י"ג בטבת תשע"ח 00:36

אני בת 17 ורוצה להתחיל לצאת בהמשך השנה, אבל אני מרגישה לא מספיק מוכנה.

איך אני יכולה לעשות עם עצמי עבודה כדי להצליח להתמקד, להצליח להרגיש מספיק מוכנה?

ובשלב יותר מתקדם, איך לבחור עם מי לצאת מבין ההצעות? 

י"ג בטבת תשע"ח 01:15

את בת 17, ולא רק זה- את גם מרגישה לא מוכנה.

אין למה להתחיל עם הכאב ראש הזה בגיל שלך.

וכן, בגיל שלך זה כאב ראש.

 

תהני מהאולפנא בנתיים

י"ג בטבת תשע"ח 01:27

כי אני רוצה. ואני גם מרגישה מוכנה.

אני רק רוצה לעשות עם עצמי עוד עבודה ולהרגיש ממש מוכנה..

י"ג בטבת תשע"ח 01:52
י"ג בטבת תשע"ח 17:59

ותחשבי מה מפריע לך בעצמך, מה מונע ממך להיות בטוחה, את יודעת הכי טוב.

 

י"ג בטבת תשע"ח 19:19
לדבר עם חברות מבוגרות ולדסכס כל מה שעולה לך בראש זה יוביל אותך לחשוב על עוד שאלות ופתרונות.
2 הרצאות על זוגיות (הידברות?) ספרים על זוגיות.
אחרי שתקבלי ידע את תחשבי שאת מוכנה. תחכי שוב ועוד פעם לדבר עם חברות ולחדד נקודות.
על שאלה ב אין לי תשובה
בהצלחה
י"ג בטבת תשע"ח 19:22

 

 [סוג של הערת פתיחה: אני לא יודעת איפה גדלת ולאיזה ציבור את משתייכת ולנתונים האלו יש השפעה מכרעת על התשובה לשאלה שלך אבל אני אכתוב ואענה מנק' מבטי].

 

את בת 17

, בעיני, זה הגיוני מאוד שאת מרגישה  לא מספיק מוכנה לנישואים כרגע. כנראה שאת גם משירה שיני חלב עכשיו ושהשיער שלך לא מלבין עדין- לכל גיל יש את התופעות המתאימות לו.  ככה זה בטבע ובגוף האדם וככה זה גם בנפש. וזה טוב שזה ככה וזה בריא ונכון. 

 

למה בגילך את חושבת על חתונה? מה תתן לך חתונה וזוגיות בשלב זה של החיים? איזה צורך זה ימלא בך?

מה זה בכלל נישואים וזוגיות ובמה זה כרוך? למה אנשים מתחתנים? למה את רוצה להתחתן? למה את רוצה עכשיו להתחתן?

 

 

ושלא תביני אותי לא נכון,

הרצון לחתונה, לזוגיות, ליחד, למשפחה, לאהוב ולהיות נאהבת, למקום משלך ומישהו שתמיד שלך ובשבילך,  למישהו שתמיד איתך וכו' מובן לי מאוד, (גם אני הייתי מאוד רוצה), ואני יודעת שלפעמים הרצון העצום הזה חזק יותר מכל תשובה הגיונית..  אבל לדעתי לפני שאת נכנסת לכל העולם הזה (שיכול להיות מאוד מאוד מורכב לפעמים, לצערי) את צריכה לחשוב על המשמעות של להיכנס לעולם הזה בגיל כל כך צעיר.

 

כי בגיל 17, בנוסף לשלל ההתמודדויות שיש בעולם הדייטים ובחיי זוגיות ומשפחה שיש לכל אחד נוספות משמעויות נוספות-

 

