אני בת 17 ורוצה להתחיל לצאת בהמשך השנה, אבל אני מרגישה לא מספיק מוכנה.
איך אני יכולה לעשות עם עצמי עבודה כדי להצליח להתמקד, להצליח להרגיש מספיק מוכנה?
ובשלב יותר מתקדם, איך לבחור עם מי לצאת מבין ההצעות?
אני בת 17 ורוצה להתחיל לצאת בהמשך השנה, אבל אני מרגישה לא מספיק מוכנה.
איך אני יכולה לעשות עם עצמי עבודה כדי להצליח להתמקד, להצליח להרגיש מספיק מוכנה?
ובשלב יותר מתקדם, איך לבחור עם מי לצאת מבין ההצעות?
את בת 17, ולא רק זה- את גם מרגישה לא מוכנה.
אין למה להתחיל עם הכאב ראש הזה בגיל שלך.
וכן, בגיל שלך זה כאב ראש.
תהני מהאולפנא בנתיים
ותחשבי מה מפריע לך בעצמך, מה מונע ממך להיות בטוחה, את יודעת הכי טוב.
[סוג של הערת פתיחה: אני לא יודעת איפה גדלת ולאיזה ציבור את משתייכת ולנתונים האלו יש השפעה מכרעת על התשובה לשאלה שלך אבל אני אכתוב ואענה מנק' מבטי].
את בת 17
, בעיני, זה הגיוני מאוד שאת מרגישה לא מספיק מוכנה לנישואים כרגע. כנראה שאת גם משירה שיני חלב עכשיו ושהשיער שלך לא מלבין עדין- לכל גיל יש את התופעות המתאימות לו. ככה זה בטבע ובגוף האדם וככה זה גם בנפש. וזה טוב שזה ככה וזה בריא ונכון.
למה בגילך את חושבת על חתונה? מה תתן לך חתונה וזוגיות בשלב זה של החיים? איזה צורך זה ימלא בך?
מה זה בכלל נישואים וזוגיות ובמה זה כרוך? למה אנשים מתחתנים? למה את רוצה להתחתן? למה את רוצה עכשיו להתחתן?
ושלא תביני אותי לא נכון,
הרצון לחתונה, לזוגיות, ליחד, למשפחה, לאהוב ולהיות נאהבת, למקום משלך ומישהו שתמיד שלך ובשבילך, למישהו שתמיד איתך וכו' מובן לי מאוד, (גם אני הייתי מאוד רוצה), ואני יודעת שלפעמים הרצון העצום הזה חזק יותר מכל תשובה הגיונית.. אבל לדעתי לפני שאת נכנסת לכל העולם הזה (שיכול להיות מאוד מאוד מורכב לפעמים, לצערי) את צריכה לחשוב על המשמעות של להיכנס לעולם הזה בגיל כל כך צעיר.
כי בגיל 17, בנוסף לשלל ההתמודדויות שיש בעולם הדייטים ובחיי זוגיות ומשפחה שיש לכל אחד נוספות משמעויות נוספות-
ברמה הכלכלית: את מבינה מה זה אומר לפרנס בית ומשפחה בלי שום מקצוע ביד? מה זה אומר לשלם שכר דירה, חשמל, מים, ארנונה, ביגוד, הנעלה, אוכל, נסיעות, בריאות ובהמשך גם מעון וחיתולים? את מבינה שככל הנראה, אם אין לך הורים עשירים במיוחד, אז או שתצטרכי לצאת לעולם העבודה בלית ברירה ולעבוד בעבודה שלא דורשת מקצוע והשכר בהתאם או שתמצאי את עצמך מתזזת בין לימודים לבית? את מבינה מה השכר במשק לעבודה בלי מקצוע? ושאין לזה שום עתיד תעסוקתי ברוב המקרים? ושאין אפשרות באמת לפרנס מספחה בנחת וברוגע נפשי ככה? ואם תחליטי ללמוד- איך תתפרנסי בתקופת הלימודים? ואיך תממני את הלימודים, והפסיכומטרי? ואיך תעמדי בלחץ של בית, זוגיות, משפחה, מבחנים, עבודות, קורסים, הכשרות, תשלומים, נסיעות, מלגות, ואולי גם ילד או שניים ולילות בלי שינה? איך תעשי את זה?
