כל פעם לעלות איתם לאוטובוס זה פרוייקט. להעלות את העגלה לבדוק שהם עולים איתי לנסות להושיב אותם תוך כדי שהעגלה כמעט מתהפכת לי. הקטנה לא מוכנה לשבת בלעדיי. האוטובוס מפוצץ הגדול נעלם לא ברור לאן. ומי מדבר על איכשהו לשלם? וזה עוד כלום לעומת אחכ להסתובב בחנויות. כשהתינוק צורח בעגלה בלי הפסקה. לחפש חדר הנקה ואז שניהם משגעים אותי רבים בורחים וכו. פה הם צריכים לשירותים אחכ הם רעבים עייפים. ובסופו של דבר
חוזרים הביתה ואז לעלות עם השקיות והילדים לקומה שלישית ובסופו של דבר מגלה שלקחתי מידה לא מתאימה וחצי ממה שתכננתי לקנות לא קניתי ואין לי מושג איך אני אבשל מחר. בקיצור... צריכה להתעודד איכשהו :/
חוזרים הביתה ואז לעלות עם השקיות והילדים לקומה שלישית ובסופו של דבר מגלה שלקחתי מידה לא מתאימה וחצי ממה שתכננתי לקנות לא קניתי ואין לי מושג איך אני אבשל מחר. בקיצור... צריכה להתעודד איכשהו :/