מאז שהלכת הרבה השתנה כאן
רק הים עוד שקט לפעמים.
מאז שהלכת דמעות נשפכו כאן
והכאב הצטבר לחיים.
ואת האוויר שאהבת לנשום
מזהמים אנשים מנייר.
הכי נוח לברוח אל חיים מכסף,
שלא כמוך, כסף לא נגמר.
מאז שהלכת הרבה השתנה כאן
רק פינה בטבע נשארה בשבילך.
מאז שהלכת המילים שאמרו כאן
לוקות בחסר, בלי המילים שלך.
וחום ישראלי אליו שבת כל פעם
הפך לשגרה ממתכת.
מוזיקה אילמת, חיבוקים בקופסה
אולי כמוך, כבר עדיף לי ללכת.
מאז שהלכת הרבה השתנה כאן
ורק בי נותר שמץ תמימות.
מאז שהלכת בחירות נעשו כאן
ולא יכולתי שלא קצת למות.
רק ביום שהלכת, דבר לא השתנה כאן
ובכל לילה, עוד יום ניסוג לאחור.
ורק אני לא הבנתי, באמת אפשר לחיות כאן
בידיעה שכבר לא תחזור?...
רוני שלי, אני מתגעגעת.
תגובהתגובות