י"ח באייר תשע"ח 20:44

נמצאת פה כבר מזמן, אבל כדי שיהיה לי יותר נח...

אז ככה.

נשואים כבר מעל עשור. כמה ילדים חמודים. שנינו עובדים. מינוס בבנק.  משכנתא. טפולי שניים. הכל רגיל. הכל טוב. אבל השגרה שוחקת. הו הו שוחקת.

רוב הזמן הדיבורים בינינו טכניים. גם כשמשתדלים לצאת, מדברים בעיקר על הילדים (או מפהקים)

כשכבר פוגשים את הכרית - נרדמים בלי לספור עד שלוש. 

מרגישה שאנחנו פה בתפקיד 'אב הבית' ו'אם הבית' הזה, וכבר לא זוכרת אם זה נכון מה שמספרים, שפעם היינו גם בעל ואישה. 

מטבע הדברים לא מרגישה צורך להבליט לידו את הנשיות שלי, להתאפר בשבילו, וכו'. מקפידה על זה בעיקר כשאני יוצאת החוצה, ובבית מסתובבת איך שהכי נח לי. כלומר עם הסמרטוטים הישנים שלי.

לא שיש לי משהו נגד זה. פשוט ככה זה יוצא. והתרגלנו.

 

בשבועיים האחרונים החלטנו שמגיע לנו קצת חופש. התחלנו לחפש צימר, ועם התמונות המטריפות של כל אתרי הצימרים -הגיע התאבון.

הלכנו על משהו יוקרתי במיוחד עם בריכה פרטית (עוד כמה שקלים למינוס. ממש לא מתאים לאופי שלנו), ארגנו את הילדים ויצאנו. 

מהרגע שסגרנו על צימר הרגשתי שמשהו באויר מתחיל להתחשמל. חשבתי שרק אני מרגישה כך. אבל כנראה שטעיתי...

בקיצור, היתה חופשה חלומית. מחשמלת. תחושות שלא הרגשתי כבר שנים ארוכות - ארוכות. שלושה ימים של ריחוף בעולם אחר.

 

אז מה בדיוק הבעיה, אתם שואלים. 

הבעיה העיקרית היא שחזרנו. ושוב הילדים והעבודה והמשכנתא. ומכולת וירקות ועוד שבת לבשל.

וכמה שהתכוננו נפשית לשחזר את ההרגשה גם בבית, שוב העיניים נעצמות כשהן פוגשות את הכרית, והילדים מאחורי הדלת מתעוררים או מסוגלים להתעורר וזה מלחיץ אותי, ובפינה הקרש גיהוץ עם הערמות עליו, וכשאני נכנסת למקלחת אני רואה רק את השירותים שצריך לנקות, ואת הבגדים המלוכלכים שאיקס לא הניח בסל הכביסה, ואת הכיור עם סימני המשחת שיניים, ואז התינוק בוכה ואני מתנגבת מהר במגבת רטובה שכמה אנשים קטנים כבר התנגבו בה לפני, ועל המצעים יש גרגרי חול מהסנדלים של איקסית שטפסה עליהם בצהריים אפילו שאני לא מרשה. 

הבנתם את הרעיון.

יש עצות להתחשמל גם בבית? ביום יום? עם העייפות והשחיקה וכל מה שמסביב? 

 

 

 

י"ח באייר תשע"ח 20:46

הרבה הצלחה.

אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

י"ח באייר תשע"ח 21:57
תנסי פעם בשבוע להיתלבש יפה ולהיתאפר בבית אני באופן אישי עושה את זה בעיקר בליל שבת ובשבת בבוקר יש לי בגדים מיוחדים ויפים לשבת וזה נותן לי הרגשה טובה זה שובר את השיגרה היומיומית...
ואם המצב הכלכלי לא נותן אפשר גם פעם ב גם לצאת בערב ושיהיה בייביסיטר לילדים לא חייב צימר בשביל לצאת כי צימר זה באמת קשה מבחינה כלכלית לעיתים קרובות אפילו לטייל בטיילת עם גלידה
י"ח באייר תשע"ח 22:16
להתייחס לחופשה הזאת כאל מקפצה.
שמזכירה לכם שיש ביניכם קשר, קירבה, אהבה, תשוקה
שאתם בעל ואישה.

