תגיע הביתה מהצבא עם זר פרחים או כל מתנה הכי קטנה שעולה 5 ש"ח אבל שזה יהיה בתור הערכה אליה על זה שהיא לומדת/מתחזקת את הבית וכו' וכו'.

היא כבר תצפה לך בכיליון עיניים..

ותקבל פידבק חזרה

בהצלחה

"אשה לרוב"...

ההתנהגות שלה, כפי שמתוארת פה, היא קיצונית מאד.

הגב' צריכה יעוץ דחוף, הן על סדרי עדיפויות כזוג צעיר - הם מול משפחה וחברים - והן לגבי דברים אחרים שכתב.  

אלא אם כן יצליח לקחת אותה לשיחה, בנחת, ולהסביר את הדברים. והיא גם תהיה מוכנה לשמוע, ולומר מה שיש לה, אם יש לה.

ומצב כזה, לענ"ד, לא ישתפר מעצמו.. אם היא תתרגל להתנהג כך, זה רק יהיה חמור יותר. חבל על אדם עדין כזה - לפחות לפי מה שנשמע מכתיבתו - שיסבול ועוד יחפש, כביכול, "מה הוא לא בסדר"....

יש שיר כזה,(חברה שלי נשואה לאיש קבע) והיא ניסתה דרך השיר להעביר לבעלה מה היא מרגישה כל פעם שפתאום הוא חוזר הביתה.

חזרת פתאום, 
הנה אתה בבית. 
תן לי רק דקה לנשום 
באת לי כל כך, כל כך פתאום. 

היה לי קשה, 
אני לא מתלוננת 
כי אני יודעת ש... 
גם לך היה ודאי לא קל. 

אם, אם רק, 
ורק אם תרצה, 
נהיה פה גם מחר 
אל תתנצל 
תראה כעת זה לא חשוב 
תן לי דקה להתרגל אליך שוב... 

נשמע שבאמת היא מנסה למלא את הזמן שלה כדי לא להרגיש תבדידות.

מישהו הציע פה לכתוב מכתב,מהלב,נראה לי יעזור

(אני רווקה,אז אולי כדי לקחת בעירבון מוגבל תעצה שלי!)

אך נראה לי שזה לא נכון לומר את זה, לא פה ולא בכלל.

וברוך ה' שהוא לא מחכה לתת ילדים עד שטוב בין בני זוג.

ליצור מצב שקשר הוא טוב בין בני זוג זו עבודה לכל החיים.

יש ירידות ועליות, אלה חיים.

בעזרת ה' גם הילדים יגיעו בקרוב וימלאו את ביתכם שמחה ואהבה גדולה.

לפי תיאורו זה לא "ברגע שהוא חוזר" בלבד.

החברה שלך כתבה משהו כדי להסביר לו, שם זה בכלל לא נראה בכיוון.

עם כל האהבה והכבוד ללימודי זכות - מה שהאדם הזה מתאר, זה מצב לגמרי לא נסבל.

אם מכתב יעזור - בבקשה... אני לגמרי מסופק בזה.

ממש כמעט עלו דמעות בעיני.

נשמע שאתה בן זוג מפרגן רגיש ואוהב.

אני חושבת שמאוד מאוד כדאי ללכת לטיפול זוגי.

יש סיכוי לאהבה.

חשוב למצוא מטפל או מטפלת מוסמכים. תואר שני ומעלה.

חבל לסבול. אפשר להנות מהנישואין.

למה לדעתך היא מהתנהגת ככה? זה נראה כאילו היא כועסת ו"מענישה אותך". יש לך רעיון על מה היא כועסת אם זה אכן כעס?

בבקשה אל תוותר. תדחוף חזק חזק לקבל טיפול זוגי. ולהתחייב לפחות לשלושה חודשים של טיפול. אתה יכול להבהיר לה שאתה מעוניין כי אתה פגוע. נעלב. מצער אותך הכתף הקרה ושאתה אוהב אותה ומאמין בכך שאתם יכולים להיות זוג נפלא.

בנתיים, ממליצה מאוד על ספרו של הנדריקס "לבסוף מוצאים אהבה". יש שם גם תיאוריה שכתובה היטב וגם תרגילים לשיפור הזוגיות.

בהצלחה!!

