ד' באייר תשס"ט 22:25

בס"ד

ישיבת 'הרעיון היהודי' חגגה בשמחה ובריקודים את יום העצמאות, בירושלים.

במקום היו: ח"כ מיכאל בן ארי, איתמר בן גביר, ברוך מרזל, ועוד רבים וטובים, שבאו להמשיך את מורשתו של הרב מאיר כהנא הי"ד.

וידאו מהאירוע (ערוץ 7):

News/News.aspx/188547

ד' באייר תשס"ט 23:18
ה' באייר תשס"ט 01:19
ברוך בן יוסף, יוסי דיין, וכמדומני שגם נועם פדרמן. נראה לי שיש עוד.
ה' באייר תשס"ט 01:30

אם זה חג אז מי מתיר לא לחגוג? ואם לא אז מה היה עד היום?

יש המון בלבול בעניין

ה' באייר תשס"ט 10:57

דעת הרב כהנא הי"ד על יום העצמאות:

יום העצמאות - קידוש השם!

הרב מאיר כהנא זצ"ל

יום העצמאות התשמ"ח

 

הגמרא בשבת שואלת: "מאי חנוכה"? מה הכוונה בשאלת הגמרא? הרי לא שואלים "מאי פסח" או "מאי שבועות"? אלא, כנראה, אחרי חורבן בית המקדש שאלו הרבנים מאי חנוכה, כי לא הבינו את גודל הנס בניצחון במלחמה. קל וחומר, לשואלים בדורנו "מאי יום העצמאות?" צריך לענות: יום העצמאות הוא יום המסמל קידוש השם ואמונה בה'!


כשהיו בני ישראל במדבר, שלחו מרגלים לתור את הארץ. הם לא בחרו באנשי "מוסד" או באנשי ריגול; לא זאת הייתה מטרת שליחתם. הם שלחו אנשים צדיקים, כשכל הכוונה היא שיחזרו ויאמרו שעם ישראל יתגבר על אף הקשיים ולמרות הבעיות, ולכן בחרו דווקא בגדולי הדור. כשחזרו המרגלים, הם אמרו (במדבר יג:כז): "באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש היא, וזה פריה. אפס כי עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גדולות מאד, וגם ילידי הענק ראינו שם". משה ידע זאת, אך חיכה למסקנה של "עלה נעלה", של "לחמנו הם". אבל המרגלים - הרבנים הצדיקים - לא אמרו כך, אלא: "לא נוכל לעלות... ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם... ניתנה ראש ונשובה מצרימה" (שם:לא,לג; יד:ה). חרה אפו של הקב"ה: "עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות... אכנו בדבר..." (יד:יא-יב)

 

ובדורנו - אותו הדבר. גדולי הדור מפחדים כחגבים - "אפס כי עז העם". הם לא מבינים ולא מאמינים שאותות ה' ותהליכי הגאולה באו כדי שנבטח בכוח ה' -  נכבוש, נירש ונשמיד. לכן גם הדור שלנו אינו זוכה לגאולה שלמה, כי אכן אינו ראוי. משה, מחוסר ברירה, מנסה לפחות להציל את הדור מהשמדה, ואומר (במדבר יד:יג-טז): "ושמעו מצרים כי העלית את העם הזה... והמתה את העם... ואמרו הגויים אשר שמעו את שמעך (תרגום – גבורתך) לאמר, מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם"! זהו חילול השם! ומול טענה של חילול השם, אומר הקב"ה: "סלחתי כדברך, ואולם חי אני...". אמרו חז"ל (ברכות לב.): "אמר ה' למשה: החייתני בדבריך", שאלמלא כן הייתי כאילו מת. כי כשהעמים רואים שאין לישראל כח, כאילו ה' מת ח"ו.


כל התהליך של הגאולה בדורות האחרונים, הכל היה בשביל קידוש השם. וכל הייעוד שלנו והתפקיד המוטל עלינו הוא לקדש את השם.

 

בכל יום עצמאות חייב אדם ללמוד את פרק ל"ו ביחזקאל, כדי שידע "מאי יום העצמאות". "בית ישראל יושבים על אדמתם, ויטמאו אותה... ואשפוך חמתי עליהם... ואפיץ אותם בגויים... ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי, באמור להם: עם ה' אלה ומארצו יצאו". אומר רש"י: "שפלותם של ישראל חילול שמו הוא". חבל שבכל השואות והגזרות, לא הבינו שהנקודה הייתה שביזו יהודים ולעגו להם: "איה נא אלוקיכם?!" ועל זה חרה אפו של ה' ונקם בגויים. על זה צעק דוד המלך: "לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד... למה יאמרו הגויים איה נא אלוקיכם".