חוםשה של כמה ימים אפשר פעם ב, זה נכון.
אבל אתם חייבים למצוא זמן לעצמכם ביומיום כדי להרגיש אותה ולהחיות אותה.

מציעה;
1. כל אחד מכם יעשה כל יום מחווה זוגית/רומנטית/אןהבת. זה יכול להיות הודעה כיפית, פתק על המראה, הודעה מחזרת בווצאפ או כל דבר אחר
2. קבוע לסגור כל ערב עם שיחה של מה היה לי היום. עשר דקות על כוס קפה פשוט תספרי בקצרה דברים חשובים שהיו לך וכם הוא
חשוב ממש כמה שזה נראה שולי
3. ערב זוגי. תחליטו על ערב זוגי בשבוע שהוא הערב שלכם.
תזמינו בייביסיטר, תדאגו לצאת בו או לחילופין לדאוג לזה שתהיו פנויים יחד בבית למשהו משותף-
ארוחת ערב שווה, סרט, שיעור, לימוד, יצירה, ריקודים סלוניים.. מה שבא לכם בטוב.
אבל שיהיה לכם זמן משלכם.


אכן החיים עמוסים ממש. אבל הזוגיות שלכם צריכה להיות בדרגה הרבה יותר גבוהה בסדר העדיפויות..
גם אם זה להוציא כמה שקלים על בייביסיטר, להתפשר על אוכל פחות מושקע ביום הזוגי, פחות סדר, פחות לא יודעת מה.
זה קריטי ממש ממש ממש.

בהצלהח
י"ח באייר תשע"ח 22:23
מאד יפה.
מסכים עם ל ופאז, ומוסיף.
יש באדם משהו שנקרא דמיון. אצל כא' הוא שונה בכמות ובאיכות. אך, מה שמתכנתים אותו- יש לכך כח גדול.
עשיר יתבאס ממכונית הפאר שלו, כי לשכן יש את המודל המתקדם יותר.
ומי שיעבוד בראש, יכיר במציאות. יהיה מבסוט בגלידה. ובפרט, כשיש-אפי' מדי כמה שנים- את 'הצימר'.
וככתוב במשלי, טוב ארוחת ירק ושלווה בה. -מזכרון
י"ח באייר תשע"ח 22:38

רושמת לעצמי הכל.

דוקא את העשר דקות של 'מה היה לי היום' יש לנו בהחלט, אלא שמשום מה תמיד את עצמנו אנחנו שוכחים. 

ופתאום אני מרגישה שקצת נסחפנו רחוק מדי עם החיים והעומס...

מאד מאד רוצים שהחופשה הזו תהווה מקפצה ותחזיר אותנו לרגשות ולפרפרים חיוך

יש לנו את זה, רק שהכל התאבק קצת...

וכיף שאתם עוזרים לי לחשוב.

י"ט באייר תשע"ח 00:32
ריגשת.
ונראה לי שהתשובה והעזרים כבר אצלך.
נשאר רק לאחל הצלחה גדולה, ולהזכיר שוב שבאמת הרגשות והכל שם, רק צריך לנקות טיפה יותר מהרגיל.
י"ט באייר תשע"ח 16:51
איזה תיאור יפה!! אהבתי.
אני נמצאת בערך בשלב שלך ויכולה קצת לשתף אותך בדברים שעוזרים לי-לנו.
1. לא לפספס אירועים משפחתיים- ימי הולדת של שניכם, יום נישואים (ואני מוסיפה גם ימי הולדת של הילדים..) זו הזדמנות מעולה לחגיגה מושקעת. לא חייב דווקא מבחינה כספית אלא בעיקר רעיונית. יוצאים יחד או עושים אטרקציה כיפית מיוחדת, ארוחה מושקעת בבית או במסעדה, מתנה עם מכתב ארוך שקוראים יחד במיטה, כל דבר רומנטי שמתאים לכם. יש כאלו שצוחקים עלי על ההשקעה הרבה אך מבחינתי אלו ממש התחנות עצירה, הזדמנויות פז, לעצור לקחת אויר ולהטעין כוחות ואהבה בתוך מרוץ החיים השוטף.
2. יום בשבוע יציאה זוגית. אצלנו זה שישי בבוקר. אמנם רק 3-4 שעות אבל רק שלנו. החל מהשכרת בריכה פרטית וכלה ביציאה לפיקניק חביב בחיק הטבע.
3. לעשות שבתות בבית. פחות לארח ולהתארח ויותר לעשות שבתות בבית. זה זמן מעולה לרוגע, שיחות ארוכות יותר/לימוד משותף/מנוחה משותפת בשבת בצהריים וכדומה
4. ליל טבילה! אחלה זמן רומנטי. להשקיע בזה במחוות קטנות.
בהצלחה רבה!!!
כ' באייר תשע"ח 20:52
לנוח לפני אפילו...ואם לא מצליחה כל השבוע להשקיע בשבילו,אז לפחות כשיוצאים.חובההה
כ' באייר תשע"ח 23:20
עבר עריכה על ידי נר קטן בתאריך כ' באייר תשע"ח 23:40