ברמה הכלכלית: את מבינה מה זה אומר לפרנס בית ומשפחה בלי שום מקצוע ביד? מה זה אומר לשלם שכר דירה, חשמל, מים, ארנונה, ביגוד, הנעלה, אוכל, נסיעות, בריאות ובהמשך גם מעון וחיתולים? את מבינה שככל הנראה, אם אין לך הורים עשירים במיוחד, אז או שתצטרכי לצאת לעולם העבודה בלית ברירה ולעבוד בעבודה שלא דורשת מקצוע והשכר בהתאם או שתמצאי את עצמך מתזזת בין לימודים לבית? את מבינה מה השכר במשק לעבודה בלי מקצוע? ושאין לזה שום עתיד תעסוקתי ברוב המקרים? ושאין אפשרות באמת לפרנס מספחה בנחת וברוגע נפשי ככה? ואם תחליטי ללמוד- איך תתפרנסי בתקופת הלימודים? ואיך תממני את הלימודים, והפסיכומטרי? ואיך תעמדי בלחץ של בית, זוגיות, משפחה, מבחנים, עבודות, קורסים, הכשרות, תשלומים, נסיעות, מלגות, ואולי גם ילד או שניים ולילות בלי שינה? איך תעשי את זה? 

 

ברמה האישית: גיל 17 זה גיל בוגר מאוד, את לא ילדה קטנה, ואת מבינה עניין. אני לא גדולה ממך בהרבה (6 שנים) אבל אני יכולה להגיד לך שמניסיוני האישי וממה שראיתי מסביבי אנשים מאוד מאוד משתנים מגיל 17 והלאה. (את יכולה להגיש שאין לזה סוף ואנשים משתנים גם עד גיל 90, וזה נכון אבל השנים מגיל 17 ועד 20-21 הן מאוד מאוד משמעותיות. לרוב הרבה הרבה יותר מ3 השנים שבין גיל 54 ל57, או כל גיל אחר). את בת 17 ואת יודעת מה את רוצה מעצמך ומחייך. אבל זה יכול להשתנות, זה כמעט בטוח ישתנה. את עוד בתהליך של למידה של עצמך ושל העולם, לא הייתי ממהרת לקבל על עצמי החלטות הרות גורל כנישואים בגיל כזה, במיוחד שאת בעצמך אמרת שאת לא מרגישה עדין ממש בשלה...  אל תזרזי את הדברים בשום צורה, ופשוט תתני לזמן לעשות את שלו, לפעמים זה הדבר הכי טוב והכי נכון שאפשר לעשות. ובעוד שנתיים או שלוש או ארבע- יגיע הרגע בו תרגישי בשלה ואז תצאי לדרך הקשה והמופלאה הזאת של מציאת בן זוג.

 

יש גם שיקולים נוספים ברמה החברתית (איך  תרגישי שכל החברות הרווקות יסעו לטיול לכמה ימים לצפון ואת תישארי בבית עם בעל במילואים, ילדון עקשן וצרחן בן שנתיים , תינוקת שבדיוק מצמיחה שיניים ומצב כלכלי דחוק?),  ברמה המשפחתית (מה זה אומר להיכנס למשפחה חדשה של הבעל?.), ברמה הפיזית , ברמה הטכנית של ניהול הבית ועוד ועוד... אני לא אמשיך לפרט אבל צריך לקחת בחשבון שכל הפרטים הקטנים והלא קטנים האלו הם נגזרות של הרצון שלנו להתחתן. ואז לשים את היתרונות והחסרונות על כפות המוזניים והחליט מה נכון ומדויק לך עכשיו.

 

בהצלחהפרח

ט"ו בטבת תשע"ח 18:51
אני התחתנתי בגיל 17 וחצי, מיד אחרי הבגרויות. (קטנה במחזור). אם היא בחורה רצינית עם ראש על הכתפיים, שמודעת לכל הדברים שציינת - אז אין מניעה. אני מיד התחלתי ללמוד תואר, עבדתי תוך כדי, ו4 שנים אח"כ ב"ה ב"ה תואר ביד, שני ילדים מקסימים וגם הזוגיות סבבה.
יש אתגרים וכו וכו. אני לא מרגישה שיש יותר אתגרים בהכרח.
- ולשאלות של הפותחת: תוודאי שאת רוצה להתחתן מהסיבות הנכונות. לפעמים יותר קל לוודא על דרך השלילה. כלומר לוודא שאת לא עושה את זה מהסיבות הלא נכונות (כגון: קשיים חברתיים, קשיים במשפחה ועו)
שאלה שניה - אני לא בעד הבירורים העמוקים. כי כימיה, א"א לדעת לפי הפרטים, חייבים להיפגש ולראות אם השיחה זורמת.
צריך הרבה תפילות. בהצלחה רבה
י"ג בטבת תשע"ח 19:26

ולענייננו-

שיעורים, הרצאות וספרים בנושא.

