יום גבר אויֶב
עיר קטנה ואנשים בה מעט
מוכזבים.
רפו ידיהם וליבם נעצר,
החושך עטף האפיל ועשן
כמו בישר על האש שתֵכף תבער.
התייצבו איתנים למולם בצרחות
צעקו-
עוד מעט ואבדתם באישכם תשרפו!
בתופים וברעם, בחזיז וברק
אל עבר העיר הנבוכה צעדו.
כהו העיניים וצמקו המעיים
אימה,
מפחד אוייב התקדרה התקווה.
כחזיון שוא שחלף בין עפעפיים
גוועה הידיעה שנתונה הבחירה.
אסורים מושפלים מללו צללי אדם
יגעים.
שבענו מלחזק כשלנו מהאיר!
נכנעו האנשים, מול תילי אשליות
יום גבר אויב ותבקע העיר.
עיר קטנה- זה הגוף
ואנשים בה מעט- אלו איבריו של אדם
מלך גדול- זה יצר הרע, שכל איבריו מרגישים בו
[רש"י]
תגובהתגובות