כ"ג באב תשע"ז 22:36

שאתה בדיוק קיבלת 'שלילה' מקשר טוב שרצית, ועכשיו מגיעה הבעיה..  להמשיך לצאת כאילו לא קרה כלום? או לקחת הפסקה לגמרי עד שהכל משתחרר-אבל מצד אחד ההפסקה יכולה שלא להיגמר כי תמיד 'היא' תעלה לך מתישהו או שבכלל ההפסקה תגרום לשקוע עמוק במחשבות...ואולי אם אני אצא עכשיו אני אמצא מישהי שממש תתאים ותשכיח את הקודמת? ומי אמר שזה יקרה וסתם בזבזתי את הזמן של הבחורה הבאה שאולי אם הייתי מחכה עם עצמי יותר זמן הייתי רוצה בקשר וסתם עזבתי קשר בגלל שאני עושה השוואות...קיצור מה עושים??חושב

כ"ד באב תשע"ז 00:23

שנכון לקחת פסק זמן, אבל לא כזה שיהפוך למריחה.

אולי שבועיים, ואם צריך שלושה.

 

אני חושב שדווקא החזרה לשגרה תעזור גם להתגבר על הגעגוע. זה עיקרון דומה לעובדה שמחשבה דוחים על ידי מחשבה אחרת ולא על ידי התעלמות.

 

המחשבה על הצד השני היא אחראית, אבל סוף כל סוף אתה עושה ככל יכולתך להמשיך הלאה.

 

בקיצור: קל לומר, קשה לעשות.

 

בהצלחה.

כ"ד באב תשע"ז 00:23
כ"ד באב תשע"ז 00:47

'לא' מתחילה בחוסר יציבות ששואפת מעלה ומסתיימת לא באחרת מהראשונה באותיות, אחת ממעטות שלהן שתי רגליים על הקרקע.

כל 'לא' מערער לנו את מה שהיה נדמה כקרקע יציבה בעבורנו, מביא אותנו לניסיון להבין מה לוקחים משם, עם הפנים למעלה וגוף נוטה קדימה והלאה ומשם... חוזרים להתחלה. עם יציבות מסוימת. ואלופו של עולם בכל התהליך הזה.

 

לרוב, בעניין הזה אנחנו יודעים ומרגישים מה הכי טוב לנו ברגע הנתון.

יש מי שיאמר לעצור עכשיו יעשה לא טוב, וממשיך קדימה.

יש מי שיאמר הפסקה (כאן הדעות חלוקות כמה זמן אורכת ההפסקה הזו).

 

מה שכן, לענ"ד, לצפות שקשר יעלים קשר זה דבר שמאוד קשה לסמוך עליו, והשוואות הן דבר בלתי נמנע. 

אין לאן לרוץ ואין לאן למהר, האמונה בהשגחת הבורא ותפילה אליו בכל עת עוזרים לדעת למצוא איזה ישוב שיהיה לה נחמד ונעים שם...

ועדיף לקחת זמן מוקצב מראש לחשוב מה לוקחים ממה שהיה, להרפות ולייצב את עצמנו במובן מסוים (כי אין לא שלא מערער בנו משהו פנימי וגורם לחשוב לעומק). ומשם להמשיך עם כוחות מחודשים. יש שיראו בזה מה שנקרא הכנעה - הבדלה - המתקה.

 

ולגבי בזבוז הזמן - גם מצידך וגם מבחינת הבחורה - תבטח בה' שהכל מושגח ומדויק ומה שמתרחש בפועל, בין אם דחית כרגע הצעות ובין אם נפגשת וראית שלא, הכל רצונו. כי רק רצון המלך נעשה. 

 

זה מתחיל כאן וברגע הזה, ומשם זה רק מוסיף והולך.

כן, כך נראה דבר מורכב להפליא. 

