נתחיל בעז"ה ביום רביעי כ"ח בניסן ונסיים אי"ה ביום ראשון ח' בסיון(כולל)

מניסיון, מומלץ להדפיס את תוכן ההודעה ולשמור עד סוף התקופה!

מספר הארות:

♫      בתחילת כל שבוע יש לומר את הנוסח הרשום להלן: "תפילה על שמירת  הלשון". אם אפשר, יש לאומרה כל יום, בתחילת כל משמרת

♫      בשעה של המשמרת יש להימנע  מדיבור, משמיעה, מקריאה ומכתיבה אסורים: לשון הרע ורכילות, מחלוקת, הלבנת פנים, שקרים, לשון הרע על עצמו, כל מיני דיבורים שיוצאים מהפה ללא רצוננו. וכן להימנע משמיעה, קריאה וכתיבה של כל אלו.

על כן יקבל על עצמו כל אחד ואחת בלי נדר ובע"ה לשמור פיו ולשונו כך שבכל שעות היממה יש מישהו שנזהר בזה, וידועה תועלת 40 יום לקניית ההרגל, לפחות במידה מסוימת. ועוד שזה נעשה בקבוצה וכולם בשביל אותה מטרה. הזהירות בזמן המועט אמורה להביא למודעות כללית בשאר הזמן,

כך שההחלטה הטובה לא תתפזר ותיעלם. אנא השתדלו שתהיה הקבלה חזקה, ברצינות ובאחריות ואם לא מסתדר אז אפשר להודיע ונתארגן עם מישהו אחר.
יהי רצון שמשמרת זו תקרין מאורה על כל יומנו, סביבתנו ועמנו.

להלן מספר המלצות לעמידה בקבלה שלא לדבר לה"ר:

♫      רצוי לכוון שעון או תזכורת בפלאפון לשעה היעודה, או לתלות פתק במקום שבו אמורים לשהות באותה השעה.

♫      יש לזכור להישמר במיוחד בשבתות וערבי שבתות שאז הסדרים של כולם  משתנים, אך הקבלה צריכה להישמר בכל תוקף.

♫      רצוי להימנע משמיעת רדיו וקריאת  עיתונים...

♫      רצוי לעשות משהו חיובי בשעת המשמרת, ולפחות בתחילתה, כיוון שהקבלה לשמירת הלשון טיבעה להישכח. למשל: תהילים, תפילה, שיעור, לימוד שמירת הלשון וכיו"ב.

♫      רצוי לקרוא כל יום ולו גם הלכה אחת מספר החפץ חיים "השיעור היומי  לשמירת הלשון".

♫      רצוי מאוד וחשוב להימנע אף מהגעה לכעס, שאף הוא מכישלונות  הלשון.

♫      אם קרה שנכשלת בלשון הרע בחלק מהשעה של המשמרת, כדאי לשים מטבע לצדקה, ולשמור שעה אחרת באותו יום, לתיקון.

♫      מניסיון, ללא כל אלו קשה מאוד לעמוד בהחלטה, למרות הרצון הטוב . שהרי כולנו רוצים להימנע מדיבורים לא טובים.

♫      בכל מקרה יותר חשוב שיהיה בנחת, בלי  לחץ, כל אחד איך שנראה לו ואיך שמסתדר לו עם החיים שלו.

כללי זהב לשמירת הלשון:

♫      אסור לדבר בגנות הזולת אף אם הדברים אמת.

♫      עצם אמירת דברים בעלי  משמעות שלילית או אף בעלי נימה שלילית אודות אדם פלוני- אסורה, אף אם לא היתה כל כונה לגנות.

♫      לחץ חברתי איננו מתיר לספר גנות.

♫      כאשר מושמעים דברי גנות או  לעג על הזולת אסור לשמוע את הדברים.

♫      בודאי אסור לקבלם או להאמין לתוכנם.

♫      יש להשתדל מאוד להתרחק מחבורת המדברים.

♫     מצווה רבה היא עד מאוד לדון כל אדם לכף  זכות, והנהגה זו מסייעת להינצל מניסיונות רבים של דיבור או קבלת לשון הרע.

♫     דיבור לתועלת איננו לשון הרע. אך ישנם לכך תנאים מוגדרים ב"חפץ  חיים".

