השמים מעלי שחורים.
צופנים בתוכם חלומות, מחשבות ותקוות.
הם מערבבים.
הם מתערבבים.
ויוצרים מציאות שלימה...
אחרת.
הלב שלי, אדום.
אוגר בתוכו שמחה, עצב וכעס.
הוא מנסה לשמור עליהם.
הוא שומר,
אבל הם לא נשמרים.
ומתפרצים החוצה.
אל המציאות.
הכבייכול שלימה.
והם משאירים חותמם.
בה.
בחלום המתגשם.
בתקווה המתנפצת...
במחשבות חסרות הרסן.
תגובהתגובות