בס"ד
את התקווה שהייתה לי
הכנסתי לתוך קופסא קטנה
וקיוויתי שתיעלם
כמו לא הייתה מעולם.
לא רציתי לפתח ציפיות
לא הרשתי לעצמי
פחדתי שכמוהם כמו לבי
הכול יתנפץ לרסיסים.
אובדת עצות כואבת
ישבתי בחדר לבדי
ונתתי לדמעות דרור
ואולי זו הייתה טעות.
כל אחד ניסה לעזור בדרכו
אבל אתה פשוט עשית זאת,
את הקופסא הקטנה פתחת ונתת
לתקווה לטוב להשתלט עליי.
תגובהתגובות