את היית הפינה היחידה
ובסוף, גם ממנה ברחתי.
לא השארת לי מקום לצידך
לא הייתה לי ברירה, אז הלכתי.
השארת לי רק אוסף חובות
שספק אם אוכל לשלם
והותרת אחרייך חלל
שאיש לא יוכל למלא.
את היית הניגון שחזר
בזכותך אני פה, ונשארתי.
על הפינה שנותרה בשבילך
לא הייתה לי ברירה, אז וויתרתי.
את השארת לי רק אוסף חובות
שספק אם אוכל לשלם
והותרת אחרייך חלל
שאיש לא יוכל למלא..
השארת לי רק צרור זיכרונות
ששמרתי כבולים במסגרת.
והותרת אחרייך תהום,
מיום ליום היא נפערת..
תגובהתגובות