הצוק

רגליים טופפות בחולות ההר,

דמי רץ בקירבי כנהירת מי נהר.

מרגיש איך ריאותיי נקרעות מבשרי,

עיניי מכוונות למעלה כרוצות להמריא.

אך כשרואות הם את הצוק בעין העיט, 

אותו אחד שאני אצלו מילדותי כבן בית,

מיד נעצמות כיודעות את כיוונם בעפלה,

נעצמות כרוצות לשאת תפילה.

אל צוק זה זחלתי בילדותי ודהרתי בבגרותי,

מצוק זה קרעתי ליבי השמיימה בתפילתי.

היום זאת הפעם האחרונה שאגיע אליו,

אשב בקצהו ואשחק בחוֹלוֹתַיו.

תמיד באתי לשם בעת צרה, כשלא היה לי עם מי לדבר,

אך היום בערב אני הולך להשלים את החסר.

היום בערב אעמוד עם החצי השני שלי מתחת לחופה,

להתראות צוק, להתראות לאותה תקופה.