כ"ו בחשוון תשע"ח 21:25
איך מכבדים גם בלב?את אבא?
אבא שלי חושף שוב ושוב צדדים לא יפים בו.אני מחוייבת לכבד ומשתדלת .במעשים .בלב- קשה לי! כמה קשה!
כואב לי שזה המצב ולמערי נראה שא"א לשנות את זה.
אחרי התבוננות בו במשך שנים הגעתי למסקנה שהוא לא אוהב אותנו הילדים , הוא אוהב רק את מי שמסב לו כבוד.אוהב את עצמו.
אני, לכאורה בת לתפארת אז אין איתי בעיות ועוד 3 אחיות. יש לי אחים שסוםגים השפלות וביקורת אינסופית, אני רואה איך הם הולכים שוקעים ונכבים. כדמישהו נופל במשהו הואבועט בו, מסלק אותו ממש, משפיל אותו, אין בו טיפת ניסיון לקרב/ לשאול/ להתעניין. שלא לדבר על גילוי אמפטיה , מן אטימות כזאת.אני לא מצליחה להבין מעין היא נובעת.
אני ואחיותי רק אחיות של האחים שלנו וגם אמא ואנחנו עושות הכל כגי לסייע, להרים, לתמוך אבל האתגר הגדול שלנו זה החשש שאבא יבוא ויהרוס הכל.
זה הגיוני? למה הוא ככה?
אני מנסה כל הזמן לדון אותו לכף זכות כגי לא לשנוא אותו וקשה לי. אני אומרת "מסכן, בטח לא הכילו אותו בילדות ,לא תמכו לא אהבו מספיק"- כנראה זה גם נכון , הוא גם מחזק את זה בסיפורים שלו , מתאר בכאב אפילו באיזו הזדמנות . אז למה הוא משחזר אתזה או אפילו משכלל ומגביר ?
ויש עוד התנהגויות די ברוטאליות וחסרות רגישות.
אלוקים,
למה אני רואה את כל החסרונות האלה?
לא ראיתי אותם בעבר , רוצה לחזור למבט היותר תמים שהיה לי פעם.
איך לראות אותו באור חיובי יותר?

ואני יודעת שמצד הדיןאבא לא חייב לי כלום
ועדיין רוצה מצב תקין וסביר.
איך עושים את זה?
כ"ז בחשוון תשע"ח 00:59

ויפה שאת והאחיות ואמא מתגייסות להרים ולתמוך. זו עזרה עצומה לאחים.

 

אולי קשה לו במיוחד מול הבנים דווקא?

לפעמים זה מה שיש.

 

בעז"ה הבנים יקבלו מכן תמיכה, יתאוששו, יתעודדו ויתחזקו.

כשיגדלו ויהיו בוגרים, אם למי מהם יהיה צורך, אפשר לפנות לטיפול - הרבה פעמים מספיק שצד אחד מטופל, זה עוזר לשנות את מאזן היחסים ויעזור בדרך עקיפה גם לאביך.

 

את יכולה לכבד את אבא על זה שהוא מפרנס את המשפחה, על זה שהוא מחנך לדרך מסויימת, גם אם בדרך הוא עושה שגיאות.

ולקבל את זה שכנראה גדלת והתבגרת ואת רואה את הדברים נכוחה, למרות שקשה לראות באור כזה את ההורים, ואף על פי כן מקיימת מצוות כיבוד אב.

ולקחת מזה תובנות לעצמך ולאופן שבו תרצי לגדל את ילדייך - הרבה פעמים התיקון של המצב מתרחש דרך דור הנכדים.

 

כ"ז בחשוון תשע"ח 16:27

ב. אני לא חושב שהמסקנה שהוא לא אוהב אתכם נכונה.  קחי בחשבון שיתכן שכאשר תגדלי, תהיי אמא, תראי את זה אחרת לגמרי. 