תפילה על שמירת הלשון:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, אַל רַחוּם וְחַנוּן, שֶׁתְּזַכֵּנִי הַיוֹם וּבְכָל יוֹם לִשְמֹר פִּי וּלְשוֹנִי מִלָּשוֹן-הָרָע וּרְכִילוּת וּמִקַּבָּלָתָם. וְאֶזָהֵר מִלְּדַבֵּר אֲפִילוּ עַל אִיש יְחִידִי, וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּדַבֵּר עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל אוֹ על חלק מהם, וכל שכן מִלְהִתְרָעֵם על מִדּוֹתָיו של הקדוש ברוך הוא, ואזהר מִלְּדַבֵּר דברי שקר, חנופה, לֵצַנוּת, מַחֲלֹקֶת, כעס, גאוה, אוֹנָאַת דברים, הלבנת פנים, , וכל דברים אסורים.
וזכני שלא לדבר כי אם דבר הצריך לְעִנְיְנֵי גופי או נפשי, ושיהיו כל מעשי ודבורי לשם שמיים.

)נוסח תפילה שסידר רבנו החפץ חיים זצ"ל)

נוסח זה יש לומר בתחילת כל שבוע, ואם מתאפשר, בתחילת כל משמרת:

הריני מקבל/ת על עצמי, בלי נדר, שמירת הלשון בדיבור, בשמיעה, בקריאה ובכתיבה שעה ביום למשך ארבעים יום לישועת:

(השמות מוסר"שו למשתתפי הסבב)

בעזהי"ת.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני, פרק ט', עניני שמיה"ל לפי סדר פרשיות התורה - פרשת בראשית (1)

כתוב במסכת ערכין (טו אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא, כל המספר לשון הרע, כאילו כפר בעיקר. שנאמר "אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו איתנו, מי אדון לנו" (תהילים י"ב ה').
והכוונה, שדרך מי שלשונו שלוחה כחץ, להשתבח בעצמו שכשירצה יכול לכלות אנשים על ידי לשונו. ואינו חושב כלל שיש אלוהים עליון, שעיניו משוטטות בכל הארץ.
ובאמת בכל העברות יש שבאות מחמת תאוות, ויש מחמת חמדת ממון. מה שאין כן בסיפור לשון הרע על חבירו, אין שום הנאה בזה. כמו שכתוב בקהלת "אין יתרון לבעל הלשון" (י' י"א). והמספר לשון הרע, אין זה אלא שדבר ה' בעיניו הפקר, ואינו חושש לציווי ה'. לכן נחשב מספר לשון הרע ככופר בעיקר.
ועוד טעם כתוב בספרי יראים, כי ידוע שמי שרוצה לספר לשון הרע מביט לכל הצדדים שמא המסופר נמצא שם ומקשיב לסיפורו, ועושה כאילו שעין של מעלה אינה קיימת ואינו חושש לספר בגללה.

 - חודש טוב!

2 הלכות חפץ חיים

אין חילוק בקבלת לשון הרע בין אם שומע מאנשים זרים, או מאביו ואמו ואנשי ביתו. ויותר מזה, מובא בתנא דבי אליהו פרק כ"א, שאם רואה לאביו ואמו שמדברים דברים יתירים, כגון לשון הרע - מלבד שמוזהר שלא לקבל את הלשון הרע, אלא צריך להוכיח אותם שימנעו מכך. ואם החריש להם, נענש הוא והם בעונש גדול.
וכתוב במסכת שבת (נ"ד כי מי שיש לו למחות באנשי ביתו ולא מוחה, נענש עליהם לעתיד לבוא. על כן יהיה אדם תמיד רגיל להוכיח את אנשי ביתו על ענינים כאלו, ורק בלשון רכה, ולהציע לפניהם את גודל העונש שיקבל עבור זה וגודל השכר למי שנזהר בזה. וביותר ייזהר בעצמו שלא ישמעו אנשי ביתו אותו אומר דברי גנאי על חבירו. כי אם בעצמו יעבור על איסור לשון הרע, מלבד האיסור עצמו, לא יהיה לו פתחון פה להוכיחם אחר כך. ובדרך כלל הנהגת אנשי הבית מושפעת מבעל הבית, לכן ייזהר בזה בעצמו מאוד.

