זה היה סיפור של חורף
ראשוני, תמים ופשוט
גשם טפטף על העורף,
רגע אושר בכל רגע טעות.
לא היו שם מילים עמוקות
רק העיניים היו מדברות
ולנו הספיקו שתיקות
עולם שלם הן היו מספרות.
זה היה סיפור של חורף, עם חיוכים מקרח
למטה הכל נראה לבן, רק מלמעלה הירח,
סופר מה שנותר,איך בסופו של כל דבר
הכל עובר, שב, ומכאיב.
איך בסופו של כך חורף, מגיע האביב.
זה היה סיפור של חורף
את החושך תמיד אהבת.
פחדת לצאת אל האור ולראות
יש בי מעבר למה שחשבת.
לעיתים הפיתרון היה רק לברוח
אחד אל תוך כאבו של האחר.
ופתאום אחרי הגשם, הכל התחיל לפרוח
הכל הפך ברור, ופתאום הסתבר
שזה היה סיפור של חורף, עם חיוכים מקרח
למטה הכל נראה לבן, ומלמעלה הירח
סופר מה שנותר, איך בסופו של כל דבר
הכל עובר, שב, ומכאיב.
איך בסופו של כל חורף, מגיע האביב.
זה היה סיפור של חורף,
עליו אני בחרתי לוותר.
עכשיו אני אדם של חופש
אני מסיפור אחר...
תגובהתגובות