הכותרת אמנם קצת אנטי-תזה של האתר אבל תתגברו...
בס"ד
אמא אמרה לי לשבת ואת הכול לכתוב
כששאלתי למה- היא אמרה שזה יעשה לי טוב
היא אמרה שצריך את כל הרגשות לפרוק
שזה לא יעזור שאשב ואשתוק
אבל האמת, שכאשר התיישבתי לכתוב
זה לא עשה לי אפילו טיפ-טיפה של טוב
כתבתי כמה רע לי, על מי אני עצבנית
אבל גיליתי שיותר טוב לי לבכות על הכרית
באתי והודעתי לאמא שבאמת ניסיתי לכתוב
ואמרתי לה שהכרית עושה לי יותר טוב
מצטערת,אבל אני לא רואה בזה דבר רע
אין בכלל בעיה להיות ילדה סגורה
ואמא אמרה שאם אני לא רוצה לכתוב
אז שאני אחשוב על משהו אחר שעושה לי טוב
ואז לא יכולתי יותר- התפרצתי ואמרתי הכול
איך כולם אותי חייבים לשאול
למה אני תמיד עצובה ולמה אני תמיד בצד
ולמה אני ילדה סגורה . אבל אני- אני לא צריכה אף אחד
למה כולם חושבים שכשרע אז צריך ישר לפרוק
ולא מבינים שיש דברים שעליהם צריך לבלוע את הרוק?
תגובהתגובות