מעניין אותי מה דעתכם ? הילד למד סוכריות או משניות ?
בשבת אחרי הצהריים, הלכתי לבית הכנסת להתפלל "מנחה". ראיתי שם אבא לומד עם הילד שלו משניות. בסיום הלימוד, הושיט הילד את ידו לכיוון האב, והאב נתן לו סוכריה על מקל. חשבתי לעצמי. מה הילד למד ? האם הוא למד משניות או למד סוכריות ?
חזרתי הביתה, ובסעודה שלישית, ספרתי לילדים מה ראיתי ושאלתי אותם מה הילד למד "סוכריות או משניות" ?
להפתעתי, כל הילדים, ללא יוצא מן הכלל, אמרו שהילד למד סוכריות. אמרתי להם שהבנתי קטע ב"זוהר" בעזרתם. ב"זוהר" מופיע מאמר בו רבי יצחק אומר שמי שעובד את השם (מקיים מצוות או לומד תורה) על מנת לקבל פרס עליו נאמר הפסוק "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה" . רבי שמעון בר יוחאי אומר שעליו נאמר הפסוק "בַּחוּץ תַּעֲמֹד" (וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט הַחוצה) . מה פירוש המחלוקת ?
רבי יצחק אומר שמי שעובד את השם ע"ל לקבל פרס, זה לא יפה. הוא מתנהג כמו נושה, שהוא עשה "משהו" לקב"ה, ומיד מושיט את היד, ורוצה את השכר, הוא למד משניות, אבל זה לא יפה. רבי שמעון בר יוחאי אומר שהוא, ע"י רצונו לקבל פרס, הוציא את עצמו כלל מעבודת השם. "בַּחוּץ תַּעֲמֹד", הוא למד סוכריות, לא משניות.
הילדים שלי "פסקו" כמו רבי שמעון בר יוחאי. נהניתי.
מה דעתכם ?