בעזהי"ת.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק א' חתימת הספר "על ידי שמירת הלשון יזכה לחשיבות מיוחדת בעולם הבא" (2)

ומי שלמד בספר "חפץ חיים" רואה מכמה אלפי עוונות נשמרים אם נזהרים בשמירת הלשון, ובמקומם מתווספות לו מצוות. כי אפי' אם כל יום רק שומר עצמו מעשרה דיבורים אסורים, יוצא יותר משלושת אלפים מצוות בשנה. כי הרי "ישב אדם ולא עבר עבירה, נותנין לו שכר כעושה מצוה" (מכות כ"ג. וגם מקבל מדות קדושות.

בעזהי"ת.

שתי הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף א'

אם אחד ראה אדם שעשה עוולה לחבירו, כגון שגזלו או עשקו או הזיקו. בין אם הנגזל או הנעשק יודעים מזה, בין אם לא. או שביישו וציערו בדברים והונה אותו בדברים, ונודע לו בבירור שלא השיב לו את הגזילה, ולא שילם לו נזקו, ולא ביקש סליחה על שביישו, אפילו אם ראה ביחידות בלי עד נוסף איתו, יכול לספר לאנשים כדי לעזור לאדם שהוזק, ולגנות המעשים רעים בפני הבריות, אבל צריך שיושלמו שבעה פרטים אלו.

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף ב'

א. שיראה את הדבר בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים, אלא אם כן התברר לו שזה אמת.
ב. שייזהר מאוד שלא יחליט מייד בדעתו לגזל ועושק. ויתבונן היטב אם זה בכלל גזל או עושק.
ג. שיוכיח מתחילה את החוטא בלשון רכה.
ד. שלא יגדיל את העוולה יותר ממה שהיא.
ה. שיכווין לתועלת, ולא כדי להנות מהפגם שנותן בחבירו, ולא מפני שנאה שיש לו עליו מפעם.
ו. אם הוא יכול לסבב את התועלת בעצה אחרת בלי לספר עליו לשון הרע, אסור לספר.
ז. שלא יסובב על המזיק יותר היזק ממה שהיה נגרם אילו הועד על המעשה שעשה בבית דין.

 

 

 

פרק ב' חתימת הספר "מעלת שמירת הלשון למי שלומד תורה" (1)

ובפרט אם יש לו זמן קבוע ללמוד, על ידי שנשמר מלשון הרע לא מתבטל. וניצל מהעונש של "כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילים אותו גחלי רתמים" (עבודה זרה ג. וזה מידה כנגד מידה. שאם היה לומד תורה, היה מתקיים בו אור התורה שהיא מזון נצחי לנפש כמו לחם. ומזה שפוסק באמצע הלימוד מראה שאינו חפץ במזון הזה, לכן מאכילים אותו את האור של גחלי רתמים.
ולמה נקרא גחלי רתמים? כי אותם גחלים העשויים מעצי רותם אינם נכבים עד שנים עשר חודש, להראות לנו שדנין אותו כרשע גמור שדינו בגיהנם שנים עשר חודש.

בעזהי"ת.

בעזהי"ת.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ג' חתימת הספר "צריך להשתדל במיוחד במצווה שאין לה דורשים" (1)

מובא בספר חרדים, על אף שחייב אדם להיזהר בכל המצוות, ראוי לו שיאחוז במצווה אחת בהתמדה שלא יעבור עליה כל חייו. כיון שהתרי"ג מצוות נחשבים כעץ חיים "עץ חיים היא למחזיקים בה". והאוחז ענף אחד מעץ כראוי, כאוחז בכל הענפים כי שאר הענפים נמשכים אחריו. אבל אם יאחוז בכל הענפים יחד, לא יוכל לאחוז כלום.
וכמו שמובא במסכת שבת (קי"ח שר' נחמן השתבח בזה שקיים שלושה סעודות בשבת כראוי, ור 'ששת בזה שלא היה הולך ד' אמות בלא תפילין. ורבה היה זהיר לא לפסוע ד' אמות בלי ציצית. ועבור זה ייטיבו ויאריכו ימי האדם בעולם שכולו טוב וארוך.