-----

(ערכתי עפ"י הערתה של @סיה )

אשמח לעוד רעיונות. 

 

כ' באייר תשע"ח 23:32
לא נראה שזה לעניין לספר פה מה עושה לבעלך ומתי.
כאילו סוג של יעוץ כללי כן, אבל להתחיל לדווח פה מתי ואיך עשית ומה עשית כדי לרגש אותכם. לדעתי זה די דוחה אפילו
כ' באייר תשע"ח 23:39


כ"א באייר תשע"ח 11:33
כ"א באייר תשע"ח 15:16

אבל חזרתי לנשום סדיר.

 

כ"א באייר תשע"ח 15:57
לא מזהה אצלך בעיות נשימה.
כ"א באייר תשע"ח 09:40

1. באיזשהוא שלב שהרגשנו את השחיקה הזאת של עומס החיים החלטנו שבשיחת הערב היומית שלנו *לא מדברים על הילדים* - זה היה ממש מאתגר, את באה לומר משהו ועוצרת את עצמך, רגע - סיכמנו לא על הילדים. ואז את ממש חופרת בעצמך ומחפשת משהו אחר לומר. 

רק אחרי שהתחלנו עם זה גילינו כמה שבעצם הילדים הפכו להיות מרכז נושאי השיחה שלנו. סתם כי זה הכי זמין ולא דורש יותר מדי מחשבה

אני לא מתכוונת שמתעלמים מהילדים, ואם יש משהו שאנחנו צריכים לדון בו אז בודאי שנדבר. אבל בשיחה הפשוטה שלנו בערב על היום שעבר - לא בורחים לסיפורי חוכמות של הילדים ואיך עבר איתם היום. 

וזה היה ממש נחמד לחפש ולמצוא דברים אחרים לדבר עליהם - עלינו ועל החיים

תרגיל מומלץ

 

2. בעניין הלהשקיע ולהיות מטופחת - נסי להעלות את זה למקום קצת יותר גבוה בסולם העדיפויות שלך. אם יש לך סמרטוטי בית שממש לא נראים טוב תעיפי אותם ותקני חדשים שגם אם הם בגדי בית נוחים אבל שיהיו חמודים ויפים. ככה גם כשתהיי בבית בבגדים הפשוטים והנוחים עדיין תהיי נראית יותר טוב. זה מוסיף המון להרגשה היומיומית שאנחנו גם זוג ולא רק הורים

 

 

כ"א באייר תשע"ח 15:17


כ"א באייר תשע"ח 20:01
אבל יש הרבה הזדמנויות לביטוי אהבה ולאכפתיות.
הודעה באמצע היום שמזכירה לו שאת אוהבת אותו,
פתק בקופסת אוכל עם כמה מילים טובות,
תשומת לב לפרטים קטנים והערכה ותודה על מה שהוא עושה,
מדי פעם לפנק באיזו ארוחת ערב קצת מושקעת ביחד
לקנות לו מתנה קטנה מדי פעם, ככה, להראות שאת חושבת עליו,
וכו' וכו'.
להשקיע מאמץ בלחשוב על פרטים קטנים היומיומיים.
כ"ב באייר תשע"ח 09:32

