פסיפס אתר יצירה

להעלות על הכתב (ערוך)

פורסם בתאריך כ' בטבת תשע"א, 27/12/2010

בס"ד

 

כשהלב גואה,

התהום עמוקה

הנפש כורעת

תחת עול המסע.

כל מה שנשבר וכאב,

גדושה היא ומלאה

כי יש דברים שאי אפשר להעלות על הכתב

 

אבן שהיא חיים,

חיים של אבן

אנשים עם אבנים,

אבנים עם לבבות

סיפור פשוט,הא?

אולי כך תתמה,

 

וכשתלך למקום שבו

הדומם מקבל משמעות,

מקום שבו הלב מפוצץ וגדוש

עמוס לעייפה בכל אותם רגשות,

השתוקקויות, אהבות וזכרונות

שלא עוזבים, נשארים לעד

והתהום נפערת

הכאב חד

 ליבך שותת דם,

בראשך,

זועק מראה אדם

 

והיד מנסה,

אך כאילו בכח,

נרפית ועוזבת,

חלשה,ולא תנוח

העיפרון כבד כעופרת,

הנשמה זועקת

ובתוכה אוצרת

אבל

חבל

שיש גם במסע שעכשיו,

דברים שאי אפשר

להעלות על הכתב

תגובהתגובות