אני לא מבינה איך היא לא מתגעגעת אליך אחרי שבוע שלם שאתה לא נמצא בבית... לפי מה שאתה מספר זה נשמע שבקושי יש לכם זמן לטפח את היחסים שלכם..? נראה לי מוזר... אני חושבת שכל אישה נשואה אוהבת את הבעל שלה וצריכה אותו... (למה זה לא חסר לה?)

לפי דעתי אתה צריך למצוא דרך לגרום לאישתך להעריך אותך. אבל כמובן שאל תעשה את זה באופן שתדרוך עליה כדי להרים אותך... אני אגיד לך בכנות-

נתקלתי בשני מקרים שהאשה היא סטודנטית והגבר חייל והיא מתחילה לא להעריך אותו מספיק. זה כואב מאד, אני יודעת.

אולי תרפה, אולי בגלל שדיברת איתה על זה גרם לה להתגונן (מה שרובנו עושים שבאים אלינו בטענות...)\

יש לי רעיון, אני לא יודעת אם אתה כבר עושה אותו. אבל תתחיל להיות הרבה יותר רומנטי, ולא רק כשמגיעים הביתה. תעשה את זה בחכמה. בשיחות באמצע השבוע "תחמם אותה" תזרוק כל פעם קצת בטבעיות שאתה מתגעגע אליה.. שהיא חסרה לך ושהיא כל הזמן בראש שלך.. תפנטז איתה בטלפון על סופ"ש רומנטי שתלכו ביחד לאיזה פיקניק (לא למסעדה, זה רשמי מידי ומשעמם..) כמובן שתבקש ממנה אם היא יכולה להשתדל לסיים מהר כמה מטלות ולפנות לכם כמה שעות. אם תדאג שהיה כיף ורומנטי ומצחיק (צחוקים זה אחד הדברים שהכי מקרבים!) - היא תרצה שוב, היא בעצמה תחכה לזה.. 

אל תגיד לה שאתה עושה את זה בשביל לחזק את הקשר וכזה... פשוט תהיה זורם וטבעי. ובכלל, עצה חשובה מאד מאד לתחזק את הזוגיות בשגרת החיים העמוסה- לקבוע יום, ממש כאלו אתם קובעים פגישה חשובה שאסור לכם לבטל אותה! ואת הזמן הזה תקדישו לזוגיות שלכם!! כמו שיש עבודה אקדמית חשובה שצריך להגיש, כך יש זוגיות לא חשובה פחות שצריך לתחזק וזה הזוי שדווקא היא נדחקת לפינה.. ממש תסמנו לכם ביומן שהערב הזה תפוס לזוגיות. 

עוד משהו קטן- אם אתה יודע שיש משהו שיכול לעניין אותה או משהו שהיא לא מבינה בו, כדאי לך לקרוא עליו קצת ואז להפגין ידע, ככה היא תראה בך אדם חכם וזה יגרום לך להעריך אותך יותר (ככה אני חושבת..)

אבל כל זה כתבתי על מקרה שאתה מרגיש שיש כלפיך הרגשה לא מעריכה בגלל הקטע הזה של הלימודים באקדמיה.(כי כמו שאמרתי, נתקלתי בזה..)

כמובן שהכי מומלץ ללכת לטיפול זוגי, אבל קודם תפנה אתה למישהו מומחה בתחום ותדבר איתו על זה. (לפעמים כשהולכים לייעוץ זה יותר מעצבן את הצד השני...)

הדבר הראשון, כזוג צעיר, זה אתם. לא "אירוחים" ולא שטויות אחרות. קודם אתם. יש זמן בשביל עוד אחרי זה, מה טוב.

וגם לגבי שאר הדברים שכתבת. לפחות לפי ההתרשמות מכתיבתך, נראה שאתה סבלן מאד... נראה גם שלגברת חסרים כמה מושגי יסוד.

אם לא עוזר לדבר על הדברים, להסביר את סדר העדיפויות, להסביר איך מעירים על דברים וכו' - אז צריך לומר לה, לדעתי, שאתה רוצה שתלכו לייעץ, כדי להסביר איך בונים בית בשלב כזה.

לא נראה לענ"ד שכדאי "להתרגל" לכך, כי אם תתרגל, זה עלול להתקבע ולהחמיר.

טוב שאתה עם רצון טוב - צריך להזיז משהו שם.

