והם אמרו לי ששוב
הוא ישוב מחר,
הוא ידפוק בדלתי,
משב רוח קר.
והם אמרו שהוא יכול
בשתי ידיו לקחת
לאסוף את כאביי
לשיחה אחת קולחת.
בין אמת אחת לאמת האחרת
מי אנחנו מלבד רוחות מלחמה?
שמפרידות בינינו לבין כל השקט
שקברנו עמוק,
עמוק באדמה.
אז הם עפו רחוק,
ונשארנו לבד
רק אני והרוח
הולכים יד ביד.
מלנדוד בין אויבים
גם הוא התייאש.
איך שתמיד הוא נמצא שם
תמיד בורח מאש.
בין אמת אחת לאמת האחרת
מי אנחנו מלבד רוחות מלחמה
מפרידות בינינו לבין כל השקט
שקברנו עמוק,
עמוק באדמה.
ולא נותר לנו מזח שיכול לעצור
כשינשוב בעורפנו משב גלי קור.
ולא נותר לנו זמן, רק רוחות מלחמה
שלקחו את השקט,
והשאירו דממה.
תגובהתגובות