ממליצה תמיד על הסדרה של מיכל וולשטיין, ביוטיוב או באתר מכון מאיר.

ספרים- הבית היהודי ו"אהבה" של הרב גינזבורג.

 

מעבר לזה- לשאול את עצמי האם אני יודעת מהם חיי נישואים? מה הם דורשים?

האם אני מספיק בעלת חוסן נפשי? יודעת להתנהל נכון מול קושי/עימות/ריב, בלי "לשבור את הכלים" ולברוח?

האם יש בי אורך רוח ויכולת התמדה- להחזיק במקום/קשר ולא להיבהל מכל מכשול קטן שעלול לבוא?

וגם-

אילו מודלים זוגיים את מכירה/נחשפת אליהם? טובים? בעייתיים? גם וגם? מה אני לוקחת מהמודלים שראיתי ומה הייתי רוצה לשנות?

למה אני רוצה להתחתן?

מה אני חושבת שהנישואים יתנו לי, שאין בחיי היום?

האם אני מצפה שהנישואים "יפתרו"\ לי משהו שלא פתור בי היום?

מה אני מביאה איתי לדייט/קשר/בית שאקים?

מה אני מחפשת שהבחור יביא איתו?

 

ולכתוב לעצמך בכללי מה את מחפשת..

2-3 תכונות/דברים טכניים שהם קריטיים לך, ועוד בערך הסגנון, או דברים אחרים שהם פלוס עבורך.

 

בפן המעשי- ליידע מורות, מדריכות, חברות, שכנות וכו, שאת מעוניינת להיפגש, ואם יש בך אומץ אז גם שדכנים/אתרים.

לבחור בין הצעות- קודם כל שיכלי- מי שיותר תואם ומכיל את 2-3 הדברים שקריטיים לך, לפי מידת ההיכרות של המציע עם הבחור( חברה טובה שאני סומכת עליה ומכירה את הבחור אישית, ההצעה שלה תועדף על פני הצעה של השכנה של הדודה של סבתא ברוריה,שראתה מישהו חמוד בבית הכנסת, כן?חושף שיניים)

ובשלב האחרון אינטואיציה/ תחושת בטן- כדי "לשבור שיוויון" בין הצעות ששיכלית שניהם מתאימות, אבל באחת מהם יש איזה פלוס נוסף שקורץ לך, גם אם אינו ככ קריטי..

 

יכולה להאריך עוד הרבהחצי חיוך מקווה שהועלתי!

מוזמנת לאישי אם תירצי.

 

י"ג בטבת תשע"ח 20:05
תנשמי עמוק, תני לעצמך לצאת מהאולפנא בלי זוגיות על הראש.
לבחור מקצוע לפי מה שמתחשק לך ללמוד, ולא לפי מה שהמציאות הזוגית תכתיב לך.

יש לך המון זמן ואת עוד תשתני הרבה בשלוש השנים הקרובות. תעשי את זה בנחת
י"ג בטבת תשע"ח 21:25
אל תתחילי לצאת עכשיו, את בת 17, לרוב הסיכויים שתתחתני בסופו של דבר אם את באמת רוצה מוקדם בסביבות 18-19,
מה שימרח אותך ואותו שנה של קשר עד שתסיימי לימודים, ואז תצטרכי לעבור לבית שתצטרכי לבשל לנקות לפרנס... וגם עד שתתבגרי באמת ותדעי מי את, מה האופי שלך, לאן את באמת משתייכת, מה האמונות שלך, הההסתכלות שלך על החיים... לדעתי קשר ארוך מדי (יותר משנה) הוא לא הכי אידאלי, למרות שיש כמה שב"ה מצליחים...
אני חושבת שזה בהחלט דבר טוב להתחתן לפני שמתחילים לימודים גבוהים, ככה שהזוג צומח ביחד, ולא כל אחד כבר בטוח בדרך שלו ובצדקתו אלא לומד גם להתחשב יותר ברצונות האחר ולהודות בטעויות שלו... חחח אני ממש לומדת את זה מהאחים הנשואים שלי, לי עדיין אין ניסיון בזה;) וכמובן שיהיו הרבה שיחלקו עליי
ט"ו בטבת תשע"ח 11:01

אולי כדאי קצת לחכות ולראות אם תחושת המוכנות מגיעה

 

וכשהיא מגיעה, אפשר פשוט לקפוץ למים ולהתנסות.