א. יתן מרחק התבוננות ללא התערבבות\שקיעה בשגרה

ב. הרפיה ומנוחה יומיומית לא רק בשינה

ג. טיפוח איכויות הלב

 

ואפשר לצאת לימי מדיטציה יחד במקום לנופש - כך חוזרים גם רעננים יותר וגם עם תוצאה נשמרת יותר וכלי לחיים טובים יותר

 

"בין הגירוי לתגובה ישנו מרחב.
במרחב הזה בכוחנו לבחור את תגובתנו.
בתגובתנו טמונים החופש והצמיחה שלנו."
 ויקטור פרנקל

 

כ"ב באייר תשע"ח 16:14
אין לי עיצות אבל תיארת בצורה מקסימה ומצחיקה את מה שקורה אצלינו.. פחות או יותר..
ב' בסיוון תשע"ח 23:38

מזדהה עם הכתוב. לי אישית בלט בכזה מצב התחזוקה הלקויה של הבית. 

עם השיגרה והלחץ נוצרים בבית כל מיני ריג'קטים קטנים וגדולים שאנחנו מזניחים אותם, פינות לא מטופלות וכדו'.

חוסר הטיפול הוא בין היתר מכיון שהעין מתרגלת לכך ביום יום, אבל פתאום המכלול זועק "הזנחה".

לא כל הדברים דורשים טיפול יקר, חלק מהם זו השקעה כספית קטנה או השקעה של זמן עבודה ותשומת לב: צביעה, בלאגן בויטרינה, ברז דולף, צירים חורקים, פאנל שנפל, תריסים חסרים, כבל מאריך קבוע שחוצה את החדר, רשתות קרועות, נקודת תאורה עם בית מנורה בסיסי וכדו'.

אפשר לעשות רשימה של כל הריג'קטים וכן שידרוגים קטנים פוטנציאלים (כמו נטלה מעוצבת לפינת נטילת ידיים/מטבח, הוספת פריט נוי/תמונה, מדף ליצירות המשפחתיות וכדו') וכל פעם לעשות משהו קטן. זה משפר מאוד את ההרגשה בבית.

במידה ויש תקציב כמובן שאפשר להשקיע יותר (והדבר הראשון שהייתי עושה אצלי - זה להחליף את דלת חדר ההורים לדלת מבודדת רעש, המלצות יתקבלו בברכה)

ג' בסיוון תשע"ח 11:28
אם אי אפשר לקחת עזרה, הייתי מקפידה רק על חדר ההורים שיהיה מטופח. נקי, מסודר, מצעים יפים. תנסי לא לסחוט חזק ולתלות בלי קמטים.
גרניום באדניות או מנדביליה. מים בשפע, שמש, קצת דשן. לפנות את החדר ככל האפשר. מנעול לדלת ההורים.
יש מצב לצביעת החדר?
אני אוהבת גוון שמנת, בלי תמונות קשקושים, הכל חלק ונקי.
נרות? שמן ארומטי בכלי יפה?

לישון בלי יסורי מצפון.
שאר הבית מותר לו להיות בלגן, החיים עמוסים. לכבוד שבת משפרים וחוזר חלילה עד שתוכלי לקחת עזרה.
ו' בסיוון תשע"ח 21:26
לקבוע מטרה כלשהי שאתם רוצים להגיע אליה ובכל פעם שמתקדמים אליה "זוכים" בפרס מהצד השני. אפשר לכתוב ערימה של פתקים של דברים (לאו דווקא גשמיים) שאת והוא רוצים ולהגריל כל פעם פתק.
למשל אם את רוצה להגיע למצב שאין גיהוצים תקבעו בכל יומיים רצופים שהקרש גיהוץ בלי בגדים אתם מוציאים פתק שאת כתבת ומגשימים, גם להיפך לפי יעד שהוא מציב לעצמו.
והכתיבה שלך מקסימה
ז' בסיוון תשע"ח 14:40
או המלון...
לחכות שכולם ירדמו, כמה שזה מאוחר ומעייף
לנעול את הדלת ופשוט לממש את התשוקה שלכם
ז' בסיוון תשע"ח 21:07
לא יודעת בני כמה הילדים, אבל אפשר לצרף אותם לעבודה.
לסוג אחר הייתי אומרת לקחת את הכסף של הנופשים/ צימרים וכד'.... ולהעביר למנקה או חכל נותן עזרה אחר. זה הרבה יותר אפקטיבי.
ז' בסיוון תשע"ח 22:33
צימר זה נחמד כי זה חדש ונקי ולא שלכם, אבל תכלס דמייני אתכם גרים בקביעות בצימר... הוא לא באמת מותאם לנוחות שלכם כמו הבית, או כמו שהבית אמור להיות. יש נסיעות מתישות וצריך לארוז ואין באמת מטבח, ארונות ועוד...

