הוא התחיל לעבוד לפני פתיחת המעון) אבל כל שאר היום נחתי. שכבתי, קראתי ספר, ישנתי.
קצת יצאתי לתלות כביסה אבל בלי לסחוב.
זה גם מאוד תלוי איפה את גרה, מה המרחק לגן שעשועים, למכולת וכו'. וגם מזג האוויר.
תעשי מה שטוב לך. אל תשארי בבית כשבא לך לצאת. רק שמרי על עצמך ותני לעצמך גם לנוח.
מזל טוב והרבה נחת!
והספקתי גם נסיעה אחת ארוכה שבוע אחרי שהיתה טעות איומה
אמרתי שנתארגן על זה מראש, הנהיגה לא כזה מעייפת אותי, נביא לה חלב שאוב בבקבוק שאני לא אצטרך להסתבך בחוץ.. מה כבר יכול להיות?
בסוף הגענו למקום הלא נכון, התרוצצנו והסתבכנו ממש. והיא בוכה תו''כ. חזרנו מאוחר ונהגתי עייפה ממש.. כשהגענו היא היתה רעבה ואני הייתי נטולת כוחות לחלוטין. רק מלהיזכר בזה אני כמעט בוכה...
אבל אתמול (שבוע וחצי אחרי) יצאתי לפגוש חברות מהישוב בלי הקטנטונת וממש עשה לי טוב.
וביום ראשון שוב ניסע. מקווה שהפעם נתארגן על זה נכון ולא יהיו פיקשושים..😐
בעיקר ישבתי בספסל
אני צריכה את האיוורור הזה די מהר
זה היה נורא והרגשתי זוועה יומיים לקח לי להתאושש
בתחילת ההריון בעלת הבית רצתה שנצא פתאום
בתוך החוזה בשביל שיפוצים עבור קבלת הטאבו
בקיצור היתי עצבנית ולא ידעתי למה
וממש לא הסכמתי לצאת ושיהרסו לי את הבית(וכל האבק)
היא התעקשה ולקחה אותנו לדין תורה
שיצאנו בו זכאים