וכך הסביר יחזקאל: "ואחמול על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה. לכן אמור לבית ישראל כה אמר ה' אלוקים לא למענכם אני עושה בית ישראל". ה' אומר: דעו, תהיה מדינה, אבל לא למענכם, "כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגויים אשר באתם שם". אמנם יהודים רשעים הקימו את המדינה, אבל זה לא חשוב, שהרי לא למענם ולא למעננו זה קרה, אלא למען שם קדשו המחולל.

 

ומה ה' עושה? "וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגויים אשר חללתם בתוכם, וידעו הגוים כי אני ה' נאום ה' אלוקים בהקדש בכם לעיניהם ולקחתי אתכם מן הגויים וקבצתי אתכם מכל הארצות, והבאתי אתכם אל אדמתכם". איך ה' מוכיח לגויים שהוא קיים והוא אינו "חלל" - מת? הוא מזמין-מקדש את עצמו לעולם, ואומר: הנה אני! ומאחר שהגוי מבין רק כוח, זה בא לידי ביטוי בכוח: מלחמה, גבורה, ניצחון והכרזת ריבונות.

 

הבעיה היא שהגוי הבין, ואילו אנחנו לא הבנו! במשך אלפיים שנה טענה הכנסיה הנוצרית ימ"ש שהיא הדת האמיתית, וההוכחה שלה הייתה שהיהודים בגלות מושפלים ביותר. והנה, אנחנו חוזרים לארצנו, והמקומות ה"קדושים" של הנוצרים בידינו. כל העניין הזה הוא חרב בליבה של הכנסיה, ולכן עד היום אינם מסוגלים להכיר בנו. לכן מדינת ישראל היא קידוש השם! "בהקדשי בכם לעיניהם"!

 

יום העצמאות הוא יום של אמונה בה', אמונה שה' הוא כל יכול. רק אדם שראה את ההשפלות שהיו בשואה מבין את גודל הנס - משפלות לעצמאות. המדינה קמה כהוכחה שהקב"ה הוא כל יכול, וכדי שנאמין בה' ונבטח בו. אך לצערנו, בעיית חוסר הביטחון בה' היא דווקא מצד ה"גדולים". רבנו בחיי בכד הקמח (ערך בטחון) כותב: "כי מידת האמונה נכללת במידת הביטחון, שהרי ידוע כי כל הבוטח הוא מאמין, שאין אדם בוטח אלא במי שמאמין בו שהיכולת בידו למלא את שאלתו. והמאמין, יתכן שלא יהיה בוטח!"

 

אמונה היא על העבר, על מה שקרה, וביטחון הוא על העתיד. רבנו בחיי מדגיש שייתכן שאדם יבטא את אמונתו בעבר, אך כשמדובר בעתיד - פתאום יש פחד וחוסר ביטחון: "לפי שיש הרבה בני אדם שבוטחים בה' יתברך בכלל, והם מאמינים אמונה שלמה כי הכל בידו יתברך, אבל עניין הביטחון בפרטים לא ישית אל לבו". החיים של האדם הם בעיקר פרטים ולא "כלל". אדם שלא מאמין בפרטים, מן הסתם גם לא מאמין בכלל. וממשיך רבנו בחיי: "ומעניין הביטחון - שלא יבטח באדם כלל. וידע באמת כי אין בשר ודם יכול להיטיב לו ולהצילו זולתי אם יגזור ה' יתברך, שהתורה הזהירה שלא לירא מן האומות... וייתכן כי הוא מאמין באמת כי הכל בידי ה' יתעלה, אבל מפני שלא גדל נפשו במדרגת הביטחון, מפני זה רך לבבו ונחת טבעו וציווה עליו לחזור בו... ואין הספק, כי הירא מזרוע בשר ודם, בשפלות הנפש הוא, והירא מן האדם הוא שוכח ה' יתברך". זה דומה לדברי האב"ע בפרשת בשלח (שמות יד:יג) שהייתה לבני ישראל ביציאת מצרים נפש שפלה, נפש של עבדים.


ירמיהו הנביא קיבל נבואה מה' בעודו בבית הכלא. הבבלים צרו על ירושלים, וה' ציווה עליו ללכת לקנות שדה מבן דודו. הוא קנה אותו, ואמר לעם (ירמיהו לב:יד-טו): "כי כה אמר ה' צב-אות אלקי ישראל, עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת". אחר כך הוא פנה לה' ואמר: "הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה, לא יפלא ממך כל דבר...", וממשיך בשבחים עצומים לה' על גדולתו, גבורתו וכוחו. בסוף אמר (שם:כד-כה): "הנה הסוללות באו העיר ללכדה, והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר, ואשר דברת היה והנך רואה, ואתה אמרת אלי ה' אלקים, קנה לך השדה?" וה' ענה לו: "הנה אני ה' אלקי כל בשר - הממני יפלא כל דבר?" הרי אמרת כך בעצמך, אלא שלא שמעת לעצמך ולא התכוונת לזה.


