פורסם בתאריך כ' באייר תשס"ט, 14/05/2009
בלילה מול הים
מול אלף כאביי
מול האמת שהשאיר
זה שהיה פה לפניי.
בלילה מול השקט
ומול קולות השיכרון
מעניין, אני שואלת
מי יישאר כאן אחרון.
ביקשתי מהלילה שייתן לי סימן,
שגם אם הכל נראה שחור ומאיים,
שמחר המים האלה ייסוגו לאחור,
והפחד שהם נושאים בתוכם,
ייעלם.
בלילה מול הים
הפכתי לתעלומה.
ועל אף שיכולתי להתחבא
מאחורי איזו מצלמה
הלילה, מול הים
אני גיליתי את הסוד.
שגם הוא קצת מפחד
ובבוקר, הוא נסוג.
ביקשתי מהלילה, והוא נתן לי סימן,
שגם אם הכל נראה שחור ומאיים,
מחר המים האלה ייסוגו לאחור,
והפחד שהם נושאים בתוכם,
ייעלם.
ובבוקר יום אחר
הכל לפתע נעלם.
אני ידעתי, אז חייכתי,
אני ניצחתי את הים.
תגובהתגובות