יקירתי, עד מתי תאחזי בי ככה?
עד מתי תכבי כל גפרור פגיע, כל אש יתומה
שגם ככה קשה לי להדליק?
יקירתי, עד מתי תבערי בי ככה?
יקירתי, עד מתי תפקירי אותי ככה?
מול קיר יורים מלא טינה וכעס
המסרב להבין שזו כלל לא אשמתי?
יקירתי, עד מתי תירי בי ככה?
יקירתי, עד מתי תפרטי בי ככה,
מנגינות עצובות על מיתרים עייפים
חוסמות בגופן הפצוע צבא חזק של צלילים
שלך יקירתי, אין מספיק כוח להילחם בו.
יקירתי, עד מתי תסרבי להיחתם כפרק
לטפס אל המדף, ולנוח לצד קודמייך?
קני כרטיס טיסה לארץ לעולם לא, צאי לטייל.
יש הרבה מה לראות, אז אל תביטי בי ככה.
יקירתי, עד מתי תכרתי למעני חתיכות מגופך?
לא נשאר לך מה לתת לי, היית נדיבה מידיי
נותרנו גזע כרות ביער שוקק חיים
חבל שבחרנו להסתיים ככה.
יקירתי, עד מתי תיאחזי בי ככה?
עד מתי תסרבי להיקרא זמן שאול?
עד מתי תחטפי מידיי סיפוקים
שירקתי דם בשביל לאחוז?
ועוד דבר אחד תגידי לי יקירתי
עד מתי תתעקשי להיקרא
"תמימותי"?
תגובהתגובות