מביט אל הבריאה,
נפעם, ומביט שוב בפליאה
איך אותם העצים צומחים
מאותה אדמה דשנה
איך אותם האנשים נושמים
רוח מזרחית עם ריח של שכינה
אותו עולם אשר ברא אדון כל יכול
בעשר מאמרות הוא יצר הכל
ואם לרגע היה שוקט או נח
העולם סתם כך כבר לא היה מונח
מביט אל הבריאה,
נפעם, ומביט שוב בפליאה
מחזור החיים שוב מתחדש
אדם בטבעו יכול להתקדש
כאשר איש ואישה נישאים
אם זכו שוכן שם אלוקים
מביט אל הבריאה,
נפעם, ומביט שוב בפליאה
שבח העולם נפרס לפניו
איך הוא מביט מנגד עיניו
יצא לאוויר אך לזה העולם
דמות חדשה נשמת אדם
תגובהתגובות