מה שאת מתארת, לא סותר שהוא אוהב. יתכן שיש לו טעויות בדרך החינוך. יתכן שגם, כמו שכתבת גם בשמו, עבר דברים קשים, שסיפר עליהם בכאב.

את שואלת בתום ליבך - "אז למה הוא משחזר"?... נערה יקרה, השאלה בוודאי נכונה מבחינה מוסרית ו"הגיונית". אבל לצערנו יש דבר כזה, כמו "מחלה", שמה שאדם עבר, הוא גם מוציא, במודע או שלא במודע. אפשר למצוא לזה כל מיני "הסברים" פסיכולוגיים, וכמובן יש בחירה שלא לנהוג כך. אבל בהחלט יש מקום ללמד זכות בגלל הענין הזה, שאת גם מנסה לדון בגללו לכף זכות.

 

יתכן גם, שכתוצאה מעברו וגם מהפידבק שהוא חש שמקבל על התנהלותו, הוא מרגיש שעוינים אותו, גם בתוך הבית. זה מעצים התנהלות שאת רואה כאטימות.

 

 

ההתנהלות שלך ושל אימכם ביחס לאחים, היא טובה ואמיתית. תחזקו, תגידו מילים טבות, תשבחו, תשדרו אהבה ואחוה. אפשר גם לומר מידי פעם, בצורה מכובדת: אל תקחו קשה. כנראה שזה תוצאה מיחס שקיבל בעצמו. רחמנות.

 

 

וביחס לאביך, הרי באמת רחמנות אם מישהו מתנהל כך. הוא הנפגע העיקרי. להרגיש ניכור עם הסביבה, זה סבל גדול.

 

לכן, לענ"ד, את קודם כל אכן תכבדי מדין כיבוד הורים (אגב, זה שאת כך - מסתבר שגם לבית יש איזה חלק בזה... אז בכ"ז משהו  חיובי..). דבר שני, באמת כמו שאת עושה, גם תרחמי אם את רואה צדדים "קשים". תגידי לעצמך, בטח לא נעים לו. חבל שעבר דברים שהביאו לזה.

 

בנוסף, תנסי ממש להסתכל על דברים שכן טובים. הרי בעצמך את אומרת שלא ראית כך בעבר. משמע, יש עוד דברים.

ותנסי להרבות באהבה. אבא שלך, עבר כנראה דברים לא פשוטים. תנסי לשדר אליו יחס אוהב. תתענייני בשלומו, בתום לב. תשאלי אם רוצה שתכיני לו משהו. כשאדם מרגיש לא אהוב על הסביבה, קשה לו לצאת מ"אטימות" ולשדר יותר אור וחום. כשאדם מרגיש אהוב, שמכילים גם דברים לא כ"כ טובים - לא כי מסכימים אלא כי רואים שיש גם מעבר ומבינים שיש לו גם קושי - אז הוא יכול פתאום לגלות מכחו כחות ויחס שלא היו נראים מקודם.

 

 

אם תנהגי כך, אולי תהיינה גם הפתעות טובות..  ולהתפלל.

 

כל הכבוד על הרצון הטוב.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

כ"ז בחשוון תשע"ח 19:36
עודף הכלה הורס יותר מעודף ביקורת.
לפעמים דווקא ביקורת באה מאהבה. להכיל הרבה יותר קל. לי לפחות וגם לבעלי. וראיתי אנשים בגילי או יותר מבוגרים שהוריהם הכילו בלי גבול וזה פשוט הרס. אולי אבא שלך רואה מקרים כאלה נגד עיניו, זה כמובן לא מצדיק ביקורת לא מוצדקת או בלתי פוסקת או דרישות מוגזמות ויחס משפיל. אסור להתנהג ככה.
כ"ט בחשוון תשע"ח 23:08

טוב לשמוע שלא רק אני גדלתי ככה... תודה ששיתפת.

האם את צעירה?

