דמעה של אבא
וגורל אחד הם.
הלהבות עולות ושורפות
חורכות
והלב עולה ונשרך
נכרך.
למראה שלדי העצים
למראה גופות הכבאים
"כי האדם עץ השדה"
שיודע גם להפריח ולפרוח
לתת ולשקם
לחבק ולתרום.
ואז...
ירדה לה דמעה
משמי מרום.
(בעקבות השריפה בכרמל והגשם שלאחר מכן...)
תגובהתגובות