ברמה האישית: גיל 17 זה גיל בוגר מאוד, את לא ילדה קטנה, ואת מבינה עניין. אני לא גדולה ממך בהרבה (6 שנים) אבל אני יכולה להגיד לך שמניסיוני האישי וממה שראיתי מסביבי אנשים מאוד מאוד משתנים מגיל 17 והלאה. (את יכולה להגיש שאין לזה סוף ואנשים משתנים גם עד גיל 90, וזה נכון אבל השנים מגיל 17 ועד 20-21 הן מאוד מאוד משמעותיות. לרוב הרבה הרבה יותר מ3 השנים שבין גיל 54 ל57, או כל גיל אחר). את בת 17 ואת יודעת מה את רוצה מעצמך ומחייך. אבל זה יכול להשתנות, זה כמעט בטוח ישתנה. את עוד בתהליך של למידה של עצמך ושל העולם, לא הייתי ממהרת לקבל על עצמי החלטות הרות גורל כנישואים בגיל כזה, במיוחד שאת בעצמך אמרת שאת לא מרגישה עדין ממש בשלה... אל תזרזי את הדברים בשום צורה, ופשוט תתני לזמן לעשות את שלו, לפעמים זה הדבר הכי טוב והכי נכון שאפשר לעשות. ובעוד שנתיים או שלוש או ארבע- יגיע הרגע בו תרגישי בשלה ואז תצאי לדרך הקשה והמופלאה הזאת של מציאת בן זוג.
יש גם שיקולים נוספים ברמה החברתית (איך תרגישי שכל החברות הרווקות יסעו לטיול לכמה ימים לצפון ואת תישארי בבית עם בעל במילואים, ילדון עקשן וצרחן בן שנתיים , תינוקת שבדיוק מצמיחה שיניים ומצב כלכלי דחוק?), ברמה המשפחתית (מה זה אומר להיכנס למשפחה חדשה של הבעל?.), ברמה הפיזית , ברמה הטכנית של ניהול הבית ועוד ועוד... אני לא אמשיך לפרט אבל צריך לקחת בחשבון שכל הפרטים הקטנים והלא קטנים האלו הם נגזרות של הרצון שלנו להתחתן. ואז לשים את היתרונות והחסרונות על כפות המוזניים והחליט מה נכון ומדויק לך עכשיו.
בהצלחה
ולענייננו-
שיעורים, הרצאות וספרים בנושא.
ממליצה תמיד על הסדרה של מיכל וולשטיין, ביוטיוב או באתר מכון מאיר.
ספרים- הבית היהודי ו"אהבה" של הרב גינזבורג.
מעבר לזה- לשאול את עצמי האם אני יודעת מהם חיי נישואים? מה הם דורשים?
האם אני מספיק בעלת חוסן נפשי? יודעת להתנהל נכון מול קושי/עימות/ריב, בלי "לשבור את הכלים" ולברוח?
האם יש בי אורך רוח ויכולת התמדה- להחזיק במקום/קשר ולא להיבהל מכל מכשול קטן שעלול לבוא?
וגם-
אילו מודלים זוגיים את מכירה/נחשפת אליהם? טובים? בעייתיים? גם וגם? מה אני לוקחת מהמודלים שראיתי ומה הייתי רוצה לשנות?
למה אני רוצה להתחתן?
מה אני חושבת שהנישואים יתנו לי, שאין בחיי היום?
האם אני מצפה שהנישואים "יפתרו"\ לי משהו שלא פתור בי היום?
מה אני מביאה איתי לדייט/קשר/בית שאקים?
מה אני מחפשת שהבחור יביא איתו?
ולכתוב לעצמך בכללי מה את מחפשת..
2-3 תכונות/דברים טכניים שהם קריטיים לך, ועוד בערך הסגנון, או דברים אחרים שהם פלוס עבורך.
בפן המעשי- ליידע מורות, מדריכות, חברות, שכנות וכו, שאת מעוניינת להיפגש, ואם יש בך אומץ אז גם שדכנים/אתרים.
לבחור בין הצעות- קודם כל שיכלי- מי שיותר תואם ומכיל את 2-3 הדברים שקריטיים לך, לפי מידת ההיכרות של המציע עם הבחור( חברה טובה שאני סומכת עליה ומכירה את הבחור אישית, ההצעה שלה תועדף על פני הצעה של השכנה של הדודה של סבתא ברוריה,שראתה מישהו חמוד בבית הכנסת, כן?)
ובשלב האחרון אינטואיציה/ תחושת בטן- כדי "לשבור שיוויון" בין הצעות ששיכלית שניהם מתאימות, אבל באחת מהם יש איזה פלוס נוסף שקורץ לך, גם אם אינו ככ קריטי..