אני בת 30, אימא לילדים צעירים, וסובלת מפוסט -טראומה מהילדות עם אבא שלי.

לא יודעת עד כמה המצב שתיארת מורכב אבל אצלנו במשפחה זה היה מאד מורכב... ,ועדיין.

גם היום שכולם נשואים. וכולם סובלים. ולא מדברים על זה. כאילו זה לא קיים.

אני היום בטיפול, אחרי שגררתי לנישואים שלי את הטראומות. 

הכעס הגדול שלי הוא על אימא שלי שלא התגרשה ממנו אחרי שידעה שהוא חולה נפש

וגידלה אותנו מול הדבר ההזוי הזה.  חבל, היא יכלה להתגרש ולהתחתן שוב ולבנות לנו בית נפלא... כמו שהיה לכל החברות שלי שהייתי קטנה.. בית כזה שמותר לחיות בו... מותר לנשום... ולא רק בוכים כל הזמן בחדר .. ובחוץ משחקים אותה כאילו הכל בסדר.  

 

לא מצליחה לסלוח...אולי בסוף הטיפול אבין יותר את נסתרות ה'. 

 

מברכת אותך טוב, שמחה, ובריאות הנפש....

אולי זה הנסייון שלנו בחיים....

ב' בכסלו תשע"ח 14:47

במקרים שיש אלימות מצד הורים הנושא של כיבוד הורים נעשה מורכב יותר, צריך הדרכה של רב שהוא גם תלמיד חכם וגם יש לו הבנה פסיכולוגית לנפש האדם, מה ואיך צריך לכבד ומתי לא. ומתי צריך להמנע מקשר או אפילו להציב גבולות להורה - כן, גם ההלכה מכירה במצבים כאלה. וזה מאד חשוב לבריאות הנפש של הילד (אפילו כשה"ילד" כבר מבוגר..)

 

ונשמע לי שגם ליווי מקצועי יכול לעשות לך טוב

 

חיבוק גדול, התמודדות לא פשוטה.

ב' בכסלו תשע"ח 15:56

מהן המערכות הגופניות שאותן בודקת שיטת ורדי, ממליץ לכם לקרוא עוד מכאן

ב' בכסלו תשע"ח 16:42
אפילו אם אין אלימות, עצם המציאות שבמקום שאבא הוא הדמות החזקה להשען עליה, הוא להפך ועוד שאת צריכה לתמוך באחייך מולו, זו מציאות לא נורמלית, שמאוד מסבכת.
כפי שכתבו מעלי, כדאי למצוא עם מי להתייעץ, מישהו באמת עם הבנה (מחנכת/יועצת/רבנית) גם מה בדיוק נכלל בכיבוד ומורא אב. (בגדול בעיקר לעזור כשצריך ולהמנע מזלזול).
בנוסף תהיה לך תמיכה למצב הלא פשוט שאת נמצאת בו עכשיו (עם כל הכבוד לפורום, זה לא מספיק) וובהמשך.
עוד עצה: זה לא פשוט, אבל תשתדלי לא לקחת על אחריותך דברים ש'גדולים עלייך'. מנסיון של רבים, זה גם לא מצליח וגם משאיר צלקות בנפש.

בהצלחה רבה מאוד מאוד.
ב' בכסלו תשע"ח 21:26
עכשיו ראיתי שלפי הכרטיס את בת 27. כדאי לשקול (בעצת רב) להתרחק מבית ההורים ואולי גם לעזור לאחים שלך להתרחק, ילד שסובל השפלות וביקורת אין סופית באמת יהרס מזה.

(היות שמסתבר שאת גם חושבת על חתונה, חשוב מאוד שתקבלי הדרכה משמעותית הן לבחירת בן זוג, את בסדר גמור, אבל יש נטיה למצוא דפוס דומה למוכר והן לנישואין)

בהצלחה רבה מאוד מאוד

אולי יעניין אותך