לפעמים אין דרך ללמוד אלא רק דרך תנועה.

ט"ו בטבת תשע"ח 14:12

בגלל שהרבה סטו מהעניין אני אענה להם כדי לחזור לנושא הראשי,

הבחינה הכלכלית - בדר"כ אנשים מתקשים בכל מקרה להסתדר כלכלית, זה שמישהו לומד מקצוע לא אומר שמצבו יותר טוב אלא להפך, הוא כנראה בחובות, וב50% מהמקרים יעבוד בטווח הקרוב בעבודה שלא קשורה למקצוע שהוא לומד. חוץ מזה שאתם לא יודעים מה המצב הכלכלי שלה. וגם זוג שמרוויח קצת אמור להינשא, צריך להחליט אם יותר חשוב לגור במרכז ולהתחתן בגיל 28 או לגור באיזה ישוב (אפילו זמנית) בדרך הנכונה בגיל 18...

 

מבחינת אישיות- יש בעיה להשתנות ולהשתפר? ככל שמתחתנים בגיל צעיר יותר ככה פתוחים יותר לשינוי ומוכנים לשפר יותר את עצמנו בשביל הזוגיות... למה לא להגיד שהיא מוכנה עכשיו? זה שהרבה אנשים מוותרים על מה שחשוב באמת בשביל "הגשמה עצמית" ולכאורה ביטחון כלכלי זה שגוי לחלוטין והם משלמים על זה בגיל 22-28... אני לא מכיר אותך ולא יודע אם את מוכנה, אני מנסה להבין אותו דבר גם לגבי עצמי ונראה לי שהרוב אומרים סתם למשוך את הזמן בישיבה/צבא/לימודים כנראה מחוסר אמונה ורצון להתקדם לעבר ברית הנישואין...

 

וכל זה לא שייך לכאן כי היא סך הכל שאלה איך להיות יותר מוכנה.

אני מודע לזה שרוב העונים פה עושים את זה ממקום טוב, אבל עדיף לך להתייעץ עם אנשים יותר תורניים שמכירים אותך יותר ושהתנסו במה שאת שואפת מאשר באנשים אלמוניים באינטרנט שייתכן ורובם רווקים בגיל מאוחר...

 

נ"ב תודה לכל מי שענה על השאלה המקורית (נערת טבע בעיקר)

ט"ו בטבת תשע"ח 16:34
את רעבה, אבל ממש.. אז את הולכת למטבח ורואה שקית אורז. איזה יופי את ממש אוהבת אורז.
אז את מתחילה להכין אותו ובסבלנות מחכה שיהיה מוכן..
את *לא* יושבת ואוכלת אורז לא מוכן רק כי את רעבה..

הבנת?
ט"ו בטבת תשע"ח 18:58


ט"ו בטבת תשע"ח 20:00
ט"ו בטבת תשע"ח 20:03


ט"ז בטבת תשע"ח 23:27
תשאלי עצות מנשואים ופחות מרווקים שיגידו לך את מה שהם עשו- והי הם עדין פה
י"ז בטבת תשע"ח 01:03
קודם כל תשבי עם עצמך ותחשבי מה איפה את רואה אותך בעתיד איך מתנהל הבית שלך איך נראה בעלך ומה את מצפה ממנו איך את רואה את החיים דלך איתו ואז תשמעי את כל ההצעות וההצעה שנשמעת לך הכי טובה תלכי עליה מקסימום תחתכי לא קורה כלום מניסון אחרי שחותכין ציותר ניבנים ויותר מתקדמים
לא לצאת לקפוץ למים ושיהיה בהצלחה
י"ז בטבת תשע"ח 01:32
זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות לנישואין..
י"ז בטבת תשע"ח 16:48
מה שאני כתבתי בקיצור האריכה בהרבה בתגובה למטה של סלט
י"ז בטבת תשע"ח 18:11

"איך מתנהל הבית שלך"

"איך נראה בעלך"

"מה את מצפה ממנו"

"איך את רואה את החיים ד(ש)לך איתו"

 

אלו בדיוק השאלות שלמיטב הבנתי 'סלט' התכוונה להימנע מהן..

