י"ט באלול תשע"ז 23:47

זה הרי סך הכל גזירה... 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ' באלול תשע"ז 01:09

ואין מושג כזה "רק גזירה", הלשון קצת בעייתית מבחינה תורנית

כ' באלול תשע"ז 07:03
לא יעשו שיעורים שמכיוון שעוף זה לא איסור תורה אז יחכו פחות.

מאותו טעם שיחכו בין בשר בהמה יחכו מבשר עוף. לגבי זמן ההמתנה תלוי במנהג כמו שציין פלוני.
כ' באלול תשע"ז 09:42

רוצה ממש לדעת? תפתח טור ביות יוסף שו"ע ש"ך וט"ז

 

חצי שעה של עיון ויהיה לך תשובה מליאה

כ' באלול תשע"ז 13:04

אני שואל, כי קצת קשה לי לעיין בדברים ארוכים..  אולי מישהו יתמצת לי את התשובה

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ' באלול תשע"ז 13:47
שאסור לאכול בשר וחלב באותה סעודה.
וצריך שטעם הבשר יצא מבין השיניין.

נפסק להלכה שזה 6 שעות.
יש דעות שמקילות מפני טעמים אלו או אחרים של 3/4/1 שעות.

אבל זו *הלכה*.
לא גזירה.
כ' באלול תשע"ז 15:01

אז למה צריך שיעבור 6 שעות שיעבור הטעם וכל זה?  

לא היה מספיק לחכות קצת משהו סימלי וזהו?

 

עדיין לא הבנתי מה ההבדל בין גזירה להלכה שאתה מתכוון..

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ' באלול תשע"ז 15:06

אמנם בגלל שזה מדרבנן ולא מדאורייתא מקילים במקומות אחרים.

 

יש 2 טעמים ובגלל שניהם זה מה שנפסק להלכה

כ"ב באלול תשע"ז 12:33
עוף הוא סוג של בשר לעניין אכילת בשר בחלב מהצד הדאורייתאי או שלא ונאסר רק מדרבנן?
כלומר, האם האיסור מדרבנן שהוא שצריך לחכות על עוף כמו על בשר, או שגזרו שצריך לחכות 6 שעות על בשר עוף כמו על בשר בקר?
כ"ב באלול תשע"ז 14:36
הב"ח והמהרש"ל פוסקים שכן, אם כי הם לא נפסקו להלכה..
בכ"מ יש גזירת חכמים להחמיר שעוף הוא כמו בשר, שמא יבואו לאכול בשר עם חלב.
ולכן נוהגים בבשר ועוף את אותם הדברים בדיוק!!
הסיבה שמחכים 6 שעות זה כי צריך בין בשר לחלב שלא יהיה באותה ארוחה- מכאן זה מח' מה נחשב לאותה ארוחה.. .
כ"ב באלול תשע"ז 14:48
כ"ב באלול תשע"ז 23:28

יש מצב להסבר ?

כ"ג באלול תשע"ז 00:08
יש איסור של בשר בחלב.
חז"ל גזרו גזירה ביחס לבשר עוף.
עכשיו השאלה היא מה הבשר המדובר מדאורייתא וממילא מהי בדיוק הגזירה.
אם מדאורייתא מדובר על בשר בקר דווקא אז גזירת חז"ל היא שהשוו בשר עוף לבשר בקר (ו6 שעות היא נגזרת ישירה), ואם בשר עוף אסור גם הואמדאורייתא אז גזירת חז"ל היא רק בהשוואתו לבשר בקר בכל דיניו.
כ"ג באלול תשע"ז 00:15

בכלל באיסור תורה דאינו נחשב בשר

כ' באלול תשע"ז 16:44

והרגילות בזמן הפסיקה היתה לחכות 6 שעות בין ארוות

 

בנוסף האיסור של הבשר נלמד מ"הבשר בין שינהם" והדיעה עיקרית  פוסקת שיש טווח זמן שטעם הבשר הולך.