 

כ"ד באב תשע"ז 01:01
אבל הפשט הוא אחרי קשר ארוך, בדרך כלל אנשים צריכים לעכל את.עצמם ואת החלל שנוצר, וזקוקים להפסקה לתקופה מסויימת, ואפילו קצרה...
כי כאילו ישר לצאת ככה זה יכול להעיד שבנאדם לא נמצא במקום אמיתי של היכרות, כי היכרות זה דבר עמוק שמצריך שתהיה שם במאתיים אחוז, אז איך אפשר ככה לקפוץ....
כ"ד באב תשע"ז 01:08
ובוחן את הדברים לעומק ולא פועל על אוטומט. ודבר שני באמת אני חושבת שלפעמים צריך קצת הפסקה להתרעננות. ולוקח קצת זמן לשחרר וזה בסדר וטבעי. וצריך לקחת את הזמן הזה מצד שני לשים לב שזה לא נמשך יותר מדי. ועצה אחרונה תקשיב ללב שלך כי עמוק בפנים אתה יודע ומרגיש מה נכון בשבילך.
כ"ד באב תשע"ז 10:54


כ"ד באב תשע"ז 11:41

אם אתה מרגיש שאתה צריך זמן "לעכל" את התחושות ולתת לעצמך את הזמן להרגע, לך על זה.. כי זה באמת לא פשוט להמשיך כאילו לא קרה כלום.

 

אולי כדאי להחליט על תקופה קצרה של הפסקה כדי לנקות את הראש, אבל לא תקופה ארוכה מידי, כי לפעמים דווקא כשממשיכים לצאת, זה עוזר להשכיח קשרים קודמים.

 

אבל כמו שכי בשמחה תצאו אמר, בסופו של דבר אחרי כל העצות - כדאי לך להקשיב למה שבאמת אתה מרגיש שנכון לך.

כי אפשר לתת עצות אבל יתכן שהרבה מהן לא רלוונטיות לך.

 

הנקודה העיקרית החשובה בעיניי זה להמנע מלעשות דבר שמרגישים שהוא גורם לנו להלחם בעצמנו בצורה חונקת. מותר שיהיה לנו קשה, לגיטימי שיהיו לפעמים השוואות.

נכון שאדם צריך להתעלות מעל עצמו ולהתאמץ להתקדם, אבל לפעמים צריך גם לשחרר מעצמנו ולתת לזה את הזמן..

מקווה שהועלתי ולו במעט.

 

בהצלחה רבה!

כ"ד באב תשע"ז 11:49

אם ככה זה דורש ממני ישבצ עם עצמי, ממש תודה. 

כ"ד באב תשע"ז 12:12

גם אם אחרי כל העבודה שעשינו עם עצמנו (ישב"צ רגוע), פתאום לאחר תקופה מסויימת הכל מתפרץ והרגשות גואים - לא להילחץ מיזה. זה לגיטימי לדעתי.

לא לחשוב שכל העבודה שעשינו עד אז לא שווה כלום, כי זה לא נכון.

לפעמים אנחנו עובדים על עצמנו ומרגישים מצויין, ופתאום התרחשות כלשהי גורמת להכל לצוף.

וזה בסדר.

רק צריך לראות איך מתוך זה מנסים לעלות חזרה.

 

אני שמתי לב על עצמי שאם אני מתחילה לכעוס ולייסר את עצמי ("למה אני מגיבה ככה"/"למה אני לוקחת ללב"/"למה אני לא מסוגלת לעבור הלאה" וכו) זה סתם מיותר ומייאש.

 

אז שוב, נכון, אני לא אומרת לא להתקדם ורק להיות שקועים בלהסחף אחר הרגשות המתמסכנים, אבל צריך לשים לב שאנו מנתבים את עצמנו נכון - מצד אחד אנו מתקדמים וצומחים מיזה, ומצד שני לא מתעלמים מהרגשות והתחושות שלנו.

 

לא קל בכלל ליישם, אבל שמתי לב על עצמי שעצם הבנת הנקודה הזו, כבר מקדמת קצת.

 

שכוייח.

כ"ד באב תשע"ז 23:09

[התלבטתי אם לכתוב עכשיו, אבל אני חושבת שהכרת הטוב זה דבר ראוי להערכה, אז כתבתי]

אולי יעניין אותך