יכולה להאריך עוד הרבה מקווה שהועלתי!
מוזמנת לאישי אם תירצי.
אולי כדאי קצת לחכות ולראות אם תחושת המוכנות מגיעה
וכשהיא מגיעה, אפשר פשוט לקפוץ למים ולהתנסות.
לפעמים אין דרך ללמוד אלא רק דרך תנועה.
בגלל שהרבה סטו מהעניין אני אענה להם כדי לחזור לנושא הראשי,
הבחינה הכלכלית - בדר"כ אנשים מתקשים בכל מקרה להסתדר כלכלית, זה שמישהו לומד מקצוע לא אומר שמצבו יותר טוב אלא להפך, הוא כנראה בחובות, וב50% מהמקרים יעבוד בטווח הקרוב בעבודה שלא קשורה למקצוע שהוא לומד. חוץ מזה שאתם לא יודעים מה המצב הכלכלי שלה. וגם זוג שמרוויח קצת אמור להינשא, צריך להחליט אם יותר חשוב לגור במרכז ולהתחתן בגיל 28 או לגור באיזה ישוב (אפילו זמנית) בדרך הנכונה בגיל 18...
מבחינת אישיות- יש בעיה להשתנות ולהשתפר? ככל שמתחתנים בגיל צעיר יותר ככה פתוחים יותר לשינוי ומוכנים לשפר יותר את עצמנו בשביל הזוגיות... למה לא להגיד שהיא מוכנה עכשיו? זה שהרבה אנשים מוותרים על מה שחשוב באמת בשביל "הגשמה עצמית" ולכאורה ביטחון כלכלי זה שגוי לחלוטין והם משלמים על זה בגיל 22-28... אני לא מכיר אותך ולא יודע אם את מוכנה, אני מנסה להבין אותו דבר גם לגבי עצמי ונראה לי שהרוב אומרים סתם למשוך את הזמן בישיבה/צבא/לימודים כנראה מחוסר אמונה ורצון להתקדם לעבר ברית הנישואין...
וכל זה לא שייך לכאן כי היא סך הכל שאלה איך להיות יותר מוכנה.
אני מודע לזה שרוב העונים פה עושים את זה ממקום טוב, אבל עדיף לך להתייעץ עם אנשים יותר תורניים שמכירים אותך יותר ושהתנסו במה שאת שואפת מאשר באנשים אלמוניים באינטרנט שייתכן ורובם רווקים בגיל מאוחר...
נ"ב תודה לכל מי שענה על השאלה המקורית (נערת טבע בעיקר)
"איך מתנהל הבית שלך"
"איך נראה בעלך"
"מה את מצפה ממנו"
"איך את רואה את החיים ד(ש)לך איתו"
אלו בדיוק השאלות שלמיטב הבנתי 'סלט' התכוונה להימנע מהן..
ולכן איתה אני ממש מזדהה ומסכים, ואיתך לא!
ציטוט מ'סלט':
"
את צריכה לגבש לך את הדברים שחשובים לך באמת.
ואני לא מתכוונת לרשימה המטופשת של תכונות שבנות נוטות לגבש לעצמן. ממש לא. אין דבר שיותר מגביל מהרשימות האלו. תחליטי רק על דברים ממש חשובים ועיקריים.
למשל- טוב לב. לא גאוותן. חרוץ.
אל תתקבעי על כלום. יש בנות שמוכנות להתחתן רק עם בחור שעשה תואר או רק עם בחור שעובד. זו טעות. חבל. צריך להרחיב אופקים קצת. לצאת מהקופסה.
לכן, אם אין לך קופסה, אל תצרי לעצמך אחת.
בפגישות עצמן את כבר תדעי.
השאלה שצריכה להישאל היא- האם אני מוכנה לבלות את שארית חיי איתו? לסמוך עליו?
בשיחות איתו תבדקי האם אתם מתאימים. האם יכולה להתפתח ביניכם חברות טובה.
(בונוס אם הוא מעניין אותך או גורם לך לצחוק ולהנות)
(עוד בונוס אם הוא באמת ובתמים מתעניין בך)
משהו חשוב נוסף הוא המשיכה הפיזית. את לא צריכה לחפש דוגמן, אבל כן מישהו שנראה טוב בעינייך. במיוחד פה, לא לפסול על דברים לא חשובים כל כך כמו גובה או דברים שהם זניחים, אלא אם כן זה ממש קריטי לך.
"
הש''א והמסרים שלי לא עובדים.
ניתן להעביר לי הודעות דרך @הנורמלית האחרונה.