 

ב.אין כזה דבר "רק גזירה", יש הלכה שנפסקה בשורה התחתונה, וצריך להתייחס אליה ולא לטעמים מדוע היא נפסקה,

במקרים של שעת הדחק אז פוסקים יודעים להתחשב בזה אבל לנו כאנשים פשוטים אסור לזלזל

כ' באלול תשע"ז 17:27

זה לא היה בזלזול...

פשוט חשבתי שגזירה אמור להיות יותר קל מהאיסור עצמו

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ב באלול תשע"ז 16:31

חולין קה א – ויקיטקסט

 בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן כמה ישהה בין בשר לגבינה א"ל ולא כלום איני והא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה גבינה מותר לאכול בשר אלא כמה ישהה בין גבינה לבשר א"ל ולא כלום

 

גופא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה גבינה מותר לאכול בשר אמר ליה רב אחא בר יוסף לרב חסדא בשר שבין השינים מהו קרי עליה (במדבר יא, לג) הבשר עודנו בין שיניהם

 

אמר מר עוקבא אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתא אכילנא

 

 

***

 

משמע בפירוש, שחובה לשהות אחרי בשר לפני שאוכלים חלב.

אם לא כתוב שזה סמלי - סביר שזה לא רק סמלי.

 

הגמרא נותנת דוגמא סתמית של מסעודה לסעודה, אז סביר לאמץ את זה. וזה סביר מסעודה לסעודה, מכיוון שאחרת יבואו להתבלבל בעניין "מתי נשאר טעם בשר" ומתי לא.

עכשיו ההנחה היא שסתם מסעודה לסעודה זה 6 שעות. אם במקרה אוכלים סעודה אחרי 3 שעות, אז בדיוק בגלל זה יש מנהגים של 3 שעות, כי לפעמים מחכים רק 3 שעות, אבל יש עוד מנהג יותר נפוץ של 5 שעות, כי לאכול אחרי 5 שעות זה יותר נפוץ מלאכול אחרי 3 שעות. ויש מנהגים של לאכול אחרי שעה, אני מניח שזה לא בגלל שלפעמים אוכלים סעודה נוספת אחרי שעה, אלא כי אוכלים "משהו קטן" אחרי שעה, רק שחייבים לחכות לפחות שעה כדי שלא יישאר טעם הבשר, וזה טענה הלכתית מחייבת, כפי שכתוב בגמרא בפירוש.

כ"א באלול תשע"ז 11:33
מהסיבה ש@מושיקו כתב, ועל פי הרמב"ם שסובר שזה הזמן שלוקח לטעם לעבור.
אמנם, יש כאלה המחכים שלוש שעות או שעה, כי הם אכלו יותר סעודות ביום או הקפידו רק על השעה.

ביחס לעוף, די השווינו בין עוף לבשר בקר, על אף שזה לא דאורייתא לדעת רבים מהפוסקים (אמנם, המהרש"ל סבר שעוף בחלב זה דאורייתא, אבל רבים מהפוסקים חלקו עליו).
אבל ישנם כאלה (מכיר שניים שלושה משפחות שנוהגים כך) המבדילים בזמן שמחכים בין עוף לחלב (4 שעות לדוגמא) במקום 6 שעות בין בשר לחלב בדיוק מהטעם שאמרת שמדובר בגזרה.

בבסיס, אמנם כיום אנו מתייחסים ומגדירים את החובה לחכות כ"הלכה" אבל זה התחיל ממנהג חסידות של אחד האמוראים שהקפיד להימנע מבשר בחלב מהארוחה הזו עד הארוחה הבאה, לכן התרבו בכך המנהגים.

מקווה שסייעתי במשהו
כ"ב באלול תשע"ז 12:35
הוא כי נשאר טעם? חשבתי שהאיסור הוא בעצם מעבר של בשר וחלב בבית הבליעה..
אם ימציאו סוכריה בטעם בשר אז יהיה צורך להמתין 6 שעות?
כ"ב באלול תשע"ז 14:23
וביחס לשאלתך, יש דיון גדול אודות בשר סינטטי שנהיה מציאותי יותר.