שלום לך

לפי מה שכתבת, נראה שאתה מן הטיפוסים, שמנסים תמיד לרצות את האחר, במיוחד את האישה.

בגלל הנתון הזה, משכת לך אישה כזאת, שתצטרך לרצות אותה כל ימי חייך, עד זיקנה ושיבה.

לעולם לא תוכל לקבל ממנה תמורה למאמציך, כל עוד לא השתנית.

היא מביאה חברים או משפחה,היא מתעסקת במחשב ומעסיקה אותך, הכול בכדי לברוח מקשר של אהבה, שהיא חוששת מפניה, (אבל, זה התיקון שלה ולא שלך)

התיקון לכל מצב קשה, הוא: להשתנות.

אני יודע, שאתה מנסה לשנות אותה, אבל, זה לא התיקון שלך לשנות אף אחד אחר מלבד, את עצמך.

ייתכן, שכאשר תתקן את עצמך, אז היחס של אשתך כלפיך ישתנה לטובה ותחיו באושר, או לרעה ואז תיאלצו להיפרד.

התיקון שלך, הוא: להפסיק לרצות אחרים ולהתחיל לדאוג לעצמך ולאהוב את עצמך.

כרגע, המצב נראה, שאשתך בכלל לא יודעת לאהוב ואתה מבחינתה, רק עושה תפקיד של "בעל" מהסוג, שהיא מכירה מהבית או מהסביבה.

אם אתה רוצה להפסיק לסבול, עבור את השינוי ותראה אם יש שינוי לטובה מהכיוון שלה.

אני חוזר שוב: אל תנסה לשנות אותה - אף אחד לא הצליח לשנות מישהו אחר.

גם אם, תעבור אתה את השינוי, המקסימום שתקבל זה, שהיא תשנה את היחס כלפיך - וזה המון, אבל היא, במהות שלה, לא תשתנה.

כדי שאדם ישתנה, הוא צריך מאוד לרצות בכך, בין היא, בין אתה.

כדי לעזור לאדם להשתנות, צריך להיות, או שהאדם השני, יבקש עזרה, או שנותן העזרה והעצה, יהיה מאוד מוערך על ידי הצד השני. אצלך אין לא זה ולא זה.

לכן, מה, שאני מציע לך על פי מה שכתבת, או שתשתנה ותחכה זמן קצר לתוצאות, או שתיפרדו ותחכה לתיקון הבא שלך, שיהיה בדיוק אותו הדבר, עד שתחליט להשתנות.

אני לא כתבתי, שאשתך מפלצת, איך הגעת למסקנה כזאת?

כנראה שאתה לעיתים,חושב עליה כך ואז מתרעם על עצמך "איך העזתי, לא יכול להיות"

תקרא שוב ושוב את מה, שאתה כתבת בעצמך על אישתך האהובה.

1. ..."ועד שכן נפתח לה חלון בדרך כלל פשוט מתרפקת בבית מול סדרות. "

2. "במהלך השבוע שאני בצבא היחס אלי קודר או מאוד טכני"

3. " לא פעם ולא פעמיים שהגעתי הביתה והיא בקושי הרימה את העניים מהמחשב..."

4.  "לצאת, לא היה על מה לדבר."

5. "לפעמים כעסה עלי ממש שביקשתי ממנה שלא נארח כי זה הזמן היחיד שהיא פנוייה."

6. "היו פעמים שהכנתי לנו ארוחות ערב מפנקות בזמן שהיא עובדת, ציפתי לקצת רומנטיות ואז שאלה אותי אולי נאכל עם החברים האלא או שבאמת הגיע חברה כי היא הזמינה אותה. "

7. "אישתי מאוד ביקורתית וקצת לא מודעת לזה ומתרצת את זה שזה "בקשות" או דברים שנראים לה פשוטים שצריכים להיות"

8. "והיא עצבנית על עצם זה שהיא כל הזמן צריכה להעיר לי."

9. "לצערי אני לא זוכר כמעט שום ביקורת שלא נאמרה בלי התנשאות או זלזול לאיך שאני מרגיש ולנקודת מבט שלי. "

10. "אני יכול לעשות המון דברים בשביל לשמח אותה אבל כמעט תמיד יהיה לה הערה."