יום העצמאות הוא יום של אמונה וביטחון. אכן, לא פשוט להאמין ולבטוח. אמרו חז"ל (פסיקתא רבתי פרשה לג): "'מי את ותיראי מאנוש ימות' (ישעיהו נא:יב) - למה את מתייראת, שמא אין את יודעת מי את?!" אנחנו צריכים לשאול ולדעת "מאי ישראל". אנחנו לא מאמינים מפני שאנחנו לא יודעים מי אנחנו.

 

בשנת תש"ח, חודשיים קודם הקמת המדינה, חזרה בה ארה"ב מהסכמתה לחלוקה, ואמרה שצריך שהאו"ם ייקח את כל הארץ תחת חסותו. שר החוץ האמריקאי קרא לשרת (ראש המחלקה המדינית בסוכנות) ואמר לו: "אל תעזו להכריז על מדינה, כי לא נעזור לכם". הנשיא האמריקאי הטיל אמברגו על משלוח מטוסים, ואילו הערבים קיבלו את כל הנשק מהבריטים שעזבו. שרת סיפר זאת לבן גוריון. הקבינט התאסף והייתה הצבעה: עשרה היו בעד הכרזה על מדינה, ושישה נגד. בן גוריון, על אף רשעותו, קם ואמר: "תהיה מדינה!" ויש לשאול: מדוע הקב"ה הקים את המדינה ונתן את השלטון דווקא בידי אלה? התשובה ברורה: הרי אם במקום אלה היו רבנים מפולין, הם היו עונים לאמריקאים שפיקוח נפש דוחה מדינה.

 

ואז קרה נס: קם אדם והחליט למכור לנו נשק. מיהו ה"צדיק"? סטלין ימ"ש! ככה זה כשיש ביטחון בה'. אדרבה, כל זמן שיש לנו "ידידים", המשיח לא יבוא, כי כל זמן שיש לנו "ידיד", עם ישראל לא יתלה את יהבו בה', אלא באותו גוי "ידיד". העם לא מבין שאשור הוא שבט אפו של ה' או ברכתו. ורק על ידי ה' תבוא הישועה.

 

הבעיה היא שעצרנו את התהליך החשוב של שיבת ציון. אנו מפחדים. איננו מעזים להאמין בה' ולעשות את רצונו. אנו נפסיד את הרווח שקיבלנו "לא למעננו", שהרי "במידה שאדם מודד, בה מודדים לו" - אנו לא זרקנו את הערבים לפני עשרים שנה, כי פחדנו מתגובת העולם; לכן הם נשארו כאן, ואנו מתחרטים עכשיו. אנו מוכנים לוותר להם על הכל ולתת להם משלנו! מי שלא מקדש את השם ממיט עלינו אסון. בעניין זה אין הבדל גדול בין השמאל לאש"ף. שניהם ממיטים חורבן על המדינה. שלא ניפול בפח: צריכים להבדיל בין המושג של מדינה למושג של ממשלה. ממשלה יכולה להיות ממשלת רשעים או ממשלת צדיקים, תלוי במעשיהם. ואילו מדינה, היא שלטון יהודי בארץ ישראל!

 

אנו עכשיו בשנת הארבעים, ואין עוד הרבה זמן. לכן אנו חייבים לעבוד ביתר שאת - לקדש שם שמים. ואז הקב"ה יביא לנו את הגאולה השלמה מהר, בהדר ובגאון. אם לא, לא תהיה שואה וגלות, אבל יהיה רע, ח"ו.


עלינו להציל את העם מגאולה בבחינת "בעתה" לגאולה בבחינת "אחישנה"!

 

 

(מקור)

ה' באייר תשס"ט 16:53

היו מהמקורבים ביותר לרב כהנא הי"ד  - אך טוענים שכיום המצב שונה מאד.

ברוך בן יוסף כתב על כך מאמר לפני כמה שנים, לצערי איני מצליח למצוא אותו עכשיו.

אגב, גם ר' יהודה ריכטר - שהיה מספר שתיים של הרב כהנא כשזה נבחר לכנסת בשנת התשד"מ - הפסיק לומר הלל ביום העצמאות.

 

ה' באייר תשס"ט 18:16

בס"ד

הרב כהנא היה חוגג היום באותה מידה שחגג פעם...

ה' באייר תשס"ט 17:38
מיכאל בן ארי כהניסט?
ה' באייר תשס"ט 10:58
ה' באייר תשס"ט 14:32
ה' באייר תשס"ט 21:31
ה' באייר תשס"ט 21:33
ה' באייר תשס"ט 21:39

מי שלא יודע שישאל שלא יקבע שקרים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הם נמאסו לגמרי!

ו' באייר תשס"ט 01:53

אולי יעניין אותך