דמות אישה באורות נכתבת
שם זוהר מעל עיר קטנה
משם את נראית מאוהבת,
איך פתאום את כל כך משתנה?
את קשה לפיצוח, נסתרת
התייאשו ממך כל הבלשים.
איך פתאום הפכת מיותרת,
חולפת, ככל האנשים?
ואת ששמך הולך לפנייך
לא השארת לי מקום בצל קורותייך
תחת כנפייך נהייה קצת צפוף
עכשיו גם בלעדייך
הצלחתי לעוף.
דמות כבויה עם אבק בעיניים
ואיש לא מבחין בייאושך.
כמו נוטשת מילים בין שפתייך
את בורחת, בורחת מעצמך.
דמות אישה באורות נכתבת
שמך זוהר, ואת ישנה
איך תוכלי להיות מאוהבת
במקום לחיות, את פשוט משתנה.
ואת ששמך הולך לפנייך
לא השארת לי מקום בצל קורותייך
תחת כנפייך נהייה קצת צפוף
עכשיו גם בלעדייך
הצלחתי לעוף.
ואני שהוספתי לשכוח
השארתי אותך מאחור
וגם אם הבטחתי לסלוח,
מעולם לא הבטחתי לחזור...
תגובהתגובות