ולכן איתה אני ממש מזדהה ומסכים, ואיתך לא!

 

ציטוט מ'סלט':

"

את צריכה לגבש לך את הדברים שחשובים לך באמת.
ואני לא מתכוונת לרשימה המטופשת של תכונות שבנות נוטות לגבש לעצמן. ממש לא. אין דבר שיותר מגביל מהרשימות האלו. תחליטי רק על דברים ממש חשובים ועיקריים.

למשל- טוב לב. לא גאוותן. חרוץ.
אל תתקבעי על כלום. יש בנות שמוכנות להתחתן רק עם בחור שעשה תואר או רק עם בחור שעובד. זו טעות. חבל. צריך להרחיב אופקים קצת. לצאת מהקופסה.
לכן, אם אין לך קופסה, אל תצרי לעצמך אחת.

בפגישות עצמן את כבר תדעי.
השאלה שצריכה להישאל היא- האם אני מוכנה לבלות את שארית חיי איתו? לסמוך עליו?
בשיחות איתו תבדקי האם אתם מתאימים. האם יכולה להתפתח ביניכם חברות טובה.
(בונוס אם הוא מעניין אותך או גורם לך לצחוק ולהנות)
(עוד בונוס אם הוא באמת ובתמים מתעניין בך)

משהו חשוב נוסף הוא המשיכה הפיזית. את לא צריכה לחפש דוגמן, אבל כן מישהו שנראה טוב בעינייך. במיוחד פה, לא לפסול על דברים לא חשובים כל כך כמו גובה או דברים שהם זניחים, אלא אם כן זה ממש קריטי לך.

"

י"ז בטבת תשע"ח 19:04
לא בוחרים בעל אם הוא ענה לא נכון על שאלת ״איך יראה שולחן השבת שלך,״
כי מאיפה לו לדעת איך זה יראה?
זה משהו שמחליטים אחר כך ביחד.

הש''א והמסרים שלי לא עובדים.

ניתן להעביר לי הודעות דרך @הנורמלית האחרונה.

י"ז בטבת תשע"ח 19:57
י"ז בטבת תשע"ח 20:35

רק שההתנסחות הטעתה אותנו..

י"ז בטבת תשע"ח 21:11
אתה אמרת לבחור לפי איך שהיא רואה את עצמה בעתיד עם בעלה.

אני אמרתי לה לחפש לפי תכונות אופי קריטיות, כי כל השאר פחות חשוב ונבנה ביחד עם הזמן.

אולי באמת הבנו אותך לא נכון.

הש''א והמסרים שלי לא עובדים.

ניתן להעביר לי הודעות דרך @הנורמלית האחרונה.

י"ז בטבת תשע"ח 10:39
קודם כל, מה שבכותרת שלך בטח טעות הקלדה, אבל ״להתחיל צאת״ מזכיר לי ״להרחיק לכת״ או ״להשכים קום״....

להרגיש לא מוכנה בגיל 17 זה נורמאלי לגמרי. ולהרגיש מוכנה עוד חצי שנה, בגיל 18, גם נורמאלי. למרות שאני לא חושבת שאת צריכה לקבוע לעצמך מראש מתי תהיי מוכנה.

גם אני לא הייתי מוכנה כשהתחתנתי. אני חושבת שאף פעם לא מוכנים למשהו עד שזה נוחת עליך, ואז אתה לומד עם החיים.

הדברים העיקריים שאת צריכה לשים לב אליהם הם השאלות הבאות-

להתחתן פירושו להיות עצמאי. לא תלויה בהורים יותר.
תחשבי על זה רגע. להיות תלויה כלכלית בעצמך. האם יש לך את היכולת/הרצון לפרנס את עצמך?
את לומדת? עובדת? מה תעשי אחרי החתונה?
האם את יכולה לנהל בית? שוב, לא בהכרח שאם את יודעת לבשל או לא מצביע על נכונות. אפשר ללמוד את זה. השאלה אם יש לך את הנכונות.
להיות עצמאית.