11.שזה בסדר לתת הערות שיפור, אבל אצלה זה תמיד יבוא במשפט השני אחרי ה" איזה יופי" שגם הוא מלווה לפעמים במבט בוחן ולא מרוצה, אם לא בראשון ובטון לא כל כך נחמד..."

12."והדברים האלו שאני עושה חלקם ציפיות שלה ממני וחלקם מרצוני הטוב אבל תמיד בא על חשבון הזמן היחיד שיש לי קצת לנשום, איתה או עם חברים או לבד. "

13. "היו פעמים שממש פגעה בעומק נשמתי. "

14. "לשמוע משפטים שאני חוזר הביתה ודופק לה את הלוז.."

15. "כשאני בא לדבר איתה על זה, מראש, תוך כדי שאני כבר בבית או אחרי שהיא מסיימת מטלה אחת אני נפגש עם אטימות טוטלית. חוסר הבנה. תוך שתי דקות השיחה מתפוצצת."

16. "יש לילות שהיא פשוט מפנה לי גב"

היא תמיד תתן לך את ההרגשה שאתה אשם - רק כד להרחיק אותך ממנה,

כתבתי, שהיא לא יודעת לאהוב, כי אהבה זה מקצוע והיא לא למדה את זה מהבית או הסביבה, זה לא קשור לרוע או מפלצתיות.

לעומת זאת, אתה יודע לאהוב ואולי אפילו רומנטיקן.

זה, שאתה אוהב אותה על כל הצדדים, זה בגלל, שאתה מאוהב, ומי שמאוהב, עושה שטויות והרבה.

אחד הסיבות, שאתה מאוהב בה, זה בגלל, שהיא מספקת לך, באופן לא מודע כמובן,  את האפשרות לרצות אותה, כי זה מה, שאתה הכי אוהב לעשות. 

הסיבה השנייה, זה התרגיל הידוע, שהיא עושה לך, באופן לא מודע כמובן, שמתרחקת ממך וכידוע "מים גנובים, יימתקו"

לכן, רבנים אומרים, לא להתחתן מתוך התאהבות, אלא לבדוק טוב, אם יש התאמה, ואם יש, אז ביחד בונים אהבה.

ולא הצעתי לך להיפרד, אלא להשתנות

כתבתי בפירוש, שאם תיפרד, אתה תחווה את אותו המצב בזוגיות אחרת

המצב שלה,הרבה יותר קשה לשינוי, מכיוון, שהיא לא מכירה בבעיות שלכם, אתה זה שסובל, מבחינתה זו דרך חיים, גם כשהיא מקטרת. והיא עצבנית, בגלל שהיא כזאת, ממש לא קשור אליך.

אם היית יוצא עם אשה "נורמלית" אז היא הייתה קולטת אותך, שאתה מנסה לרצות כל הזמן, ונגעלת מזה, במקרה הרע או ממתנת אותך, במקרה הטוב.

לכן, אתה צריך להשתנות, מפני, שאתה זה שמתלונן.

רוב הסיכויים, שהיא בכלל לא תתעניין ללכת לייעוץ.

או שתישאר כך ותיהנה מהמצב

תגיד תודה שאין עוד ילדים,

מציאות של ילדים מעצימה את המצב הקיים, לטוב ולרע ולכן טוב, שאין כרגע.

הרבה חושבים שמציאות של ילדים תשפר מצב שלילי, אבל מעולם זה לא שיפר, להיפך.

חבל שהבנת אותי, לא נכון.

זה טוב,שאתה מודע לסבל שלך עכשיו ולא עוד 40 שנה,

תקרא כל יום בבוקר את מה שאתה כתבת, עד שיכנס לך טוב טוב לראש, שאתה מאוהב באהבה התלויה בדבר שהיא מספקת לך (לרצות אותה כל הזמן). 

אולי יבוא יום, שתחליט להשתנות ולחיות באהבה שבונים אותה, דרך נתינה וקבלה הדדית ולא דרך צרכים כאלו ואחרים.

בדרך כלל, במקרים כמו שלך, של התאהבות באהבה התלויה בדבר, אין סיכוי של ממש לשינוי, כי השכל לא עובד, רק הרגש, אם יתמזל מזלך והאהבה הזאת תחלוף, מכול סיבה שהיא, אז יש סיכוי להשתנות שלך ושיפור איכות החיים.

השאלה, כמה תסבול עד אז וכמה תיהנה מההתאהבות.

