פורסם בתאריך ג' בתמוז תש"ע, 15/06/2010
אני לא מבין,
לא רוצה לראות,
ממשיך, ובונה ארמונות.
איזה כיף.
[ניסיתי כבר לקפוץ,
ניסיתי כבר לרצות.
ניסיתי להיות אמיתי,
למלא את הרגע,
לחיות את עצמי.]
ארמונות כה יפים,
תחת השמיכה הרכה.
והארמונות יתמוטטו,
עם הדמעה הראשונה.
ארמונות מנייר,
בניתי היום,
ואבנה, גם
מחר.
_____
כנראה.
תגובהתגובות