אז כמה נקודות ממה שהעלית... והעצות שעלו לי:

הדיבורים בינינו טכניים- יופי שזה במודעות, פשוט תעשו השתדלות בעניין. אפשר לעדכן בווטסאפ לאורך היום ואז בערב כבר אין על מה לדבר ואפשר לדבר עליכם .
עייפות- לישון טוב כשאפשר, אם יש תינוק להפנים שזה מצב זמני..
הסמרטוטים- כמו שהודיה לפני הציעה. קני סמרטוטים חדשים. זו לא השקעה מטורפת ואת תרגישי טוב יותר.

דברים שמפריעים לך בבית:
הילדים מאחורי הדלת מתעוררים או מסוגלים להתעורר וזה מלחיץ אותי - אין מנעול לדלת? יש אפשרות לעבור למקום שבו לא תפריעו להם? וגם, אם יש תינוק, זה מצב זמני...
הקרש גיהוץ- אני לא גיהצתי מעולם. את יכולה לכבס במסלול קצר בלי סחיטה ואז תוכלי לתלות ישר ולחסוך לך עבודה מעצבנת זו... כתמים תורידי בשפשוף לפני המכונה. אל תלבישי את הבנים בחולצות שדורשות עבודה, זה אולי יפה אבל לא שווה את שמחת החיים שלך.
השירותים שצריך לנקות- בבית עם ילדים זו באמת מכה, אבל תכלס הניקוי זה עניין של שניות לרוב. תכניסי את זה לרוטינה לאחר ההשכבות והניקוי השטחי של הבית ותוכלי לנשום לרווחה קצת.
בגדים מלוכלכים- שוב, מפריע לך מאוד, טפלי בזה מהר.
הכיור- תכלס כל בלאגן יפריע לך? אולי פשוט להרפות. אם יש נקודות שאת ממש מתעצבנת עליהן אז לנקות, אבל באמת להפנים שלא הכל אפשר .
מגבת רטובה שכמה אנשים קטנים כבר התנגבו בה לפני- שלפי לך מגבת חדשה, פזרי מטהר אוויר או תדליקי קטורת, שימי מוזיקה מרגיעה ברקע, מזגי לך כוס שתיה חמה או קרה כמו שאת אוהבת, זה ממש משפר את ההרגשה בבית. ולוקח ממש שניות!
גרגרי חול מהסנדלים- נכון, תמיד יהיו דברים מבאסים שמפריעים. הילד חולה, הברז נוזל, מכונת כביסה שהתקלקלה. הסוד הוא לחשוב חיובי, ולא להתרגש.
לדעתי הבית הרבה יותר מפנק מצימר, וזה עניין של תפיסה. סבתא שלי המדהימה לימדה אותי את זה. שבמקום לצאת לחופשה הכי כיף זה להדליק את המזגן, להכין אוכל טעים. לבחור סרט טוב. ופשוט להישאר בבית .
ח' בסיוון תשע"ח 00:05

שינוי אמיתי בחשיבה שלי...

כבר רואים תוצאות

ח' בסיוון תשע"ח 07:50

במיוחד את משפט הסיום

למרות שנחמד להתאוורר מדי פעם, באמת החופשה הכי מדהימה זה בבית כשהופכים את ההסתכלות

אולי יעניין אותך