בעזהי"ת.

בעזהי"ת.

שתי הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף י"ג

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף י"ד

פרק ד' חתימת הספר "רוב השכר המצוי בשמירת הלשון, וזכות מזכה הרבים" (1)

על כן האיש הנבון צריך מאוד להתחזק בענין זה, שמירת הלשון. ואז אשרי לו עכשיו ולהבא. כי אפי' בשאר מצוות אם יתחזק במצוה אחת לא לעבור עליה בכלל, שכרו גדול מאוד.
וכתוב בפסוק "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'". וידוע שכל בן אדם היה רוצה לעצמו פרנסה קבועה, אפי' ברווח מועט. וכל שכן ברווח מרובה. אם כן כל שכן מצווה זו היא פרנסה תמידית ורווח מרובה. כי יכול לקיים אותה בין בביתו, בין בבית המדרש, ובין כשהולך בשוק ורואה אנשים דוברי רכיל יכול להתרחק מהם.
וכמו שאמרו חז"ל (קדושין ל"ט ישב אדם ולא עבר עבירה, נותנין לו שכר כעושה מצוה. כללו של דבר: מצוה זו אפשר להרויח ממנה מהבוקר עד הלילה, בלי הרבה טרחה. וגם השכר מרובה, כי על כל רגע ורגע ששומר פיו זוכה לאור הגנוז.

בעזהי"ת.

בעזהי"ת.

ומדריכים אותי דרך התורה, אז כנראה שומעים אותי למעלה במידה שאני ראוי.

"כי הטה אזנו לי. אין האזנים של מעלה כרויות אלא לי, שנאמר אזנים כרית לי (תהלים מ ז), וכתיב הטה אלהי אזנך ושמע (דניאל ט יח)"

בשבת י ע"א:

ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא והוו עסקי בשמעתא נגה לצלויי והוה קא מסרהב ר' ירמיה קרי עליה ר' זירא (משלי כח, ט) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה

שבוודאי שה' לא יענה אותנו סתם.

וגם יש מנגד לתחושת האדישות הניכור וההתעלמות שציינת

קיימות גם תחושות אחרות של השגחה.

ושל איכפתיות ממצבנו.

בעניין התחושות יש מלחמה.

ואי אפשר לצאת בהכרזה ברורה.

בכללי שמתי לב שבכללי ההשגחה נעימה

לטובתנו גם להרגשתנו

רק תמיד בדרך כלל יש נושא אחד משמעותי

שלא פתור... לא התחתנו. והבדידות.

אבל צריך להפנים שנושא כזה

הוא בהגדרה חלק מתוכנית כוללת של החיים שלנו

שמנוהלים ומנותבין ע"י בורא עולם, זה לא שאם נשתטח עכשיו

על המדרכה,ונצרח, כהרגלנו, אז בורא עולם יברא לנו סיפור חיים שונה

עם אשה אחרת, וילדים אחרים.

שליחות שונה, וגם אם כן אנחנו לא רוצים

היית רוצה להתחתן עם אשה המיועדת לשליחות

של מישהו אחר?

והרי כתוב מה' אשה לאיש

כלומר העולם אליבא דאמת הוא לא הפקר

והוא מנותב בפנימיות. חייבים להאמין במשהו כזה או אחר.

כי אם לא אז אתה בעצם חושב במחשבה "העולם הפקר"

ואין מי שמנווט.

וככה אפשר לחיות חיים שלמים.

וזה שאנחנו לא רואים, שיש יעודים לאנשים מסויימים

זה לא אומר שאין.

מאידך, אי אפשר להתעלם מהתחושה והמחשבות.

החוויה של העולם, ואללה כן, יש מליון נשים טובות

כולם קיבלו, ואני לא, במשך שנים.

הנה היא והיא והיא, והוא והוא והוא...

וכל החברים שלי הם כן התקדמו בחיים.

ואז מההשוואה ומהחוויה נוצרת תחושת הניכור

וההפקרה. שה' יעזור, אבל זה לא נכון לפי ההגיון.

וגם לפי התחושות בשאר הנושאים.

עזוב רגע את הנושא שבו אתה מתוסכל על ההשגחה.