בינתיים תמשיך לנסות לרצות אותה ולשמח אותה, רק לפחות תשתדל לא לסבול מזה...

בעז"ה אתה עוד תראה את פרי עמלך,

במקרה כזה ליעוץ יש מה לתרום,

אך צריך יעוץ טוב באמת לפעמים מטפלים יכולים  להרוס(מניסיון) אז צריך באמת לברר על מטפל טוב

ויש כאלה.

לפעמים אישה כדי להתמודד עם קושי פשוט מתרחקת, וכך היא כבר מנותקת ממך במהלך השבוע ופתאום להחזיר חיים לזוגיות שבשגרה זה כבר על אדמה צחיחה.

אני לא יודעת במצבכם איך כן להחזיק את אהבה מעל המים כשלא מתראים כל השובע אבל מה שכן ברור לי שאנשים שחוו את זה יכולים להביא לכם עצות.

לעניין הדיבור אתה על הכאב שאתה חווה, אולי אל תדבר אתה כעת על בעיית הביקורת, אלא רק על הרגשות שלך,

"את יודעת אני מגיע אחרי שכל השבוע אני כבר מתגעגע אליך וכו'..." ותגיד לה מה את מצפה בצורה מאוד רכה "אני ממש זקוק שנתמקד בכמה שעות ביחד שהם רק שלנו "

תדבר יותר בכיוון של הצורך שלך בעניין. כך היא יותר תשמע , ואז אחרי שהמצב קצת יתאזן תוכל בעז"ה לדבר איתה גם על ביקורת וכו'...

(סתם חשבתי ותקח את זה בהסתייגות שאולי כדי לבדוק קטע אם היא מכורה לעבודה ולניהול ולארגון , לפעמים זה הקושי של האדם שהוא לא יכול להרפות מזה הוא משש מכור, וגם לפעמים זה מתפתח כהתמודדות עם רגעי הבדידות אבל עכשיו היא כבר שם )

ונקודה נוספת, איזה דפוס זוגיות היא ראתה בחייה במשפחתה,

ואתה יכול לשאול אותה מה בשבילה אומר זוגיות, ומה אומרת זוגיות טובה בכלל,

מי היא רוצה לתת ומה לקבל, האם היא מבינה שזוגיות טובה משקללת בתוכה נתינה קבלה והתפשרות התגמשות ,מחשבה על עצמך ועל זולתך כמצב מותך כמצב של יחד.

שהקב"ה יהיה בעזרכם!

היי, בעלי בצבא (לא קרבי אך 6 שנים שאנו מתמודדים עם המערכת המתישה הזאת).

יש לו לפעמים כמה ימים רצופוים שהוא אינו חוזר,

שוב, זה ממש לא ברמה שפעם בשבוע אבל עדיין.

מה שאני חוויתי בימים הרצופים האלה שהוא לא חוזר - בהתחלה יש געגוע ורצון עז שהוא יחזור כבר,

בכי רב ובאסה מטורפת.

אח"כ פשוט נהייתה לי סלידה כזאת שפשוט לא ברור לי ממה אבל זה מה שהרגשתי. כעס עצום וסלידה.

זה מאד קשה כל שבוע מחדש להרגיש את הפרידה הזאת.

אני חושבת שלך יש התמודדות קשה ביותר אך להיות בבית ריק זה פשוט סיוט.

זוהי דרך להתמודד כנראה ואתה רואה שהיא מקיפה את עצמה בחברויות והתעסקויות.

האם אתה מתכוון להשאר עוד זמן רב בצבא?

מקווה שתצלחו את ההתמודדות ובע"ה שתחזור הביתה לחיים טובים ולשלום ותחוו חוויית זוגיות ומשפחתיות טובה ועמוקה.

לדעתי כדאי לך להפסיק להיות קורבן. לפעמים מרוב שרוצים להיות 'טובים' וחוששים להיות 'רעים'- פשוט שוכחים להתעקש על הצרכים הבסיסיים.

לדעתי זה גם מה שקורה כאן.

אתה מרגיש שעברת סף תחתון נמוך מאוד ועכשיו מה שנשאר זה רק לבקש שהיא לא תבקר אותך כשאתה בא.

הלווו..

אתה 50% מהבית הזה.

מגיע לך שיתייחסו אליך בכבוד,

ברגישות,

בחמימות,

שיהיה לך מקום.

