כל העיר הזאת עמוסה שופטים
נלחמים חסרי בית באש וברוחות.
כף ידם המשתנה ומשתוללת,
מה היא יודעת על לקחת החלטות.
אנשים רצים בלי לדעת לאן
כן, זה מזג אוויר קצת משוגע.
והחיים שכחו אותך באמצע הדרך
מקווים שתמצא דרך משלך.
לא היו לי הרבה תוכנית הקיץ,
רציתי רק חיבוק, וכמה ימים רגועים.
החום אף פעם לא שרף לי,
עכשיו, גם לא געגועים,
אחרי שהלכת, כנראה הפכתי חסינה.
מהעיר הזאת נותרו רק סמטאות
האנשים הרצים כבר צועקים סוף עונה.
אבל הדרך לא דרך כשהולכים בה לבד
היא רק אוסף ימים שמכאיבים בלי כוונה.
לא היו לי הרבה תוכנית הקיץ,
רציתי רק חיבוק, וכמה ימים רגועים.
החום אף פעם לא שרף לי,
עכשיו, גם לא געגועים,
אחרי שהלכת, כנראה הפכתי חסינה.
כל העיר הזאת מילים,
לעיתים, זה יכול להיות מרתיע.
איך שכל העיר הזאת שבילים
ואף לא דרך אחת, אליך, להגיע.
כל העיר הזאת שלטים ואורות,
לפעמים זה יכול גם קצת לסנוור.
אנשים בכיכרות, מנגנים בכינורות
ורק אני שרה לך, חבר.
תגובהתגובות