הטעויות שלנו.

מאת
רננה=)
פורסם בתאריך ד' באדר תש"ע, 18/02/2010

לא אוכל לחיות כך עוד זמן רב,

מושכת את החיים אל תוך האפילה.

ואולי האפילה נמשכת אל חיי

באין לה מקום אחר.

 

כמה רוע וכאב את יכולה להכיל?

שאל אותי אז איש קרוב

אם ידעתי, אולי היה לזה גבול.

 

איך פגעתי בך,

איך שתקתי כשכעסת,

איך רציתי שתסלח ותקבל אותנו ביחד.

אותי ואת הרוע.

[בדם ואש כתבת לי
אוהב אותך לעד
"איתך אחיה" הבטחת
ושכחת זאת מיד]

תגובהתגובות