בוודאי ששמת לב להשגחה החיובית והעידוד שכן עברת בנושאים האחרים בחיים.

אבל זה כי ה' מכין לנו הרבה טוב בהמשך

לֶעָתִיד לָבֹא, וּבַת צֹר - זֶה צִדּוֹ שֶׁל עֵשָׂו וּשְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהֵצִיקוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְעַד עַתָּה הָיוּ מְצִיקִים לָהֶם בַּחֲטָאֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט) כִּי יָבוֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ ה' נֹסְסָה בוֹ. אָז יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּרְאָה בְּאוֹתָם צָרוֹת רַבּוֹת שֶׁבָּאוֹת עֲלֵיהֶם כְּמִי שֶׁנִשְׁכַּח זִכְרוֹנָם לְמַעְלָה. וּכְשֵׁם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה בְּלֵב שָׁלֵם, כַּכָּתוּב (דברים ד) בַּצַּר לְךְ וּמְצָאוּךְ וְגוֹ', וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךְ. וְיָשׁוּב הַמֶּלֶךְ לְבֵית הַגְּבִירָה לְפַיְּסָהּ. וְעַל זֶה וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵ''ל, זֶה הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּא לְבֵית הַגְּבִירָה. (זוהר חדש)
 

וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ. כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת. אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר. הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב. כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.

עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח. לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ. כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ. קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.

לבין השם יתברך

לא מזכירה ולא מענה קולי חלילה

כל רצון שאנחנו מביעים בתפילה וכל בקשה מגיעים היישר להקב"ה

ואם לא נעניתי וקיבלתי את רצוני, זה או בגלל שזה לא נכון לי כרגע או שזה לא נכון לי בכלל, לכן הרבה פעמים בנוסף לתפילה על רצון מסוים אני מוסיפה שאם זה לא נכון לי כרגע או בכלל, אז אם המציאות לא משתנה לפי רצוני, לפחות שאצליח לקבל אותה בשמחה ואזכה לשינוי בהתבוננות עליה או בכלים שלי להכיל אותה כדי לא להגיע לידי שברון לב וייאוש. וגם אם לפעמים מגיעים לכך, לא דומה תפילה ממקום זה לתפילה שמביעה "רק"  רצון וגם בזה יש תועלת גדולה לענ"ד

שיקרה מה שאני רוצה, אז לא כל כך מתעסק בחשבונות שמיים.

כמובן שתפילה זה כלי נפלא

כמובן שבאסה שהרצון לא מתממש :/

דבר לבני ישראל ויסעו 

בני ישראל היו צריכים בראש ובראשונה לעשות השתדלות ה' רצה מאוד להביא להם שפע , כדי ששפע יכנס אדם צריך לעשות השתדלות .

וכאן בדיוק נכנסת האמונה אי אפשר לעמוד מהצד ולחכות שזה יבוא מהשמיים וזהו .., 

הם היו צריכים להיות אמיצים, לצאת מאזור הנוחות ללכת נגד הפחד שלהם ולהיכנס למים ( זה נראה משוגע מהצד)

ולסמוך על ה' בעיניים עצומות .

וזה דורש אומץ, עשייה, וזה דורש מנגד קיווי אמיתי, שלא משנה כמה זה נראה הזוי מהצד וחסר סיכוי .. אני הולך/כת על זה.

תשאר ממוקד ותהיה חזק כל העניין במה שקרה זה ביטחון אמיתי..

לא כזה שאתה לא בא מצרה ..

ה' לא סתם אמר למשה מה תצעק אלי .. תגיד לבני ישראל ויסעו .. 

בלשוננו: יאללה שיתקדמו יכנסו לתוך המים , ה' רוצה להביא לנו, אנחנו רק צריכים לעשות,שלא יעמדו מחוץ אלא לקפוץ לעשות ..

וזה עמוק מאוד , תחשוב גם מה כל דבר מסמל.

 מים- מציאות שאנחנו רואים דייטים שלא נגמרים.הכל לא ברור לי 

וגם עולם אמיתי שמסתתר מתחת ,שהוא מכוסה- עולם שקורה לטובתך שכבר נמצא כאן הוא פשוט מכוסה 

וסך הכל אנחנו צריכים למשוך את זה.