עיין בתחומין לד/לה/לו שם נכתב על כך על ידי הרב שאר ישוב והרב יעקב אריאל אם אינני טועה.
כ"א באלול תשע"ז 17:07
ממתינים רק שעתיים
כ"א באלול תשע"ז 17:09
אני הכרתי שלוש אצל יוצאי גרמניה ואחד אצל הולנדים.

כ"א באלול תשע"ז 17:13
האמת היא שמעולם לא הקשיתי למה ומדוע מעבר למסורת
כ"ב באלול תשע"ז 10:51
ישראל קדושים הם

סתם עניין אותי, תודה רבה
כ"א באלול תשע"ז 17:11


"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ב באלול תשע"ז 14:39
בזוהר כתוב שהסיבה להפרדה היא שבשר זה דין וגבינה חסד(או הפוך) ולא כדאי לערבב ביניהם...
כ"ב באלול תשע"ז 16:35
לכן בטח הזוהר החמיר גם מגבינה לבשר
כ"ב באלול תשע"ז 15:19
גזרו את זה לפי הרמב"ם - הספרדים התחילו עם זה ואז כבר רוב האשכנזים הלכו עם הדעה הזאת גם

כעיקרון צריך לא לאכול את זה באותו סעודה כלומר לאכול לברך לפנות את השולחן.. ואז זה אומר שסיימו את הסעודה אז אפשר לאכול בסעודה הבאה..
ואז נחלקו כמה זמן זה בין סעודה לסעודה
אז הרמ"א פסק לחכות שעה..
רמב"ם אמר שבין סעודה לסעודה זה 6 שעות יש כל מיני פוסקים
היום יש אנשים שמחכים 3 יש אנשים 6. הבנתי שבקר זה עוד יותר בעיה אז גם 6 תמיד.. שזה יותר בעייתי מעוף
מי שרוצה להחמיר שומר 6.. וכתוב שמי שמחמיר תבוא עליו הברכה.

עוד בעיה זה גבינה צהובה שגם אחריה צריך לחכות אבל רוב הגבינות שיש בארץ לא קשות מספיק כדי לחכות אחריהם אבל צריך לבדוק..
בין הנסתר לנגלה
בין העולם הבא
לעולם הזה
(ארז לב ארי)
כ"ב באלול תשע"ז 16:32

 

חולין קה א – ויקיטקסט

 בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן כמה ישהה בין בשר לגבינה א"ל ולא כלום איני והא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה גבינה מותר לאכול בשר אלא כמה ישהה בין גבינה לבשר א"ל ולא כלום

 

גופא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה גבינה מותר לאכול בשר אמר ליה רב אחא בר יוסף לרב חסדא בשר שבין השינים מהו קרי עליה (במדבר יא, לג) הבשר עודנו בין שיניהם

 

אמר מר עוקבא אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתא אכילנא

 

 

***

 

משמע בפירוש, שחובה לשהות אחרי בשר לפני שאוכלים חלב.

אם לא כתוב שזה סמלי - סביר שזה לא רק סמלי.

 

הגמרא נותנת דוגמא סתמית של מסעודה לסעודה, אז סביר לאמץ את זה. וזה סביר מסעודה לסעודה, מכיוון שאחרת יבואו להתבלבל בעניין "מתי נשאר טעם בשר" ומתי לא.

עכשיו ההנחה היא שסתם מסעודה לסעודה זה 6 שעות. אם במקרה אוכלים סעודה אחרי 3 שעות, אז בדיוק בגלל זה יש מנהגים של 3 שעות, כי לפעמים מחכים רק 3 שעות, אבל יש עוד מנהג יותר נפוץ של 5 שעות, כי לאכול אחרי 5 שעות זה יותר נפוץ מלאכול אחרי 3 שעות. ויש מנהגים של לאכול אחרי שעה, אני מניח שזה לא בגלל שלפעמים אוכלים סעודה נוספת אחרי שעה, אלא כי אוכלים "משהו קטן" אחרי שעה, רק שחייבים לחכות לפחות שעה כדי שלא יישאר טעם הבשר, וזה טענה הלכתית מחייבת, כפי שכתוב בגמרא בפירוש.

אולי יעניין אותך