ע(ו)מקים.

מאת
כותבת
פורסם בתאריך י"ד באייר תשס"ט, 08/05/2009
כמו אדם זאב,
מדי פעם.
כמו טיהור תקופתי
שמזכיר לי,
ומתיש את כוחותי
ושוב נולדת מחדש
בדרך כלל יותר גבוהה,
אל אופק, שמתאדם לו
ונשאר.
ויודע אתה,
לא ביקשתי דבר
רק להירגע.
לא ביקשתי דבר,
רק את הכל.
 
קצת זולגת מעצמי, ומערבבת
בלי לדעת מה.
סחור וסחור,
אולי תסבירי, רק פעם אחת
לעצמך,
מה את מרגישה.

תגובהתגובות