וזה נכון לכל תחום בחיים 

קריעת ים סוף זה לכל אתגר

בעיקר ענווה, צניעות, עם יכולת להתעלות מעל עצמה כמו לתת למישהו אחר להנות מקרדיט על משהו שהיא עשתה. לא לחפש כבוד או תשומת לב מאחרים, אבל להעניק אותם לאחרים באותנטיות. לשים לב לזולת.

מצד שני כן לכבד את עצמה בעצמה, לא לזלזל בצרכים וברצונות שלה ולתת להם מקום ראוי- לא להיות מרצה.

נימוס ואיפוק, דיבור מתון, שקול ונעים.

זה מה שהמילה הזו אומרת לי, אבל היא ודאי אומרת דברים אחרים לאנשים שונים. 

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

דום ליי' - המתן לישועתו; כמו "אם כה יאמרו אלינו דומו" דיהונתן (ש"א יד , ט)

לפעמים הדממה מצמיחה עוצמה.

בדיוק עכשיו למדתי את הקדמת הזוהר כשרבי שמעון אומר לרבי אלעזר לשתוק, ואז מתגלה להם סוד מאליהו.

כשכתבתי לפני שבועיים על מזמור לז שיש בו את הפסוק בכותרת, אז עברתי על כמה מהמקומות בזוהר שיש את התופעה הזאת.

לא תמיד צריך להיות במרדף אחרי הזיווג.

גם אני נבהלתי מהזוהר על פרשת השבוע על חשיבות החתונה והולדת ילדים, אבל הכל בהשכל ודעת.

הכרובים בדמות ואיש ואישה כאשר פניהם איש אל אחיו

היית "בקשר ריאלי מעשי"  שאתה יודע?

ואני הבנתי במובן כמו של בעל ואישה על כל משמעיו.

אם לא אז רק wannabe וזה לא באמת ולא חושב שהשוואה במקום. בכולופן אהבתי תכיוון של הדום לה' וכו

המון בהצלחה,

העלית נקודות יפות למחשבה

* כן, ראיונות עבודה עלולים להיות מתישים, אבל בסוף לא צריך 100 "כן". גם 99 "לא" ואחריהם "כן" אחד - שווה את ההשקעה, ואולי דווקא אותו "כן" יהיה עבודת חלומותיך לעשרות השנים הבאות.

* אם אתה רוצה לשאול למה קיבלת תשובה שלילית, זה ממש לגיטימי לשאול! אני עצמי שאלתי בעבר, ושואלים אותי היום (וכנראה אשאל שוב בעתיד ). כמובן אל תצפה לתשובה מאוד מאוד ספציפית, אלא יותר תשובות כלליות כמו "חוסר ניסיון" או "היית באמת טוב, אבל בשקלול עם מועמדים אחרים מצאנו מישהו מתאים יותר" (תשובה שלכאורה לא אומרת כלום, אבל בפועל אומרת המון. אומרת שזה היה רק עניין של מזל, לפחות אם היא כנה ולא מסתירה מאחוריה דברים אחרים).

* לא צריך להגיד למישהו "אתה מקסים" אחרי פגישה של 10 דקות איתו, אבל בהחלט אפשר להגיד "היה לי נעים מאוד", ועם הפרצוף הנכון אז הצד השני יבין שזה לא נאמר סתם מתוך נימוס.

בהצלחה!

תהיות תמיד יש, לכולם.

אם זה לא על קיומם של חייזרים אי שם, ונוגע ישירות לחיים ולאיכותם,

השאלה מה עושים עם זה. האם זה נשאר ככה,

או מיתרגם ל"איך אני יכול להפוך את זה (עצמי) ליותר טוב"

זאת בדיוק השעה שהוא בר שינוי? לא באופן מיידי, אלא בתהליך.

אני רואה למשל בעצם השאלה/תהייה שלך בשרשור, צעד ראשון לתהליך כזה.

דפוסים מחשבתיים מעסיקים אותי בכלל בחיים ובפרט בדייטים.

בעיני, הרגש הוא לא מי שמחליט.

השכל קולט את הרגש והוא מחליט.

