ובאופן משעשע משהו בעולם המושגים שלי שמך ושמו הם סותרים...
שלושה עשר העיקרים המנוסחים בסידורים האשכנזים לא נתקבלו בכל תפוצות ישראל (ראיה מדבריך, החסיד של הרבי, שאצלכם אין אומרים אותו, וגם מכל סידור ספרדי או תימני שיצא לך לפתוח אי-פעם, ובו העיקרים מנוסחים בלשון קצרה), ואין הם אלא ניסיון ניסוח של דברי הרמב"ם, שלעתים קרובות איננו קולע בדיוק לדעתו.
אנסה להכריע במחלוקת המשיח על פי דברי הרמב"ם הידועים לי. גאולת ישראל, כפי שהיא מוצגת ביד החזקה, איננה דבר נסי ומופלא כלל וכלל אלא היא טבעית ואנושית, ומתוך כך תלויה לחלוטין בבחירתו החפשית של האדם. על-פי היכרותנו את הרמב"ם, המכריע באופן חד-משמעי כי בחירתנו היא מוחלטת בכל נושא, או כפי שכתב באיגרתו לעובדיה גר-צדק "כי כל מעשי בני אדם הוא בכלל יראת שמים (מדובר על אמרת חז"ל הידועה "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים")"-מכאן שאין התערבות אלוקית בהיסטוריה כלל, מבחינת מהלכיה הטבעיים-כאן יתפוס חד-העין את האיוולת שבשאלה "איפה היה אלוקים בשואה?"-השואה נגרמה מבחירתם החפשית של רשעי עולם שנמצאו בעמדת כוח על יהודים חפים מפשע. איני זוכר מי הוא אשר כתב, כי ראובן בחר להשליך את יוסף לבור כי ידע שההשגחה לא תיתן לו להיהרג, אך גם שהיא לא תוכל לעמוד בדרכם של אחיו אם יחליטו מבחירתם להרגו. אם הגאולה היא תלויה בנו, ממילא לא ניתן לדעת מתי היא תבוא בשום דרך. בשאלה "צפית לישועה?" שמתארת הגמרא כשאלה שיישאל כל אדם בבואו לישיבה של מעלה, הכוונה היא, על פי הנאמר כאן "האם האמנת באמת שביכולת האדם להביא עצמו לגאולה, ואף פעלת לשם כך?(השווה דברי זלמן שז"ר הכתובים על שטר של 200, בצד בלי התמונה-השוואה לא מדוייקת ואין להסיק ממנה דבר)". מכאן-לא ניתן לבאר את דברי הרמב"ם כתפיסה הפשטנית שהגאולה תבוא בבום אדיר, פתאום יהיה משיח ובית מקדש והרוע ייכחד.
אשר להלכה בעניין הנזיר-ספר הפלאה אינו בהישג ידי, ואני גם לא פותח אותו מפאת העיקרון העומד לנגד עיניי "שבשעת כתיבתי בפורום לא אפתח שום ספר ולא אבדוק שום ציטטה לבדוק את מקורה ואי מזה היא"-אילו הייתי עושה זאת לא הייתם נתקלים בדבריי בניסוחים כמו "פרח מזכרוני", "לא סגור מי אמר", "#...#" וכד'. בכל אופן אני חשוב שיש מצב שהניסוח המדויי הוא "הריני נזיר ביום שבן-דוד בא", וזה יכול להיות כל יום, כי מי ידע מיהו אותו בן-דוד שבבחירתו וחכמתו הגיע לדרגת משיח, ומתי יחליט לצוץ? וגם אם נאמר כדבריך, אני חושב כי בגבול האפשרי (גם אם בגבול העליון מאוד) הוא השמדת אל-אקצה ובניית בסיסו של בית המקדש (#אם יש שם מזבח אמה על אמה יכול להקריב#), ולכן אין כאן כל בעיה. סיפור מעניין-כשנתגלה הכותל המערבי מתחת לערימות האשפה שהיו משליכות שם נזירות נוצריות, פנה הח'ליף המקומי של אותם ימים, ששמו פרח מזכרוני, אל הקהילה היהודית הקטנטנה שהייתה בירושלים, והציע להם לבנות מחדש את בית אלוהיהם. מפאת העוני בו היו נתונים, דחו אנשי הקהילה את ההזמנה, ואות ח'ליף בנה במקום בית אלוהינו-את בית אלוהינו כפי שהמוסלמים בונים, ומכאן המסגד.(הערה: לא הייתה שום טעות הקלדה במשפט האחרון).
"אלה מצוותי, ואלה תורותיי, ואלה חוקותיי, דבריי הישרים"