דבר שני, האם יש לך את הרצון והיכולת לחיות לבד עם אדם אחר, גבר? זה דורש הרבה תשומת לב לפרטים, הרבה לשנות כיווני חשיבה ולבוא לקראת, לוותר ולהתפשר על הרבה דברים.

אלו הדברים שבעיקר צריך לשים לב אליהם. שוב, צריכה להיות לך את הנכונות.

נישואין זה הדבר הכי כיף בעולם, אבל זה לא פיקניק.
זה כמו הסיפוק שיש אחרי עבודה קשה, והחוויות המשותפות שיש מעבודה שנעשית בשניים.

לגבי שאלתך על השלב המתקדם.
יגיעו לך כל מיני הצעות, חלק יותר מתאימות וחלק פחות. את צריכה לסנן.
בגילך עוד אפשר לסנן יחסית הרבה כי יהיו הרבה הצעות.

את צריכה לגבש לך את הדברים שחשובים לך באמת.
ואני לא מתכוונת לרשימה המטופשת של תכונות שבנות נוטות לגבש לעצמן. ממש לא. אין דבר שיותר מגביל מהרשימות האלו. תחליטי רק על דברים ממש חשובים ועיקריים.

למשל- טוב לב. לא גאוותן. חרוץ.
אל תתקבעי על כלום. יש בנות שמוכנות להתחתן רק עם בחור שעשה תואר או רק עם בחור שעובד. זו טעות. חבל. צריך להרחיב אופקים קצת. לצאת מהקופסה.
לכן, אם אין לך קופסה, אל תצרי לעצמך אחת.

בפגישות עצמן את כבר תדעי.
השאלה שצריכה להישאל היא- האם אני מוכנה לבלות את שארית חיי איתו? לסמוך עליו?
בשיחות איתו תבדקי האם אתם מתאימים. האם יכולה להתפתח ביניכם חברות טובה.
(בונוס אם הוא מעניין אותך או גורם לך לצחוק ולהנות)
(עוד בונוס אם הוא באמת ובתמים מתעניין בך)

משהו חשוב נוסף הוא המשיכה הפיזית. את לא צריכה לחפש דוגמן, אבל כן מישהו שנראה טוב בעינייך. במיוחד פה, לא לפסול על דברים לא חשובים כל כך כמו גובה או דברים שהם זניחים, אלא אם כן זה ממש קריטי לך.

אחרי הפגישה תשאלי את עצמך האם את נהנית? את מתגעגעת אליו, אפילו קצת? יש סיבה לפסול?
וטיפ ממש חמוד ששמעתי- אם יקרה לו משהו, תצטערי מאד?

תזכרי שאין בנאדם מושלם. לא משנה עם מי תתחתני, יהיו לו חסרונות. ותצטרכי להשלים איתם. אז פשוט תקחי אחד עם חסרונות סבירים.
כל גבר יכול בפוטנציאל להסתדר עם כל אישה אם יש את הרצון לזה.

זה בעיקרון על רגל אחת. וכשיגיע האחד תדעי כבר, לרוב.

בהצלחה לך!

הש''א והמסרים שלי לא עובדים.

ניתן להעביר לי הודעות דרך @הנורמלית האחרונה.

י"ז בטבת תשע"ח 16:50
ישר לצאת אמרתי שתמיד יש חסם מלצאת גם כשמוכנים ולא לפחד ממנואני לא יכול לדבר על חיי נישאויין כי אני עדיין רווק 😢
אבל אין ספק שמה שכתבת נכון
כ' בטבת תשע"ח 02:10
קצת שיעורי הכוונה לזוגיות או הכנה לדייטים- וככה לקבל קצת רקע וכיוון להמשך..

אחרי שתרגישי שיש לך מהשיעורים יותר תחושה של וודאות במוכנות לצאת, תוכלי לבדוק עם עצמך מה יותר קריטי לך בבחור, ומה יותר מהותי מבחינתך בחיים- ודרך התוכן שקיבלת תוכלי לראות איפה את נמצאת ביחס למצב האידיאלי שלך👍
כ' בטבת תשע"ח 10:57


אולי יעניין אותך