השאלה עד כמה הרגש מגיע מאוזן ואז השכל מגיע ממקום ששולט על הסיטואציה ולא ממקום שנגרר אחרי הרגש.

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

כי זה רגש של הלקאה

כאילו של יכולתי לעשות אחרת

שבפועל מרגיש לי שאני ממש עובדת על עצמי

אז יש גבול גם לזה

ואם בגדול ממש מרגיש לי שאני עדינה עם הצד השני ומכבדת אותו אז לא צריך להיכנס כבר למעגל ..

ולרוב מבין מזה מה מתאים לי להמשך.

כך שזה לא מתוך הבנה מה אני צריך לתקן, אלא יותר צוהר להבין מה אני רוצה/צריך בתת מודע וממילא ללמוד להמשך ולדייק מה מתאים לי יותר.

וואי מזכיר לי יותר מדי את השאלה של "מה אתה מחפש?" מצד אנשים שכל כך רחוקים משידוכים וכו, ומצפים שעכשיו תפתח את הלב(כי לרוב הם דווקא הכי מתעניינים בפרטי פרטים) ותגיד הכל כשתכלס אין להם שום דבר להציע, מבחינתם זה סתם עוד פיסת מידע שתשב להם בראש בלי תכלית. אז פחות אבל תודה.

זה מעצבן ומעיק, אבל כל עוד לא הולכים בדרך של תקשורת ישירה, לא רואה איך נמנעים מזה..

1. לקחת את מעט הפרטים שבגללם החלטתי לשדך ביניכם ולספר מה הם.

2. אם למשל קיבלת את ההצעה משדכן שני, בזמן קבלת ההצעה להבין שהמשודכים רוצים הצעה עם תוכן ולכן לשאול. לפחות פרטים בסיסיים. במקרה שבגללו פתחתי את השרשור, מסתבר שהיה כמעט ברור שלא רלוונטי

3. המשודכים יודעים? להאיץ. ברגע שיש צד שיודע, אפשר להאיץ את כל הסיפור ולספר לכל המעורבים שההצעה נמסרה וחסרים פרטים. ומהמעורבים אני מצפה שיקדישו את החמש שניות לשלוח הודעות נדרשות. גם ביום עמוס, אם קיבלתי הודעה "הבחור רוצה לשמוע פרטים", אני יכול להעביר את ההודעה לבחורה, ואז להעביר את הפרטים בחזרה לבחור. זה ממש קל ולא תמיד נעשה.

שבציבור שלנו, רוב השדכנים הם שדכנים כתחביב, ולא כמקצוע. 

רמת המחויבות שלהם לא גבוהה. ככה זה כשמתנדבים, ויש מיליון דברים אחרים על הראש, אתה לא בדיוק בראש סדר העדיפויות.

והם לא מודעים להרבה מאוד דברים, שבעיננו זה אולי בסיסי ביחסים הראוים.

מסכימה איתך שיש הרבה דברים פשוטים שאפשר לשפר,

אבל כל עוד השידוכים נעשים באופן כזה - אני לא רואה דרך לשינוי מערכתי.

הסיכוי היחיד הוא להעלות מודעות כלפי הציבור הרחב, אבל מי יצעד קדימה ויעשה את זה?

[פתחתי פה פעם שרשור על מישהי אמריקאית שעשתה את זה, ושם דובר על איזושהי "קוד אתי" לשדכנים]

במקרה המדובר מדובר בשדכנית שבאמת פועלת מתוך רצון לעזור

אבל מצד שני חסרה ההבנה הזאת עד כמה פעולה פשוטה וקלה - להעביר הודעה - היא משמעותית עבור המשודכים, שעבורם הסטטוס "תפוס" ו"פנוי" ו"יש הצעה רצינית לחכות לה" או "היתה הצעה לא רלוונטית, נקסט" תופס כל כך הרבה משמעות בעולם שלהם.

ובכל זאת, עובר זמן, אתה שולח הודעה לשדכנית?

לפעמים זה בשגגה ותזכורת יכולה לעזור.

קשה לי להאמין שיש בנות שמבררות חודש שלם על בחור, אלא מסתבר יותר שהן קיבלו את הפרטים באיחור או שמשהו לא עבר אליהן.

אם באמת השדכנית לא רצינית - זה ממש לא כיף