לחיי הדברים הקטנים.

גשם שוטף את ידיי העייפות

מלסחוב טעויות שפעם עשיתי.

משתקף בכל מנורות הרחוב

שנתנו לי קצת אור, בימים שכביתי.

מול עיניים פקוחות השראה מיוחלת

באה אליי מרחוק ודפקה על הדלת.

היא שלחה לי חיבוק לתלות על הקיר

והיא הפריחה חיוך,ופיזרה באוויר.

לחיי רגעים יפים שבחרתי למסגר ולשמור,

ריח של גשם ואיזה משפט משיר שכל כך רציתי לזכור.

לחיי הסיבות שיש לי כל יום להתעורר

לצעוק חזק, ובכל יום חזק יותר

לחיי הדברים הקטנים.

בזווית של העין משתקפת פרידה

מפחדים שהולידו מילים לא נכונות.

תקופות של שינויים, ואנשים של תקופות

זה משא כבד לכתפיים כלכך טעונות.

וגשם שוטף את ידיי, אני מזמן התעייפתי

מלחבק אנשים שבעצמם עוד חבויים.

הרוח תבוא ותסחוף הרגלים שאספתי

והיא תצעק איתי ביחד, לחיי החיים.

לחיי רגעים יפים שבחרתי למסגר ולשמור,

ריח של גשם ואיזה משפט משיר שכל כך רציתי לזכור.

לחיי הסיבות שיש לי כל יום להתעורר

לצעוק חזק, ובכל יום חזק יותר

לחיי הדברים הקטנים.

Viva la vida.

שנה טובה לכולנו.