למה אתה חי בתחושה כזו, שאתה צריך לרדת על ברכיך בשביל יחס או לחלופין לבקש שרק לא תבקר אותך?

אתה לא מסכן.

אתה אדם רגיל, נורמלי, איש צבא.

אל תהיה מסכן בזוגיות. תהיה חזק בקטע של לדאוג לעצמך. תגיד לה בפירוש שאתה לא רוצה יחס כזה. אתה רוצה יחס אחר. אתה רוצה להרגיש שאתה מוערך ומכובד בבית שלכם. שיש לך מקום. שיש לך מקום גם אצלה. כן.

תדאג לעצמך שיהיו לך את התנאים שאתה מחפש, אחרת הטינה שלך כלפיה תרקיע שחקים.

אם היא מתרחקת ומתחמקת תחזור על זה שוב ושוב. אל תניח לך\לעצמכם לשקוע בתוך ביצה של מרצה-לא מרוצה. יש לך גם צד בעניין הזה (למרות שממכתבך נראה שהיא האשמה היחידה). הצד שלך הוא בזה שאתה לא מספיק אסרטיבי ביחס למקום שלך בבית. אל תחכה שהיא תתן מרצונה הטוב (זה כנראה לא יגיע)- תבקש באסרטיביות את צרכיך הבסיסיים.

זה לא אידאלי ולא רומנטי, אבל זה להכיר במציאות שלך עכשיו. כי איך שזה נראה כרגע- הבקשות שלך מושבות ריקם וליבך הטוב הופך שק מלא שריטות.  

אולי לא תמיד נעים כשסוף סוף באים הביתה לדבר על דברים לא נעימים,

אבל רק שיחה משותפת על הדברים שקשים לך והדברים שקשים לה

שנובעים מעצם הנישואין ושנובעים משהותך בצבא ושהותה לבד בבית,

יפתחו לכם פתח להבין באמת מה עובר אחד על השני.

בהתחלה אולי יהיו גם דמעות או פגיעות שלא בכוונה,

אך אסור לתת לזה לגרום לכם להפסיק לדבר.

אני בטוחה ששניכם גיבורים.

מנסים לא להתלונן על הלבד שלכם,

לעבור תקופה ועוד תקופה,

וכל אחד מנסה למצוא דרכים לעצמו איך להתמודד.

אבל אולי כדאי לשתף את השני ברגשות

ולחשוב יחד מה יכול לעזור בהתמודדות.

אתה תיתן לה את ההרגשה שגם כשאתה לא בבית אתה חושב עליה ודואג לה ומעריך אותה מאוד,

ומצד שני תשקף לה כמה אתה צריך שהיא תהיה שם בשבילך כשאתה כן חוזר הביתה.

ואני ממש מסכימה עם זה שאצל אישה קשר זוגי צורך הכנה והקדמה,

והניתוק ביניכם מפריע לקשר רציף ולכן אולי היא מרוחקת כשאתה מגיע ולא מספיקה להתקרב מספיק כמו שאתה מצפה עד שאתה הולך.

גם אני מצטרפת להמלצה לפנות לייעוץ זוגי אך דווקא אצל מישהו שיש לו מה להאיר בזוגיות "צבאית"

קודם כל את הראוי להערכה ולהערצה

אתה ממש גדול אם אחרי היחס שאתה מקבל, אתה ממשיך להתאמץ

העניין הוא שכנראה המאמץ לא מכוון למקום הנכון.

אתה נותן לאשתך מה שאתה חושב שהיא זקוקה

אבל זה כנראה לא שם

אם היית ממש אחרי הנישואין

ייתכן שבשיחה או שתיים הייתם מגיעים לנקודה ומתקנים.

אבל עבר כבר זמן רב. היא כנראה מלאה בהררים של טינה

מרגישה מרוחקת ממך

וכנראה היא לא תפתח את הלב בפניך (ייתכן שהיא עצמה לא בדיוק יודעת מה מציק לה)

במצב כזה אין ברירה אלא ללכת לאדם שלישי

אדם שאין לה טינה כלפיו ומסוגל לדלות ממנה מה חסר לה

ואיך אפשר לבנות מחדש?

אל תתייאש. אם תעשו את הצעדים הנכונים תחזרו להיות זוג מאושר.

אם תרצה להרחיב נוכל בפרטי